שיעור חזו"א

[רון]

לכבוד הרה"ג דפה שליט"א

היות והיה לי דיון עם ת"ח גדול שיחי' לאוי"ט, והוא טען שמנהג העולם הוא שלא מברכים ברכה אחרונה על פחות משיעור חזו"א, ואם שותה כוס שיש בה שיעור רא"ח נאה לא מברך ברכה אחרונה.
וזה היה אצלי חידוש גדול מאד שכך המנהג, אודה לחו"ר הפורום המכובד אם יחוו דעתם כיצד הם נוהגים לדינא בכל יום ויום.

בקיצור, האם אתם מברכים על שתיה [רצופה כמובן] מכוס חד פעמית שאינה מלאה רק רוב כוס. והוא מעשים בכל יום. מה מנהגכם?

[איתן]

כבר היית עושה סקר...

אני נוהג ר"ח נאה מתוקן - 75 מ"ל, אך גם זה לחומרה (כי יש מקטינים שיעור רביעית עד 69 מ"ל).
ואילו בכזית אני נוהג כשיעור הזיתים.

[מה שנכון נכון]

בשתיה יש לצרף גם את הצד שחיוב ברכה אחרונה על משקין הוא בכזית. [לאו דוקא מצד ס"ס בברכות].

[בברכה המשולשת]

אני הק' משתדל לנהוג בלנ"ד כדעת אדוננו הגר"א לא לשתות כמות שבין שני השיעורים

[אוצר החכמה]

בשתיה יש לצרף גם את הצד שחיוב ברכה אחרונה על משקין הוא בכזית. [לאו דוקא מצד ס"ס בברכות].

האם מברכים ברכה אחרונה על 17 גרם אוכל?
(או שחוששים לחצי ביצה ואם כן מברכים רק ב 28 גרם?)
או רק בשיעור חזו"א?

או שבזה אתם מצרפים לברך בגלל סברת הגר"ח מוולוז'ין המובאת בשיעורים דאורייתא?

[עושה חדשות]

תעיין אצל הרב מרגולין. הוא משכנע מאד שא"א לאכול/לשתות את השיעור הקטן ולא לברך ברכה אחרונה ולגמור בזה.

[אוצר החכמה]

רון לא שאל מי אומר מה אלא מה עושים האנשים.

ולא הבנתי מה זה לגמור בזה. מי שמברך ברכה לבטלה הוא לא "גומר בזה?"

[עושה חדשות]

לגמור בזה הכוונה להישאר בספק ולא לברך, במקום להמשיך לאכול ולשתות עוד קצת ולצאת מן הספק.
מסתמא אין הרב רון דן עם הת"ח הנ"ל מה עושים, אלא מה ראוי לעשות, קרי מה היו עושים אם היו יודעים את הנתונים המפו'.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי מה אתה טוען למעשה. ברור שלשתות שיעור חזו"א ולברך זה הטוב ביותר. אבל השאלה היא אם זה לא קרה ושתית מאה מ"ל מים והפסקת. אתה מברך ברכה אחרונה או לא? זו שאלת רון.

הוא לא שואל אם מקילים כהחזו"א לשתות ולא לברך לכתחילה, אלא אם מחמירים כהחזו"א בספק ברכה לבטלה.

[עושה חדשות]

קשה למדוד מנהג ממקרה מאד לא מצוי בו אין לאדם אפשרות להשלים שיעור אכילה ושתייה. ואם נצרף את אלה שבזדון נמנעים מלהשלים, על זה הבאתי שהמנהג הזה אינו ראוי גם אליבא דהחזו"א לטענת הרב מרגולין.

[אוצר החכמה]

א. המקרה מאד מצוי.
אם שהה בכדי אכילת פרס, ולדעת המ"ב צריך להחמיר אפילו בכדי שתיית רביעית. מצוי שאין לו מים באותו זמן כגון שהוא בדרך. או שאינו תאב לשתות ויש לו רק מים ואינו נקרא שותה לצמאו.

ב. זה גופא הנידון שכנראה הרב רון טוען שאין דין להחמיר בזה, אלא ממידת חסידות. אבל מעיקר הדין שותים ומברכים.

