ביליצר כתב:הא דיש אונאה אף באומר לו שיש בו אונאה היינו דלא ידע כמה אונאתו בכדי מחילה [שו"ע הלכות אונאה ] אבל במפרש אין בו אונאה ,,,
ועיין בנתיבות דבע"מ שתמחול לי אונאה מהני התנאי אבל יכול לחזור בו אם לא ימחול ,
ברלינר כתב:ביליצר כתב:הא דיש אונאה אף באומר לו שיש בו אונאה היינו דלא ידע כמה אונאתו בכדי מחילה [שו"ע הלכות אונאה ] אבל במפרש אין בו אונאה ,,,
ועיין בנתיבות דבע"מ שתמחול לי אונאה מהני התנאי אבל יכול לחזור בו אם לא ימחול ,
"אבל במפרש אין בו אונאה" אין לי מושג על איזה שו"ע אתה מדבר (אולי לא נתכונת שזה שו"ע..)
מה שנתכונת לשאול ממחילה שאחרי המקח עיין רמ"א רכז ז שאומרים שנתכוון לתבוע אונאתו אח"כ
ומהנתיבות לא הבנתי מה מצאת הוא לומד כשיטת הראשונים שע"מ שאין לך הכוונה ע"מ שתמחול והוא מהני מדין תנאי שבממון (ולמה הא גופא לא הוי אונאה נדמה לי שהגרב"ב עוסק בזה) ואם לא ימחול בטל המקח (עיין במחנ"א דפליג בזה)
ביליצר כתב:ברלינר כתב:ביליצר כתב:הא דיש אונאה אף באומר לו שיש בו אונאה היינו דלא ידע כמה אונאתו בכדי מחילה [שו"ע הלכות אונאה ] אבל במפרש אין בו אונאה ,,,
ועיין בנתיבות דבע"מ שתמחול לי אונאה מהני התנאי אבל יכול לחזור בו אם לא ימחול ,
"אבל במפרש אין בו אונאה" אין לי מושג על איזה שו"ע אתה מדבר (אולי לא נתכונת שזה שו"ע..)
מה שנתכונת לשאול ממחילה שאחרי המקח עיין רמ"א רכז ז שאומרים שנתכוון לתבוע אונאתו אח"כ
ומהנתיבות לא הבנתי מה מצאת הוא לומד כשיטת הראשונים שע"מ שאין לך הכוונה ע"מ שתמחול והוא מהני מדין תנאי שבממון (ולמה הא גופא לא הוי אונאה נדמה לי שהגרב"ב עוסק בזה) ואם לא ימחול בטל המקח (עיין במחנ"א דפליג בזה)
הלכות אונאה רכז כא,ובנתיבות על אתר ,
השתדלתי לא לשנות
ביליצר כתב:אדוני המלך ,אינך חייב להגיב לפני שבדקתם
ביליצר כתב:לא הבנתי במה כבודו סותר כאן את דבריי ,,,,,,,,,
ביליצר כתב:כתבתי שאף אם יש בו אונאה אם מפרש כמה אונאה יש בו כשר הדבר ,שו"ע רכז כא
ע"מ שאין לך עלי אונאה
ברלינר כתב:ביליצר כתב:כתבתי שאף אם יש בו אונאה אם מפרש כמה אונאה יש בו כשר הדבר ,שו"ע רכז כא
ע"מ שאין לך עלי אונאה
כנראה דברי עד עתה לא היו ברורים דים א"כ אכתוב סיכום
השו"ע בסעיף כה מדבר דווקא בע"מ כמו שמבואר בסוגיא שם ובמכות דף ג ע"ב ומהני רק אליבא דר"י דס"ל תנאי שבממון תנאו קיים אך אליבא דר"מ לא מהני כמו שמבואר בראשונים שם וכן כתב הנתיבות עצמו בס"ק ד בשם המהרש"א [אמנם בתירוץ על הע"ש בריש דבריו בס"ק יג נשמע שלא בעי לדין תנאי שבממון וכו' וצ"ע אך זה ודאי שמדובר דווקא במתנה ע"מ]
מה שכתב הנתיבות שם הוא שכל הנידון על מתנה ע"מ שכתוב בתורה לא שייך רק אם רוצה שיחול המחילה לפני המקח (כלומר שיחול המקח ללא דיני אונאה) אך במתנה
ע"מ שתמחלי מהני כיון שהתנאי הוא שהמקח יחול רק אם הלוקח ירצה למחול אח"כ
בכ"א אין שם שום איזכור למפרש שיש בו אונאה ולא עשה תנאי ע"מ שמהני
מה שציינתי הוא לנתיבות ס"ק ד שכותב שכיון שכל הסיבה שאומרים שאינו מוחל כיון שבדעתו לתבוע האונאה אח"כ, א"כ אם זה יתר על שתות ודאי מחל כיון שאם רוצה לתבוע האונאה אח"כ לשם מה עשה את הקנין ועיי"ש בהמשך ש[url]מקשה[/url] מההלכה בסעיף כא ומתרץ שתנאי גרע אמנם הקצוה"ח שם פליג על דבריו (ומה שציינתי עוד שהנתיבות בעצמו ס"ק יט משום מה לא מוכן לקבל שתנאי גרע )
בכ"א גם זה הוא רק מדין שהלוקח מוחל אך לולי זה לא היה מתיר לו זה שלא גזלו ולא הטעה אותו
ביליצר כתב:
שוב אינני יודע במה הנני מואשם,,
"מלת אונאה ר"ל גזלה באונס, בין באונס הדעת דהיינו רמיה, בין באונס הכח שהוא גזילת ממון, ובכללה גניבת הכבוד וחמיסת הרצון".
איש טלז כתב:סליחה על הסטת הנושא
ידוע דפליגי הרמב"ן ועוד ראשונים אם זורק כלי מראש הגג אם פטור שובר הכלי מחמת שאין לו דמים והאריכו בזה האחרונים לבאר בכמה אנפי יסוד מחלוקתם [ראה בהגרש"ש ועוד]
דכיון שבפועל לא יקנו אין לו מחיר או דנימא מחמת שמצ"ע ראוי להיות שווה ממון אלא רק מניעה חיצונית וכו'
וראוי לדון מה דינו לענין הונאה אם המוכר כלי כזה בשווי כאילו אינו עומד להשבר וצ"ע
מה דעתכם?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 189 אורחים