סיוע לחבירו לקיום מצוה

[אבןטובה]

מי שאין לו ד' מינים או מצות וכיו"ב לקיים מצוה או שאין לו אוכל כשר לאכול אי יש חיוב לסייע את חבירו בגוף ובממון שיהיה ביכלתו לקיים המצוה או שלא לעשות האיסור או כיון שהוא אנוס ואונס רחמנא פטריה שוב אינו חייב לסייע אותו להוציא אותו מן הפטור ואין בזה משום גמילות חסד?????????????????????

[עזריאל ברגר]

יש בזה בוודאי משום "ואהבת לרעך כמוך" - מה שאתה רוצה שיעשו לך (שיעזרו לך לקיים מצוות) תעשה לרעך.

[שש ושמח]

לא הבנתי השאלה, דין ערבות להיכן הלך? [והרי מותר באופנים מסויימים אף לעבור איסור לצורך מצוה של חבירו, ומוכח דחיוב גמור הוא].

[אבןטובה]

אם הוא פטור מאיזה סיבה הרי הוא פטור ומה ערבות שייך כאן
ואיתא במס' בכורות מח. מי איכא מידי דלדידיה לא מצי תבע ולערבא מצי תבע

[שש ושמח]

??
ולא שאני לך בין פטור לאונס? ומה הדין בערב דממון כשהלווה אנוס מלשלם?

[בור ריק]

עי' שעה"צ תרנ"ה ס"ק ה וכמד' שהאריך בזה בכנסת אברהם מועדים

[אבןטובה]

אונסא כמאן דלא עביד בבין אדם לחבירו ובין אדם למקום נאנס ול"ע מעה"כ כאילו עשאה

[אפשר]

עי' מג"א סי' תרעא סק"א, ומשנ"ב שם. ועי' בסו"ס תרנ"ח במ"א ומשנה ברורה שם [שם כתיב קהל משמע יחיד לא]. ועי' ביה"ל סי' יד ס"ד, ויש בזה אריכות דברים, צריך לעיין במקור הדינים ואולי בא"ר ריש חנוכה שם האריך.

[קראקובער]

לא הבנתי השאלה, דין ערבות להיכן הלך? [והרי מותר באופנים מסויימים אף לעבור איסור לצורך מצוה של חבירו, ומוכח דחיוב גמור הוא].

באיזה אופנים מותר לעבור איסור?

[אבןטובה]

אם הוא גרם לו האיסור עי' שבת ד. בתוס'

[הוה אמינא]

לשאלתך יתכן שיש חיוב בין אדם למקום, שהחבר מצווה לעזור למי שפטור שיוכל לקיים מצוה. וצ"ע עדיין.
אבל יש כאן שאלה לא פחותה של בין אדם לחבירו.

גם אם הוא פטור וחבירו אינו חייב לגרום לו להיות חייב ולקיים, מ"מ לא גרע מהשבת אבידה.


הרי אם יהיה חייב ויקיים ירוויח את קדושת המצוה, ואת קיום המצוה, ואת שכר המצוה. וודאי שרוצה לקיים על אף שהוא פטור.
ה"ז חסד בגופו רוחני שאינו נופל מחסד גשמי, וכל אחד מצווה על חסד.

ולמעשה אם יעזרנו, הוא מסייע לדבר מצוה, ויש לו חלק במצוה שקיים חבירו גם בפן של בין אדם למקום (קל וחומר שבעתיים מאיסור מסייע לד"ע ולפנ"ע).

[עזריאל ברגר]

מי שאוהב את ה' - רוצה שיתקיימו מצוות, וע"ד מאחז"ל "מיני ומיניה יתקלס עילאה".
מי שאוהב יהודי - רוצה שהיהודי השני יקיים מצוות, וכנ"ל.
אהבת ה' ואהבת ישראל שתיהן מ"ע דאורייתא.
אז מה הספק שיש צד לא לסייע ליהודי שני לקיים מצווה?

[אבןטובה]

השאלה הוא אם יש חיוב לסייעו במצוה כמו שמחוייב לסייעו באוכל או דבר גשמי כיון דמן התורה הוא פטור מפאת דין אונס דרחמנא פטריה?

