קרן "מגוריט" - השקעות בנדל"ן למגורים

[יהודה בן יעקב]

התבקשתי לפרסם:

לאפרושי מאיסורא - מגוריט
לפני למעלה מחודש פורסם בעתונות החרדית על הנפקת קרן השקעות "מגוריט" המשקיעה בנדל"ן למגורים ומניבה רווחים מעליית ערך הנכס ומהשכרת הדירות.
בהתייעצות עם רבני ועד ההלכה "גלאט הון" הוברר כי אף בקרן זו ישנם איסורי ריבית, מאחר שבתשקיף של הקרן נכתב כי רק 75% מנכסי הקרן צריכים להיות מושקעים בנדל"ן, ואילו 25% מהנכסים יושקעו בשאר אפיקי השקעה. אחוזים אלו יושקעו לפי המתבקש בקרנות נאמנות שונות או כיו"ב, שבהם ישנם את כל איסורי ריבית ככל שאר השקעות. מלבד זאת אף בנכסים המושקעים בנדל"ן ישנם איסורי ריבית בחוזי השכירות ועוד חששות של איסורים נוספים. ואף שלקופת צדקה ישנם היתרים בענין ריבית, ויש לעשות שאילת רב, אך לאדם פרטי אין כל היתר.
לקבלת תשקיף הקרן וביאור על החששות הנ"ל ניתן לפנות לדוא"ל 5271929@gmail.com
בברכת התורה

[יהודה בן יעקב]

קיבלתי חומר נוסף:

מגוריט - חששות ואיסורים.pdf

(74.45 KiB) הורד 349 פעמים

מגוריט- הפצה - 11.09.16.pdf

(111.64 KiB) הורד 539 פעמים

לזיכוי הרבים, נא להפיץ ולהעביר למי שיתכן שמתעניין בהשקעה זו.

[יהודה בן יעקב]

התבקשתי לפרסם:

נגד עיני אני רואה את חכמת החכם הכסף יענה את הכל.
לאחר שרציתי לפרסם את ההודעה שבתחילת הנושא בעיתונות החרדית, וסירבו לי, כנראה משום שהם יודעים כי גוף כלכלי חזק ידוע ומפורסם בציבור החרדי השקיע שם רבות, ומקבל הרבה דיבידנדים מהשקעה במקום זה.
אשמח לקבל מידע על דרכי פרסום נוספים, בפרט בקרב אנשי עסקים ומשקיעים אשר בתומם יחשבו כי מקום השקעה זה הינו כשר למהדרין.
דוא"ל: 5271929@gmail.com

[אורח]

בדקתי קצת וראיתי מקופיא שיש להם רבנים העומדים מאחריהם. הם זה נכון?

[תוכן]

הלב תוהה אם לעקל אם לעקלקלות.

[יהודה בן יעקב]

בדקתי קצת וראיתי מקופיא שיש להם רבנים העומדים מאחריהם. הם זה נכון?

אולי תוכל לבאר דבריך מה בדקת והיכן, ומה מסבירים הרבנים, לתועלת כולנו, שאינם מכשילים אחרים [אנשים פרטיים] בזה ששמם מתנוסס במקום זה!!!

[אורח]

לאפרושי מאיסורא - מגוריט
לפני למעלה מחודש פורסם בעתונות החרדית על הנפקת קרן השקעות "מגוריט" המשקיעה בנדל"ן למגורים ומניבה רווחים מעליית ערך הנכס ומהשכרת הדירות.
בהתייעצות עם רבני ועד ההלכה "גלאט הון" הוברר כי אף בקרן זו ישנם איסורי ריבית, מאחר שבתשקיף של הקרן נכתב כי רק 75% מנכסי הקרן צריכים להיות מושקעים בנדל"ן, ואילו 25% מהנכסים יושקעו בשאר אפיקי השקעה. אחוזים אלו יושקעו לפי המתבקש בקרנות נאמנות שונות או כיו"ב, שבהם ישנם את כל איסורי ריבית ככל שאר השקעות. מלבד זאת אף בנכסים המושקעים בנדל"ן ישנם איסורי ריבית בחוזי השכירות ועוד חששות של איסורים נוספים. ואף שלקופת צדקה ישנם היתרים בענין ריבית, ויש לעשות שאילת רב, אך לאדם פרטי אין כל היתר.
לקבלת תשקיף הקרן וביאור על החששות הנ"ל ניתן לפנות לדוא"ל 5271929@gmail.com
בברכת התורה

הנה הציטוט המדוייק של מה שהעתקת למעלה.
בתשקיף נכתב כי לפחות %75 מנכסי הריט הם מקרקעין, נמצא כי %25 מהכספים הם נזילים, וע"כ
שמשקיעים אותם בקניית תעודות סל או קרן נאמנות, וא"כ שוב יקנו דברים אסורים כגון אג"חים עם חברות בלי
הית"ע. ואמנם לקופת צדקה מותר להשתתף שהרי כל ההלואות הם לחברה בע"מ דאי"ז איסור דאו' אלא דרבנן
ומותר במעות צדקה, אבל לסתם אדם אסור.
נשמע לי מאד מוזר לומר שכיון ש-25% נזיל, לכן על כרחך שישקיעו אותם באג"ח בלי היתר עיסקה.
מהיכי תיתי? מה כל כך לא הגיוני שישקיעו רק באג"ח עם היתר עיסקה? כפי שאני מבין בעלי המניות הגדולים בחברה הם חרדים, ומפני מה יש לחושדם בכך?

[אורח]

לאפרושי מאיסורא - מגוריט
לפני למעלה מחודש פורסם בעתונות החרדית על הנפקת קרן השקעות "מגוריט" המשקיעה בנדל"ן למגורים ומניבה רווחים מעליית ערך הנכס ומהשכרת הדירות.
בהתייעצות עם רבני ועד ההלכה "גלאט הון" הוברר כי אף בקרן זו ישנם איסורי ריבית, מאחר שבתשקיף של הקרן נכתב כי רק 75% מנכסי הקרן צריכים להיות מושקעים בנדל"ן, ואילו 25% מהנכסים יושקעו בשאר אפיקי השקעה. אחוזים אלו יושקעו לפי המתבקש בקרנות נאמנות שונות או כיו"ב, שבהם ישנם את כל איסורי ריבית ככל שאר השקעות. מלבד זאת אף בנכסים המושקעים בנדל"ן ישנם איסורי ריבית בחוזי השכירות ועוד חששות של איסורים נוספים. ואף שלקופת צדקה ישנם היתרים בענין ריבית, ויש לעשות שאילת רב, אך לאדם פרטי אין כל היתר.
לקבלת תשקיף הקרן וביאור על החששות הנ"ל ניתן לפנות לדוא"ל 5271929@gmail.com
בברכת התורה

הנה הציטוט המדוייק של מה שהעתקת למעלה.

