מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה (יבמות צ)

[שמואל דוד]

מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך

ועיין רמב"ם פרק כ"א איסורי ביאה הי"ד וז"ל אסור לאדם לבוא על אשתו בשווקים כו' והבועל במקומות אלו מכין אותו מכת מרדות

וצע"ק שמשמע מדבריו שמעיקר הדין מכין אותו ומהגמרא מבואר שאינו מעיקר הדין אלא שהשעה צריכה לכך

ועיין צפנת פענח שתירץ שהרמב"ם דיבר במקום גלוי ולכן מכין אותו מעיקר הדין אבל הגמרא מיירי שהטיח תחת התאנה ותאנה ענפיה מרובין ואינו מקום גלוי כ"כ ולכן רק מטעם שהשעה צריכה לכך הלקוהו.

והנה צע"ק בדבריו

א) רש"י בסנהדרין מו. כתב וז"ל תחת התאנה מקום גלוי
ומבואר שגם תחת התאנה הוי מקום גלוי

ב) הרמב"ם פרק כ"ד סנהדרין ה"ד כתב וז"ל מעשה באחד שהטיח אשתו תחת האילן כו'
ולפי דברי הצ"פ הול"ל תאנה כלשון הגמרא ודוק' וצ"ע

[שומע ומוסיף]

א. הצ"פ ס"ל דהרמב"ם לס"ל כרש"י, אלא ס"ל דתחת התאנה הוי מקום סתר.
ב. צ"ל דכיון דבסנהדרין לא בא הרמב"ם לומר את עצם הדין של חיוב מלקות במטיח, אלא רק בא לומר את הדין של מכת מרדות באופן כללי, ונקט זאת רק בתור דוגמה, לא חש לפרט שהיה תחת התאנה בדווקא.
וכל זה ליישב דברי הצ"פ, אבל לענ"ד פירושו של הגר"א שם מרווח יותר, שכתב: ומ"ש שם לא מפני שראוי וכו' ר"ל למלקות של תורה, עכ"ל. וכוונת דבריו שהשעה צריכה לכך היינו שראו חכמים צורך לתקן מלקות בכזה מקרה (ולא שהיה זה הוראת שעה ולא תקנה לדורות).

[שמואל דוד]

א) בבא מציעא כא: ת"ש קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר

ב) בבא מציעא פח. אמר רב פפא הכא בתאנה העומדת בגינה ונופה נוטה לחצר עסקינן
ובתוס' הכא בתאנה העומדת. לאו דוקא נקט תאנה דאין בו מעשר אלא מדרבנן. דמדאורייתא לא מחייב אלא דגן ותירוש ויצהר והכא איירי מדאורייתא אלא נקט תאנה לפי שהיו מצויין ביניהם

ויש לפרש שהגמרא נקט תאנה משום שענפיה מרובין ודוק'

[שמואל דוד]

א. הצ"פ ס"ל דהרמב"ם לס"ל כרש"י, אלא ס"ל דתחת התאנה הוי מקום סתר.
ב. צ"ל דכיון דבסנהדרין לא בא הרמב"ם לומר את עצם הדין של חיוב מלקות במטיח, אלא רק בא לומר את הדין של מכת מרדות באופן כללי, ונקט זאת רק בתור דוגמה, לא חש לפרט שהיה תחת התאנה בדווקא.
וכל זה ליישב דברי הצ"פ, אבל לענ"ד פירושו של הגר"א שם מרווח יותר, שכתב: ומ"ש שם לא מפני שראוי וכו' ר"ל למלקות של תורה, עכ"ל. וכוונת דבריו שהשעה צריכה לכך היינו שראו חכמים צורך לתקן מלקות בכזה מקרה (ולא שהיה זה הוראת שעה ולא תקנה לדורות).

צע"ק דלפי"ד הצ"פ לא היה לו להרמב"ם לשנות מלשון הגמרא וצ"ע

[שמואל דוד]

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת

[מבני עליה]

א) בבא מציעא כא: ת"ש קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר
ויש לפרש שהגמרא נקט תאנה משום שענפיה מרובין ודוק'

ויש לעיין בהמשך הגמ' שם: בזיתים ובחרובים אסור, בשלמא רישא לאביי לא קשיא אגב דחשיבי ממשמש בהו תאנה נמי מידע ידיע דנתרא אלא סיפא לרבא קשיא דקתני בזיתים ובחרובים אסור אמר רבי אבהו שאני זית הואיל וחזותו מוכיח עליו ואע''ג דנתרין זיתי מידע ידיע דוכתא דאיניש איניש הוא אי הכי אפילו רישא נמי אמר רב פפא תאנה עם נפילתה נמאסת.

[שמואל דוד]

א) בבא מציעא כא: ת"ש קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר
ויש לפרש שהגמרא נקט תאנה משום שענפיה מרובין ודוק'

ויש לעיין בהמשך הגמ' שם: בזיתים ובחרובים אסור, בשלמא רישא לאביי לא קשיא אגב דחשיבי ממשמש בהו תאנה נמי מידע ידיע דנתרא אלא סיפא לרבא קשיא דקתני בזיתים ובחרובים אסור אמר רבי אבהו שאני זית הואיל וחזותו מוכיח עליו ואע''ג דנתרין זיתי מידע ידיע דוכתא דאיניש איניש הוא אי הכי אפילו רישא נמי אמר רב פפא תאנה עם נפילתה נמאסת.

נא להסביר כוונתך

[אוצר החכמה]

כוונתו פשוטה. הוא הבין שאתה הבאת את הגמרא הזו לומר שמפני מה נקטה הגמרא הזו תאנה כי ענפיה מרובים וע"ז כתב שבהמשך מבואר שמה שנקטו תאנה הוא משום שעם נפילתה נמאסת.
אני לא הבנתי לעניין מה הבאת את ותפקחנה עיני שניהם.

[שמואל דוד]

כוונתו פשוטה. הוא הבין שאתה הבאת את הגמרא הזו לומר שמפני מה נקטה הגמרא הזו תאנה כי ענפיה מרובים וע"ז כתב שבהמשך מבואר שמה שנקטו תאנה הוא משום שעם נפילתה נמאסת.
אני לא הבנתי לעניין מה הבאת את ותפקחנה עיני שניהם.

אני יודע, אבל מובן "הנוטה לדרך"
אני הבאתי ע"ד החידוד שתאנה ענפיה מרובין ולכן עשה החגרות מענפי תאנה
ועיין https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=29597

[שמואל דוד]

עיין מצור דבש סנהדרין דף מו