הכהן בסברא, והשופט בחקירה ופלפול.

[עושה חדשות]

דאע"ג שאהרן היה נצרך לגמרא דמשה מפי ה', מ"מ אחר ששמע שוב לא היה נצרך לו לסברא, והיה גדול בישראל כמשה, אלא שגדלותם בתורה לא היתה באופן אחד, דכח משה היה נעלה בכח הפלפול לחדש דבר מה שלא שמע בקבלה ע"י ההכרח והפלפול, וכדאיתא בנדרים לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו, ומסיק ההוא לפלפולא בעלמא, ואהרן היה נעלה בכח הסברא לדמות מילתא למילתא ולכוין האמת, וזהו ע"פ דבר ה' לאהרן ולהורות את בני ישראל, ועיקר ההוראה בשעתו אי אפשר לחדש כל שאלה בפלפול אלא ע"י סברא ולדמות מילתא למילתא, ובזה הכח היה יחיד באותו דור, עד שעלה פעם אחת על משה במעשה דשעיר החטאת

אלא הענין דמשה ואהרן היו שני ראשי סנהדראות כל אחד בכח אחר, דכבר ביארנו הא דכתיב בפרשת שופטים כי יפלא ממך דבר וגו' ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, דכל דין שאינו מקובל מכבר נחתך ע"פ שני אופנים, א' בדרך דימוי מילתא למילתא ובא בסברא וזוהי הוראה הפשוטה שבאה לשעה, ב' ע"פ הכרח בכללי התלמוד ופלפולה של תורה, והוראה זו נעשית משנה והלכה לדורות, משום הכי כתיב שיבואו אל הכהנים וגו' אם יהיו מחולקים בסברא, וכהן גדול הוא הגדול בהוראה כדכתיב יורו משפטיך ליעקב, ואם יהיו מחולקים בדרך הפלפול והחקירה יבואו אל השופט, והנה במדבר היה משה רבינו ראש סנהדרין בדרך פלפולה של תורה, כדאיתא בנדרים לא ניתנה תורה אלא למשה וכו' ומסיק ההוא לפלפולא בעלמא, ואהרן היה ראש סנהדרין בהוראה כדכתיב ולהורות את בני ישראל, וכאשר היה ספק בדין המקושש בפירוש המקרא כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת, הביאו הספק לפני משה אולי יגיד בדרך חקירה מי"ג מדות התלמוד, גם אל אהרן אולי יתברר לו ע"פ סברא

אבל כבר ביארנו בספר במדבר, שהיו במדבר משה ואהרן שני ראשי סנהדראות, משה רבינו היה דרכו בבוא לפניו מעשה שלא היה מקובל מפי ה' להעלות הלכה למעשה על פי דרך החקירה והפלפול, ואהרן היה כוחו רב בסברא שהיא דרך ההוראה בישראל ולו ניתן זה הכח ביחוד שאמר לו ה' ולהורות את בני ישראל, וכמו שכתבתי באורך ריש פרשת תצוה, ובהיותם במוסרה והספידו את אהרן שם התבוננו כי לא הניח כמותו מכוין ההוראה לשעה לאמתה של תורה בלי שום פלפול וחקירה ומתה חכמתו עמו

והאיש וגו' אל הכהן העומד לשרת וגו' או אל השופט. ביאר הכתוב דתרי אופני הוראה המה, וכמו שכתבתי באורך לעיל ובספר במדבר, חדא על ידי סברא בעלמא, ובזה היה הכהן העומד לשרת בכהונה גדולה מוכשר יותר מכל ישראל, ושנית ע"י דרך החקירה וההכרח, ובזה מיוחד ראש הסנהדרין ומכונה השופט, ומשמעו כאן החוקר הראשון בישראל.

מן הסתם, לכמה מחו"ר ביהמד"ר דכאן הבקיאים טובא בתורת רבינו הנצי"ב, אין חידוש בליקוט הציטטות הנ"ל, אבל לדידי ודכוותי הדברים טעונים פירוש והשלמה. אשמח להיעזר בכם.

