הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' נובמבר 30, 2016 11:33 pm
והשיב וז"ל לשון הגמ':
"אלא אמר אביי: בורר ואוכל לאלתר, ובורר ומניח לאלתר. ולבו ביום לא יברור, ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת. אמרוה רבנן קמיה דרבא, אמר להו שפיר אמר נחמני.
היו לפניו שני מיני אוכלין ובירר ואכל ובירר והניח רב אשי מתני פטור רבי ירמיה מדיפתי מתני חייב רב אשי מתני פטור והא תני חייב לא קשיא הא בקנון ותמחוי הא בנפה וכברה"
לפירש"י קושיית הגמ' על רב אשי היא מהברייתא הקודמת לפי פירוש אביי. ששם תניא חייב ואיך רב אשי אומר שפטור.
אם לא מפרשים כמו שכתבתי (שהברייתא של רב אשי ורבי ירמיה מדפתי מחולקת, שאומרת בירר ואכל נקודה והרישא מסתיים בזה ולא מפרשת את הדין בבירר ואכל, ורב אשי ורבי ירמיה מדברים אך ורק על בירר והניח, וכל הנדון רק על זה ולכן גם רש"י מדבר על והניח), אלא מפרשים כדבריך שפטור של רב אשי וחייב של רבי ירמיה קאי על כל הברייתא, אז צע"ג למה לא מקשה גם על רבי ירמיה מדפתי איך אומר חייב, שהרי לפי פירושך שדיברו על כל הברייתא אז גם בירר ואכל חייב לפי רבי ירמיה, וקשה עליו שלפי הברייתא הקודמת של אביי בירר ואכל מותר ולא חייב.
וגם על רב אשי היה צריך להקשות תרתי, חדא שבירר ואכל מותר ולא פטור, ועוד שבירר והניח חייב ולא פטור, והוא לפי פירושך אמר על שניהם פטור.
אלא בע"כ רב אשי ורבי ירמיה לא אמרו חייב או פטור על בירר ואכל. כי זה חלק נפרד של הברייתא ולא דיברו עליו. ורק על הסיפא של בירר והניח דיברו שלרבי ירמיה חייב ואז לא קשה עליו כלל ולכן הגמ' לא הקשתה עליו, ועל רב אשי קשה רק קושיא אחת למה פטור הרי תניא מקודם לפי אביי שהוא חייב