צרכי רבים מול פיקוח נפש

[עושה חדשות]

ניקח לדוג' את הנת"צ בכביש X, (מי שגר קרוב מכיר את הדוגמא).

הנה הכביש הלז היה ידוע בעומסי תנועה כבדים, ולכן התקינו בו לפני מס' שנים נתיב תחבורה ציבורית, ויש בזה תועלת גדולה בעבור הרבים, ע"י העדפתם של נוסעי התח"צ, וממילא נוסעים פחות ברכבים פרטיים, וכו', כפי הנראה יש בזה טובת הכלל בחיסכון זמן וממון.

מאידך גיסא, הנת"צ גורם קצת לבלבול אצל הולכי רגל החוצים את הכביש, ולצערינו כבר היו שם כמה מקרים של תאונות דרכים קטלניות. ובממוצע אחת לשנה יש שם הרוג אחד ה"י כתוצאה מהסדר התנועה החדש.

לכאו', אין לך דבר השקול לנפשו של ישראל, ויבטלו אלף נתצי"ם ואל ישפך דמו של יהודי אחד. ומאידך יש לשאול האם הכלל מחוייב להפסיד זמן וממון עבור כך, ובפרט שאין הכרח שימותו, אלא רק בצירוף חוסר זהירות וחצייה בצורה לא בטוחה.

הרבה פעמים בעודי עובר שם אני שב ומתלבט, האם אותו יהודי שהיה מופקד על ההחלטה הזו במסדרונות העירייה, (אין לי מושג במי מדובר), ייאמר לו קדוש או ייאמר לו שופך דמים.

היה אפשר לומר, שזה דומה להנידון הידוע, האם כשיש תוספת תקציב לסל התרופות, ראוי להפנות הכל לתרופות מצילות חיים, אף שמדובר במקרים בודדים, או להורדת מחיר האקמול המשמש את כולם. אבל לענ"ד יש לחלק בזה.

מה דעתכם?

[אבןטובה]

ר"ן שבת פ"ג דצרכי רבים הוי כפקונ"פ

[גם זו לטובה]

ניקח לדוג' את הנת"צ בכביש X, (מי שגר קרוב מכיר את הדוגמא).

הנה הכביש הלז היה ידוע בעומסי תנועה כבדים, ולכן התקינו בו לפני מס' שנים נתיב תחבורה ציבורית, ויש בזה תועלת גדולה בעבור הרבים, ע"י העדפתם של נוסעי התח"צ, וממילא נוסעים פחות ברכבים פרטיים, וכו', כפי הנראה יש בזה טובת הכלל בחיסכון זמן וממון.

מאידך גיסא, הנת"צ גורם קצת לבלבול אצל הולכי רגל החוצים את הכביש, ולצערינו כבר היו שם כמה מקרים של תאונות דרכים קטלניות. ובממוצע אחת לשנה יש שם הרוג אחד ה"י כתוצאה מהסדר התנועה החדש.

לכאו', אין לך דבר השקול לנפשו של ישראל, ויבטלו אלף נתצי"ם ואל ישפך דמו של יהודי אחד. ומאידך יש לשאול האם הכלל מחוייב להפסיד זמן וממון עבור כך, ובפרט שאין הכרח שימותו, אלא רק בצירוף חוסר זהירות וחצייה בצורה לא בטוחה.

הרבה פעמים בעודי עובר שם אני שב ומתלבט, האם אותו יהודי שהיה מופקד על ההחלטה הזו במסדרונות העירייה, (אין לי מושג במי מדובר), ייאמר לו קדוש או ייאמר לו שופך דמים.

היה אפשר לומר, שזה דומה להנידון הידוע, האם כשיש תוספת תקציב לסל התרופות, ראוי להפנות הכל לתרופות מצילות חיים, אף שמדובר במקרים בודדים, או להורדת מחיר האקמול המשמש את כולם. אבל לענ"ד יש לחלק בזה.

מה דעתכם?

