מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הודעהעל ידי בתבונה » א' אפריל 09, 2017 2:50 am

בתבונה כתב:
בתבונה כתב:
יושב ירושלים כתב:דברי החזו"א - אין לי אפשרות לצטט כאן את כל לשונו של החזו"א, אנסה לתמצת אותו בקצרה [ובכל זאת מומלץ לראות את כל לשונו שם (זבחים ד' ט"ו)]: מקשה מסברא על ד' הרמב"ם שכ' שמונין בכל הנכנסים ורוצה להגיה בר"מ 'השוחטין' ופירושו 'המנויים' [זה לשון החזו"א, ומפרש מיד ש]בא למעט הנמצאים בדרך רחוקה, ודן שמסברא אנוסין ומזידין גם יהיו בכלל דמ"ש מזבין, ומקשה שמל' הר"מ והירושלמי אין משמע כן דא"כ אינו מועיל כלל המניין בפתח העזרה, ולכן מיישב דאמנם אנוסין ומזידין אינם במניין, אבל זבין כן כיוון שמנועים מן הדין, תבנא לדינא: שכל המנועים מן הדין הרי הם במניין אף אם לא נמנו ופ'.


הנה כל לשון החזו"א זבחים סימן ד'
טו) ר"מ פ"ז מה' ק"פ ה"ו כיצד משערים הפסח לידע כו' אין משערין בכל האוכלין כו', דברי רבינו ז"ל לא נתפרשו דלמה לא ימנו את כל המנוין הטהורים והטמאים, והלא תנן נטמא הקהל או רובו, וכי אותן שלא באו לעזרה לאו קהל נינהו, ועוד דבגמרא פ א' במחצה על מחצה אמרו משלחין אחד לדרך רחוקה או מטמאין אחד, למה לן כולי האי ילך לו אחד מן הטהורים לביתו וישחטו עליו ומ"מ לא יעלה בחשבון הטהורים, ועוד שהרי הזבים מצטרפים עם הטהורים לעשות הטמאים מיעוט, וכמש"כ רבינו, ואיך יתכן דזבים מצטרפים עם הטהורים וטהורים ששלחו פסחיהן אין מצטרפין, גם ל' רבינו אינו מובן, דלשונו ז"ל רהיט שמדבר בדבר שהוא מושכל ראשון ולא כבא לחדש ואיך הוא מובן שאין מונין כל המנוין, ויש מקום לספק לן שיש כאן ט"ס וצ"ל אין משערין בכל השוחטין שאפשר כו' אלא משערין בכל הנכנסים, והנכנסים היינו כל ישראל המנוין, ולא בא למעט אותן שבדרך רחוקה שאין עולין מן המנין, ובזמן שההכרעה צריכה דקדוק היו מדקדקין בה, והיו מכריזין שיבואו כולם למנין והיו חוקרין על כל המנוים של כל פסח, ונראה דגם אנוסין ומזידין בכלל הטהורין, דלא גריעי מזבין, אבל ל' הירושלמי ול' רבינו לא משמע כן, דא"כ אין מנין הנכנסין לעזרה מספיק כלום, ואם אנוסין ומזידין אינן עולין למנין ניחא טפי, אבל צריך טעם מ"ש זבים דמצטרפים עם הטהורים, וצ"ל כיון דהם נמנעין מן הדין, הוו בכלל הקהל טפי.

קושיית החזו"א בסוף דבריו דרושה הסבר שהקשה אם שוגגים אנוסים ומזידים בכלל הטהורים א"כ אין מנין הנכנסין לעזרה מספיק כלום. ממ"נ אם מונים את רק את הנכנסים לעזרה מה אכפת לנו אלו שלא הגיעו מחמת שהיו שוגגים *אנוסים ומזידים
*[ראה פסחים צד שאונס היינו חולה ברגליו או עכבוהו קרונות וככיו"ב שלא נשחט עליו הקרבן כלל]
ואם מונים את כל המנויים על הפסחים ממילא אין מנין הנכנסים לעזרה מספיק.
אמנם דברי החזו"א מבוארים על פירושו והגהתו ברמב"ם
החזו"א רצה לפרש ברמב"ם שבאמצעות הנציגים השוחטים הנכנסים לעזרה ביררו על טהרתם של שאר המנויים על הפסח, ומקשה שאנוסים ומזידים שלא הגיעו פסחיהם כלל להם אין מנין הנכנסין לעזרה מספיק כלום וגם ברוב טמאים שמא ישנם עוד טהורים אנוסים ומזידים שלא הגיעו פסחיהם ומתרץ ששוגגים ומזידים שלא באו פסחיהם אינם בכלל הקהל, ואילו אלו שבאו פסחיהם ורק שאנו נמנעים להקריב עליהם מצד דין זב הם בכלל הקהל.
וכמובן אילו זבים שאינם מנויים על הפסחים עולים למניין, שוב אין מנין הנכנסין לעזרה מספיק כלום וא"כ לא יועיל תירוץ החזו"א כלום.
ומוכרח בחזו"א שזבים שאינן מנויים לא עולים למניין כפי שכתב מתחילת דבריו שמונים רק את המנויים על הפסחים.