בתשקיף נכתב כי לפחות %75 מנכסי הריט הם מקרקעין, נמצא כי %25 מהכספים הם נזילים, וע"כ
שמשקיעים אותם בקניית תעודות סל או קרן נאמנות, וא"כ שוב יקנו דברים אסורים כגון אג"חים עם חברות בלי
הית"ע. ואמנם לקופת צדקה מותר להשתתף שהרי כל ההלואות הם לחברה בע"מ דאי"ז איסור דאו' אלא דרבנן
ומותר במעות צדקה, אבל לסתם אדם אסור.

נשמע לי מאד מוזר לומר שכיון ש-25% נזיל, לכן על כרחך שישקיעו אותם באג"ח בלי היתר עיסקה.
מהיכי תיתי? מה כל כך לא הגיוני שישקיעו רק באג"ח עם היתר עיסקה? כפי שאני מבין בעלי המניות הגדולים בחברה הם חרדים, ומפני מה יש לחושדם בכך?

[יהודה בן יעקב]

נשמע לי מאד מוזר לומר שכיון ש-25% נזיל, לכן על כרחך שישקיעו אותם באג"ח בלי היתר עיסקה.
מהיכי תיתי? מה כל כך לא הגיוני שישקיעו רק באג"ח עם היתר עיסקה? כפי שאני מבין בעלי המניות הגדולים בחברה הם חרדים, ומפני מה יש לחושדם בכך?

א. לא די שלא ישקיעו באג"ח בלי היתר עיסקא, אלא אף כל מניות יש בהם לרוב הפוסקים איסור ריבית דרבנן, שאף שהותר במעות של צדקה אך לאדם פרטי אין היתר.
ב. לא מספיק שחלק מבעלי החברה חרדיים, אלא צריך שמנהלי ההשקעות יהיו חרדיים או לכה"פ יקבלו הנחיות היכן מותר להשקיע וכדו', ואף לאחר מכן צריך פיקוח לראות שהם מיישמים את הדברים. ולענ"ד לא גרע מלסמוך על מסעדה שהבעלים שלה חרדיים אך הטבח אינו שותו"מ ואין בה כל הכשר, ולסמוך על כך שאם הבעלים חרדיים מסתמא גם הטבח יודע הל' כשרות ומקיים את כל ההלכות כדינם.
ג. ישנם איסורים שהם מצהירים עליהם שכך יעשו, ראה במסמך המצורף.

[אורח]

אקיצער, כמו שחשבתי מלכתחילה. כמובן שהעיתונים לא יפרסמו את הלשון הרע הזה גם בחינם.
ועכשיו נתייחס בקצרה לדבריך.

א. לא די שלא ישקיעו באג"ח בלי היתר עיסקא, אלא אף כל מניות יש בהם לרוב הפוסקים איסור ריבית דרבנן, שאף שהותר במעות של צדקה אך לאדם פרטי אין היתר.

אינני מתמצא בהלכות רבית, אך בחיפוש מקופיא לא ראיתי שרוב הפוסקים ס"ל דיש בהם איסור רבית דרבנן. אולי תאריך בזה קצת יותר. עכ"פ הספר המצוי אצלי בבית על הלכות רבית הוא ברית יהודה של ר"י בלויא זצ"ל וז"ל:

8.jpg (10.31 KiB) נצפה 7331 פעמים

ולו גם יהיו כמה פוסקים שאוסרים, וכי אסור לאדם לסמוך על אלו המתירים? מי אתה שתחליט להם מה מותר ומה אסור, ולא עוד אלא גם לפרסמם ברבים כעוברי עבירה.

ב. לא מספיק שחלק מבעלי החברה חרדיים, אלא צריך שמנהלי ההשקעות יהיו חרדיים או לכה"פ יקבלו הנחיות היכן מותר להשקיע וכדו',

מאן לימא לן שהם לא קיבלו הנחיות? מי אמר לך שהם לא בקיאים בהלכות רבית ומנחים את מנהלי ההשקעות שלהם. ואולי הם קונים רק מניות של גוי שאין בהם איסור רבית?

ואף לאחר מכן צריך פיקוח לראות שהם מיישמים את הדברים. ולענ"ד לא גרע מלסמוך על מסעדה שהבעלים שלה חרדיים אך הטבח אינו שותו"מ ואין בה כל הכשר, ולסמוך על כך שאם הבעלים חרדיים מסתמא גם הטבח יודע הל' כשרות ומקיים את כל ההלכות כדינם.

אני אכלתי ואתי עוד אלפי אנשים במסעדה בגאולה (אולי מעדני גאולה שמה?) אע"פ שאין לה הכשר משום ועדה. העולם סומכים על בעליה החרדים שמסתמא הנחו את הטבחים ואת כל הצוות בכל ענייני הכשרות.
אם אתה בא להחמיר על עצמך לחשוש כל אותם חששות ולא לסמוך על חזקת ישראל כשרים. אם אינך אוכל במסעדה שבעליה חרדים ואין לה הכשר, מפני שאתה חושש שאולי לא הנחו מספיק טוב את הטבח. אם אתה לא אוכל אצל יהודי שאינך מכיר מפני שאין עליו פיקוח. אשריך וטוב לך. אבל מי שסומך על כל אלו, אין לך רשות לבזותו ולפרסמו כעובר עבירה. וזו כפי הנראה הסיבה שלא פרסמו את תעמולתך הבעייתית והקנטרנית בעיתונים.