למה אתה לא ממשיך הלאה?
א' לחייב את כל המדינה לנסוע רק בתח"צ, ובתח"צ גופא להגביל את המהירות על 20 קמ"ש.
ב' להפנות את כל תקציב המדינה רק לתרופות מצילות חיים ולשאר ענייני פיקו"נ כגון פרסומות על זהירות בדרכים וכד' - ולהפסיק לסלול כבישים ולפנות זבל וכו'

[עושה חדשות]

למה אתה לא ממשיך הלאה?
א' לחייב את כל המדינה לנסוע רק בתח"צ, ובתח"צ גופא להגביל את המהירות על 20 קמ"ש.
ב' להפנות את כל תקציב המדינה רק לתרופות מצילות חיים ולשאר ענייני פיקו"נ כגון פרסומות על זהירות בדרכים וכד' - ולהפסיק לסלול כבישים ולפנות זבל וכו'

א. אם לא תהיה תנועה כראוי, לא תתפתח גם הרפואה כדבעי, (איך הסטודנט ילמד, איך הרופא יגיע וכו'), ובסופו של יום תוחלת החיים תרד.
ב. כבר רמזתי וכתבתי "יש לחלק", כי יש חילוק האם לוקחים ממון מקופת הכלל בעבור זה.
כאן זה דבר לא חד, ישנם שיקולים מקצועיים לפתוח נת"צ, אבל אינם מוכחים כמועילים לכלל תועלת אמיתית וישירה, אלא מדובר רק ב'תפיסה יותר מודרנית' ובצדק, אבל לשם כך יצרו סיכון ברור וחד, ולצערינו אנשים שילמו על כך בחייהם.
ומ"מ אני מסכים שהפשטות כדבריך, אף שמסופקני מה היה אומר הח"ח.

[אוצר החכמה]

כמו שאתה מציג את זה אין לזה קשר לפיקוח נפש שכן אינו לפנינו כלל. וכמעט כל דבר שתעשה יכול להתגלגל ממנו איזה תקלה רחוקה ואם אפשר למנעה צריך לטפל בזה כמו כל צרכי הרבים.

מה שכתבת בפעם השנייה על תפיסה יותר מודרנית זה לא הבנתי. אם אתה טוען שזה אינו טוב אז לדעתך שגו העוסקים בצ"צ במעשיהם וזה הכל. כמשומני שבתחילה כתבת שזה כן מועיל.

(לי קשה לשפוט מה המצב בכביש X)

לא הבנתי את העניין הזה עם הח"ח. אם יש ראייה שדעת הח"ח בעניין זה היא אחרת מאיזה טעם יש להביא דבריו ולדון בהם. אבל באופן כללי דעת הח"ח כמו דעת כל חכמי התורה היתה לעשות ע"פ תורה. ואם כן הוא ע"פ תורה כן היא דעת הח"ח גם כן.

[בברכה המשולשת]

מצ"ב מש"כ בכל זה בס"ד בספרי

[משיב]

השאלה הנכונה היא: איך מותר בכלל לנסוע ברכב? הרי כל שנה נהרגים כ 400 איש, שלא היו נהרגים אילו היינו ממשיכים כאבותינו ללכת ברגל או לרכב על בהמה.

[גם זו לטובה]

למה אתה לא ממשיך הלאה?
א' לחייב את כל המדינה לנסוע רק בתח"צ, ובתח"צ גופא להגביל את המהירות על 20 קמ"ש.
ב' להפנות את כל תקציב המדינה רק לתרופות מצילות חיים ולשאר ענייני פיקו"נ כגון פרסומות על זהירות בדרכים וכד' - ולהפסיק לסלול כבישים ולפנות זבל וכו'

א. אם לא תהיה תנועה כראוי, לא תתפתח גם הרפואה כדבעי, (איך הסטודנט ילמד, איך הרופא יגיע וכו'), ובסופו של יום תוחלת החיים תרד.
ב. כבר רמזתי וכתבתי "יש לחלק", כי יש חילוק האם לוקחים ממון מקופת הכלל בעבור זה.
כאן זה דבר לא חד, ישנם שיקולים מקצועיים לפתוח נת"צ, אבל אינם מוכחים כמועילים לכלל תועלת אמיתית וישירה, אלא מדובר רק ב'תפיסה יותר מודרנית' ובצדק, אבל לשם כך יצרו סיכון ברור וחד, ולצערינו אנשים שילמו על כך בחייהם.
ומ"מ אני מסכים שהפשטות כדבריך, אף שמסופקני מה היה אומר הח"ח.