[עזריאל ברגר]

השאלה הוא אם יש חיוב לסייעו במצוה כמו שמחוייב לסייעו באוכל או דבר גשמי כיון דמן התורה הוא פטור מפאת דין אונס דרחמנא פטריה?

אם יש יהודי שאין לו אוכל לארוחת צהרים - האם תגיד שהוא פטור ממ"ע של ונשמרתם, ואני לא חייב לסייע לו?!
וכי תפילין הם פחות מארוחת צהריים?

[ישנו]

השאלה הוא אם יש חיוב לסייעו במצוה כמו שמחוייב לסייעו באוכל או דבר גשמי כיון דמן התורה הוא פטור מפאת דין אונס דרחמנא פטריה?

אונס רחמנא פטריה אין הכוונה שאינו מחויב במצווה אלא שאין אחריותו על ביטול המצווה, [המכניס עצמו לאונס הוי כהערמה להיפטר מן המצווה או ביטול גמור של המצווה], חברו חייב חיוב גמור אלא שאינו יכול לקיים, וממילא איכא דין ערבות גמור לכל מילי. וכפי שהעירו למעלה. ואיני מבין הנידון כלל.

[פרי יהושע]

מוכרח להגיד שלא הבנתי כלל את השאלה הזו

[ישנו]

מוכרח להגיד שלא הבנתי כלל את השאלה הזו

‏‏‏‏איזו?

[פרי יהושע]

מוכרח להגיד שלא הבנתי כלל את השאלה הזו

‏‏‏‏איזו?

השאלה של אבןטובה בתחילת האשכול נשגבת מהבנתי.

[ישנו]

הרב אבןטובה לשיטתו בעניין דרכי הלימוד כמבואר באשכול אחר. [ויל"ד לדבריו אם אפשר להביא אפר נשרפין לשבע ברכות ועי'].

[פרי יהושע]

הרב אבןטובה לשיטתו בעניין דרכי הלימוד כמבואר באשכול אחר. [ויל"ד לדבריו אם אפשר להביא אפר נשרפין לשבע ברכות ועי']?.

[ישנו]

מעשה ידוע מהגר"ח. כידוע לכל בר בי רב.
[נשרפין אפרן מותר משום פנים חדשות באו לכאן, בשבע ברכות ג"כ צריך פנים חדשות. וצריך לדעת לחלק...]

[פרי יהושע]

מעשה ידוע מהגר"ח. כידוע לכל בר בי רב.כנראה לאו כו"ע בר בי רב כמותך
[נשרפין אפרן מותר משום פנים חדשות באו לכאן, בשבע ברכות ג"כ צריך פנים חדשות. וצריך לדעת לחלק...]

[אבןטובה]

בשו"ת דברי מלכיאל להג' מלומזא בליטא זצ"ל ח"א חאו"ח סי' כח אות כב כ' דצ"ע לדינא במי שהוא מסוכן ואין לו שום דבר לאכול רק דבר איסור אי מחוייבים אחרים ליתן לו משלהם דבר היתר כדי שלא ליצטרך לאכול דבר איסור או נאמר כיון שאין לו רק זה מותר לו לאכול לגמרי והעלה דמעיקר הדין א"צ לתת לו דלגבי פקונ"פ קיי"ל דהותרו לו כל האיסורין ולא בתורת דיחוי רק מי שיראת ה' נוגע ללבו ראוי לו להתנדב להצילו מאכילת איסור אבל אין חיוב על זה ע"ש. וכ"כ הג' מגאליציא בעיר קוטנא הג' בעל זית רענן ח"א בדיני קטן אוכל נבילות סי' ב אות ב דמעיקר הדין אין חיוב רק משום ד"ח ושלא יהא נפשו עגומה עליו יע"ש בנועם דבריו. וראה שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סי' טו פרק יא ובשו"ת ציון לנפש חיה לייטר סי' נג.
ואציין לדברי גאון ישראל בבית האוצר מערכת א כלל כו ד"ה ודע שציין לגמרא בבא מציעא קיב. ת"ר לא תלין פעולת שכיר כו יכול אפילו אין לו ת"ל אתך בזמן שיש אתך. ולכאו' ל"ל קרא בלא"ה הרי אנוס הוא ומה יעשה אם אין לו וצ"ל דנ"מ אם אדם אחר מחוייב להלוות לו כדי שלא יעבור על הלאו דלא תלין, וכגון שהוא הטוח ויודע בו שישיב, דהשתא דפטרתו תורה אין חיוב לאחר להלוות לו מטעם ערבות משא"כ לולי הכתוב אז שפיה מחוייב דנהי דאנוס הוא עכ"ז אין האונס פוטרו כיון דהוי בין אדם לחבירו ובכה"ג אין האונס עושה פטור וכו' ע"ש.


