זהירות, לא תחנם!

[אריך]

בימים אלה שיש אנשים העוסקים במה שקורה בבחירות בארה"ב, ומחווים דעה אודות פלוני ואלמוני, וכמה שהחלטה מסויימת שלו היתה מוצלחת וכו', יש לשים לב ולזכור את דברי הרמב"ם (הל' ע"ז י, ד):
וכן אסור לספר בשבחן ואפילו לומר כמה נאה עובד כוכבים זה בצורתו, קל וחומר שיספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריהם שנאמר ולא תחנם לא יהיה להם חן בעיניך, מפני שגורם להדבק עמו וללמוד ממעשיו הרעים.

הרי שאסור לומר שבח על גוי וכן לא לספר בשבח מעשיו. (וכנראה כדי שלא יישמע כדבר זר, הוסיף הרמב"ם את הטעם).

[חד ברנש]

האם פסקו של הרמב"ם נאמר גם בשעה שמעשיו של הגוי אמורים להשפיע במישרין על המשבח? הרי בכזה מקרה המשבח לא אומר את דבריו סתם כך אלא יותר להראות את תועלתו האישית.

[מה שנכון נכון]

בעיקר הענין כבר העירו ממה ששיבח הרמב"ם את חכמי אומ"ה כגון אריסטו ואחרים.
והרואה מברך ברוך שחלק מחכמתו לבו"ד, או ברוך שככה לו בעולמו.
ואם נאמר דין זה אף במי שאינו עוע"ז. (איני יודע המציאות בנד"ד).
ראה ציץ אליעזר ועוד, ויש לברר הגדרים.

[סגי נהור]

מורה יהודי שיש לו תלמידים גויים, האם מותר לו לשבחם על הצלחותיהם בלימודים?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הנושא הוא בכלל לא אקטואלי בבחירות הנוכחיות. שתי המועמדים אינם זוכים לשום שבח. אמנם יכול להיות שבעתיד יתקיים שאלה כזאת.
אם היה בערני סאנדערס במירוץ, הכל היה שונה, תרתי משמע.

[בברכה המשולשת]

בעיקר הענין כבר העירו ממה ששיבח הרמב"ם את חכמי אומ"ה כגון אריסטו ואחרים.
והרואה מברך ברוך שחלק מחכמתו לבו"ד, או ברוך שככה לו בעולמו.
ואם נאמר דין זה אף במי שאינו עוע"ז. (איני יודע המציאות בנד"ד).
ראה ציץ אליעזר ועוד, ויש לברר הגדרים.

א. לשון הרמב"ם הלא מצונזרת היא
וכן אסור לספר בשבחן, ואפילו לומר כמה נאה גוי זה בצורתו; קל וחומר שיספר בשבח מעשיו, או שיחבב דבר מדבריהם: שנאמר "ולא תחונם" (דברים ז,ב)--לא יהיה להם חן בעיניך, מפני שגורם להידבק עימו וללמוד ממעשיו הרעים.

ואין לומר שזה דווקא בעוע"ז כי בהלכות אחרות שם דקדק הרמב"ם וכתב עוע"ז

ב. ועל נצרות כע"ז כבר התווכחנו מספיק...

[מה שנכון נכון]

בעיקר הענין כבר העירו ממה ששיבח הרמב"ם את חכמי אומ"ה כגון אריסטו ואחרים.
והרואה מברך ברוך שחלק מחכמתו לבו"ד, או ברוך שככה לו בעולמו.
ואם נאמר דין זה אף במי שאינו עוע"ז. (איני יודע המציאות בנד"ד).
ראה ציץ אליעזר ועוד, ויש לברר הגדרים.

א. לשון הרמב"ם הלא מצונזרת היא
וכן אסור לספר בשבחן, ואפילו לומר כמה נאה גוי זה בצורתו; קל וחומר שיספר בשבח מעשיו, או שיחבב דבר מדבריהם: שנאמר "ולא תחונם" (דברים ז,ב)--לא יהיה להם חן בעיניך, מפני שגורם להידבק עימו וללמוד ממעשיו הרעים.

ואין לומר שזה דווקא בעוע"ז כי בהלכות אחרות שם דקדק הרמב"ם וכתב עוע"ז

התכוונתי (ולהעיר בעלמא) למה שדייק בצי"א מסהמ"צ ומהחינוך (גם אם נתעלם מהמאירי שהביא שם).

