חשש רבית בהקדמת מעות לגננת/כרטיס רב קו/מקוה

[שבילי דנהרדעא]

אסור להקדים מעות לפועל כשמוזיל לו והפועל עדייןצלא עובד, יל"ע מה הדין:
בגננת?
ברב קו, שמא כיון שיכול מיד להתחיל לנסוע מותר, או שמא צריך בפועל מיד להתחיל? ושמא כיון שכל הנסיעות אינם ברצף אחד אסור דאינו כפועל שעובד ברצף אחד? ושמא אין כאן אגר נטר בכלל דמצצד החברת התחבורה הם מסכימים שאני יסע מיד?
במקוה? לכאורה אני משלם כל הפועלים של המקוה ה'מקוה יוד'?

[יושב ירושלים]

ברב קו אין שום בית מיחוש שהרי ההוזלה היא וודאי לא בגלל ה'הקדמת מעות' אלא בגלל הקניה המרוכזת.

[ישנו]

בגננת זה שכירות
ומרבין על השכר כדתנן ב"מ ס"ה.
ובמקווה ורב קו ההוזלה היא לא על הנטר אלא על הכמות.

[שבילי דנהרדעא]

בגננת זה שכירות
ומרבין על השכר כדתנן ב"מ ס"ה.
ובמקווה ורב קו ההוזלה היא לא על הנטר אלא על הכמות.

למה אתה אומר גננת זו שכרות? לכאורה דינה כפועל?

[חיים ושלו']

ראיתי ב'דברי סופרים' להגר"נ יברוב שמסתפק גבי מקוה, והספק הוא רק מטעם שיש פועלים שהתשלום הוא להם, ורק אם מוזיל יותר מהמחיר החודשי, כגון אם משלם בתחילת השנה הוא נותן לו יותר בזול, ומחמת עצם השכירות הרי זה כשכירות קרקע דקיי"ל כהפוסקים דמתירים, והספק הוא רק כיון דיש פועלים.
ויש לפקפק בזה שהרי הוא משלם רק שכירות המקוה, והפועלים שעובדים להמקוה הוא רק הוצאות שיש להביה"מ המפעיל את המקוה, ואין זה קשור אלי, והביהמ"ד כולל בהמחיר גם ההוצאות, אבל עיקר התשלום הוא על השימוש במקוה.

בגננת זה שכירות
ומרבין על השכר כדתנן ב"מ ס"ה.
ובמקווה ורב קו ההוזלה היא לא על הנטר אלא על הכמות.

מרבין על השכירות הוא רק כששוכרו על היום, ולא על זמן אחר, דבזה גבי שכירות קרקע יש מחלוקת, וגבי שכירות פועל אסור, כמבואר בב"ב פ"ו, ויו"ד סי' קע"ו.

[ישנו]

בגננת זה שכירות
ומרבין על השכר כדתנן ב"מ ס"ה.
ובמקווה ורב קו ההוזלה היא לא על הנטר אלא על הכמות.

למה אתה אומר גננת זו שכרות? לכאורה דינה כפועל?

שכירות הכוונה שכירות פועלים.

[ישנו]

ראיתי ב'דברי סופרים' להגר"נ יברוב שמסתפק גבי מקוה, והספק הוא רק מטעם שיש פועלים שהתשלום הוא להם, ורק אם מוזיל יותר מהמחיר החודשי, כגון אם משלם בתחילת השנה הוא נותן לו יותר בזול, ומחמת עצם השכירות הרי זה כשכירות קרקע דקיי"ל כהפוסקים דמתירים, והספק הוא רק כיון דיש פועלים.
ויש לפקפק בזה שהרי הוא משלם רק שכירות המקוה, והפועלים שעובדים להמקוה הוא רק הוצאות שיש להביה"מ המפעיל את המקוה, ואין זה קשור אלי, והביהמ"ד כולל בהמחיר גם ההוצאות, אבל עיקר התשלום הוא על השימוש במקוה.

בגננת זה שכירות
ומרבין על השכר כדתנן ב"מ ס"ה.
ובמקווה ורב קו ההוזלה היא לא על הנטר אלא על הכמות.