למעיין שישים לב שמעצם חשבון פירושו של החזון איש יוצא מוכרח שמי שלא שלחו קרבן להקרבה אינם נספרים בכלל ואין מדובר רק בלשון החזון איש אלא שכל פירושו מוכרח לזה


לדברי החזון איש כמו שמוכח כאן שלגבי רוב ציבור להקרבה בטומאה הקהל והציבור הנמנה הוא כל מנויי הפסחים הבאים להקרבה, ואך ורק הם בלבד, אם כן צריך שיהיה ידוע מצב הטהרה מטומאת הגוף של כלל המנויים, ולא שמעתי שבודקים את זה במינויים שעושים בימינו העוסקים בכך.
אמנם יש לדון גם בשליש טהורים שליש טמא מת ושליש טמאים בשתי טומאות גם טומאת מת וגם טומאת זיבה ובחלק מהאחרונים משמע שהבינו (כך באבן ישראל) שברובם טמאי מת עיקר פרשת טומאת מת נדחית, וכן בריב"א דף פ' שגם טמא שנשלח לדרך רחוקה יצטרף ליצור רוב טמאים אף שלא יקריב בפועל.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ד' אפריל 19, 2017 6:37 pm

בית האלי כתב:
יושב ירושלים כתב:גם בעלי קריין אינן בכלל הזבין כדעת הר"מ דבע"ק אינו כזב לעניין שילוח מחנות - קשה עד מאוד לסמוך על דברי הרמב"ם הללו למעשה מכמה וכמה סיבות: א. כידוע מכל הראשונים שדיברו בעניין מבואר שלא כדבריו, ובפרט שהרי כן מפורש בגמ' והוא תמוה מאוד לפסוק כפשטות המשנה נגד גמרות מפורשות. ב. כיוון שאין מדובר כאן על רמב"ם מפורש אלא השמטת דין ברמב"ם אשר יש מן האחרונים שפקפקו בכך שזו שיטת הרמב"ם. ג. ככלל, יש לדון האם אפשר בכלל להוכיח משילוח מחנות לכאן, שכן בועל נדה מותר במחנה לוייה ובכל זאת אסור כאן, וכן לגבי תרומת חו"ל האסורה לכל מי שטומאה יוצאה עליו מגופו, מפורש ברמב"ם [תרומות ז' ח'] שגם בע"ק בכלל. דבר נוסף יש לזכור שאפי' לגבי איסור לאו [כניסה למחנה לויה] לא שמעתי שיש מי שמיקל כהרמב"ם [ואף לחומרא אין חוששין לדבריו ומברכים על הטבילה (וכן שמעתי מאדם נאמן שכן הורה לו הגריש"א כשנכנס לצורך בטחוני)], וק"ו כאן שהוא איסור כרת.