א' אמת, אבל זה לא שייך לנושא האשכול, והרי הבנת את כוונתי.
ב' עיקר דברי נסובו על "הנידון הידוע".
עכ"פ אין הרבה חילוק בין קופת הכל לכביש הקהל.

ועיקר הדבר ברור שאתה צודק ויש להתחשב גם בפיקו"נ, אבל הכל באופן שקול, ואין שאלה עקרונית להעדיף בצורה קיצונית את השיקול של פיקו"נ על טובת הציבור.

[אוצר החכמה]

השאלה הנכונה היא: איך מותר בכלל לנסוע ברכב? הרי כל שנה נהרגים כ 400 איש, שלא היו נהרגים אילו היינו ממשיכים כאבותינו ללכת ברגל או לרכב על בהמה.

על שאלה זו כבר כתבו כאן פעם. בימי אבותינו מתו לאין שיעור יותר אנשים (באחוזים מכלל האוכלוסיה). ואם תחזור ליסוע בחמורים תחזור לאותו מצב.

[עושה חדשות]

לא הבנתי את העניין הזה עם הח"ח. אם יש ראייה שדעת הח"ח בעניין זה היא אחרת מאיזה טעם יש להביא דבריו ולדון בהם. אבל באופן כללי דעת הח"ח כמו דעת כל חכמי התורה היתה לעשות ע"פ תורה. ואם כן הוא ע"פ תורה כן היא דעת הח"ח גם כן.

כמובן שלא באתי להבדיל בין הח"ח לשאר חכמי הדורות, אלא בינינו לבינם. אנחנו מורגלים שהקידמה היא דבר טוב, כל מה שמודרני זה מצויין, (אא"כ הוא נפגש איך שהוא בתורה, במישרין או בעקיפין), ואולי גם המשגיח ר' ירוחם זי"ע סבר כך, עי' כאן, אבל יש גישה אחרת שאינה יוצאת מנקודת הנחה שמודרני זה טוב, ודנתי בדעת הח"ח ועוד, מה ס"ל בזה. וזה נוגע לשאלה המדוברת כי יסוד ה'טוב' של הנת"צ כי זה יותר 'מתקדם'. כך עכ"פ לפי ראות עיני הדלות.
הנה סיפור לדוג', (מאוצרו של הגר"ח ברים). סיפרו לפני הקוצקע'ר שסללו דרך המקצרת בכמה ימים את זמן ההגעה מX לY, והוא הגיב מיד "מה מרויחים, לאן ממהרים". וכשהובא המעשה הזה לפני הגרי"ז, התפעל מהתשובה, ואמר "כך עונה יהודי המבין היטב את משמעות החיים". אני לא נכנס להסביר את הסיפור, אני רק מעביר את המסר.

ותודה לר' בברכה המשולשת על המאמר הנפלא.

[עושה חדשות]

...להפנות את כל תקציב המדינה רק לתרופות מצילות חיים ולשאר ענייני פיקו"נ כגון פרסומות על זהירות בדרכים וכד' - ולהפסיק לסלול כבישים ולפנות זבל וכו'

חשוב לציין -
נדרים פ: מעיין של בני העיר, חייהן וחיי אחרים חייהן קודמין לחיי אחרים, בהמתם [ובהמת אחרים בהמתם] קודמת לבהמת אחרים, כביסתן וכביסת אחרים כביסתן קודמת לכביסת אחרים, חיי אחרים וכביסתן חיי אחרים קודמין לכביסתן, רבי יוסי אומר כביסתן קודמת לחיי אחרים.
ויל"פ.