[צולניק]

מתוך ספר 'וזאת הברכה' ['אחד מגדולי הדור' הוא הגריש"א]

[רון]

לכבוד הרה"ג עושה חדשות שליט"א

צודק הרה"ג אוצר החכמה שליט"א שזה בדיוק מה שברצוני לדעת!
מהו מנהג העולם? ומה כל אחד עושה בביתו הוא, לאחר שאכל כמה עוגיות שהם שיעור רא"ח נאה, האם מברך או לא? [או שהחכמים דפה שליט"א פרושים ואכילתם כאכילת מרן האילת השחר שליט"א ואינם יודעים עוגה מה היא]

הלא הצדדים כולם ידועים לכולם, השאלה היא רק מה מנהג העולם, והיה אצלי חידוש שאותו ת"ח חשוב שליט"א לא מברך ברכה אחרונה עד שיהיה שיעור חזו"א. והבאתי לו שהמשנ"ב כתב לענין ד' כוסות בסימן תפו' דסגי בשיעור הקטן, והרי בכוס רביעית בעינן ברכה אחרונה, וכמעט מפורש הדבר שסגי בשיעור הקטן גם לענין ברכה אחרונה.

[יוצא פוניבז']

ומה כל אחד עושה בביתו הוא, לאחר שאכל כמה עוגיות שהם שיעור רא"ח נאה, האם מברך או לא?

בשיעור כזית אין כמעט הבדל בין הדעות (מאחר שהחזו"א מיקל בשליש ביצה, ובהוראה בע"פ מוסרים שהיקל יותר מזה כשיטת הגר"ח מוולאזי'ן).

השאלה מצויה בשיעור רביעית. וכן בענין שיעור חלה.

[פרי יהושע]

לא יודע מה למעשה, אבל יש בזה ב' צדדים לעניין ב"נ, כי מצד אחד יש להחמיר [או להקל אם תרצה], ולא לברך עד שיש כאן ודאות של כל הצדדים, מה גם שאינה ברכה מחויבת מעיקר דין מתני' ותוספ' ובגמ' לעניין משקים היא רשות כידוע, מצד שני היא הנותנת להקל, כמו שמשמע בתוס' מנחות לעניין ספה"ע שבספק ביה"ש שרי לברך כיון שהוא ספק דרבנן, וחזינן שכיון וחשיב יותר כדבר הרשות אף הברכה קלה יותר, ובפרט הכא עצם הברכה הוי כברת השבח ושרי להדר ולברך, ובזה תלוי שורש המנהגים, [ידוע מה שהיו אומרים בליטא קל יותר להתיר עגונה מלהוציא ברכה ממשהו על בשמים וכיו"ב].

[רון]

ימחל לי הרה"ג פרי יהושע שליט"א!
מה הפירוש "איני יודע מה למעשה"?
מה אתה עושה כל יום? סליחה שאני נשמע כמו חטטן, אבל זה גופא באנו לבדוק מה מנהג העולם?

האם כבודו לא שותה מדי יום בכוס חד פעמית רוב כוס ולא יותר? מה אתה עושה אז?

כשאתה אוכל ב' עוגיות [סליחה לא אתה אלא בני ביתך שיחיו, הרי פה כולם חוץ ממני בעוה"ר לא נכשלים באכילת מותרות כמו כמה עוגיות טעימות] מברכים אצלכם ברכה אחרונה או לא? או כן או לא, אין צד שלישי.
מה כבודו עושה?

[אוצר החכמה]

הרב רון. אתה מציג ציור שכולם שותים חצי כוס חד פעמית. זה לאו דווקא כך.
אני למשל בדרך כלל שכאני שותה שתייה קרה אני שותה כוס ח"פ כמעט מלאה. ולכן אין לי את השאלה. אם אני שותה פחות באמת איני מברך, אבל בד"כ אני שותה שיעור חזו"א.

[אוצר החכמה]

את דברי פרי יהושע אני לא מבין. אע"פ שיש רע"א ומהרש"א על ברכות הנהנין זה דווקא לגבי ברכה ראשונה וגם שם אני לא מכיר שסומכים על זה לברך (יש שמחליטים לא לאכול ואז זה נמלך וכדומה). בספק ברכה אחרונה (כגון שאינו יודע אם בירך) נמנעים לברך.

[שומע ומשמיע]

יש כללים בסיסיים לעשיית סקר. אתה יודע כל אחד פה לאיזה בימ"ד הוא שייך? וכמה הפורום מייצג את ה'עולם'? וכו'

[אוצר החכמה]

לא מדובר בלעשות סקר רשמי ולפרסמו באמצעי התקשורת. כיוון שמישהו אמר לו שמחמירים בזה והוא הופתע מכך מעניין אותו מה עושים האחרים. זה סקר מקווה כזה.

