נדר לקום בחצות

[אבןטובה]

מי שעשה נדר לקום בחצות הלילה אי מותר לו לילך לישן קודם חצות דלמא יהיה ישן בחצות ולא יקום?

[פרי יהושע]

ומי שעשה נדר להתעורר כל יום בחצות ולהיות ער עד למחרת בערב, לא ישן לעולם או ילקה וישן לאלתר, למה צריך לחוש לאונס בנדר יותר מכל לאו ועשה אחר, יעשה השתדלות להתעורר, ואם באמת ישן בזמן זה הרי פטור מן המצות?.

[אבןטובה]

מה תעשה עם הגמרא אסור לישן שינת עראי חוץ לסוכה גזרה שמא ירדם ואם כן יהיה צריך להניח ראשו בין ברכיו כשהולך לישן כסוכה כו.
וגם אולי סמוך לחצות כמו חצי שעה אסור לו לילך לישן?
ומה תעשה עם הגמרא ברכות ד: שלא יהא אדם בא מן השדה ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח"כ אקרא ק"ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה וכו'

[פרי יהושע]

מה תעשה עם הגמרא אסור לישן שינת עראי חוץ לסוכה גזרה שמא ירדם ואם כן יהיה צריך להניח ראשו בין ברכיו כשהולך לישן כסוכה כו.
וגם אולי סמוך לחצות כמו חצי שעה אסור לו לילך לישן?

שם עצם השינה נאסרה ולכן גם שינת עראי שמא יבוא לקבע, הכא אין איסור בעצם השינה ולכן אין לחוש לה כלל והכי לא ישן שמא לא יקום לק"ש ותפילה, אם היה מקום להשוות אולי סמוך לחצות יהיה אסור לו כק"ש ותפילה וגם לזה צריך ראיה, דאימא קיום מצוה חמיר טפי וגז' בו שמא ימשך וצ"ע קצת.

[אבןטובה]

לא דמי כלל דק"ש הוא בשחרית ואז הדרך לקום וא"צ לנדוד שינה מעיניו ול"ש גזירה אבל היכא דהמצוה הוא באמצע הלילה שדרך בני אדם לישן על מטתם אז יש לגזור שירדם וד"ל
ועדיין השאלה תלויה באויר בית המדרש.....

[יאיר]

מי שעשה נדר לקום בחצות הלילה אי מותר לו לילך לישן קודם חצות דלמא יהיה ישן בחצות ולא יקום?

ישים שעון מעורר ושלום על ישראל.

ואם לא עשה כך (או שומר) לכאורה פשיטא דאסור כההיא דסוכה.

[אבןטובה]

הריטב"א בסוכה כו. כ' בשם מורו שהנשבע לעשות דבר בחצי הלילה אסור לו לישן ארעי קודם לכן שמא ירדם וכ' הריטב"א ע"ז דזה אינו שאין אסור אלא כשגוף השינה אסור כמו שינה בתפלין או חוץ לסוכה אבל כאן אינו חייב אלא לעשות מצותו אז אין למנעו מן השינה קודם לכן ע"ש. וקשה ע"ז מברכות ד: שלא יאמר אדם אישן קימעא ואח"כ אקרא ק"ש שמא חוטפתו שינה וישן כל הלילה. הנה אע"ג שאין גוף השינה אסור אסור לו לילך לישן מקודם????
ומה תענמה ע"ז???

[אוצר החכמה]

מה הכוונה ומה תענה על זה? מה הקשר ליאיר. אתה שואל קושיה על הריטב"א מהגמרא ברכות. ומהגמרא הזו אולי הריטב"א יישב שזו תקנה מיוחדת בק"ש של ערבית. ולכאורה ראייה לדבר מהא דנהגו העולם לישון בבוקר אע"פ שהגיע הזמן אם התעוררו ויש עוד זמן עד המניין שלהם. אבל בשו"ת בניין עולם להגרי"א חבר באמת אוסר לילך לישון בבוקר ורק מקיל בנהוג שמחמת שישן כל הלילה אינו מצוי שירדם ולא יקום. ואיני יודע מה הגדר בזה בדיוק.

[יאיר]

אכן, יישר כח אוצה"ח.

עירוב פרשיות יש כאן וודאי שלא אכנס ל'ויכוח' זה עם מר אבןטובה.

[קראקובער]

תשנה הכותרת לנודר לקום לפני חצות הרי כידוע אין זמן של חצות (יש מדרש מפורש לא ככה) רק אם נאמר שכמו שאין זמן מיתה ככה אין זמן של קימה ולפני חצות היה ישן ולאחר חצות הוא ער...