[בברכה המשולשת]

בעיקר הענין כבר העירו ממה ששיבח הרמב"ם את חכמי אומ"ה כגון אריסטו ואחרים.
והרואה מברך ברוך שחלק מחכמתו לבו"ד, או ברוך שככה לו בעולמו.
ואם נאמר דין זה אף במי שאינו עוע"ז. (איני יודע המציאות בנד"ד).
ראה ציץ אליעזר ועוד, ויש לברר הגדרים.

א. לשון הרמב"ם הלא מצונזרת היא
וכן אסור לספר בשבחן, ואפילו לומר כמה נאה גוי זה בצורתו; קל וחומר שיספר בשבח מעשיו, או שיחבב דבר מדבריהם: שנאמר "ולא תחונם" (דברים ז,ב)--לא יהיה להם חן בעיניך, מפני שגורם להידבק עימו וללמוד ממעשיו הרעים.

ואין לומר שזה דווקא בעוע"ז כי בהלכות אחרות שם דקדק הרמב"ם וכתב עוע"ז

התכוונתי (ולהעיר בעלמא) למה שדייק בצי"א מסהמ"צ ומהחינוך (גם אם נתעלם מהמאירי שהביא שם).

ייש"כ. אני הבנתי שכתר"ה בא להכריע

[סגי נהור]

מורה יהודי שיש לו תלמידים גויים, האם מותר לו לשבחם על הצלחותיהם בלימודים?

אם יודע מישהו מבני ביהמ"ד איזה מ"מ בזה, אודה אם יוכל לציינו.

[מה שנכון נכון]

מורה יהודי שיש לו תלמידים גויים, האם מותר לו לשבחם על הצלחותיהם בלימודים?

אם יודע מישהו מבני ביהמ"ד איזה מ"מ בזה, אודה אם יוכל לציינו.

מסברא:
אם יש לו תועלת בזה כמלמד בכך שיצליחו תלמידיו אולי הוי כמו לא תחנם - לא תתן להם מתנת חנם דשרי, אך י"ל דכאן חמור כי גדר האיסור הוא שמהשבח יבוא לדבק בהם כמ"ש הרמב"ם.
ומאידך לכאורה נאמר האיסור רק בדברים שאכן יש בהם מעלה, הן גופנית הן נפשית, אך כשמדובר על תכונות רגילות ונפוצות, וכן כשמשבח על השקעה ומאמץ שעושה התלמיד ולא על אופי (וי"ל), וכ"ש אם מגזים כמצוי והנדון הוא רק ההרגשה הטובה שגורם לגוי, לכאו' אין איסור.

[אוהב ציון]

בס"ד
ככלל הנושא הוא מאוד סבוך כי הלא חז"ל כו"כ פעמים שיבחו את הגוים הרשעים (סנחריב, נבוכנדנצר, ואף פרעה, ומי מדבר על דמא בן נתינה (שבפשטות עע"ז היה) ועוד כו"כ מקומות), והנראה שיש ליישב - ויש לי כמה ראיות לזה, שהוא כעין דיבור לה"ר לתועלת, כל מה שאסור הוא כאשר משבחים אותו על מעשיו שאין בהם טוב כלל, או על חיצוניותו וכדומה אבל על מעשים הטובים אין איסור כלל ואדרבה דבר טוב הוא.
ומדויק מלשון הרמב"ם שלא ילמד ממעשיו הרעים, משמע שהאיסור הוא לשבחו מצד מעשיו.
עכ"פ יש בזה ב' גדרים. א. לא תחנם. ב. עצם שבח לרשע אף ישראל, הוא הרי הוא מכת חניפים.
ויש עוד הרבה להאריך בזה ובס"ד כתבתי קצת מזה במקום אחר. וכאן עמד קנה במקומו.