[חיים שמעון]

לא יאומן כי יסופר
בא בן אדם ומפרסם שחבירו עובר ומכשיל את הרבים באיסורים
וכאשר הוא נשאל פעם אחר פעם האמת יוצאת לאור והיא:
בהחלט יש איסורי ריבית במסחר, וכמפורש בתורה הק', ומאן יימר לן שהוא אינו עובר אסור.
אין לו ידיעה לא חשש ולא מקור ולא הוא אמינא אפילו, שקרן זו עוברת איסור ריבית, וכמו שהודה בכתבו, אבל למה לא להכות רעהו.
מלה"ד לא' המפרסם שחבירו מאכיל את הרבים נבילות וטריפות
וכאשר מתברר הענין נמצאת כונתו שמכיון שיש איסורי אכילה לרוב כמפורש בתורה הקדושה
מאן יימר לן שהוא אינו מאכיל איסורים את הרבים
בושה וחרפה
ארור מכה רעהו בסתר

[יהודה בן יעקב]

אינני מתמצא בהלכות רבית, אך בחיפוש מקופיא לא ראיתי שרוב הפוסקים ס"ל דיש בהם איסור רבית דרבנן. אולי תאריך בזה קצת יותר. עכ"פ הספר המצוי אצלי בבית על הלכות רבית הוא ברית יהודה של ר"י בלויא זצ"ל וז"ל:

ברית יהודה1.png (34.87 KiB) נצפה 7319 פעמים

כל הכבוד!!!! תפסת אותי על המילה.... לכן העתקת רק חצי מהסעיף שבקיצור ברית יהודה - עיקרי דינים, לכן לתועלת הקוראים (אתה כבר ראית את המשך הסעיף) אעתיק את כל הסעיף...
יראה הקהל וישפוט!!!

[יהודה בן יעקב]

ולו גם יהיו כמה פוסקים שאוסרים, וכי אסור לאדם לסמוך על אלו המתירים? מי אתה שתחליט להם מה מותר ומה אסור, ולא עוד אלא גם לפרסמם ברבים כעוברי עבירה.

אני רואה כי אפילו לא קראת את מה שכתבו בזה, ואת המאמרים המצורפים, כי אף שיש היתר בענייני ריבית לקופה של צדקה, אך אדם פרטי אין לו כל היתר, וא"כ אסור לאדם לסמוך כי אם קופה של צדקה משקיעה את כספה במקומות אלו, אות הוא כי אין כל איסור בדבר, וזה מה שבא כותב המאמר לעורר. כמו"כ עלי להדגיש את אשר כבר נכתב, כי כל הנכתב הוא ע"ד רבני ועד ההלכה "גלאט הון", הידועים כמוסמכים לכך ע"י גוונים רבים בציבור החרדי (למיטב ידיעתי).

כמו"כ לדבריך אין כל איסור בקרנות פנסייה במסלולים הכלליים, שהרי המעביד הוא חרדי, ולכה"פ העובד הוא חרדי, ולחינם טרחו וטורחים רבני בד"ץ העדה החרדית [האמונים על פסקי ההלכה של הגרי"י בלויא זצ"ל בעמח"ס ברית יהודה] ורבני ועד ההלכה "גלאט הון" להקים מסלולים כשרים לפנסיה גמל והשתלמות.

כנראה שלפי ידיעתך הגדולה בענייני ריבית [כפי שכתבת קודם], כל הנ"ל הוא עניין של פוליטיקה, כסף, ועוד כסף....
בתקוה שהבנתי את הלך רוחך...

[אוצר החכמה]

מה שאני לא הבנתי זה מה אתה עונה לשאלה שחברי הפורום שאלו. מאיפה אתה יודע שהם מתכוונים להשקיע באגרות חוב ללא היתר עיסקה?


אתה יכול לשאול אם ממילא משקיעים חלק מהכסף על בסיס היתר עיסקה מה הרווח בהשקעה בנדל"ן?
אני יכול לחשוב על תשובה לשאלה אבל האם זו היתה טענתך?

אם היית כותב בלשון יותר זהירה. כגון צריך לדעת ש25 אחוז מושקעים בניירות ערך וממילא יש לחקור אם השקעות אלו ראויות או גם מפוקחות היו הדברים מקובלים יותר.

[יהודה בן יעקב]

מה שאני לא הבנתי זה מה אתה עונה לשאלה שחברי הפורום שאלו. מאיפה אתה יודע שהם מתכוונים להשקיע באגרות חוב ללא היתר עיסקה?


אתה יכול לשאול אם ממילא משקיעים חלק מהכסף על בסיס היתר עיסקה מה הרווח בהשקעה בנדל"ן?
אני יכול לחשוב על תשובה לשאלה אבל האם זו היתה טענתך?

אם היית כותב בלשון יותר זהירה. כגון צריך לדעת ש25 אחוז מושקעים בניירות ערך וממילא יש לחקור אם השקעות אלו ראויות או גם מפוקחות היו הדברים מקובלים יותר.

דבר ראשון, לא אני כתבתי את הדברים, הנוסח דלהלן נכתב לי ע"י רב שהיה מעורב מאד בתחילת הקמת ועד ההלכה "גלאט הון":

אחוזים אלו יושקעו לפי המתבקש בקרנות נאמנות שונות או כיו"ב, שבהם ישנם את כל איסורי ריבית ככל שאר השקעות.

וכנראה הוא נכתב בלשון ודאית משום ידיעתו במצוי בשוק, כי כל עוד שאין דרישה ופיקוח הלכתי, מנהלי ההשקעות החילוניים של החברה משקיעים במקומות בלי הית"ע, משום שככל הנראה הם המקומות הרווחיים יותר, [לולי ברכת ה', אשר אנו רואים לעינינו, כי מאידך המלוי בריבית נכסיהם מתמוטטים], וכפי הנראה זו כוונתו במה שכתב "לפי המתבקש", דהיינו שאין בזה ידיעה ודאית, אלא הסתברות מוחלטת לפי הלך רוחם ודעתם. וכיון שנכתב שהם מתחייבים להשקיע רק 75% בנדל"ן, מסתבר שאת שאר ההשקעות ישקיעו במקומות בלי הית"ע.

