לא התעורר משנתו - לא יתכן.

[נשר]

פעמים רבות נשמע הביטוי "לא התעורר משנתו" על אדם שנמצא במיטתו ללא רוח חיים ל"ע.

בספר ציוני הלכה מביא שפעם בא מרן הגריש"א לנחם אבלים ואמרו לו בני המשפחה שהנפטר לא התעורר משנתו.

נענה רבינו ואמר: זה לא יתכן! כתוב בזוהר שכשהאדם שוכב לישון ומפקיד את נשמתו ביד הקב"ה ומאמין בו שיחזירה לו, הקב"ה מקיים את האמונה שהאמין בו ומחזירה לו. אף אם הגיע זמנו למות, או שהוא חייב מיתה. אם כן לא יתכן שלא התעורר משנתו אלא קודם החזירה הקב"ה והתעורר משנתו, ואחר כך אסף הקב"ה את נשמתו.

הקצוה"ח בדר"כ לא מביא זוהר, מלבד פעם אחת שמביא את דברי הזוהר הללו ללמוד מדבריו שאסור לשומר שיתפוס חפץ שהופקד בידו עבור חוב שהמפקיד חייב לו, מאחר והאמין בו שיחזירנו לו.

[אריך]

מה תגיד באדם שהיה שרוי ב'קומה'? גם שם נוכל לחדש שהוא התעורר קודם שנפטר? את זה היה צריך לראות במכשירים!
ועיקר השאלה לא קשה, דבדברים כאלה לא תמיד צריכים למצוא את הדברים מתבטאים במציאות הנגלית.

[אחד מעיר]

הזוהר בפרשת במדבר
ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא דאף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה ואי יסרב ביה ודאי נבדוק אבתריה דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא, כך ההוא אילנא בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו וכל נשמתין דבני עלמא נטיל, וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי אילנא דמותא הוא ובגין דכל אינון נפשתא אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא אתיב כל פקדונין למאריהון
אבל אם לדין יש תשובה
בד"א אם הוא חייב ואינו ראוי אעפ"כ יקבל את נשמתו
משא"כ בהגיע זמנו למות

צריך גם לבדוק אם הסיפור הזה אמיתי..............

[סגי נהור]

פעמים רבות נשמע הביטוי "לא התעורר משנתו" על אדם שנמצא במיטתו ללא רוח חיים ל"ע.

בספר ציוני הלכה מביא שפעם בא מרן הגריש"א לנחם אבלים ואמרו לו בני המשפחה שהנפטר לא התעורר משנתו.

נענה רבינו ואמר: זה לא יתכן! כתוב בזוהר שכשהאדם שוכב לישון ומפקיד את נשמתו ביד הקב"ה ומאמין בו שיחזירה לו, הקב"ה מקיים את האמונה שהאמין בו ומחזירה לו. אף אם הגיע זמנו למות, או שהוא חייב מיתה. אם כן לא יתכן שלא התעורר משנתו אלא קודם החזירה הקב"ה והתעורר משנתו, ואחר כך אסף הקב"ה את נשמתו.

הקצוה"ח בדר"כ לא מביא זוהר, מלבד פעם אחת שמביא את דברי הזוהר הללו ללמוד מדבריו שאסור לשומר שיתפוס חפץ שהופקד בידו עבור חוב שהמפקיד חייב לו, מאחר והאמין בו שיחזירנו לו.

לכאורה את הזהר יש ליישב בפשטות, שהכוונה היא שהפקדון לא יהא סיבה לנטילת הנשמה, היינו שלא נאמר שאחר שנשמתו כבר מסורה ביד הקב"ה בשנתו עלול הקב"ה להשאירה אצלו. משא"כ כשהגיע זמנו להפטר מן העולם בלאו הכי, ואף אם היה ער באותה שעה היה הקב"ה נוטל ממנו את נפשו - אין הכרח לכאורה שלא יטול את נפשו גם בשנתו.

[חיים ושלו']

סיפר אחד ממקורבי הגריש"א שפעם נכנס אליו בזקנותו, ושאל אותו הגרי"ש "האם אתה מכיר את יוסף שלו' אלישיב?" הלה כמובן נדהם וכבר התחיל לחשוב שהזקנה עושה את שלו, ואמר לו הגריש"א "שמעתי כל כך הרבה מאמרים ופסקים ממנו ורציתי לשאול אותו עליהם"...

[אוצר החכמה]

מה תגיד באדם שהיה שרוי ב'קומה'? גם שם נוכל לחדש שהוא התעורר קודם שנפטר? את זה היה צריך לראות במכשירים!
ועיקר השאלה לא קשה, דבדברים כאלה לא תמיד צריכים למצוא את הדברים מתבטאים במציאות הנגלית.