[אבןטובה]

כ"ה בס' שפתי צדיק לרבי פנחס מנחם מפילץ זצ"ל פ' ואתחנן אות מב שמותר לשבח המדה טובה ובס' פרי צדיק לרבי צדוק הכהן פ' תולדות אות ב ופ' בחוקותי.... ועיין בס' מלאכת הקדש פרשת ואתחנן

[אוהב ציון]

בס"ד

כ"ה בס' שפתי צדיק לרבי פנחס מנחם מפילץ זצ"ל פ' ואתחנן אות מב שמותר לשבח המדה טובה ובס' פרי צדיק לרבי צדוק הכהן פ' תולדות אות ב ופ' בחוקותי.... ועיין בס' מלאכת הקדש פרשת ואתחנן

יישר כח, על הארת עיניים.

ודרך אגב לפי זה נסתר כל בנין הטענה שישנה בספר ואיו"מ למרן מהר"י ט"ב זצ"ל.
אמנם המעיין בשע"ת בסוף שער השלישי על כת החנפים, יראה שממש מוכח הדברים שהאיסור לשבח את הרשע אינו כלל הנוקב את ההר, אלא יש כו"כ גדרים לכך. אלא שכפי שנכתב הנושא הוא מורכב. ואסיים בקצירת האומר.
חובה להזכיר שהשע"ת מדבר מענין חנופה, והרמב"ם מדבר מענין לא תחנם.

[סגי נהור]

מורה יהודי שיש לו תלמידים גויים, האם מותר לו לשבחם על הצלחותיהם בלימודים?

אם יודע מישהו מבני ביהמ"ד איזה מ"מ בזה, אודה אם יוכל לציינו.

מסברא:
אם יש לו תועלת בזה כמלמד בכך שיצליחו תלמידיו אולי הוי כמו לא תחנם - לא תתן להם מתנת חנם דשרי, אך י"ל דכאן חמור כי גדר האיסור הוא שמהשבח יבוא לדבק בהם כמ"ש הרמב"ם.
ומאידך לכאורה נאמר האיסור רק בדברים שאכן יש בהם מעלה, הן גופנית הן נפשית, אך כשמדובר על תכונות רגילות ונפוצות, וכן כשמשבח על השקעה ומאמץ שעושה התלמיד ולא על אופי (וי"ל), וכ"ש אם מגזים כמצוי והנדון הוא רק ההרגשה הטובה שגורם לגוי, לכאו' אין איסור.

ישר כח. השאלה היא אם העובדה שזה חלק מתפקידו כמורה (שמזה פרנסתו), ובלא זה הרי אינו ממלא את תפקידו כהוגן, יכולה לשמש צד לקולא.

[עושה חדשות]

בס"ד
ככלל הנושא הוא מאוד סבוך כי הלא חז"ל כו"כ פעמים שיבחו את הגוים הרשעים (סנחריב, נבוכנדנצר, ואף פרעה, ומי מדבר על דמא בן נתינה (שבפשטות עע"ז היה) ועוד כו"כ מקומות), והנראה שיש ליישב - ויש לי כמה ראיות לזה, שהוא כעין דיבור לה"ר לתועלת, כל מה שאסור הוא כאשר משבחים אותו על מעשיו שאין בהם טוב כלל, או על חיצוניותו וכדומה אבל על מעשים הטובים אין איסור כלל ואדרבה דבר טוב הוא.
ומדויק מלשון הרמב"ם שלא ילמד ממעשיו הרעים, משמע שהאיסור הוא לשבחו מצד מעשיו.
עכ"פ יש בזה ב' גדרים. א. לא תחנם. ב. עצם שבח לרשע אף ישראל, הוא הרי הוא מכת חניפים.
ויש עוד הרבה להאריך בזה ובס"ד כתבתי קצת מזה במקום אחר. וכאן עמד קנה במקומו.

יש איסור לשבח גוי מת?

[עושה חדשות]

אחד החברים שליט"א, שלח לי העתקה מספר חו"ב עמ"ס ע"ז, ז"ל -

כ' א' ד"א לא תחנם לא תתן להם חן מסייע ליה לרב דאמר רב אסור לאדם שיאמר כמה נאה כו', וביו"ד סי' קנ"א סי"ד מסיים בה ק"ו שיספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריו, ולפ"ז נראה דגם אסור לספר בשבח אומנתו, וכש"כ חכמתו ורפואתו אם רופא הוא, ואפשר דאין איסור אלא בעוסק בשבחו וכמו שאמרו כמה נאה עכו"ם זה, אבל לומר עכו"ם זה אומן טוב או רופא טוב, שרי, דאל"כ אף כשאומר שהוא אומן או רופא יש בזה שבח, וכי נימא דאסור לומר על עכו"ם מה אומנתו.

