כתבי הגר"א

[מתפעל]

בשו"ע יו"ד סימן ר"א, סעיף ט"ז, מובא הדין שכאשר יש מקוה כשירה עם מ' סאה, אפשר לשפוך שם מים שאובים וזה לא נפסל.

בביאור הגר"א ס"ק מ"ג הביא משניות ותוספתא כמקור, ומסיים שם: "וגמרא בכמה מקומות".

האם מישהו יודע היכן יש גמרות מפורשות לדין זה?

[בברכה המשולשת]

אולי כוונת אדוננו הגר"א לגמרות על שלושה לוגים שנפלו למקוה פסלוהו, ותמיד מבואר שם שמדובר לפני שיש בו ארבעים סאה

[הכי נמי מסתברא]

שלום וברכה
לפני כמה זמן מה הצטרפתי לפורום. ב"ה אני זוכה ללמוד הרבה בביאור הגר"א על
השו"ע. מתוך כך מתעוררות לי שאלות על הביאור ועל כתבי הגר"א הנוספים (הגהות
לש"ס ולרא"ש ועוד).כמו"כ יש מקום לרכז את כל הספרים שדנו בביאורי הגר"א (למשל
עי' בהגהת הגר"א על ב"מ ה. ולולא העבודה המצויינת של "רזא דשבתי" שריכז את כל
הספרים שדנו בהגהה סתומה זו היה קשה להבינה).
חושבני שכדאי יהיה אם יוקם נושא חדש בפורום שייוחד לכתבי הגר"א, ביאורם, הפניה
לאחרונים שעסקו בהם וכדומה.
אשמח לשותפות
תודה

[חיי נר]

ישנו בספר "שדה אליהו" להגאון ר' שמואל דוד מובשוביץ ז"ל בח"י כרכים, אסופת חידושיו וביאוריו [של הגר"א] מתוך חיבוריו הרבים ערוך ומסודר בלשנו הטהור בתוספת מראה מקומות וציונים וביאורים
ישנו באוצה"ח

[הכי נמי מסתברא]

שאלה ידע כללי האם הגהות הגר"א על הש"ס עמדו לפני הרש"ש?
בתענית בדף ג. הרש"ש מגיה כמו הגהת הגר"א שם ולא מזכירהו כלל. נראה שלא היו פניו הגהות הגר"א (עכ"פ במסכת זו).
אך בהמשך בדף ט. מתייחס להגהת הגר"א ומיישבה!
אשמח אם למישהו יהיה פיתרון.
תודה

[יורד ומתעה]

א. כבר זמן מה שאני מנסה למצוא מראי מקומות לאחרונים שעמדו על ההגהה התמוהה שלו בב"ק בפרק כיצד הרגל לגבי מסקנת הגמרא בנושא אשו משום חציו. אשמח אם יוכל מישהו לעזור בזה.
ב. בביאור הגר"א על שו"ע סי' קפא בסעיף י"א ביו"ד מובא ליקוט מדבריו שפוסק בהם כרש"י לגבי מיקומן של פאות הזקן. אך לא מובן שם אם כוונתו לרש"י במכות או לרש"י בשבועות שרש"י בהם נחלק לשיטות שונות. כמו כן לא עלה בידי למצוא את מקור הדברים.

[שמואל דוד]

א. כבר זמן מה שאני מנסה למצוא מראי מקומות לאחרונים שעמדו על ההגהה התמוהה שלו בב"ק בפרק כיצד הרגל לגבי מסקנת הגמרא בנושא אשו משום חציו. אשמח אם יוכל מישהו לעזור בזה.
.

נא להעתיק דבריו

[בברכה המשולשת]

א. אזכיר, שלגבי ביאור אדוננו הגר"א על שו"ע, כדאי תמיד לעיין בברכת אליהו (ובספרים הנוספים על ביאור הגר"א).
ב. לגבי ההגהות על הש"ס, הרב אוריאל שלמוני שליט"א עוסק בכך, וכבר הוציא ספר מקיף על בבא מציעא

[שמואל דוד]

א. אזכיר, שלגבי ביאור אדוננו הגר"א על שו"ע, כדאי תמיד לעיין בברכת אליהו (ובספרים הנוספים על ביאור הגר"א).
ב. לגבי ההגהות על הש"ס, הרב אוריאל שלמוני שליט"א עוסק בכך, וכבר הוציא ספר מקיף על בבא מציעא