יש ליישב בפשיטות שקומה אינו נקרא שינה לעניין זה.

[אריך]

הוי אומר: אדם שבתוך שנתו איבד הכרה והגיע לקומה, וכעבור שנתיים בקומה הוא מת, עלינו להעמיד שלפני שנתיים כשנכנס משינה לקומה אז הוא התעורר רגע אחד. מה צריך עוד כדי להבין שהתפיסה ה'מגושמת' של דברי הזוהר אינה במקום.

[אוצר החכמה]

מה יותר מחודש בהנחה שקודם הקומה הוא התעורר לרגע מאשר ההנחה שאם מת בשנתו התעורר לרגע קודם שמת?

[נשר]

צריך גם לבדוק אם הסיפור הזה אמיתי..............

סיפר אחד ממקורבי הגריש"א שפעם נכנס אליו בזקנותו, ושאל אותו הגרי"ש "האם אתה מכיר את יוסף שלו' אלישיב?" הלה כמובן נדהם וכבר התחיל לחשוב שהזקנה עושה את שלו, ואמר לו הגריש"א "שמעתי כל כך הרבה מאמרים ופסקים ממנו ורציתי לשאול אותו עליהם"...

אני לא מבין מה בוער כל כך להטיל ספק שהדבר לא נאמר ע"י הגרי"ש אלישיב.

אין כאן הלכה ואין כאן השקפה, ראיתי את זה פעם בספר, היה נראה מעניין והחלטתי להעלות לכאן.

יש את דברי הזוהר ויש את הדברים שנאמרו, ואפשר לדון האם יש ראיה מהזוהר או לא. אם יש ראיה מה טוב, ואם אין ראיה אז אפשר לא לקבל.

לא הצלחתי להבין מה זכה אשכול זה שיש בו כבר שני אזכורים על מידת נאמנותם של השמועות בשם הגרי"ש. כאשר ברחבי הפורום יש עוד מאות ואלפים כאלו שהנפק"מ בהם היא משמעותית הרבה יותר.

[תוכן]

מכיון שר' אלישיב לא דיבר שטויות, על כן סביר להניח שלא אמר דבר זה שמייחסים אליו. אטו לא ידוע על אנשים רבים מספור שמתו מתוך שינה????

[נשר]

אני לא יודע מה אתה רוצה.

אני כשקראתי את הדברים, הבנתי מיד שלא חייב להיות שהכוונה שהאדם פקח עיניו אמר מודה אני ושוב עצם עיניו.

אלא יש מושג בשינה שנקרא סילוק הנשמה, והנשמה חוזרת בבוקר כמו שאנו אומרים בתפילה, ויהיה זה לא נכון לומר שאדם שהלך לישון בלילה, נשמתו לא שבה אליו באותו בוקר כבכל בוקר, אלא נשמתו שבה אליו ואז שוב הסתלקה.

אף אחד לא אמר שמישהו מהסובבים צריך להרגיש את זה. ולכן לא ברור מה קשה מ"קומה".

ולכן כשאומרים הלך לישון ולא התעורר, משתמע כאילו כבר בלילה עלתה נשמתו אלא שהיא לא חזרה כמו בכל בוקר. ולכן באה ההערה שיש לומר שהוא נפטר בבוקר.

[אריך]

מה יותר מחודש בהנחה שקודם הקומה הוא התעורר לרגע מאשר ההנחה שאם מת בשנתו התעורר לרגע קודם שמת?

כי הוא נכנס ל'קומה' לפני עשרים שנה ורק עכשיו הוא נפטר, אז צריך להניח שהעירו אותו משמים רגע לפני שנכנס לקומה כדי שבעוד עשרים שנה הוא יוכל למות בשקט...

[אריך]

אף אחד לא אמר שמישהו מהסובבים צריך להרגיש את זה. ולכן לא ברור מה קשה מ"קומה".

אני מסכים איתך, רק להוסיף שכמו שאף אחד מהסובבים לא הרגישו, גם הוא לא הרגיש את ה'ערנות הזו' כמו אדם שמתעורר וחושב על עצמו במחשבות רגילות מוחיות (ואם לא כך, ודאי שקשה מ'קומה' שיש מכשיר שרושם גלי מוח ולא נרשם שום דבר קודם המיתה).

[נשר]

אף אחד לא אמר שמישהו מהסובבים צריך להרגיש את זה. ולכן לא ברור מה קשה מ"קומה".