[עושה חדשות]

כ"כ הנצי"ב גם בקדמת העמק, עי"ש.

===

כעת אני רואה שהראי"ה כ"כ מדנפשיה, (אגרות ח"א סי' קג, מאמרי ח"א ע' 211 וח"ב ע' 544).

===

האם הנצי"ב מקשר את זה לחילוק שהוא מבאר במקו"א בין תלמוד בבלי וירושלמי?

[בברכה המשולשת]

יעו"ע במש"כ בזה הרב הנזיר זיע"א בקול הנבואה ח"ב (פורסם בתוך ספר הגיון, תשנ"ה).

[עושה חדשות]

ראיתי כעת עוד ענין על תפקידו של הכהן,

עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם.
מצודות: לא הבנתי דרכי ה' עד אשר באתי אל המקדש ואל הכהנים המתבודדים שם בעיון החכמה ואת פיהם שאלתי ואדע מלין יענוני ואבינה לאחרית הרשעים שאיננה טובה.

[ונתנו ידידים]

כ"כ הנצי"ב גם בקדמת העמק, עי"ש.

מה זה קדמת העמק
גם אני ראיתי דברים אלו בהעמק דבר לפני כשבוע והופתעתי, והוא מציין שם לקדמת העמק וחשבתי שהוא איזה שהו הקדמה אבל לא מצאתי.

[מה שנכון נכון]

כ"כ הנצי"ב גם בקדמת העמק, עי"ש.

מה זה קדמת העמק
גם אני ראיתי דברים אלו בהעמק דבר לפני כשבוע והופתעתי, והוא מציין שם לקדמת העמק וחשבתי שהוא איזה שהו הקדמה אבל לא מצאתי.

הקדמת הנצי"ב לפירוש העמק שאלה על השאילתות.

[רון]

רגיל אנוכי לומר לפני הבחורים במסיבת חנוכה על דברי הגמ' בברכות דהבא על נערה המאורסה בחלום יצפה לתורה, ואח"כ איתא שם דהרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה. ואינו מובן מהי תורה ומהו מאור תורה.

רק הביאור הוא [כמובן אינו שלי רק גנוב הוא איתי] על פי דברי הנצי"ב שהביאם ידידי הרה"ג עושה חדשות שליט"א דהרוצה להחכים ידרים והוא כנגד המנורה הרי שדרך המנורה יורד לעולם שפע של תורה, וא"כ מה ענינו של הארון. והביאור הוא דהארון הוא כנגד אהרון הכהן שהוא ידיעת התורה לפרטיה ודקדוקיה ופירושיה, הן שבכתב והן שבעל פה. אבל המנורה הוא כנגד משה רבינו שנתן לו הקב"ה את הפלפול שהוא להקשות מכאן ולשם ולהוציא מזה דין חדש וכו' וזה השמן שיוצא מהזית על ידי כתישה כידוע מהתנחומא בפרשת נח וכו'.

ומעתה הבא על נערה מאורסה היא התורה עצמה שכולל ידיעת התורה ולדמות מילתא למילתא וכו'. אבל זה רק תורה. אך המאור שבתורה שהוא מרומז בשמן וכו'
ויסוד הדברים כמדומני ראיתי בצעירותי בספר גבורת יצחק על המועדים

[הגרח]