מלבד זאת, מי שקרא את הקבצים המצורפים, ראה כי ישנם איסורי ריבית בנדל"ן עצמו, כפי שנכתב בהודעה הראשונה, והכותבים והמגינים למיניהם לא התייחסו לדברים אלו כלל.

[אורח]

ההר הוליד עכבר

[בברכה המשולשת]

לא מובן כ"כ עניין האג"ח.
הרי יש ארבע אפשרויות:
א. אג"ח ממשלתיות בחו"ל (בוודאי לא טעון הת"ע)
ב. אג"ח ממשלתיות בארץ (מחלוקת אם טעון הת"ע, וגם יש הת"ע)
ג. אג"ח מסחריות (של חברות) של גויים- לא טעון הת"ע (ויש דיון על חשש לבעלי מניות יהודים, כאמור לעיל, והכל לפי הענין)
ד. אג"ח מסחריות (של חברות) של יהודים- בהחלט טעון הת"ע, אך יש מס' רב של חברות עם הת"ע (יעויין באתר מכון כת"ר לפירוט).

אם יש פיקוח הלכתי על ההשקעות (כמו שנאמר לעיל, אני איני מכיר את הקרן הנ"ל) אז רחוק לחשוש.
אם אין פיקוח הלכתי, אז, ורק אז, צריך המשקיע הפרטי לבקש מסלול השקעות כשרות.

יתר על כן, כידוע, ב"ה יש עכשיו מסלול של הת"ע אישי גם מול חברות שאין להן הת"ע כללי (דרך אתר מכון כת"ר). למיטב ידיעתי, אפשרות זו מומלצת הלכתית ע"י גלאט-הון.

[יהודה בן יעקב]

אם יש פיקוח הלכתי על ההשקעות (כמו שנאמר לעיל, אני איני מכיר את הקרן הנ"ל) אז רחוק לחשוש.
אם אין פיקוח הלכתי, אז, ורק אז, צריך המשקיע הפרטי לבקש מסלול השקעות כשרות.

יתר על כן, כידוע, ב"ה יש עכשיו מסלול של הת"ע אישי גם מול חברות שאין להן הת"ע כללי (דרך אתר מכון כת"ר). למיטב ידיעתי, אפשרות זו מומלצת הלכתית ע"י גלאט-הון.

לא הבנתי היכן נאמר לעיל שיש פיקוח הלכתי על ההשקעות, כל מה שנכתב הוא שיש גוף כלכלי חרדי ידוע שהשקיע שם הרבה כספים, ומכיון שמנהלי הקרן פירסמו זאת בשביל לגייס עוד לקוחות חרדיים, ובנוסף לכך הם מפרסמים כי ההשקעות הם בנדל"ן, ולכך אנשים חושבים כי אין בזה איסורי ריבית, לכך בא המכתב הנ"ל שבראש ההודעה להתריע על החששות והאיסורים הקיימים לאדם פרטי.

אף גורם לא פירסם כי יש פיקוח הלכתי על ה-25% השקעות הנוספים שאינם בנדל"ן, וכן על שאר האיסורים המפורטים במאמר המצורף בהודעה הראשונה.

מכון כת"ר וכל הנכתב בשורה זו, אינו ידוע לי, אם תוכל לפרט, ו/או לתת קישור, לבירור הדבר. ושוב בשביל זה צריך לסמוך על מנהלי ההשקעות החילוניים שבקרן זו שהם יעשו הית"ע פרטי עם החברות שבהם הם משקיעים את הכספים.

[בברכה המשולשת]

מתוך אתר מכון כת"ר keter.org.il
מאמרו של הרה"ג שלמה הלוי אישון, ראש המכון


היתר עסקא במסלול אישי

הרב שלמה אישון | י"ג ניסן תשע"ו


בימים האחרונים פרסמה הרשות לניירות ערך נייר עמדה המאפשר הפעלת 'היתר עסקא במסלול אישי'. עפ"י הודעת הרשות לניירות ערך יוכלו המעוניינים לרכוש אג"ח בלא חשש איסור ריבית להתקשר באופן אישי עם החברה מנפיקת האג"ח בהסכם 'היתר עסקא'. הודעת הרשות...





הקדמה

בימים האחרונים פרסמה הרשות לניירות ערך נייר עמדה המאפשר הפעלת 'היתר עסקא במסלול אישי'. עפ"י הודעת הרשות לניירות ערך יוכלו המעוניינים לרכוש אג"ח בלא חשש איסור ריבית להתקשר באופן אישי עם החברה מנפיקת האג"ח בהסכם 'היתר עסקא'.
הודעת הרשות נועדה לתת מענה לשני קהלי יעד המגיעים משני כיוונים שונים שאף מנוגדים זה לזה: מהצד האחד, יש הסוברים שכאשר מדובר באג"ח, קשה לסמוך על 'היתר עסקא' כללי – גם אם החברה מנפיקת האג"ח חתומה עליו. טעמם הוא שהיות שבד"כ דבר קיומו של 'היתר העסקא' אינו מצוין בתשקיף שבו מפורטים כל תנאי האג"ח, הרי שרוכש האג"ח עושה זאת על דעת הכתוב בתשקיף ולא על דעת 'היתר עסקא'. אמנם כאשר מדובר ביהודי שומר מצוות המודע לאיסור ריבית, יש להניח שווידא שהחברה חתומה על 'היתר עסקא', וכאשר הוא רוכש את האג"ח הוא עושה זאת על דעת 'היתר העסקא', אך אין הדבר כך כאשר מדובר באדם שאינו מודע כלל לאיסור הריבית, או שאינו מודע לכך שרכישת האג"ח עלולה להיות כרוכה באיסור ריבית.[1] במצב כזה, אם אדם רכש תחילה אג"ח בלא כל מודעות ל'היתר העסקא', ולאחר מכן רוצה יהודי שומר תורה ומצוות לרכוש ממנו את האג"ח בשוק המשני – נמצא שהוא רוכש שטר שיש בו ריבית, ואין דרך במצב הקיים לשנות את תנאי האג"ח ולהכפיפו ל'היתר עסקא' עם רכישתו על ידי היהודי ששומר תורה ומצוות. מהצד האחר, ישנן חברות שאינן מעוניינות לחתום על 'היתר עסקא' כללי שיחייב אותן בכל פעולותיהן הכספיות. עם זאת הן מעוניינות להגדיל את פוטנציאל רוכשי האג"ח שלהן ולהביא לכך שגם יהודים שומרי תורה ומצוות יהיו מעוניינים לרכוש את האג"ח שהן מנפיקות. הפתרון מבחינתן של אותן חברות הוא התקשרות אישית עם המעוניין בכך בהסכם 'היתר עסקא', באופן שלא יחייב ולא ישפיע על תנאי האג"ח כלפי שאר הרוכשים, ובוודאי שלא ישפיע על שאר הפעילויות הפיננסיות של החברה.