ואני על משמרתי אעמודה כי דרך הלימוד הליטאי הוא חורבן ושכחת התורה כי לפי יגיעת והתמדת התורה בישיבות היה יכול להיות מאות ואלפי בחורי ישראל שהיו בקיאים בשני התלמודים עוד יותר מבפולין אלא שהדרך העקום הזה עושה שממה בקרב בית ישראל

[ישנו]

הרב אבןטובה
החילוק בין פיקו"נ לבין אונס ברור. וגם לידענים אמור להיות החילוק ידוע שהרי חילוק ברור יש בראשונים בין מכניס עצמו לפיקו"נ לבין מכניס עצמו לאונס.
ואין תועלת להביא מעוד ועוד ספרים שרק מוכיחים את תועלת הלימוד הישיבתי. והיה ראוי לפתוח אשכול על פסקי הלכה שבאו ע"י דימוי מילתא למילתא כאפר נשרפין אלא שאין שואלים מפני הכבוד....

[אבןטובה]

כנראה שלא ראית אלא חלק אחד ממה שכתבתי כמו חצי עילוי שלא ראית דברי הגר"י ענגיל מה שציינתי
וכדי בזיון וקצף
ואם לא מספיק לך אציין לך עוד:
הגר"י פערלא ע"ס המצוות לרס"ג ח"ג דף רז. כ' דערבות ל"ש אלא היכא דהנתבע גופיה מחוייב והה"נ לעין חיוב צדקה לעניים לקיום מצוה ועי' עוד בספק זו בס' לפלגות ראובן לרבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל תלמיד הנצי"ב זצ"ל ח"א מערכה ב פלג יא להורות נתן ר"פ צו אות ו-ז מנחת שלמה אויערבאך ח"א סי' ז אות א משנת יעבץ חאו"ח ה' מועדים סי' ז ועי' בס' שאלת שלמה להגרש"א וועטהיימער סי' קד שדעתו דמחוייב לסייע לחבירו בקיום מצוה וראייתו משבת קיח. דנותנין לו ג' סעודות לשבת והביא מפמ"ג סי' לז דמי שאין לו תפלין אם הוא עני כל ישראל מצויין להחיותו וע"ע בחתן סופר סי' צב שכ' לה"ר מכתובות סז: די מחסורו אשר יחסר לו זו אשה ע"ש ויש לצדד בראייתו.
ולשון הרדב"ז סי' התתסז 'לא מצינו דבר שיהיה פטור ויתחייב ע"י אחרים.

[ישנו]

כמובן שכתבתי רק על החלק הראשון.
וכדי בזיון וקצף שבכלל הבאת את הנושא ולא ידעת לחלק כן.
ובדברי הבית האוצר. מלבד שלעניין חיוב ממוני ייתכן מאוד שאין אונס שווה כמו חיוב לשמים. [דממ"נ אם חייב מדינא ללוות כדי לקיים המצווה הרי אין טעם שחברו לא יתחייב להלוות לו, ואם אינו חייב משום שכשאין לו אין לחברו תביעה עליו ממילא גם אין חברו חייב להלוות לו].
ולגוף העניין אתה מביא את דברי הגמ' ב"מ כראיה? וכי אתה סבור שזה באמת הפשט הפשוט שם???? [ואל תתחיל עוד פעם עם מחאות].
ולמה לא לפרש בפשיטות דלולא המיעוט היה חייב ללוות ואחר המיעוט פטור מכלום.