עיקרן של דברים מפורשים בשלהי הוריות היי עדיף חריף ומקשה .או מתון ומסיק וכדפרשי שם דמתון ומסיק כוחו בסברא וחריף כוחו בחשבון
ויסוד הענין מבואר בכתבי הארי זל שזו חלוקת חסדים וגבורות ומשה מן הגבורות כאחיו הלויים ואהרן איש חסידך אוהב שלום יניקתו מן החסדים וזה כוחו לברך ברכת כהנים באהבה.
וכל בר לבב שם עיניו וליבו בחכמי הדורות שחלקם מן המימינים וחלקם מן המשמאילים
וגם הנהגתם של גדולי ישראל זה בכה וזה בכה והכל אמת ובפרדס רימונים תלה כ"ז בחומרי ב"ש ובקולי ב"ה
ויש שתלו את מיעוט כוחם של רה"י בכוח הפסק בהיותם טרודים בחילוקים דגבורות ולאסוקי שמעתתא נדרש דווקא כוח דימוי מילתא למילתא .
וכל ת"ח שתוכו כבורו אם בעל נפש הוא דייק ומקשיב לנטיית ליבו ויש שחלקו בזה בין יוצאי אשכנז לבין אנשי ספרד והדברים ארוכים ועוד חזון.

[אליהו בן עמרם]

עיקרן של דברים מפורשים בשלהי הוריות היי עדיף חריף ומקשה .או מתון ומסיק וכדפרשי שם דמתון ומסיק כוחו בסברא וחריף כוחו בחשבון
ויסוד הענין מבואר בכתבי הארי זל שזו חלוקת חסדים וגבורות ומשה מן הגבורות כאחיו הלויים ואהרן איש חסידך אוהב שלום יניקתו מן החסדים וזה כוחו לברך ברכת כהנים באהבה.
וכל בר לבב שם עיניו וליבו בחכמי הדורות שחלקם מן המימינים וחלקם מן המשמאילים
וגם הנהגתם של גדולי ישראל זה בכה וזה בכה והכל אמת ובפרדס רימונים תלה כ"ז בחומרי ב"ש ובקולי ב"ה
ויש שתלו את מיעוט כוחם של רה"י בכוח הפסק בהיותם טרודים בחילוקים דגבורות ולאסוקי שמעתתא נדרש דווקא כוח דימוי מילתא למילתא .
וכל ת"ח שתוכו כבורו אם בעל נפש הוא דייק ומקשיב לנטיית ליבו ויש שחלקו בזה בין יוצאי אשכנז לבין אנשי ספרד והדברים ארוכים ועוד חזון.

האם אפשר מראה מקום הוא לו.
היכן בכתבי הארי ובפרדס רימונים.
ואולי אם אפשר להעתיק, עוד יותר טוב.ייש'כ

[אבןטובה]

בס' הישר לר"ת כ' דהמחמירים ממדת גבורה והמקילים המה ממדת החסד
ולענ"ד יש בזה בשו"ת תשובה מאהבה

[בברכה המשולשת]

בס' הישר לר"ת כ' דהמחמירים ממדת גבורה והמקילים המה ממדת החסד
ולענ"ד יש בזה בשו"ת תשובה מאהבה

היכן בסה"י?

[עושה חדשות]

אגב,
ראיתי מחבר שליט"א בן זמנינו שכתב כך:
...משום הכלל ש'אין שבות במקדש', ואיסורים עתיקים אלו לא נתקבלו במקדש, אולי משום שלעיתים הכהנים היו מורים באופן אחר, כפי שניתן לראות בהרבה מקומות, כגון בשקלים פ"א מ"ד...
האם יש אחיזה לדברים אלו?

[עושה חדשות]

על הדו"ד שהיה בין חגי הנביא לכהנים, ס"ל לרב בפסחים די"ז דאישתבש כהני.

[שייף נפיק]

אגב,
ראיתי מחבר שליט"א בן זמנינו שכתב כך:
...משום הכלל ש'אין שבות במקדש', ואיסורים עתיקים אלו לא נתקבלו במקדש, אולי משום שלעיתים הכהנים היו מורים באופן אחר, כפי שניתן לראות בהרבה מקומות, כגון בשקלים פ"א מ"ד...
האם יש אחיזה לדברים אלו?

על חילוק בין כהנים לבי''ד בהלכה ראה ראש השנה כב, א ''וקבלו הכהנים... וכשבאו לפני בי''ד...''

