"הר אלהים הר בשן" - והיכן פירשה בהר סיני שהוא הר אלהים סמוך לבשן בעבר הירדן.
איש גלילי כתב:מה זה "המציאות הגיאוגרפית"?
HaimL כתב:איש גלילי כתב:מה זה "המציאות הגיאוגרפית"?
מן הסתם כוונתו לזיהוי המקובל של מדבר סיני עם חצי האי סיני של ימינו, היינו דרומית מערבית לא"י, בכיוון המנוגד לעבר הירדן המזרחי, ובפרט אם נזהה את רמת הגולן של ימינו עם הגולן בבשן של התורה.
וא"כ, יש לפרש את דברי רש"י ז"ל לא על סמיכות מקום, אלא על סמיכות העניין, היינו שהתורה שניתנה בה"ס נתבארה בעבר הירדן המזרחי, כדכתיב בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר׃
איש גלילי כתב:את זה הבנתי, אלא שלא בדיוק הבנתי איך לזיהוי מקובל קוראים "מציאות גיאוגרפית". אין כאן ענין של מציאות כלל, אלא ענין של פרשנות.
איש גלילי כתב:את זה הבנתי, אלא שלא בדיוק הבנתי איך לזיהוי מקובל קוראים "מציאות גיאוגרפית". אין כאן ענין של מציאות כלל, אלא ענין של פרשנות.
איש גלילי כתב:באמת שאינני מבין על מה מדברים.
מבחינת החוקרים, יש שלל מקומות שהושערו כמקום הר סיני. ואכן, רובם המוחץ הוא בחצי האי סיני, אבל לא כולם.
מהכתובים אינני זוכר הכרח מוחלט לומר שמדבר סיני הוא במקום המכונה היום חצי האי סיני.
זה נכון שזה הזיהוי המקובל, וגם המסתבר, אבל להקשות על רש"י מתוך "מציאות" נשמע לי קצת מוגזם כשאין "מציאות".
ונתנו ידידים כתב:איש גלילי כתב:באמת שאינני מבין על מה מדברים.
מבחינת החוקרים, יש שלל מקומות שהושערו כמקום הר סיני. ואכן, רובם המוחץ הוא בחצי האי סיני, אבל לא כולם.
מהכתובים אינני זוכר הכרח מוחלט לומר שמדבר סיני הוא במקום המכונה היום חצי האי סיני.
זה נכון שזה הזיהוי המקובל, וגם המסתבר, אבל להקשות על רש"י מתוך "מציאות" נשמע לי קצת מוגזם כשאין "מציאות".
מהכתובים זה די מוכרח, אמנם גם אם לא, מ"מ מדברי רש"י בפירושיו ברור שלמד שסיני הוא היכן שנקרא היום סיני ולא בסעודיה.
חוץ מזה ההשערה היחידה שאני מכיר שהר סיני איני בחצי האי סיני הוא מה שיש טוענים שזה היה בסעודיה וגם זה אינו סמוך לבשן, כך שדברי רש"י הנ"ל אינם תואמים את המציאות הגאוגרפית וצע"ג.
צופה_ומביט כתב:בפירושי רש"י ברור שהר סיני נמצא [מערבית להר שעיר ו]דרומית לקדש ברנע שהיא בדרום א"י [והיא תחילתה הדרומית].
וגם יהיה איך שיהיה - לגבי בשן מפורש שהיא ארץ עוג והיא בצפון מזרח א"י, מעל לעמון ומואב.
וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל, ולא עשה כן, וזהו שנאמר (שמות יג): "ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים" שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען, כענין שנאמר בפלשתים (צפניה ב): "יושבי חבל הים גוי כרתים", ולא נחם אותו הדרך אלא הסיבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר. והוא שקראו יחזקאל (יחזקאל כ): "מדבר העמים", לפי שהיו כמה אומות יושבות בצדו.
והולכין אצל דרומה מן המערב כלפי מזרח תמיד, עד שבאו לדרומה של ארץ אדום, ובקשו ממלך אדום שיניחם לעבור דרך ארצו ולהכנס לארץ דרך רחבה ולא רצה, והוצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב, (שופטים יא): "וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה". והלכו כל דרומה של מואב עד סופה, ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה. וכשכילו את מזרחה, מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם, וזהו שנאמר ביפתח (שם) "וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב".
"כברת ארץ" - "מנחם פירש לשון "כביר", מהלך רב. ואגדה (בראשית רבה פב ז): בזמן שהארץ חלולה ככברה, שהניר מצוי והסתו עבר ועדיין השרב לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא, שהרי בנעמן מצינו (מלכים ב ה יט): "וילך מאתו כברת ארץ". ואומר אני שהוא שם מדת קרקע", לשון רש"י.
והנכון מה שחשב בו ר' דוד קמחי, כי הכ"ף לדמיון, ואיננה שרשית, ומוצא המלה (איכה ד י): "היו לברות למו", (שמואל ב יג ה): "ותברני לחם", ענין אכילה מועטת בבקר, ופירושה: שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד לעת האוכל, כי כן ישערו כל הולכי דרך.
זה כתבתי תחילה; ועכשיו, שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה וגם דברי מנחם, אבל הוא שם מדת הארץ, כדברי רש"י.
לפי הענין נראה שבבל בין שני נהרות גדולים חדקל ופרת מציעים אותה ביניהם זה מן המזרח וזה מן המערב ובאין ומושכין מן הדרום לצפון וסופו של פרת שופך בחדקל. כל זה יש ללמוד מכאן ארץ ישראל בדרומה של בבל דכתיב (ירמיהו א) מצפון תפתח הרעה כלומר בבל בצפון ופרת יורד מארץ ישראל לבבל כדאמר בעלמא (שבת דף סה:) מיטרא במערבא סהדא רבה פרת.
איבן עזרא כתב:כלומר: רש"י כיוון למציאות הגיאוגרפית, אך לא הכירה, שכן הוא הביא את דברי מנחם ולא העיר עליהם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 207 אורחים