[עושה חדשות]

הנה סיפור לדוג', (מאוצרו של הגר"ח ברים). סיפרו לפני הקוצקע'ר שסללו דרך המקצרת בכמה ימים את זמן ההגעה מX לY, והוא הגיב מיד "מה מרויחים, לאן ממהרים". וכשהובא המעשה הזה לפני הגרי"ז, התפעל מהתשובה, ואמר "כך עונה יהודי המבין היטב את משמעות החיים". אני לא נכנס להסביר את הסיפור, אני רק מעביר את המסר.

אולי ניכנס להסבר, בשתי מילים. יש שביארו כי בזמן שהתקצר לא פועלים דברים טובים אלא עוסקים בעבירות וכו', אבל לכאו' זה אינו, כי אדרבה נימא שהקב"ה גלגל כן בשביל אותו צדיק שיעבור שם וכו', ואז יתקצר לו הזמן ויוכל להספיק יותר דברים. אלא נראה שהטענה היא שאין חשיבות בקיצורי זמן וכד', כי מבחינת ההשקעה במצוות וכד' אין בזה נפק"מ אלא רק מבחינת ההישגים, דהיינו, אם אותו צדיק יסע לצורך השגת אתרוג או פדיון שבויים ממקום למקום במשך יום אחד או יומיים, אין בזה הבדל כלל, כי אין אנחנו מחזרים אחרי ההישגים, (שביום שהרויח יעשה עוד פדיון שבויים), אלא כל הנושא הוא רק מה שמצייתים לציווי הבורא, יקח כמה זמן שיקח. אבל באמת הדברים צ"ב, כי הלא ידוע ופשוט דהאי כללא ד'לפום צערא אגרא' אינו מהווה את המדד היחידי, ובוודאי שהמבחן העיקרי הוא לפי התוצאה וההישגים, וא"כ לצורך זה גופא כדאי לקצר את הדרכים וכו' ע"מ להרבות בהישגים. ולע"ע אין לי בהירות בסוגיא זו.

[בברכה המשולשת]

...להפנות את כל תקציב המדינה רק לתרופות מצילות חיים ולשאר ענייני פיקו"נ כגון פרסומות על זהירות בדרכים וכד' - ולהפסיק לסלול כבישים ולפנות זבל וכו'

חשוב לציין -
נדרים פ: מעיין של בני העיר, חייהן וחיי אחרים חייהן קודמין לחיי אחרים, בהמתם [ובהמת אחרים בהמתם] קודמת לבהמת אחרים, כביסתן וכביסת אחרים כביסתן קודמת לכביסת אחרים, חיי אחרים וכביסתן חיי אחרים קודמין לכביסתן, רבי יוסי אומר כביסתן קודמת לחיי אחרים.
ויל"פ.

הרי עסקתי בזה בהרחבה בס"ד בדיון שצירפתי לעיל

[עושה חדשות]

...להפנות את כל תקציב המדינה רק לתרופות מצילות חיים ולשאר ענייני פיקו"נ כגון פרסומות על זהירות בדרכים וכד' - ולהפסיק לסלול כבישים ולפנות זבל וכו'

חשוב לציין -
נדרים פ: מעיין של בני העיר, חייהן וחיי אחרים חייהן קודמין לחיי אחרים, בהמתם [ובהמת אחרים בהמתם] קודמת לבהמת אחרים, כביסתן וכביסת אחרים כביסתן קודמת לכביסת אחרים, חיי אחרים וכביסתן חיי אחרים קודמין לכביסתן, רבי יוסי אומר כביסתן קודמת לחיי אחרים.
ויל"פ.

הרי עסקתי בזה בהרחבה בס"ד בדיון שצירפתי לעיל

אמת. וגם דחית את זה כהוגן. יש"כ.