[אבןטובה]

תעיין נא בכל המראי מקומות שציינתי כאן מגדולי האחרונים ותראה שאתה צריך להתחיל ללמוד כמו בחור דף אחר דף ואז תזכה לראות את האור כי טוב

[ישנו]

כמובן שלזה נועד החלק השני בתגובה לעיל...
ומה שהבאת מהאחרונים שאין ערבות אלא כאשר הוא חייב, הרי זה פשוט ואי"צ לפנים, וכל הנידון היה אם אונס חשיב כאינו מחויב.
ואתגר חשיבה קטן לידען כמותך, למה מכניס עצמו לאונס אינו עובר בעבירה והרי בסה"כ פטר עצמו מן המצווה ואין כאן אלא הערמה.

[אבןטובה]

תעיין רק בדברי גאון ישראל הגרי"פ פערלא זצ"ל ח"ג דף רז ד"ה ומיהו.
ואין לי זמן להעתיק כל לשונו ותראה שהוא יודע ללמוד ואתה לא מסתייא דלא גמיר מיגמר נמי מגמרי כשבת קכד:
ומי שביכלתו נא לצרף כאן דבר הגרי"פ ח"ג דף רז. ויראו הלמדנים הגדולים כאן מה שהוא כותב ואז נראה ונוכחה

[פרי יהושע]

ואני על משמרתי אעמודה כי דרך הלימוד הליטאי הוא חורבן ושכחת התורה כי לפי יגיעת והתמדת התורה בישיבות היה יכול להיות מאות ואלפי בחורי ישראל שהיו בקיאים בשני התלמודים עוד יותר מבפולין אלא שהדרך העקום הזה עושה שממה בקרב בית ישראל

אחרי אלף מחילות מגברא רבה שכמותך, מה נעשה שהדוג' שלך אינה עושה חשק, במחילה אתה מעלה כאן אשכולות בזה אחר זה, שרובם ככולם אוסף ידיעות מרשים אבל אין בו הרבה בשר, וכי מה זה אומר שאנו צריכים גם אנו להיות בקיאים בלי סוף, היום זה לא חכמה גדולה להגיע למקורות.

וכבר כתב הגר"ח מולאז'ין שכל גדולי ישראל לא נשתבחו אלא בסברא ישרה כל הגדול בסברא גדול מחבירו.

שמעתי בשם הסטיפלר כיום בישיבות מלמדים איך ללמוד, ובתור אברכים לומדים, וכך זה באמת, אולי קצת מוגזם בישיבות, ולפעמים עודף עיון מוביל לשיעמום ולאיבוד הדרך וגם לעקמימות, אבל מכאן ועד בקיאות בעלמא אין ולא מידי.

ושוב במחילה.

[אבןטובה]

היום לומדים האיך ללמוד עד ששים שנה ולא מגיעים ללמוד
וסברא ישרה זה בא מללמוד הרבה ופשוט שצריך להבין הקושיא והתירוץ ולא סתם לומר תהלים
אבל להעמיד עצמו לחקור ולחשוב כל היום ורוב היום אין לומדים רק חושבים זהו ביטול תורה לכל הדיעות (היינו גאונים הקודמים)
ומי שלומד הרבה נעשה בעל הבנה ותראה שכל גאון היה לו קצת הבנה אחרת אבל כולם הבינו ולמדו ושיננו מאות פעמים מס' אחת אם זכית לראות קצת בתולדות המהרש"ם ר"י ענגיל הרגצובי רבי יצחק אלחנן רבי הירש פסח פראנק
היום חושבים ולא לומדים זהו שכחת התורה

[ישנו]

לא מזמן היה כאן אשכול על אחד מגדולי הידענים בדורנו [אם לא הידען שבהם], שבשו"ת שלו הסתפק במי שהולך לאבד עצמו לדעת אם יש דין מצילין אותו בנפשו, ותלה זאת בחקירה אם מצילין מפני נפשו של נרדף או מפני עבירת הרודף.
והעיר ע"ז הגרי"ע דה"ה שיש להסתפק בו עצמו באופן שאינו יכול להתאפק ומוכרח להתאבד אם חייב להרוג עצמו להינצל מעבירה.
ויש שם בשו"ת הרבה דימוי מילתא למילתא כעי"ז.
מה שמוכיח שע"י ידיעה בלבד אפשר להביא אפר נשרפין לשבע ברכות כמבואר לעיל.