משני הכיוונים הללו באה אפוא הדרישה לאפשר ליהודי המעוניין בכך להודיע מראש לחברה שהוא מעוניין להתקשר עמה בהסכם 'היתר עסקא' על בסיס אישי, ועל בסיס הודעה זו להביא לכך שעם רכישת אג"ח של החברה על ידו, ישתנו תנאי האג"ח בכל הנוגע אליו ויוכפפו ל'היתר העסקא'. במצב כזה, תוקפו של 'היתר העסקא' בכל הנוגע לרוכש זה אינו תלוי בתוקפו של 'היתר העסקא' כלפי מי שקדם לו בהחזקת האג"ח, ובוודאי אינו תלוי בשאלה אם החברה חתומה על 'היתר עסקא' כללי.

אפשרות זו מעוררת שתי שאלות הלכתיות:

א. האם ובאיזה אופן ניתן לשנות את תנאי האג"ח עם רכישתן על ידי יהודי שומר תורה ומצוות ולהפכן מהלוואה רגילה הנושאת ריבית ל'עסקא'?

ב. היות ש'היתר העסקא' במסלול זה תקף רק כלפי מי שהודיע לחברה על רצונו להיקשר עמה על בסיס 'היתר עסקא', הרי שכאשר היהודי שהתקשר עם החברה בהסכם האישי ימכור את האג"ח למי שלא עשה זאת, נמצא שהוא, לכאורה, מכשיל אותו באיסור ריבית, ויש לדון אם יש בכך חשש איסור של 'לפני עיוור לא תתן מכשול'.

א. הפיכת הלוואה לעסקה

כתב המרדכי (מרדכי ב"ק סי' ק):

מעשה בראובן שהלוה י' ליטרין לשמעון לזמן קצוב ואחר הזמן אומר ראובן לשמעון אותם י' ליטרין שאתה חייב לי יהא לך למחצית שכר ובכך נתעסק שמעון בהם ושוב נאנסו. נראה דשמעון חייב באונסין כאשר בתחלה כי אין המעשה נשתנה בחליפות דברים וראיה מפורש פ' החובל האומר קרע כסותי ושבר כדי חייב ורמינהו עלה לשמור ולא לקרוע ואמר רבא לא קשיא הא דאתא לידיה בתורת שמירה וכו' אלמא היכא דאתא לידיה בתורת שמירה ואף על גב דהדר ביה ואמר ליה לקרוע לאו כלום הוא ובתורת שמירה קאי הכי נמי בתורת מלוה קאי ולא משתנה לעסקא ועוד דאמרי' פרק הפועלים מתנה ש"ח להיות פטור משבועה ושואל להיות פטור מלשלם כו' ופריך בגמ' ואמאי מתנה על מה שכתוב בתורה הוא ומסיק לעולם ר"מ הוא ושאני הכא דמעיקרא לא שיעבד נפשיה משמע הא שיעבד נפשיה לא מצי מתנה.

ובעקבותיו פסק הרמ"א (שו"ע, חו"מ סי' קעו סעי' א):

מי שהלוה לחבירו מעות, ואח"כ אמר ליה: יהיו בידיך למחצית שכר, ונאנסו בידו, חייב בכל האונסין כמו בתחלה, דלא נסתלק משמירתן בדיבור בעלמא.

וכן פסק הש"ך.[2] והיות שהלווה ממשיך להיות אחראי באופן מוחלט כלפי המלווה, ויהיה חייב לשלם אפילו במקרה של אונס, ממילא אין הוא חייב לתת מן הרווחים למלווה.[3]

נמצא שלא ניתן בדיבור בלבד להפוך מלווה ל'עסקא'. אמנם אחריותו המוחלטת של הלווה באונסים היא רק על המעות והנכסים שהיו ברשותו לפני הודעתו של המלווה, אך אם לאחר הודעתו של המלווה רכש הלווה סחורה לצורך השותפות – תיחשב הסחורה כעסקה שבאחריות משותפת של המלווה והלווה.[4] נחלקים הפוסקים בשאלה באיזה אופן ניתן להפוך הלוואה קיימת לעסקה גם בכל הנוגע למעות ולנכסים המצויים כבר ברשותו של הלווה: לדעת ה'דגול מרבבה'[5] ניתן לעשות זאת ע"י קניין או שטר 'עסקא', ואילו לדעת 'קצות החשן', די בכך שיאמר לו בעל פה שהמעות תהיינה מעתה בידו בתורת 'עסקא' כדי שתיחשבנה מכאן ולהבא כמעות שניתנו בעסקה ולא בהלוואה.[6]

אכן, גם הרמ"א עצמו מודה שקיימת אפשרות להפיכת מלווה לעסקה בדיבור בלבד – אם כך התנו מלכתחילה. ה'שלחן ערוך'[7] פסק שיכולים הצדדים להתנות ביניהם מראש שסכום הכסף שנתן המלווה ללווה ייחשב בתחילה כעסקא, ולאחר מכן יהפוך להלוואה, וכתב על כך הרמ"א (שו"ע, יו"ד סי' קסז סעי' א):

והוא הדין איפכא, שמלוה לו תחלה לצורך הלוה ואחר כך יעסוק בו לצורך המלוה, ונותן לו...