[שומע ומשמיע]

טוב, אז אני מברך גם על השיעור הקטן.

[יוסף משה]

ומה כל אחד עושה בביתו הוא, לאחר שאכל כמה עוגיות שהם שיעור רא"ח נאה, האם מברך או לא?

בשיעור כזית אין כמעט הבדל בין הדעות (מאחר שהחזו"א מיקל בשליש ביצה, ובהוראה בע"פ מוסרים שהיקל יותר מזה כשיטת הגר"ח מוולאזי'ן).

השאלה מצויה בשיעור רביעית. וכן בענין שיעור חלה.

מכתב הגרח"ק (מספרו של הרב מרגולין):

[אוצר החכמה]

טוב, אז אני מברך גם על השיעור הקטן.

ואשתך ואשתו של רון מברכות על קילו מאתיים על הפרשת חלה?

[שומע ומשמיע]

עקרונית כן.
לצערי אשתי כמעט ולא עשתה אף פעם הפרשת חלה.

[ברזילי]

גם לפי השיעור הקטן יותר לא ברור אם 1.2 ק"ג מספיק, והדבר תלוי בדרך מדידת נפח הקמח (עד כמה צריך לנערו כדי שתגדל צפיפותו).
הגר"ח נאה כתב לברך רק מ-1.66 ק"ג.

[אוצר החכמה]

ומה כל אחד עושה בביתו הוא, לאחר שאכל כמה עוגיות שהם שיעור רא"ח נאה, האם מברך או לא?

בשיעור כזית אין כמעט הבדל בין הדעות (מאחר שהחזו"א מיקל בשליש ביצה, ובהוראה בע"פ מוסרים שהיקל יותר מזה כשיטת הגר"ח מוולאזי'ן).

השאלה מצויה בשיעור רביעית. וכן בענין שיעור חלה.

מכתב הגרח"ק (מספרו של הרב מרגולין):

יש"כ על הבאת הדברים. אני הכרתי תמיד את המנהג לברך על שיעור שליש ביצה חזו"א. ולפני כמה שנים שאל אותי החברותא שלי למה להקל בספק שתי דעות בשו"ע. עכשיו קיבלתי תשובה.

[סגי נהור]

לכבוד הרה"ג דפה שליט"א

היות והיה לי דיון עם ת"ח גדול שיחי' לאוי"ט, והוא טען שמנהג העולם הוא שלא מברכים ברכה אחרונה על פחות משיעור חזו"א, ואם שותה כוס שיש בה שיעור רא"ח נאה לא מברך ברכה אחרונה.
וזה היה אצלי חידוש גדול מאד שכך המנהג, אודה לחו"ר הפורום המכובד אם יחוו דעתם כיצד הם נוהגים לדינא בכל יום ויום.

בקיצור, האם אתם מברכים על שתיה [רצופה כמובן] מכוס חד פעמית שאינה מלאה רק רוב כוס. והוא מעשים בכל יום. מה מנהגכם?

אני הק' נוהג כשיעור הגר"ח נאה בין לקולא בין לחומרא. אמנם מן הסתם זה לא מועיל לשאלתך, אבל עכ"פ ידי חובת הסקר יצאתי...

[שמש]

כנ"ל (ואף קצת פחות מכך).
למה זה משנה?

[נחוניא]

שמעתי סיפור שפעם היה אחד אצל החפץ חיים, וראה שמשתמש עם כוס קטן, ותמה על זה, כי הלא פסק הלכתא במשנה ברורה להחמיר כשיעור היותר גדול. אז ענה שבספר צריך לכתוב מה שנראה להלכה, אבל למעשה הוא נהוג כמו שנהגו אבותיו.

האם יש מקור לזה הסיפור?

[פלוריש]

שמעתי סיפור שפעם היה אחד אצל החפץ חיים, וראה שמשתמש עם כוס קטן, ותמה על זה, כי הלא פסק הלכתא במשנה ברורה להחמיר כשיעור היותר גדול. אז ענה שבספר צריך לכתוב מה שנראה להלכה, אבל למעשה הוא נהוג כמו שנהגו אבותיו.

האם יש מקור לזה הסיפור?

viewtopic.php?t=33299