האם שייך לשלוח הספר דרך דואל

[בברכה המשולשת]

א. אזכיר, שלגבי ביאור אדוננו הגר"א על שו"ע, כדאי תמיד לעיין בברכת אליהו (ובספרים הנוספים על ביאור הגר"א).
ב. לגבי ההגהות על הש"ס, הרב אוריאל שלמוני שליט"א עוסק בכך, וכבר הוציא ספר מקיף על בבא מציעא

האם שייך לשלוח הספר דרך דואל

מתוך האתר של הרב המחבר:

את הספר הגהות הגר"א על בבא מציעא עם פירוש אור אליהו אפשר להשיג בחנויות הספרים. הפצה ראשית 'קולמוס – הפצת ספרים' 0722-44-1660

או במכון הר-ברכה במחיר 35 ש"ח

לרכישה לחץ כאן
או התקשר: 02-9709588

אפשר לפנות גם למחבר: 052-9405899
shalmoni63@gmail.com

[יורד ומתעה]

איך שנראה באוצר יש לברכת אליהו פירוש על שלושה חלקי שו"ע בלבד ואילו חלק יו"ד חסר. (באופן אירוני כמובן שזהו דווקא החלק לו אני זקוק).

[יורד ומתעה]

לשון הגהת הגר"א ב"ק דכ"ג.
אלא למאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו- רמב"ם ורי"ף מפרשים שחזר מתירוץ הראשון כגון שנפלה וכו' ומפרשים דחיוב חציו הוא משום ממונו.
לפענוח שיטת הגר"א בסוגייא, מציינים המדפיסים ובצדק להגהותיו על השו"ע בסי' תי"ח. אך למשפט הזה האחרון, חיוב חציו הוא משום וכו', אין מובן כלל.

[יורד ומתעה]

דבר מוזר יש, שגם אותם שמכריזים על עצמם כתלמידי הגר"א לכל דבר ונוהגים כמותו לקולא ולחומרא, משום מה בנושאים מסוימים שוכחים אותו לגמרי, ונוצר קונצנזוס, לא ברור בדיוק מאיפה, שבנושאים אלו אין לנהוג כמותו.
לדוגמא, ברכת על נטילת ידיים לתפילה, כל תפילה. שלא ראיתי שנהג אדם בזה מעולם.
וכן שיטתו היא, שאם אמר אדם בקיץ משיב הרוח ומוריד הגשם מיד חוזר לראש, אפילו אם לא גמר את הברכה.
וכן שיטתו שיש לברך ברכת התורה מחדש כל פעם שנכנס לעשות צרכיו. וכן הלאה.
למעשה אם יחליט מישהו באמת לנהוג אחרי הגר"א בכל דבר ודבר, כמעט ולא יישאר דבר אחד שיעשה בו כמנהג העולם.

[בברכה המשולשת]

דבר מוזר יש, שגם אותם שמכריזים על עצמם כתלמידי הגר"א לכל דבר ונוהגים כמותו לקולא ולחומרא, משום מה בנושאים מסוימים שוכחים אותו לגמרי, ונוצר קונצנזוס, לא ברור בדיוק מאיפה, שבנושאים אלו אין לנהוג כמותו.
לדוגמא, ברכת על נטילת ידיים לתפילה, כל תפילה. שלא ראיתי שנהג אדם בזה מעולם.
וכן שיטתו היא, שאם אמר אדם בקיץ משיב הרוח ומוריד הגשם מיד חוזר לראש, אפילו אם לא גמר את הברכה.
וכן שיטתו שיש לברך ברכת התורה מחדש כל פעם שנכנס לעשות צרכיו. וכן הלאה.
למעשה אם יחליט מישהו באמת לנהוג אחרי הגר"א בכל דבר ודבר, כמעט ולא יישאר דבר אחד שיעשה בו כמנהג העולם.

א. לגבי נט"י, יודעני ברבים שמקפידים מאוד ליטול כדין לפני כל תפילה, אבל לגבי לברך, כמדומני שפשוט יש חשש מלברך.
ב. לגבי משיב הרוח ומוריד הגשם, אני הקטן נוהג כן (ב"ה זה קרה לי אולי פעם אחת).
ג. לגבי ברכות התורה - מנין לכתר"ה שזו שיטתו?