משמעות הפיכת ההלוואה לעסקה הינה שהמלווה הופך להיות שותף בחלק מסכום ההלוואה שייחשב מכאן ולהבא כפיקדון בידו של הלווה, ויש להבין כיצד על פי דיני הקניינים זוכה המלווה בחלק זה כאשר הכסף נמצא כבר בידו של הלווה ונחשב כשייך ללווה.[8]

ב. האם ניתן לקנות בחוב

נחלקים הראשונים בשאלה אם ניתן לקנות בחוב כפי שניתן לקנות בכסף, דהיינו אם יכול המלווה לומר ללווה שיקנה לו נכס בכסף שהוא חייב לו. דעת הרמב"ם שדין קניין בחוב כדין קניין כסף שקונה קרקע,[9] וקונה מטלטלין לעניין 'מי שפרע',[10] ואילו דעת הרא"ש וראשונים נוספים שלא ניתן לקנות בחוב, אך ניתן לקנות בהנאת מחילת מלווה.[11]

להלכה הובאו שתי הדעות ב'שלחן ערוך' (חו"מ סי' רד סעי' י), וזו לשונו:

מי שהיה לו חוב אצל חבירו ואמר ליה: מכור לי מטלטלין אלו בחוב שיש לי אצלך, ורצה המוכר, יש אומרים שהרי זה כמי שנתן דמים וכל החוזר בו מקבל מי שפרע; ויש חולקים (ואומרים דאינו קונה אלא בהנאת מחילת מלוה, אפי' לא מחל לו לגמרי רק שהרויח לו זמן הפרעון ואמר ליה: יקנה לי חפץ שלך בהאי הנאה, הוי כנותן לו מעות) (טור בשם הרא"ש).

אכן, אף החולקים על הרמב"ם מודים שניתן להקנות בחוב לצורך מניעת איסור ריבית דרבנן, דהיינו שהלווה יקנה למלווה חלק מנכסיו כנגד החוב, וע"י כך יוכל המלווה ליהנות מרווחי הנכס בלא חשש איסור.[12] כאשר פוטר המלווה את הלווה מאחריות באונסים, הופך איסור קבלת הריבית להיות מדרבנן בלבד,[13] שהרי למלווה יש גם סיכון שיאבד את הקרן. עפ"י האמור לעיל, במצב כזה יכול הלווה להקנות למלווה, בחוב שחייב לו, חלק מנכסיו, כדי לשתף אותו ברווחי נכסים אלו. נמצא אפוא שלשיטת קצות החושן, שדי באמירה בעל פה כדי להפוך הלוואה לעסקה, אין כל קושי בשאלה כיצד זוכה המלווה בחלק מנכסי הלווה, שהיות שהמלווה פטר את הלווה מאחריות, יכול הוא לזכות בנכסים באמצעות החוב.[14]

ג. הקנאה בלי ידיעת המקנה

על פי ההצעה, כאשר אדם המעוניין ב'היתר העסקא במסלול האישי' קונה אג"ח בשוק המשני, מוחל הוא על חלק מן ההלוואה, בהתאם לתנאי 'היתר העסקא', ובתמורה מקנה לו החברה חלק מנכסיה אשר ייחשבו כפיקדון בידה. אכן בפועל אין החברה יודעת מתי בדיוק קונה אותו אדם את האג"ח שלה, ויש לברר אם עובדה זו מעכבת את ביצוע הקניין.

בגמרא (קידושין ו ע"ב) מובא הדין הבא:

תן מנה לפלוני ואקדש לך - מקודשת מדין ערב, ערב לאו אף ע"ג דלא מטי הנאה לידיה קא משעביד נפשיה, האי איתתא נמי, אף על גב דלא מטי הנאה לידה קא משעבדא ומקניא נפשה.

במקרה זה מתקדשת האישה ברגע שאותו פלוני קיבל את הכסף, אף שאינה יודעת את הרגע המדויק. מדין זה למדים הראשונים גם לקנייני ממון, וכפי שפסק הרמב"ם (הל' מכירה פ"א ה"ו): 'האומר לחבירו תן מנה לפלוני ויקנה ביתי לך, כיון שנתן קנה הבית מדין ערב'.[15] הרי שכאשר המוכר מגלה דעתו שמעוניין למכור את ביתו בתמורה לכסף שיגיע לפלוני, עצם קבלת הכסף ע"י אותו פלוני מקנה את הבית לקונה – אף אם המוכר אינו יודע מתי בדיוק אירע הדבר.[16] גם בקניין חזקה מצאנו שאדם יכול לקנות בחזקה נכס של חברו, שהביע רצונו למוכרו לו, אף שהדבר נעשה שלא בפניו של המוכר, וממילא בלא שיודע מתי בדיוק הדבר מתרחש; וכך נאמר בגמרא (ב"ב נב ע"ב):

תני רב הושעיא בקדושין דבי לוי: נעל, גדר, פרץ כל שהוא בפניו – הרי זו חזקה. בפניו אין, שלא בפניו לא? אמר רבא, הכי קאמר: בפניו – לא צריך למימר ליה לך חזק וקני, שלא בפניו – צריך למימר ליה לך חזק וקני.

וכן פסק הרמב"ם (רמב"ם הל' מכירה פ"א ה"ח):

כיצד בחזקה, מכר לו בית מכר לו שדה או שנתן אותה במתנה כיון שנעל או גדר או פרץ כל שהוא והוא שיועיל במעשיו הרי זה קנה, במה דברים אמורים כשהחזיק בפני המוכר או הנותן, אבל שלא בפני המוכר או הנותן צריך שיאמר לו לך חזק וקנה ואחר כך אם החזיק קנה אף על פי שאינו בפני הבעלים.[17]

מכאן שהעובדה שהלווה אינו יודע את הזמן המדויק שבו הוא זוכה בכסף ושבו נקנים הנכסים למלווה אינה מהווה חיסרון בקניין נכסים אלו – כל עוד הביע דעתו שמעוניין להקנות את הנכסים בכסף זה.