הא דאמרו לקמן כ"ג ב' ובקדושין ל"א א' על דמא בן נתינה שהפליג בכיבוד אב, נראה דהיינו לאחר מיתתו, דאין לא תחנם אלא מחיים משום דאתו למימשך בתריה, ודומיא דחנייה בקרקע ומתנת חנם דאינו אלא מחיים, ומיהו בירושלמי אסרו להשכיר קבר משום לא תתן להם חנייה, ואם איירי שאין העכו"ם זוכה מחיים כלום, אם כן אין כאן אלא הבטחה ולא שום קנין, וכאילו הישראל קוברו בשלו, ול"מ כן, ואם מוכרו מחיים לשימוש קבר, הר"ז מכירת קרקע ממש, ומה לי במה שישמש בה, ואפשר דאיירי במשכירו לזמן, וגם בזמן הזה יהא הישראל רשאי לזרוע בה ולנטוע ואין לעכו"ם אלא שימוש קבר, וג"ז אסרו כשכירות שדות, ולא כשכירת בתים, ואע"ג דלית בה תרתי, משום דהוי חנייה בקרקע ממש.

עוד איתא בירושלמי גודלת ישראל לא תגדל את הנכרית משום לא תתן עליהם חן, ולפו"ר לא מצאתי בפוסקים. (ס"ב סק"ט).

תודה לחבר.

[עושה חדשות]

ראיתי כעת -

סי' קנא, לא תחנם.doc

(224 KiB) הורד 410 פעמים

[פלוריש]

ראיתי כעת -

סי' קנא, לא תחנם.doc

ישר כח! נראה ממצה ובהיר.
מיהו הגר"י ברקוביץ המוכר שם כמה פעמים?

[מיכאל1]

הגר"מ פטרפרוינד כ' קונטרס נפלא בעניין לא תחנם וכדרכו לא הניח דבר גדול ודבר קטן בסוגיא זו בשם "חן מרים"

המחבר ישמח לכל הערה

[זאב ערבות]

ראו כאן viewtopic.php?f=17&t=35393&start=40#p559596 סיפור בנושא שבח גוי

[יענקלה הכונס]

ברצוני לעורר ולהקשות האם יש היתר לשבח גוים וכגון את טראמפ נשיא ארה"ב, הרי בגדרי מצות לא תחנם שייך גם איסור אל תיתן להם חן, ובכלל זה שיבוחם, האם יש היתר לזה?

[שומע ומשמיע]

נראה שהספק נפשט.

[אשרי יושבי ביתך]

ברצוני לעורר ולהקשות האם יש היתר לשבח גוים וכגון את טראמפ נשיא ארה"ב, הרי בגדרי מצות לא תחנם שייך גם איסור אל תיתן להם חן, ובכלל זה שיבוחם, האם יש היתר לזה?

מצו"ב מהספר הנדמ"ח כעת - "אהל יעקב" (להג"ר יעקב אהרן סקוצילס שליט"א, דומו"צ בירושלים), בהל' לא תחנם, מה שהביא שאפי' לשבח נאום של נשיא מדינה גוי לא ברור שמותר, יעוי"ש בכל הפרטים.

[גל של אגוזים]

מצו"ב מסו"ס הררי קדם [לרי"ב הלוי מבוסטון] ח"א
נכתב ע"י רי"מ שורקין

[ישראליק]

כתיב בפרקי אבות איזהו חכם הלומד מכל אדם; ישנם הרבה דברים שיכולים ללמוד מטראפ, וצ"ע אם גויים אינם נכללים ב"כל אדם"

ישנה אימרא מצדיקים שיכולים ללמוד מנפליון שמנהגו הי' להביא תזמורת במקום הקרב כדי לעודד ולשמח את החיילים וכך נוצחו את אויביהם, ושכן הוא בעבודת ה', שע"י שמחה יכולים לנצח את היצה"ר יותר בקלות

[ביליצר]

מאמין שיש מכנים אותו במובנים מסוימים מחסידי אומות העולם והנוהג הוא שמשבחים אותם ,