[אוצר החכמה]

אתה שואל קושיה על הריטב"א מהגמרא ברכות. ומהגמרא הזו אולי הריטב"א יישב שזו תקנה מיוחדת בק"ש של ערבית. ולכאורה ראייה לדבר מהא דנהגו העולם לישון בבוקר אע"פ שהגיע הזמן אם התעוררו ויש עוד זמן עד המניין שלהם. אבל בשו"ת בניין עולם להגרי"א חבר באמת אוסר לילך לישון בבוקר ורק מקיל בנהוג שמחמת שישן כל הלילה אינו מצוי שירדם ולא יקום. ואיני יודע מה הגדר בזה בדיוק.

יש לי עוד יישוב הרבה יותר פשוט. והוא מיישב עוד קושיות אליהם התכוונתי במ"ש מהגמרא הזו.
ששם בברכות מדובר שכבר יכול לקיים את המצווה מייד או בסמוך ורק אז נאסר לישון כי אמרינן ליה במקום לישון תקיים את המצווה. אבל במקרה של הריטב"א עכשיו אין לו שום דבר לעשות בעניין הזה ועל זה כתב שלא אוסרים עליו לישון עכשיו כדי שאח"כ לא יכשל.

רק תוכל לטעון כמו שהזכרת שלפי זה סמוך לחצות צריך להיות אסור. ויתכן וצריך לראות בריטב"א אם יש ראייה ע"ז. או שנאמר שסמוך הוא רק דין שמתחיל המחייב של מ"ע אבל בנדר שהוא איסור לא שייך סמוך.

[פרי יהושע]

לא דמי כלל דק"ש הוא בשחרית ואז הדרך לקום וא"צ לנדוד שינה מעיניו ול"ש גזירה אבל היכא דהמצוה הוא באמצע הלילה שדרך בני אדם לישן על מטתם אז יש לגזור שירדם וד"ל
ועדיין השאלה תלויה באויר בית המדרש.....

לא מסכים, מי אמר שיש לחלק בכך, האם באנו להמציא גז' חדשות, ובוודאי שומר מהני, ובוודאי יש לחלק בין שנת ארעי בסוכה כמש"כ לעיל והחילוק ברור.

[מה שנכון נכון]

אם חיישינן טפי בלילה שישתקע בשינה לפי שהוא זמן שינה יעויין תוס' סוכה לח ע"א ד"ה יוט"ש.
וע"ע עה"ש רלב יז שהתיר מה"ט לישן לפני מנחה.

[אבןטובה]

בס' שמע אליהו להג' האדר"ת זצ"ל אות רס הביא קושיא זו על הריטב"א מברכות ד: מהגר"ש כהן מווילנא זצ"ל בעל חשק שלמה והוא כ' לחלק דבאדם פרטי ודבר מקרה אין לגזור ע"ז אבל קר"ש שהוא בכל אדם ודבר תמידי גזרו ע"ש
ומי שמבין החילוק הזה יבא בקן וקולמס להסביר החילוק הזה שהוא לא מובן בהשקפה ראשונה
ובס' עמק סוכות עמ"ס סוכה כו. דכיון שלא הגיע עדיין זמן מצותו אין לגזור עליו שלא יישן משא"כ כאן בק"ש כבר הגיע זמן ק"ש וכ' דאולי חצי שעה קודם חצות אסור לו לישן עראי כמו בכהמ"צ ע"ש
ובעל אוצר החכמה זכה לכוון לתירוצו של הגאון האדיר בעל עמק סוכות זצ"ל
ברוך המקום שבחר בהם ובמשנתם
וחבל עליך יאיר שלא נכנסת בויכוח אולי זכית

[אבןטובה]

בעל עמק סוכות הוא הג"ר משה בצלאל אב"ד סייני וסווואלק ז"ל בעל מחבר ס' נהור שרגא עמ"ס יבמות נפש חיה עמ"ס בבא מציעא כובע ישועה עמ"ס בבא קמא מעשה בצלאל על פסקי הריקאנטי מעשה חושב עמ"ס ערכין תורת הקנאות עמ"ס סוטה שבעה הנרות על תשב"ץ מלאכת חושב עמ"ס תמורה שו"ת ארץ צבי נדפס סוף ספרו עמ"ס שבועות

[תם מה הוא אומר]

ע"ע כאן viewtopic.php?f=17&t=45465