לא בקשתי ללמוד משילוח מחנות לכאן, גם בענייננו כשהרמב"ם מונה את שאינם עושים בטומאה מזכיר זבים וזבות נדות ויולדות ולא מזכיר בעל קרי, ומכאן שלדעתו אינו בכלל מי שטומאה יוצאת עליו מגופו, רק כדי להינצל מקושיא שתקשה עלי, שהרי בגמרא מפורש גבי שילוח מחנות שהוא נחשב כטומאה יוצאת עליו מגופו, הזכרתי שהרמב"ם לא פוסק זאת ובכך הוא עקבי בשיטתו.
ואדרבה, אפשר שגם למאן דאסר בע"ק במחנה לויה אין ללמוד מדבריו גם לכאן, שלא הוזכרו במשנה אלא זבין וזבות נידות ויולדות ומנלן לאיתויי בע"ק, היכא דאמר אמר, היכא דלא אמר לא אמר.
אמנם אישתמיט לי הא דהלכות תרומות שם מונה הרמב"ם בע"ק בכלל מי שטומאה יוצאת עליו מגופו, אך נראה שאין ללמוד משם שזהו דין מדבריהם להחמיר בתרומת חו"ל להצריכם טבילה גם מקרי.

סו"ס אי אפשר ללמוד מדברי הרמב"ם הללו כיוון שכפי שביארת הם אמורים לשיטתו הנ"ל שלא נפסקה להלכה.

בית האלי כתב:אינני יודע מדוע דחוק בעיניך להכריע כפשט המשנה, ידוע שדרכו של הרמב"ם לסמוך על פשטי ההלכות במשנה ובברייתות נגד דברים שנאמרו בגמרא בדרך משא ומתן או נגד דברי יחיד, אדרבה דחוק ביותר לא להכריע כעולה מדברי המשנה שבע"ק אינו בכלל, הרי כהאי גוונא מדייקים בגמרא הרבה, מדנקט רק זבין ש"מ שבע"ק לא.

הדברים לא נאמרו בגמרא בדרך משא ומתן, אלא הם מימרא מפורשת של רבי יוחנן שישנם שתי ברייתות שמפורש בהם כוותיה, והעומד מנגד הוא השמטת המשנה, ולכן הדבר תמוה כאמור.

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הודעהעל ידי בתבונה » ד' אפריל 19, 2017 9:39 pm

יש שתלו זאת אי בע"ק כרואה או כנוגע נידה כב, שאם לאו כנוגע הוא אב הטומאה וממילא משתלח חוץ לב מחנות, ואם כנוגע הוא ולד הטומאה.
וסבר הרמב"ם שכל הטמאים משום ראשון דין אחד להם ולא שייך חומרה לולד הטומאה של קרי על פני ולד הטומאה של שרץ, ורבי יוחנן שסבר שבעל קרי הוא אב הטומאה.
ולכן הרמבם שפסק שבעל קרי הוא ולד הטומאה לא סבר ששייך שילוח מחנות בזה

וכי"ז פירש במי נפתוח עמ' פז
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=106

אגב תמהני אם זה פעם ראשונה שראית קושיא מגמרא על דברי הרמב"ם

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' מרץ 20, 2018 7:45 pm

עדיאל ברויאר כתב:
עדיאל ברויאר כתב:ידידי הרב הראל דביר עסק בשאלה אם מחוסר כיפורים כזב דמי או לא, ובפרט בדעת הרמב"ם בנידון. הוא אמור לפרסם את דבריו במסגרת הגליון הקרוב של 'מעלין בקודש', ניסן תשע"ז.


מצ"ב.


מצ"ב עדכון למאמר שפורסם במעלין
קבצים מצורפים
פסח הלפרין - מחוסר כיפורים - תגובה_ערוך3#.docx
(36.08 KiB) הורד 230 פעמים

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הודעהעל ידי בתבונה » ו' מרץ 23, 2018 11:12 am

קרבן פסח בא בטומאה כאשר רוב האנשים הבאים לעזרה להקריב את קרבן הפסח טמאי מתים, ואין זה משנה מה קורה עם שאר עם ישראל, כך כתב הרמב"ם ( פ"ז מה' ק"פ ה"ו).
החזון איש (זבחים סימן ד')מצדד להחמיר שסופרים את כל המנויים על קרבנות הפסחים המובאים לעזרה , אבל רק אותם בלבד ולא כל צרוע וכל זב שחי ברחבי העולם מזרע אברהם יצחק ויעקב.
כך שגם לחומרת החזון איש אלו שאינם מנויים על הפסחים המובאים לעזרה, אינם משפיעים אם קרבן הפסח יבוא בטומאה או בטהרה.