ואם צריך דוגמא לדימוי מילתא למילתא. הרב אבןטובה מסתפק באשכול זה מה הדין באונס אם חייב חברו לדאוג לו.
וע"ז הביא אוסף מקורות מרשים שכאשר אדם פטור ממילא אין דין ערבות. וכאן מגיעה השאלה הפשוטה מי אמר שאונס נחשב פטור, אלא שהרב אבןטובה אמר מסברא שיש לדמות.

[פרי יהושע]

היום לומדים האיך ללמוד עד ששים שנה ולא מגיעים ללמוד
וסברא ישרה זה בא מללמוד הרבה ופשוט שצריך להבין הקושיא והתירוץ ולא סתם לומר תהלים
אבל להעמיד עצמו לחקור ולחשוב כל היום ורוב היום אין לומדים רק חושבים זהו ביטול תורה לכל הדיעות (היינו גאונים הקודמים)
ומי שלומד הרבה נעשה בעל הבנה ותראה שכל גאון היה לו קצת הבנה אחרת אבל כולם הבינו ולמדו ושיננו מאות פעמים מס' אחת אם זכית לראות קצת בתולדות המהרש"ם ר"י ענגיל הרגצובי רבי יצחק אלחנן רבי הירש פסח פראנק
היום חושבים ולא לומדים זהו שכחת התורה

לך לכולל טוב אבל לכל כולל ותראה איך לומדים, ודי, כולם מתקדמים בכל השטחים אחת מהנה לא נעדרה.
ונכון עד גיל שיבה וזקנה לומדים איך ללמוד, כי עיקר תכלית כל הלימוד הוא שאדם נהפך לאדם, גם מידות טובות ויר"ש מובלים לסברא ישרה, וכל עבודת האדם כל חייו זה לזכך עצמו, ועי"כ מגיע לסברא ישרה ולהדבקות בבורא, וגם אם לא יודע את כל השו"ת אחרונים בכל נושא.

[אבןטובה]

לכבוד ישנו שליט"א
כל אחד מכם מודה שהג"ר ירוחם פישל פערלא זצ"ל היה יודע ללמוד אקוה שכך הוא אולי בבריסק לא
והוא כותב כך בח"ג דף רז. על אונס ותעיין שם ותראה
ודבר זה דאונס בר חיובא הוא הוא ג"כ לאו כו"ע ס"ל הכי והוא מדובר באחרונים בחלקת יואב סי' א ועוד ואין זה מוסכם וכאן כבר בונים ע"ז בנינים גבוהים ואדירים
ומה אתה עושה עם הגמ' חשב לעשות מצוה ונאנס ול"ע מעה"כ כאילו עשאה והמהר"ם שיק כ' דהיינו בין אדם למקום ואונסא כמאן דל"ע הוא בין אדם לחבירו

[ישנו]

א. לא אמרתי שאין מי שאומר כן, אלא שכל אוסף המקורות שהבאת אינו רלוונטי לשאלה זו, כי כל הנושא הוא אם אונס נחשב כאינו חייב או לא, וכל הבאת המקורות הוא מתוך דימוי מילתא למילתא כזו.
ב. ומה תעשה עם מכניס עצמו לאונס.
ג. אתה מתכוון ברצינות להביא מחישב לעשות מצווה ולא עשאה? [ואם נאנס שעה אחת ונחשב כמאן דעביד שוב לא יצטרך לקיים גם אם יזדמן לו אח"כ קיום המצווה, וה"ה שיוכל להכניס עצמו לכתחילה לאונס שהרי כאילו עשאה] ולכן אמרו 'כאילו' עשאה.
עכשיו תביא אוסף מקורות שהכאילו עשאה זה באמת. ושוב אנו חוזרים לכל מה שנכתב לעיל.
ומה שאתה תולה את כל דרכי הלימוד הישיבתי בבריסק זו בורות מוחלטת. [אגב גם אין קשר בין הגר"ח לבריסק, כשמביאים בבריסק מחידושי הגר"ח קוראים בספר ולא מסבירים].