אני מסכים איתך, רק להוסיף שכמו שאף אחד מהסובבים לא הרגישו, גם הוא לא הרגיש את ה'ערנות הזו' כמו אדם שמתעורר וחושב על עצמו במחשבות רגילות מוחיות (ואם לא כך, ודאי שקשה מ'קומה' שיש מכשיר שרושם גלי מוח ולא נרשם שום דבר קודם המיתה).

נכון. מסכים לחלוטין. גם הוא עצמו לא הרגיש. אבל הנשמה היתה והסתלקה. וזה לא משמע כשאומרים הלך לישון ולא קם, כאילו הכל התחיל בלילה.

[נוה הלבנון]

לא מבין מה השאלה מ'קומה'.
הנושא הוא - "כשהאדם שוכב לישון ומפקיד את נשמתו ביד הקב"ה ומאמין בו שיחזירה לו, הקב"ה מקיים את האמונה שהאמין בו ומחזירה לו"
כשבן אדם נכנס לקומה הוא לא מפקיד ולא מאמין.

[אום אני חומה]

אף אחד לא אמר שמישהו מהסובבים צריך להרגיש את זה. ולכן לא ברור מה קשה מ"קומה".

אני מסכים איתך, רק להוסיף שכמו שאף אחד מהסובבים לא הרגישו, גם הוא לא הרגיש את ה'ערנות הזו' כמו אדם שמתעורר וחושב על עצמו במחשבות רגילות מוחיות (ואם לא כך, ודאי שקשה מ'קומה' שיש מכשיר שרושם גלי מוח ולא נרשם שום דבר קודם המיתה).

נכון. מסכים לחלוטין. גם הוא עצמו לא הרגיש. אבל הנשמה היתה והסתלקה. וזה לא משמע כשאומרים הלך לישון ולא קם, כאילו הכל התחיל בלילה.

אם כך מנין לגריש"א שכשאומרים 'לא קם' הכוונה שלא חזרה אליו נשמתו, יתכן מאוד שהכוונה שגופו לא נכנס למצב חדש של עירנות, מה גם הנפטר עצמו לא היה מודע לעירנותו.

[אריך]

אני בכלל לא מבין את השאלה מעיקרא. כשאדם מאמין לקב"ה כשמפקיד אצלו נשמתו הכוונה שמאמין לו שלא יעכב אצלו את הפקדון, סתם כך, כאילו יאמר: אתה בין כך עלית אצלי, אז תישאר כאן... אבל אם יש סיבה למה שלא יעכב את נשמתו למעלה. וכשאדם נפטר מחמת סיבה כלשהי, אין בזה שום מעילה בפקדון ח"ו.

[סגי נהור]

אני בכלל לא מבין את השאלה מעיקרא. כשאדם מאמין לקב"ה כשמפקיד אצלו נשמתו הכוונה שמאמין לו שלא יעכב אצלו את הפקדון, סתם כך, כאילו יאמר: אתה בין כך עלית אצלי, אז תישאר כאן... אבל אם יש סיבה למה שלא יעכב את נשמתו למעלה. וכשאדם נפטר מחמת סיבה כלשהי, אין בזה שום מעילה בפקדון ח"ו.

ראה להדיא לא כן בלשון הזהר שהובאה לעיל. ומ"מ יש ליישב כעין דבריך, וכמו שכבר כתבתי לעיל.

[נשר]

אם כך מנין לגריש"א שכשאומרים 'לא קם' הכוונה שלא חזרה אליו נשמתו, יתכן מאוד שהכוונה שגופו לא נכנס למצב חדש של עירנות, מה גם הנפטר עצמו לא היה מודע לעירנותו.

אין הכי נמי. לענ"ד הרב אלישיב התכוון שכשאומרים הלך לישון ולא קם או הלך לישון ולא התעורר יש משמעות כאילו התהליך התחיל בעצם מהלילה. ואת זה הוא בא לאפוקי. אפשר בהחלט להמשיך להשתמש במילים לא קם ולא התעורר רק יש לשים לב למשמעות שלא נחשוב שסילוק הנשמה היה כבר בלילה.

[אריך]

אני בכלל לא מבין את השאלה מעיקרא. כשאדם מאמין לקב"ה כשמפקיד אצלו נשמתו הכוונה שמאמין לו שלא יעכב אצלו את הפקדון, סתם כך, כאילו יאמר: אתה בין כך עלית אצלי, אז תישאר כאן... אבל אם יש סיבה למה שלא יעכב את נשמתו למעלה. וכשאדם נפטר מחמת סיבה כלשהי, אין בזה שום מעילה בפקדון ח"ו.

ראה להדיא לא כן בלשון הזהר שהובאה לעיל. ומ"מ יש ליישב כעין דבריך, וכמו שכבר כתבתי לעיל.

צודק.