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הודעהעל ידי בתבונה » א' אפריל 05, 2020 4:57 am

א. אם שוחטין וזורקין על טמא שרץ, אם כן יש רק מיעוט קטן של זבים שהרי בעלי קרי ונידות לאחר יום ז' יכולים מהתורה לטבול ואפשר לשחוט ולזרוק עליהם.
ב. מוכח כדברי הרמב"ם והחזו"א שמונים רק את המקריבים /והמשלחים.

א. בדין שוחטין וזורקין על טמא שרץ
1. מצינו (פסחים צ:) מחלוקת אם שוחטין וזורקין על טמא שרץ, שדעת רב היא שאין שוחטין וזורקים על טמא שרץ, ואילו עולא סבר ששוחטין וזורקים על טמא שרץ,
ובפסחים צג. האם בשחטו וזרקו את הפסח על מי שהיה בדרך רחוקה מבואר שרב נחמן אמר שהורצה ורב ששת סבר שלא הורצה, ובדעת רב נחמן מבואר שלדעתו הורצה כי גם בטמא שרץ שוחטין וזורקין על טמא שרץ.
ובדעת רב ששת שחלק על רב נחמן , מבואר בתוס' (פסחים צג ע"א) שגם רב ששת סובר ששוחטין וזורקין על טמא שרץ.
וכתבו התוס' (פסחים צב: בד"ה אלו פטורין) שסתם משנה היא ששוחטין וזורקין על טמא שרץ.
ובהר המוריה הראה (ביאת מקדש ב י"ב) שגם סתמא דגמרא (זבחים כג) היא דשוחטין וזורקין על טמא שרץ.
[ולכאורה משמע שגם רבא (פסחים פא:) ס"ל שו"ז על ט"ש, דניח"ל טפי לפרש ברייתא כמ"ד שו"ז על ט"ש ולדוט את ספיקו של רמב"ח אף שדין זה אם שו"ז על ט"ש הוא מחלוקת תנאים.]

2. לעניין פסק הרמב"ם פסק דאין שו"ז על ט"ש.
אמנם ברמב"ן (במדבר ט' י') כתב שקי"ל כרב נחמן בפסחים צב:), ומבואר בגמ' (פסחים צג.) שלר"נ בהכרח שו"ז על ט"ש ולפי זה דעת הרמב"ן שקי"ל ששוחטין וזורקין על טמא שרץ.
וכן דעת המחצית השקל שקיימא לן ששוחטין וזורקין על טמא שרץ "דהא סתם משנה ר"פ מי שהיה טמא דשוחטין וזורקין על טמא שרץ כמ"ש התוס' ר"פ מי שהיה טמא בדיבור ראשון" (שיעורי מחצית השקל עמוד פ' בעניין במינוי לקרבן פסח)
וכן בשו"ת הרי בשמים (סימן ל"ב) כתב דקיי"ל ששוחטין וזורקים על טמא שרץ וכן כתה העונג יו"ט (סימן י"ג בהערה).
[וכן משמע קצת ברש"י פסחים דף צג עמוד א בד"ה ר"ע "ואנן סבירא לן שוחטין וזורקין" ומשמע שגרס בגמ' בדברי ר"נ ואנן ס"ל. ולא- ואנא ס"ל. וא"כ לדבריו מבואר בגמ' דקיי"ל ששו"ז על ט"ש. (וברש"י (נזיר ס"ג. מפרש את דין לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד על זיבה כמ"ד שו"ז על ט"ש) .]