[יאיר אתמר]

ראה גם:

שקלים ג ב - אלא שהכהנים דורשים מקרא זה לעצמן
יומא סו א - אלא שעשו הכהנים [גדולים] קבע (וברש"י)
כתובות יב א ב"ד של כהנים היו גובין... ולא מיחו בידם חכמים
שם קה א וקז ב - נחלקו עליו בני כהנים גדולים

'בית דין של כהנים' מוזכר בעירובין לב א ופסחים צ ב, ושמא קשור לנאמר בסנהדרין פח ב (ותוספתא שם ז-א), ולנאמר ביומא יח ב מסרוהו זקני ב"ד לזקני כהונה וכו'.

והנה רשימה שערכתי בעניין:

ב"ד של כהנים

ויקרא י ח-יא; דברים יז ט,יב,יז; דברים יט יז; דברים כא ה; דברים כז ט; דברים לא ט; דברים לג-י
ספר ירמיה (מלא, ובייחוד פרק כו)
מלאכי ב ז (ומצודות)
דהי"ב טו ג

תרגום קהלת ד יז
מיוחס לרש"י דהי"ב יז ח
ראב"ע ויקרא טו א, כא א, תהלים קלב ט
רמב"ן דברים יז ח

ספרי במדבר יח-א, (ומלבי"ם וזרע אברהם, אך ראה ר"ה, ז"ר, ר"ד פרדו ונצי"ב), ז (ור"ה ז"א ומלבי"ם, וראה ר"ש ליברמן, יוונית עמ' 278, באנגלית עמ' 172; אך ראה רד"פ ונצי"ב), ל
תוספתא סנהדרין ד ז, מנחות ט י
בבלי יומא כו א, ע"ז נד א, זבחים פח א, כריתות יג ב

רש"י יומא נ א, פסחים ג ב
רגמ"ה מנחות סח א
ר"ח תענית יז א [ורמ"ה סנהדרין כב ב]
ר"י מלוניל יומא א ג
ש"מ כתובות יב א בשם ליקוטי הגאונים
רמב"ן שכחת העשין ט
צפנת פענח עה"ת במ' יח א (וע"ע צ"פ סנהדרין פא ב)
ר' צדוק הכהן מלובלין, תקנת השבים, דף יא והלאה
ר' מאיר שוורצמן, 'מאיר עיני ישרים', וויניפג קנדה שתי, דף מז
ספר גבורת יצחק, ארה"ב תשנז, דף שפז
א"ת ערך ב"ד של כהנים

א"א אורבך, ההלכה - מקורותיה והתפתחותה (גבעתיים תשדם), עמ' 55-57
מ' בר-אילן, הפולמוס בין חכמים לכהנים בשלהי ימי בית שני, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת בר-אילן, ר"ג תשמב (תקציר פה).
ר' נפתלי בר-אילן, בית דין של כהנים ובית דין של לויים בבית המקדש, מעלין בקודש גיליון לג (אדר תשעז), עמ' 39 והלאה (פה).
סיפורי עימות בין כהנים לנביאים - עיון ספרותי ואידיאולוגי, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, מאת: עמירה ביידר, מוגש לסנט של אונ' תל-אביב, סיון תשסח
[אסתר הבר, "בית דין של כהנים" ו"בית דינו של רבן גמליאל": הסמיכות הפרודה והסמיכות הכפולה בלשון המשנה, לשוננו כרך עה-ד (אלול תשעג), עמ' 387-401]

Tropper "Beth Din Shel Kohanim" in Jewish quarterly review: Volume 63 197
Sigalit Ben-Zion A Roadmap to the Heavens: An Anthropological Study of Hegemony among Priests, Sages and Laymen 2009

[יאיר אתמר]

מ' בר-אילן, הפולמוס בין חכמים לכהנים בשלהי ימי בית שני, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, ר"ג תשמב.

פה.

[יאיר אתמר]

ראה גם: ד"ח קליר, מהדורה ופירוש מקיף לפרק ’אם אינן מכירין אותו’; בבלי ראש השנה פרק שני, אוניברסיטת בר אילן תשעא, עמ' 278 הע' 9