ד. חשש 'לפני עיוור'

כאמור לעיל, הרעיון שמדובר עליו הוא ש'היתר העסקא' יהיה בתוקף רק כלפי מי שיודיע שהוא מעוניין בכך, וכאשר אותו אדם ימכור את האג"ח שברשותו לאדם אחר, אם אותו קונה לא הודיע שהוא מעוניין בהסדר זה – יחולו עליו תנאי התשקיף של האג"ח בלא 'היתר עסקא'. יש לברר אם במצב זה יהיה מותר למכור את האג"ח בשוק המשני, או שמא יש לאסור זאת מחשש איסור 'לפני עיוור', שהרי ע"י המכירה עלול הוא לגרום לכך שרוכש האג"ח יחזיק שטר שיש בו ריבית ואף יגבה בפועל ריבית אסורה. נראה שהמחזיק באג"ח עפ"י 'היתר העסקא' יהיה רשאי למכרו בלא חשש איסור 'לפני עיוור', וזאת משלושה טעמים:

א. קיים ספק שמא הרוכש גם הוא הצטרף להסדר 'היתר העסקא', או לחילופין שמא הוא אינו יהודי ואז איסור ריבית לא חל עליו.

ב. גם אם אותו מחזיק יר"ש לא ימכור את האג"ח שבידו, יוכל הרוכש לרכוש אג"ח אצל אנשים אחרים.[18]

ג. שיטת הגרי"מ פינשטיין[19] שאין איסור ריבית כלל בהלוואה לחברות, ולשיטתו אין צורך כלל ב'היתר עסקא' לאג"ח. ואמנם רוב פוסקי זמננו אוסרים זאת,[20] אך היות שיש לרוכש שאינו חתום על 'היתר עסקא' על מה לסמוך – אין בכך משום איסור 'לפני עיוור'.

סיכום

א. אין מניעה הלכתית להפעלת 'היתר עסקא במסלול אישי'.

ב. הקניית הנכסים למלווה בשעה שרוכש את האג"ח יכול שתהיה ע"י החוב שהחברה חייבת למחזיק האג"ח. לרווחא דמילתא ניתן לעשות את ההקניה בהנאת מחילת מלווה. כמו כן ניתן לקבוע, לרווחא דמילתא, שנכסים שתרכוש החברה מרגע רכישת האג"ח ע"י מי שהצטרף למסלול, יירכשו גם בשליחותו של מחזיק האג"ח.

ג. הרווחים שלהם יהיה זכאי המחזיק באג"ח בהתאם לתנאי 'היתר העסקא' יהיו רק על התקופה שבה הוא מחזיק באג"ח.

ד. אין חשש איסור 'לפני עיוור' במכירת אג"ח בשוק המשני.






[1] ר' טענה דומה שהעלה רשם בימ"ש השלום כפר-סבא בשא 001576/04 בתיק עיקרי: א 007236/03


[2] ש"ך, יו"ד סי' קעז ס"ק טו, ומ"א.


[3] ים של שלמה, בבא קמא פ"ח סי' ע.


[4] נתיבות המשפט, סי' קעו ס"ק א, וכפי שפירשו בשו"ת בית יצחק, יו"ד ב סי' א. וכן כתב בחוות דעת, סי' קעז ס"ק ו, ומבאר שבמה שקונה לאחר הודעתו של המלווה נחשב גם כשלוחו, וע"כ זוכה בנכסים אלו עבור שניהם. ועי' בערך ש"י, חו"מ שם, שהקשה על הנתיבות מדברי היש"ש שכתב שאפילו הרוויח במעות, אין צריך ליתן הרווח למלווה. ודייק מכך הערך ש"י שאפילו קנה והרוויח לא נחשב כשליח. אולם עפ"י מה שכתבנו בשם הבית יצחק לא קשה, משום שהמדובר על סחורה שקנה לפני הודעתו של המלווה. ור' גם בערך ש"י, חו"מ שם סעי' ג, שמודה לחוות דעת שאם עשו קניין או שטר, יועיל הדבר להחשיב את הלווה כשלוחו של המלווה.


[5] דגול מרבבה, על הש"ך שם ס"ק מא.


[6] קצות החושן, סי' קכ ס"ק ג, וכן בסי' שמד ס"ק א. הקצות סבור שהטעם שלא מועיל דיבור בלבד במקרה שדיברו עליו המרדכי והרמ"א הוא משום ששם המלווה לא פטר במפורש את הלווה מאחריות במקרה של אונס, אולם אם פטרו במפורש מאחריות – הרי הוא פטור, וכאשר אמר לו שהמעות תהיינה מכאן ולהבא בתורת עסקה, הרי זה כאילו פטרו במפורש מאחריות מאונסין. ואולם בנתיבות המשפט, סי' שמד ס"ק א, הבין שהמרדכי והרמ"א אמרו את דינם אף כשפטרו במפורש מאונסין. והערך ש"י, לשיטתו, סבור שמה שמועיל פטור מפורש הוא רק לגבי סחורה שרכש הלווה לאחר הודעתו של המלווה. ואולם עי"ש שהוסיף שבעסקה עפ"י היתר עסקא הנהוג יש צורך שרכישת הסחורה עבור הלווה תיעשה בעדים.


[7] שו"ע, יו"ד סי' קסז סעי' א.


[8] ע' חוות דעת, סי' קסז ס"ק ג, שמחמת קושי זה ביאר שבעצם כבר מלכתחילה הייתה זו עסקה, אלא שההסכם ביניהם היה שחלוקת הרווחים תהיה באופן כזה שבתקופה הראשונה הרווחים וההפסדים יהיו של הלווה, ובתקופה השנייה – הרווחים וההפסדים יהיו של המלווה.


[9] רמב"ם, הל' מכירה פ"ז ה"ד, ובכך שונה דין מכירה מדין קידושין, שם ההלכה היא שהמקדש במלווה אינה מקודשת. ועי' גמ' קידושין ו ע"ב, רמב"ם הל' אישות פ"ה הי"ג. ור' תוספות יום טוב, מסכת בבא מציעא פ"ה מ"א, שהוכיח שדעת רש"י כרמב"ם. ובטעם ההבדל שבין קידושין למכירה ע' שרידי אש, קידושין סי' יג; משנת יעבץ, חו"מ סי' לב ס"ק א-ב. ואכמ"ל.


[10] כדין כסף שאף שאינו קונה במטלטלין, מועיל לעניין זה שהחוזר בו מקבל עליו קללת 'מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה הוא ייפרע ממי שאינו עומד בדיבורו'.


[11] כדין קידושין – רא"ש, קידושין פ"א סי' ה; שיטות הראשונים הובאו בבית יוסף, חו"מ סי' קצט. אולם אם מדובר בחוב מחמת מכר מודה הרא"ש ורוב הראשונים שניתן לקנות בו, וכן פסק בשו"ע, חו"מ סי' קצט סעי' ב.