בדעת הרמב"ם. יש שביארו שפסק שאין שו"ז על ט"ש מדאורייתא וזאת משום שלדעתו רב ששת (פסחים צ"ב:) סבר כרב שאין שו"ז על ט"ש. ורב ששת ורב נחמן הלכה כרב ששת באיסורי.
ולפי זה לתוס' דרב ששת סבר ששו"ז על ט"ש, הלכה כסתם משנה ושו"ז על ט"ש. (מלבד זאת רבים מהראשונים ס"ל סברו שהא דקי"ל דהלכה סתם משנה אלים מכלל הגאונים שהלכה כרב ששת באיסורי)
3. אמנם רבים מאוד פירשו שדעת הרמב"ם שמדאורייתא שוחטין וזורקין על טמא שרץ אלא שדרבנן גזרו שאין שו"ז על ט"ש שמא יפשע ולא יטבול.
וכדבריהם מוכח ברמב"ם שכתב (ק"פ ו ד) שאין שוחטין וזורקין על מחוסר כיפורים אלא רק אם מסר קורבנותיו לבי"ד. והקשו שהרי זה נאמר בגמ' (פסחים צ:)רק אם אין הטעם שאין שו"ז על טמא שרץ הוא מדרבנן שמא יפשע, אלא שהרמב"ם פסק כן מדרבנן. וכן מדוייק לשון הרמב"ם (ק"פ ו א)
אי זהו טמא שנדחה לפסח שני, כל מי שאינו יכול לאכול את הפסח בלילי חמשה עשר בניסן מפני טומאתו, והרי אם אין שו"ז על ט"ש מדאורייתא, אין זה הטעם שהרי טמא שרץ יכול לאכול בליל ט"ו אחר שיטבול, אלא גזיה"כ דבעינן טהור בשעת הקרבה דרחמנא דחייה מקרא דאיש איש כי יהי' טמא לנפש, מי לא עסקינן שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח).
[וכן פירשו המאירי פסחים צ: ופסחים פ.) והשעה"מ (הל' ק"פ ו א) והצל"ח (פסחים צ: בדך השניה) והחק נתן (זבחים כב) והמשמרות כהונה (פסחים צב ע"ב) ומרכבת המשנה (ק"פ ו) ובקרית ספר , וכן במעשי למלך (הלכות ק"פ ו) ובבתי כהונה (ק"פ ו) ובשפת אמת (פי' כן בגמ' פסחים צג. ופסחים צ:) ]

4. באבן האזל (ביאת המקדש ד יב) מבאר בדעת הרמב"ם שרק בפסח הבא בטהרה נאמר הדין שאין שו"ז על טמא שרץ, אבל בפסח הבא בטומאה לא נאמר דין זה ושו"ז על טמא שיכול לאכול בערב לאחר שיטבול ומבאר שם הדרשות מהפסוק.
(דרחמנא דחייה מקרא דאיש איש כי יהי' טמא לנפש, מי לא עסקינן שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח, וזהו בקרבן צבור הבא בטהרה, משא"כ בקרבן צבור הבא בטומאה דליכא פסח שני דשוחטין וזורקין עליו דהא יוכל לאכול הפסח בלילה אחר שיטבול).

5. נמצא שלרוב הדעות עכ"פ מן התורה שוחטין וזורקין על טמא שרץ, ולכה"פ בפסח הבא בטומאה.

ובכל מקרה אם מן התורה שוחטין וזורקין על טמא שרץ, בין אם מטעם שפסח הבא בטומאה שוחטין וזורקין על טמא שרץ בין אם אין שו"ז על ט"ש רק מדרבנן אבל מדאורייתא שוחטין וזורקין על טמא שרץ, ובין אם כהרמב"ן ושא"ר שהלכה ששוחטין וזורקים על טמא שרץ כסתם משנה וסתמא דגמרא.
אם כן יש רק מיעוט קטן של זבים שהרי בעלי קרי ונידות מלאחר ז' יכולים מהתורה לטבול וראוים לאכול בערב כטמאי שרץ.


ב. הכרח כדברי הרמב"ם החזו"א שמונים רק את המקריבים והמשלחים.