מרבין על השכירות הוא רק כששוכרו על היום, ולא על זמן אחר, דבזה גבי שכירות קרקע יש מחלוקת, וגבי שכירות פועל אסור, כמבואר בב"ב פ"ו, ויו"ד סי' קע"ו.

המבואר ב"ב פ"ז. - לדעת הרבה ראשונים החילוק הוא בין זמן שמתחיל כעת בעבודה לבין כשמתחיל לאחר זמן. וגננת מתחילה מיד בעבודה. להלכה איני יודע איך נפסק.

[שבילי דנהרדעא]

מרבין על השכר הכוונה שכירות קרקע.
שאלתי היתה בגננת שאינה מתחילה מיד כגון שהקדים לה עוד לפני שהתחיל החודש, ומוזיל, ואם עובדת כבר על החודש שעבר יש להסתפק כיון דהתשלום הוא על החודש הבא, התשלום הוא רק על חודש הבא וזה טרם התחיל.
אבל כשאינה עובדת ומקדים ומוזיל ברור שאסור.

[ישנו]

מרבין על השכר זה גם בשכירות פועלים כמבואר ב"ב פז א, וההקדמה מתחילת זמן השכירות גם אם זה על חודשים רבים שרי, והקדמה שבוע לפני תחילת הלימודים וכיוצ"ב לכאו' לא משנה כי לא על זה ההוזלה, וזה רק עניין של נוחות מתי לשלם. (אם יש הוזלה מפורשת על הקדמת התשלום לפני תחילת הלימודים לכאו' זה איסור דרבנן גמור אם לא שההוזלה היא על זה שהכסף בטוח).

[שבילי דנהרדעא]

שאלתי היתה באופן שזה הוזלה ברורה, כגון דמי המקוה הוא 100 ש"ח לחודש, ובמקדים עוד קודם שמתחילה השנה משלם על כל השנה 1000 ש"ח, או משלם קודם שמתחילה החודש 90ש"ח, וזה פחות שכיח, וכיוצא בו בגננת, ושאלתי היתה כמש"כ בהודעה הקודמת.

[ישנו]

גננת נשכרת לפועל לכל השנה, ולכן התשלום הוא רק בזמן תחילת השכירות וזה סוגיית מרבין על השכר.
תשלום המקווה - גם הכניסה היא לכאו' לא דמי מקח על ההשתמשות כל פעם, אלא שזה שכירות, [עי' נדרים מו ב] ואם משלם תשלום לכל השנה זה שכירות תשמישים לכל השנה ומשלם בתחילה וזה שוב מרבין על השכר.
תשלום על רב קו זה נושא אחר, (וכן במקווה כה"ג) כי ההקדמה היא לא על נסיעה חודשית שזה דומה לשכירות, אלא קונה מספר נסיעות, ונמצא שאין שכירות ארוכה שמשלם בתחילתה, אלא קונה כל נסיעה ומשלם מראש וזה ממש הקדמת מעות, ורק שההוזלה היא לא על ההקדמה אלא על הכמות כש"נ.

[איתן]

עוד אשכול הקשור לנושא:
ריבית בזכוי על ההפקדה ברשת קמעונית.

[חזון-איש'ניק]

ראיתי ב'דברי סופרים' להגר"נ יברוב שמסתפק גבי מקוה, והספק הוא רק מטעם שיש פועלים שהתשלום הוא להם, ורק אם מוזיל יותר מהמחיר החודשי, כגון אם משלם בתחילת השנה הוא נותן לו יותר בזול, ומחמת עצם השכירות הרי זה כשכירות קרקע דקיי"ל כהפוסקים דמתירים, והספק הוא רק כיון דיש פועלים.
.

אם כדבריו אסור לפסוק בזול בחניות היום אפי' ביש לו שהרי מהתשלום הבעלים משלמים גם לפועלים שלהם, וזה לא נשמע מעולם וע"כ כיון דעיקר התשלום לחנות או לקרקע לית לן בה.