יעקב ו. כתב:הוה אמינא כתב:זה לא רק "בחוזה כתוב לשימוש". זה רשום בבעלות בטאבו.
שוב, אם אתה הולך בדרך הזאת, על פי החוק ניתן לתבוע כל אחד מהשכנים שבנה, ולא דווקא את השכן שגר בקומה העליונה. ומה שלעליון יש יותר אפשרויות בניה, הוא בדיוק כמו שלבעל שני חדרים יש אופציה גדולה יותר מבעל החמשה חדרים. ובזה ודאי לא ניתן לומר שיש מנהג בדין תורה שמקיים את החוק בזה. אלא שאתה מחלק בין המנהג בזה למנהג בזה, ואם כן כבר הוצאת את החוק מהמנהג, והוא נעשה חסר משמעות הלכתית.
מוזר ותמוה עד מופלא ממני שכ"ת מערבב גם בין "רישום בעלות בטאבו" לבין "החוק".
בעלות בטאבו איננה יצירה חוקית, היא מציאות.
אולי התכוונת לנושא אחר לחלוטין, מה שלפי החוק אין העברת בעלות בלי רישומו בטאבו, ולפי ההלכה אם מתנים לעשות בלי טאבו אפשר להקנות גם בלי רישום (לפי החזון איש).
אבל מה שכן רשמו בטאבו, ודאי שזה לפחות ראיה לנכונותו.
וכל בנין שנבנה אחרי שנחקק חוק בתים משותפים, ונרשם ככזה בחוזה, והוצמדו לו חלקים משותפים מסומנים, או סומנו שטחים כמשותפים ללא הצמדות, זה ודאי נעשה חלק משותף בבעלות קניינית משותפת. ונדמה לי שזה שיח חירשים גמורים.
תביא לי מי שכתב כמוך, חוץ משמועה בשם הרב ואזנר שכבר הוכח שכתב ההיפך.