אם נניח שלא כהרמב"ם ולא כהחזו"א אלא מונים גם את אלו שאינם מקריבים ולא מהמשלחים קרבן. אם כן לא שייך מחצה טהורים ומחצה טמאים, (פסחים פ ע"א) שמנ"ל שאין איזה נידה או בעל קרי לכה"פ בדרך רחוקה. וא"כ הוו טמאי מת מיעוטא ומיעוטא לא עביד בטומאה, וטמא בטומאה היוצאת מן הגוף בדרך רחוקה מצטרף למניין בין לר"י בין לריב"א (פסחים פ.ד"ה משלחין) ששם מדובר במחצה טהורים ומחצה טמאים ואם ישלחו טמא מת לדרך רחוקה, לדעת ריב"א נחשב שעדיין יש מחצה טמאים, כי אין דרך רחוקה לטמא, ולדעת ר"י לא מצטרף לטמאים "דטעמא דאין דרך רחוקה לטמא לפי שכשהוא בירושלים נמי אינו יכול לעשות פסחו אלא ע"י שילוח אבל הכא יש דרך רחוקה לטמא כיון דמחצה טמאין ואם היה בירושלים היה יכול בעצמו לעשותו" ולפי זה בזב שגם אם היה בירושלים נמי אינו יכול לעשות פסחו גם רי"י מודה לריב"א, שאין דרך רחוקה לטמא.
ואין לומר שהגמ' מדברת על דיון תיאורטי שלא יכול להתקיים באמת במציאות. שהרי עולא אמר משלחין אחד מהם לדרך רחוקה אמר להו רב נחמן: זילו ואמרו ליה לעולא: מאן ציית - דעקר סיכיה ומשכניה ורהיט? דהיינו שרב נחמן טען שהצעתו של עולא אינה הצעה מעשית, וברור שטענה זו שייכת רק אם מדובר בשאלה מעשית. וכן לא משכח"ל דינא דרב שבמחצה טהורים ומחצה טמאים עושין אלו לעצמן ואלו לעצמן, וכן נקט החזו"א (פסחים קכ"ד פ ע"א ד"ה יש לעי'), ובהכרח שלא מונים את כל ישראל, אלא או את המקריבים כפשטות הרמב"ם או את כל המשלחין כדברי החזון איש.

ועוד אם נאמר שמונים את כל ישראל ולא רק את המקריבים והמשלחים יצא דבר פלא שאם הבאים המקריבים טהורים ואחד טמא, וכל שאר ישראל רובם טמאים אז מקריבים כולם בטומאה, שהרי מונים את כולם ויתירה מזו לפי דעת ריב"א (פסחים פ.) ימנו גם את הטמאים בדרך רחוקה שאין דרך רחוקה לטמא, ולכאורה גם אם הם מפוזרים בעולם. וזה לא יתכן.
ולפי זה בתקופת בית שני היו צריכים להקריב פסח רק בטומאה שמסתבר שתמיד היו מיעוטם טמאי מת, ואילו רוב ישראל בחו"ל ועשרת השבטים בכללם היו טמאי מתים, (שלא היה בחו"ל אפר פרה גם קודם גזירת טומאת ארץ העמים לדעת רבנן כפי שמוכח בתוספתא פרה פ"ב), , ואם כן לא היה אמור להיות בזמן בית שני פסח שני, שהרי אם רובם טמאים לא עושים פסח שני. וכן היו צריכים להקריב את כל קרבנות הפסח בטומאה שהרי די באחד טמא כדי שיוכל להקריב בטומאה כי הרי רובם טמאים וכל שאר ישראל גם יקריבו פסח בטומאה שהרי אין קרבן ציבור חלוק. ואף אם לא טבלו מטומאות היוצאות מהגוף הרי למ"ד שוחטין וזורקין על טמאי שרץ הרי יכולים לטבול ונחשבים כטמאי מת.

וגם לדעת ר"י (פסחים פ.) שחולק שם על ריב"א בטמא שרץ אבל בזבים מודה לריב"א, ואם כן גם לר"י לא היה אמור להיות בזמן בית שני פסח שני, שאם הם טמאים בטומאה היוצאת מן הגוף יחשבו כזבים עכ"פ למ"ד שאין שו"ז על ט"ש, ואם כן לא היו אמורים לעשות בבית שני פסח שני?!

ובאמת צריך טעם למה מונים רק את המקריבים והמשלחים?!
וכן צריך טעם למה אין ונים את מי שבדרך רחוקה והוא כמאן דליתא (פסחים פ.) ומקריבים בטומאה, אף שישראל הנשארים הם מיעוט, (חזו"א -פסחים קכ"ד פ ע"א ד"ה יש לעי'), והרי מיעוטא לא עבדי בטומאה. וכי מי ישראל שבדרך רחוקה יצאו מכלל ישראל?!