[פרי יהושע]

לכבוד ישנו שליט"א
כל אחד מכם מודה שהג"ר ירוחם פישל פערלא זצ"ל היה יודע ללמוד אקוה שכך הוא אולי בבריסק לא
והוא כותב כך בח"ג דף רז. על אונס ותעיין שם ותראה
ודבר זה דאונס בר חיובא הוא הוא ג"כ לאו כו"ע ס"ל הכי והוא מדובר באחרונים בחלקת יואב סי' א ועוד ואין זה מוסכם וכאן כבר בונים ע"ז בנינים גבוהים ואדירים
ומה אתה עושה עם הגמ' חשב לעשות מצוה ונאנס ול"ע מעה"כ כאילו עשאה והמהר"ם שיק כ' דהיינו בין אדם למקום ואונסא כמאן דל"ע הוא בין אדם לחבירו

לא יעזרו מאה מובאות כל דרדק מבין שהשאלה לא מתחילה כלל, שאדם שנאנס גם אם הוא פטור לא יצטרך לדאוג לשני לקיים איזו מין סברא מוזרה זאת.

[אבןטובה]

לכבוד הרב פרי יהושע שליט"א
אם תרד מכבודך הרמה קצת ותעיין ברבי ירוחם פישל וכדומה ותראה שהם סבורים אחרת ממך ומכבוד גאונך הגדול הבקי וחריף בשני התלמודים אז תראה שדעתך הוא היפוך דעת הני גאונים ואז תוכל להחליט אם אתה הגדול המבין והם אומרים דברים מוזרים שאין להם שחר או שאתה אפרוח שלא נפתח עיניו
אבל כל זמן שלא תעיין שם אין שייך להתווכח כלל

[פרי יהושע]

לכבוד הרב פרי יהושע שליט"א
אם תרד מכבודך הרמה קצת ותעיין ברבי ירוחם פישל וכדומה ותראה שהם סבורים אחרת ממך ומכבוד גאונך הגדול הבקי וחריף בשני התלמודים אז תראה שדעתך הוא היפוך דעת הני גאונים ואז תוכל להחליט אם אתה הגדול המבין והם אומרים דברים מוזרים שאין להם שחר או שאתה אפרוח של נפתח עיניו
אבל כל זמן שלא תעיין שם אין שייך להתווכח כלל

דבר שא"א להבין לא יעזור לך דבר, גם אם תוריד את השמים, וספריו של הרב פישל אינם תח"י, אבל כאמור זה אינו משנה דבר ולא כלום, ואני מציע שתשאל זאת כל דרדק מצוי, ואיני חושב שאיני יורד מכבודי הרמה, אבל שטויות אני לא סובל.

[אבןטובה]

ס"ת שמוטל בספק כשרות שואלים תינוק דלא חכים ולא טפיש
אבל רבי ירוחם פישל אצלינו הוא ס"ת חי וכשר
ואיני שואל דרדק
ואם אתה כבר מבין שאונס הוא פטור ממש למה יהא מחוייב לדאוג לחבירו שיקיים המצוה אם הוא פטור תסביר קצת דבריך בגודך הבהירות שיש לך בלימוד???

[פרי יהושע]

ס"ת שמוטל בספק כשרות שואלים תינוק דלא חכים ולא טפיש
אבל רבי ירוחם פישל אצלינו הוא ס"ת חי וכשר
ואיני שואל דרדק
ואם אתה כבר מבין שאונס הוא פטור ממש למה יהא מחוייב לדאוג לחבירו שיקיים המצוה אם הוא פטור תסביר קצת דבריך בגודך הבהירות שיש לך בלימוד???

מוכן להסביר, רק לצערי בקושי אני רואה מה יש כאן להסביר, וכי מה אם הוא פטור מחמת אונס, האם עיקר שם מצווה נסתלק ממנו, ואם כן יש כאן הן ערבות וכל מה שתרצה ולא תרצה, ופשוט שאין דבר שפוטרו ממצות חברו שאינו אנוס, ותל"מ, [קשה מאד להסביר דבר פשוט כל כך].