פורום אוצר החכמה

וונדרבר כתב:

אספקלריא כתב: בענין כתיבת שם העיר לונדון, נהגו האשכנזים לכתוב כמו הספרדים.
עיין שו"ת חשב האפוד (להגר"ח פדווא) חלק ג' סי' כ"ז (ד"ה אכן) שכתב בזה"ל:
והנה פה לונדון כותבים לונדון בווי"ן בין לאשכנזים בין לספרדים, לפי שהקהלה הראשונה שכתבה פה גיטין היתה ספרדית ונגררים גם האשכנזים אחר מנהג זה, ואינו עולה על דעת שום בן אדם שהאשכנזים יכתבו לאנדאן באלפי"ן.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... 2859500023

בשו"ת מנחת יצחק מזכיר פעמים רבות מאוד את העיר לונדון, והוא כותב תמיד "לונדון" (עם ווי"ן), ולא לאנדאן, כנראה שהקפיד לכתוב כפי הכתיב בגט, כמש"כ בתשובת מהרש"ל שבשו"ת הרמ"א סי' ו', (ובנחלת שבעה סי' י"ב אות ט"ז), שתלמיד חכם יש לו לדקדק אפילו באגרת מפני שלומדים ממנו לגיטין, (והובא בשו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' קי"ז).

viewtopic.php?f=17&t=19161&p=303932#p303627

עוד דוגמאות של רבנים שכותבים את שם העיר כמו הכתיב בגט, ולא כמו השם הנהוג:
ספר מטה לוי, חלק א', (להג"ר מרדכי הלוי הורוויץ), פרנקפורט דמיין תרנ"א, כותב בדף השער:
"ורנקנורט על נהר מוין".
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=S0001

ספר שארית מנחם, (להג"ר שמואל יעקב רובינשטיין), פאריז תשי"ד, כתוב: "פאריש".
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0002L

ספר החינוך, עם מנחת חינוך ועשירית האיפה, (להג"ר שמואל עקיבא יפה שלזינגר, אב"ד שטרסבורג), ירושלים תדש"ם, כתוב "שטראסבורק".
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?9833&pageid=S0002

יש לברר האם המנהג הנ"ל, להקפיד לכתוב כמו בהלכות גיטין, האם המנהג הזה מוסכם, מקובל, נפוץ?
האם ידוע על עוד רבנים שהקפידו/מקפידים על כך?
לגבי שמות הערים, האם המנהג הוא שרב המקום מקפיד בכתיבת שם עירו, או גם על שמות ערים אחרות?
האם גם מי שלא מקפיד בכתיבת שם עיר, מקפיד בכתיבת שם פרטי?

ידוע המעשה של הגר"ח מוולוזין שהחזיר מכתב שכתב בו את שם בתו חסיה במקום חסא כמו שראוי.

אוצר החכמה כתב:ידוע המעשה של הגר"ח מוולוזין שהחזיר מכתב שכתב בו את שם בתו חסיה במקום חסא כמו שראוי.

כמדומני שאין לנוסח הסיפור ההוא מקור, אלא נבנה על האמור בקישור דלהלן. [ויל"ע אם כתב ע"ז באבי הישיבות, ואינו תח"י].
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=71

בפיהמ"ש להרמב"ם גיטין ספ"ו כ' אינו מן הנמנע שב"ד הגדול לא יהיו בקיאין בכתיבה לפי שהתנאי בב"ד שיהיו חכמים לא סופרים עי"ש

אבןטובה כתב:בפיהמ"ש להרמב"ם גיטין ספ"ו כ' אינו מן הנמנע שב"ד הגדול לא יהיו בקיאין בכתיבה לפי שהתנאי בב"ד שיהיו חכמים לא סופרים עי"ש

בחולין ט. אמרו שת"ח צריך לידע כתב, וע"כ כנראה כונת הרמב"ם לכתיבה מהודרת ונאה כדרך הסופרים, אף שהגט כשר בלא"ה.

בבית אפרים חאבה"ע סי' קו כ' דהוא רק ממדת חסידות בלבד וראה עוד שו"ת מהרש"ם ח"ג ססי' ר ובס' האזלה גרש די"ז. ובס' צרי לנפש יפה סי' א

אבןטובה כתב:בבית אפרים חאבה"ע סי' קו כ' דהוא רק ממדת חסידות בלבד וראה עוד שו"ת מהרש"ם ח"ג ססי' ר ובס' האזלה גרש די"ז. ובס' צרי לנפש יפה סי' א

כל הציונים האלו שייכים לענין ת"ח צריך לידע כתב. [ואינם שייכים לענין שיש לדקדק לכתוב שמות כמו בהלכות גיטין].

אכן בימינו לומדים מכל פנקס פרטי [פנקס המוהל של החת"ס], ואני תפילה שיעשו זאת רק עם גדולי הדור שהקפידו בזה.

בס' שם הגדולים, ערך מהר"ר ישראל בנימן, (מע"ג מערכת י' סי' ת"ו), מביא ס' גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק קכ"ז, בענין כתיבת השם בנימן בגיטין חסר י', שהביא ראיה מאופן חתימת הגאון רבי ישראל בנימן מירושלים, עיי"ש.