אמנם הביאור שדינים אלו של מניית הציבור נדרשים מ'איש איש כי יהיה טמא לנפש' (פסחים סז.)
איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נדחה לפסח שני, אלא עבדי בטומאה. וכי עבדי ציבור בטומאה - בטמא מת, אבל שאר טומאות - לא עבדי.
דהיינו שאם הטמאים הם רוב לא קרינן בהו איש כי יהיה טמא לנפש. וזה קאי רק על הנדחים משום טומאתם אבל אלו שבדרך רחוקה או אלו שלא מכלל המשלחים לא נדחים משום טומאתם, כל הנ"ל אינם בכלל המניין.
ויתירה מזו בהגהות הב"ח וברש"ש (פסחים פ.) מבואר שגם פסח הבא בטומאה מי שלא נדחה מחמת הטומאה יש לו תשלומים בפסח שני, וברש"ש שם מבואר לגבי אין צבור עושין פסח שני שאם הטמאים יחד עם הדרך רחוקה הם רוב הציבור , עושים רוב הציבור פסח שני, וטעמו ד"שפיר קרינן בהו איש כי יהיה טמא כו' כיון דהמשתלח אינו נדחה מפני הטומאה והא דאין צבור עושין פ"ש היינו היכא שנדחו כולן מפני טומאה דלא קרינן בהו איש כי יהיה טמא" אף שברובם זבים ומיעוטם טמאי מתים כל הטמאים נחשבים שדחו מחמת הטומאה,

הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הודעהעל ידי הראל דביר. » ו' מרץ 19, 2021 1:31 pm

כעת יצא לאור ספרי פסח לה', והעליתיו כאן בפורום, בשרשור זה: viewtopic.php?f=27&t=55504.
סימן יג מוקדש לסוגיה של שרשור זה, ומהווה מעין 'מהדורה בתרא' של המאמר שכתבתי בנושא זה ועלה בעבר כאן בשרשור הנוכחי.
גם הסימנים הקודמים לסי' יג שייכים לסוגיה בעקיפין, החל מסי' ח.

בן סופרים
הודעות: 51
הצטרף: ד' יוני 10, 2015 1:04 am

Re: הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הודעהעל ידי בן סופרים » ו' מרץ 19, 2021 3:55 pm

כל הנידון הנ"ל לפלפולא ולא למעשה כלל, כי כשיבוא משיח ויבנה בית המקדש לא יהיה אחד מישראל שלא יטבול מטומאת קרי ובועל נדה, ויקוים בנו ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים במהרה - כל הנידון שלכם אם חלילה לא יבנה האם עדין צריך להחמיר לצאת מירושלים, לשיטת הסוברים שאפשר להקריב בזמן הזה ק"פ.

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הודעהעל ידי בתבונה » א' מרץ 21, 2021 5:39 am

הראל דביר. כתב:סימן יג מוקדש לסוגיה של שרשור זה, ומהווה מעין 'מהדורה בתרא' של המאמר שכתבתי בנושא זה ועלה בעבר כאן בשרשור הנוכחי.


בתבונה כתב:א. אם שוחטין וזורקין על טמא שרץ, אם כן יש רק מיעוט קטן של זבים שהרי בעלי קרי ונידות לאחר יום ז' יכולים מהתורה לטבול ואפשר לשחוט ולזרוק עליהם.

אלו שלתפיסתך סבורים שחישוב הטמאים הוא בכל עם ישראל, הראיתי לעיל שהם סבורים ששוחטין וזורקין על טמא שרץ בפסח הבא בטהרה, שהטמא שראוי לטבול ולאכול את הפסח בלילה נמנה כטהור .
ולכן אין רוב זבים:
שהרי בעלי קרי ראוים לטבול בערב פסח ולאכול את הפסח בלילה. וכן נידות מהיום השביעי לראייתם ראויות מהתורה לטבול ולאכול את הפסח בלילה. ובמניין הזבים נכללים רק זבים ונידות עד היום השישי שמדין תורה לא ראוים לטבול ולאכול את הפסח בלילה, כך שבסך הכל מדובר במיעוט!

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הקרבת קרבן פסח בטומאה כשרוב הציבור אינם שותו"מ

הודעהעל ידי בתבונה » א' מרץ 21, 2021 5:40 am

בן סופרים כתב:כל הנידון הנ"ל לפלפולא ולא למעשה כלל, כי כשיבוא משיח ויבנה בית המקדש לא יהיה אחד מישראל שלא יטבול מטומאת קרי ובועל נדה, ויקוים בנו ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים במהרה - כל הנידון שלכם אם חלילה לא יבנה האם עדין צריך להחמיר לצאת מירושלים, לשיטת הסוברים שאפשר להקריב בזמן הזה ק"פ.

הנידון לגבי להקריב בזמן הזה


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים