וכיו"ב כתב במרדכי (פ"ק דר"ה בשם ר"ג מאור הגולה ז"ל) וכ"כ בארוכה בתשובות מהר"ם מרוטנבורג ז"ל הארוכות (סי' ה') ובח"ג (סי' תי"ב) להוכיח דאסור להתענות בט"ו בשבט מדקתני במתניתין (דרפ"ק דר"ה) ארבעה ראשי שנים הן וכו'. וכיון דשאר ראשי שנים אין בהן תענית. אף ט"ו בשבט דקתני בהדייהו אין מתענין בו. דכיון דקתני להו בהדדי כהדדי נינהו. ומביא ראיה מדאמרינן (ברפ"ק דמו"ק) עלה דאר"י עשר נטיעות וערבה וניסוך המים הלכה לממ"ס. כי גמרינן הילכתא הני מילי בזמן שבהמ"ק קיים. דומיא דניסוך המים. אבל שאין בהמ"ק קיים לא. אלמא כיון דגמרי להו בהדדי ילפינן מהדדי עיין שם.
כתב הגאון ר' יוסף שלום אלישיב שליט"א:
וביאר ברבינו חננאל לב"ה דס"ל דזה בט"ו בשבט, היינו משום דכיון דמתענים על הגשם החל מי"ז בחשון, (תענית י' ע"א) מחשבים הגשמים מאז, וא"כ יש לו חצי חשון וכסלו וטבת וחצי שבט, וזהו רוב גשמים לעומת חדשי אדר ניסן וחצי של שבט. משא"כ בא' שבט, עדיין לא היו רוב גשמים. וב"ש חשבו החדשים מתחילת חשון.
אכן התוס' ביארו דכיון דחנט לאחר ט"ו בשבט, הרי שיש כאן הוכחה שהוא גדל על מי שנה זו, משא"כ בחנט קודם, אמרינן שחנט על מי שנה שעברה. נמצא לדברי התוס' סיבת קביעת השנה היא תשרי, והיינו מי שנה החדשה, והחנטה לא הוה אלא הוכחה לאיזו שנה לשייכו. אמנם בירושלמי יש בזה עוד דבר אחר דט"ו בשבט הוא הזמן שגורם לחנטה. וכל האי מילתא דרוב גשמים יצאו, היינו שזוהי הסיבה שט"ו בשבט הוא יום החנטה. ומשו"ה קובע הוא שנה לעצמו. ולפ"ז ט"ו בשבט הוא הקובע ולא שזה רק מגלה למפרע.
קו ירוק כתב:
ידוע שהמג"א שם מביא מתיקון יששכר שאשכנזים מרבים לאכול בו פירות - אולי שורש טעם זה מהווה גם את הסיבה שלא אומרים תחנון. אף שהשו"ע ודאי לא הרבה באכילת פירות.. (אולי שמחים שאפשר לאכול מהפירות שנה חמישית חולין, בביתם.אבל זו לא סיבה ליום טוב כללי, רק לבעל פירות בשנה החמישית..)
גביר כתב:https://www.youtube.com/watch?v=9Fx0O8htMMg
הא לחמא עניא כתב:גביר כתב:https://www.youtube.com/watch?v=9Fx0O8htMMg
חסום בנתיב!
מה רצית להראות לנו??
כדכד כתב:קו ירוק כתב:
ידוע שהמג"א שם מביא מתיקון יששכר שאשכנזים מרבים לאכול בו פירות - אולי שורש טעם זה מהווה גם את הסיבה שלא אומרים תחנון. אף שהשו"ע ודאי לא הרבה באכילת פירות.. (אולי שמחים שאפשר לאכול מהפירות שנה חמישית חולין, בביתם.אבל זו לא סיבה ליום טוב כללי, רק לבעל פירות בשנה החמישית..)
מנין הודאות הזו?
עושה חדשות כתב:אם עדיין לא הובא, ז"ל הלבוש -
חמשה עשר בו אין נופלין לילה ויום, וגם במנחה שלפניה אין נופלין. ואם חל בשבת אין אומרים צדקתך צדק, והטעם כי הוא ראש השנה לאילנות, לענין שאין תורמין מפירות אילן שחנטו קודם לכן על פירות אילן שחנטו לאחר מכאן, לפי שאז יצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות מגשמי זאת השנה ומתחילין הפירות לחנוט מאלו הגשמים, ואין תורמים מפירות של שנה זו על פירות של שנה אחרת, כדאיתא בראש השנה [יג ע"ב] שבאילן הולכין בתרומותיו אחר החנטה, וכיון שזה היא התחלה לדבר של מצוה עשאוהו כמו יום טוב.
כדכד כתב:אי משום הא לא איריא
לא מצינו שמה שלא הובאו מנהגים בספרים הוא ראיה לכך שלא נהגו בהם
מנהג אכילת פירות יסודו מהמקובלים ומרן הב"י הרי היו לו גילויים ואין סיבה לטעון בודאות שהוא לא אכל
אשר לעדותו של התיקון יששכר אולי הוא לא הכיר את מנהג הספרדים בזה
קו ירוק כתב:כדכד כתב:אי משום הא לא איריא
לא מצינו שמה שלא הובאו מנהגים בספרים הוא ראיה לכך שלא נהגו בהם
מנהג אכילת פירות יסודו מהמקובלים ומרן הב"י הרי היו לו גילויים ואין סיבה לטעון בודאות שהוא לא אכל
אשר לעדותו של התיקון יששכר אולי הוא לא הכיר את מנהג הספרדים בזה
התיקון יששכר היה מבני עדות המזרח, וגר בצפת ובירושלים כאשר הב"י גר בצפת.. וזו עדות ברורה לאי מנהגם של עדות המזרח בכך.
אין כאן שום גילויים.. זה בכדי רק לעשות עוד סימן ליום זה, והכל בכדי שיזכרו את דינים התלויים ביום.
יש מי שהגיב לעיל שתחנון זה מנהג ולא צריך יו"ט גדול בשביל לבטלו אבל כנראה הוא נוטה למנהגי החסידים.. ומ"מ גם תענית לא קובעים בו ודוחים אותה מפניו. וזה בגלל טעם המובא במהר"ם, שהביא הרב עושה חדשות, והבאתי לעיל מיניה בקובץ מצורף שם: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 11#p340402
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 139 אורחים