[12] ר' השגת ראב"ד על הרמב"ם שם. שולחן ערוך הרב, יו"ד הל' ריבית והל' עיסקא סעי' מג. והתנה זאת בכך שיש ללווה סחורה בעין כנגד חלק הפיקדון שבעסקה. ור' שו"ת צמח צדק (לובאוויטש), יו"ד סי' פט בהסבר דברי שו"ע הרב.


[13] שו"ע, יו"ד סי' קעו סעי' א.


[14] על כן לא הזכיר הקצות את הצורך בקניין, וכן משמע שסובר בעל הבית יצחק, יו"ד הלכות ריבית סי' א אות ד. עי"ש.


[15] וכן הוא בשו"ע חו"מ סי' קצ סעי' ג.


[16] ור' גם במחנה אפרים, הל' שלוחין ושותפין סי' טו, שעצם קבלת המעות ע"י המוכר, שהביע רצונו למכור, מקנה את הנכס לקונה – בלא צורך שנותן המעות ייחשב שליח של הקונה, והוכיח זאת מהגמרא בקידושין שם ז ע"א: 'הילך מנה והתקדשי לפלוני', עי"ש.


[17] וכן הוא בשו"ע, חו"מ סי' קצב סעי' ב. נחלקים הפוסקים אם לקניית מטלטלין בקניין חצר צריך לומר 'לך חזק וקנה'. מדברי הנתיבות, סי' רב ביאורים ס"ק א, משמע שצריך, ואילו בהגהות כסף הקדשים, על השו"ע חו"מ סי' ר סעי' א, כתב שאין צריך.


[18] בהסבר טעם זה והטעם הקודם הארכנו בכתר כרך ו סימן ד.


[19] אגרות משה, יו"ד ב סי' סג.


[20] ר' למשל מנחת שלמה, ח"א סי' כח

[מעט דבש]

מענין לענין.

התפרסם לאחרונה (בצירוף מכתבו של הרב צבי ברוורמן שליט"א):

עשר שאלות לפני קניית קרקע לבניה.pdf

(558.66 KiB) הורד 242 פעמים

[עובדיה חן]

מענין לענין.

התפרסם לאחרונה (בצירוף מכתבו של הרב צבי ברוורמן שליט"א):

עשר שאלות לפני קניית קרקע לבניה.pdf

אני שואל למה השאלות האלו רק על שומרון על העיר החדשה דורות עילית
מה עם טלז סטון? מה עם אלעד?
באופן כללי קרקע חקלאית מי שלא מבין ,ממש אסור לו לקנות מהמשווקים הללו .כ"ש שזה תלוי בגורמים פולטים.
ועוד שאלה מי שיש לו כמה מאות אלפי שקלים למה שלא יקנה דירה בפרפריה דבר בטוח?
הן אמת שהיו שהרוויחו מהפשרה של קרקעות אבל זה רק במקומות מסויימים ולאחר דרישה וחקירה אצל מומחים
ושמאים ולא אצל משווקים.

[עזרי]

אה"נ כתוב במכתב שזה מתייחס לכולם כולל טלז סטון ואלעד

שגם בהם יש בעיות, וכמו שכתבת אסור לקנות קרקעות חקלאיות וודאי לא במחירים המופקעים שמתפרסמים

[מעט דבש]

עקב כינוסים שונים שעומדים להערך לאברכים, התבקש ע"י אחד שנכווה בחמין, לפרסם את מכתבו.

[אוצר החכמה]

טוב מאד שפורסם.
רק עוד נקודה אחת שכמדומני לא הודגשה שם.
לפעמם יש אנשי עסקים שמשקיעים בדברים שהסיכוי להם נמוך יחסית אבל אם הוא יקרה התשואה גבוהה. אבל את זה הם עושים בכספם הפנוי לזה כלומר כסף שאינם זקוקים לו לצרכים אחרים או להשקעות אחרות ויש להם בקל את האפשרות להפסיד אותו. מה שאין כן אברך שמשקיע את החסכונות האחרונים שלו (או יותר גרוע את דירתו או הלוואות) אינו יכול להרשות לעצמו את הסיכון.

[מעט דבש]

לפעמם יש אנשי עסקים שמשקיעים בדברים שהסיכוי להם נמוך יחסית אבל אם הוא יקרה התשואה גבוהה. אבל את זה הם עושים בכספם הפנוי לזה כלומר כסף שאינם זקוקים לו לצרכים אחרים או להשקעות אחרות ויש להם בקל את האפשרות להפסיד אותו. מה שאין כן אברך שמשקיע את החסכונות האחרונים שלו (או יותר גרוע את דירתו או הלוואות) אינו יכול להרשות לעצמו את הסיכון.

ראה עוד:
viewtopic.php?p=213636#p213636

[עובדיה חן]

עקב כינוסים שונים שעומדים להערך לאברכים, התבקש ע"י אחד שנכווה בחמין, לפרסם את מכתבו.

חשוב מאד מה שכתב שם וחובה על כל אחד שמתעניין לקרוא,בעיקר החלק האחרון שאומר שיש הטעיה מכוונת שחברה קבלנית משווקת ומתברר שזה לא החברה מפורסמת אלא רק דימוי של השם כדי להטעות את הציבור!
ד"א לא מבין למה כולם נזכרו עכשיו ולא בזמן ששיווקו את גבעת זאב.?

[עובדיה חן]

ה"ה על השקעות בדירות בחו"ל מי שלא היה במקום ולא מכיר באופן אישי את האזור לא מומלץ. כמו"כ אחד מהראיות שהעסק הוא ביש זה בד"כ סוכנים ממולחים שיושבים במשרדי פאר, ובד"כ לוחצים לחתום מיד כאן ועכשיו.זה צריך להדליק נורה אדומה.

[מעט דבש]

ראיון עם הרב ברוורמן.pdf

(1.37 MiB) הורד 3690 פעמים

[מעט דבש]

רכישת קרקע - הרב סילמן, הרב רוזנברג, והרב שפרן.gif (107.61 KiB) נצפה 5987 פעמים