תורה שבכתב: קריאה בלי הבנה

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ב' מרץ 06, 2017 8:42 pm

ידוע החילוק בין תושב"כ לתושבע"פ, לענין הלומד-קורא בלי להבין מה ירמזון מילותיו. שלגבי תושבע"פ לא קיים בכך כלום, משא"כ בתושב"כ דאף בכה"ג יש קיום מצוות ת"ת.
(מי המקור לחילוק הזה?)
שמעתי היום ויכוח בענין הזה, בין ב' ת"ח מופלגים. הא' טען שבוודאי אין שום משמעות לקריאה בעלמא, אלא דשאני תושב"כ בה יש משמעות לעצם המילה, וממילא הקורא את המילים כבר נתווספה לו ידיעה בתורה, שהמילים הללו הם חלק מהתורה, (וזה נפק"מ בס"ת לעיכובא ולקדושה וכו'), משא"כ בתושבע"פ שאין משמעות למילים אלא לתוכן. (ונפק"מ שאם יקרא את מילות הפסוקים אבל יחשוב שהוא קורא משנה או גמרא וכו' ודאי לא קיים כלום). כך טען הראשון, ואילו רעהו שלל את הדברים לגמרי, (לא הבנתי בדיוק איך).
כעת אני מחפש מקורות בעד/נגד הטענה הנ"ל.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 06, 2017 8:46 pm

המקור הוא השו"ע הרב בקונטרס ת"ת לפי מה שזכור לי הוא גם מסביר את הסברא בזה.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ב' מרץ 06, 2017 8:54 pm

מקור כן, ביאור לא.

אך אם מוציא בשפתיו אף על פי שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא עם הארץ הרי זה מקיים מצות ולמדתם ולפיכך כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים וכן כשעולה לספר תורה: במה דברים אמורים בתורה שבכתב אבל בתורה שבע"פ אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ב' מרץ 06, 2017 9:16 pm

אין ספק שהסברא היא, שכיון והתורה שבע"פ היא פירוש התורה, לכה"פ היא חייבת להיות עם הבנה, ולדעת השו"ע הרב רק ע"כ דבר המג"א בהל' ברכות השחר, אבל תורה שבכתב כיון והיא חפצא של תורה לדעתו אפשר לקיים מצות ת"ת ע"י עצם הקריאה בה. וראייתו מהמנהג.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 06, 2017 11:26 pm

להעיר מלשון המג"א ומשנ"ב סי' נ, דמשמע דנחתו לחילוק זה, [דהשמיטו פרשת התמיד ונקטו איזהו מקומן].
ועי' במראית עין לחיד"א ע"ז יט ע"א דדן בזה.
לענ"ד הביאור שונה, דיש במצות תלמוד תורה כמה חלקים, הידיעה ההגיון והשינון.
קריאת פסוקים הוא בכלל שינון, היינו עצם הלימוד היא מצוה גם אם תשכח הכל תומ"י, וגם אם לא תתקדם בכי הוא מחמת הלימוד, ויש בזה אריכות וראיות ואכ"מ. ולחלק זה שייך קריאה בתורה שבכתב, משא"כ בתורה שבעל פה אין כזה חפצא, כי אין קדושה בשום מילה מצד עצמה, רק בהבנתה, וכל עוד שהיא לא נתפסה בלבך אין לך בו אחיזה כלל.

יחיאל מ · הודעהעל ידי **יחיאל מ** » ב' מרץ 06, 2017 11:56 pm

אולי יש לדון מכח תוס' הרא"ש ברכות מ"ה ב, סופר מברך ובור יוצא. מכאן רוצין להביא ראיה דאשה יוצאה בברכת המזון בשמיעה אף על פי שאינה מבינה לשון הקודש וכו', ורש"י הביא ראיה מדתניא במגילה והלועז ששמע אשורית יצא אף על פי שאינו מבין הלשון, ויש לדחות דפרסומי ניסא שאני. ע"כ. לכאורה היה לדחות את רש"י ולומר שתיקנו למגילה צד של תורה שבכתב

סלקא דעתך · הודעהעל ידי **סלקא דעתך** » ג' מרץ 07, 2017 12:34 am

צ"ע מע"ז יט. אמר רבא לעולם ליגרס איניש... ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר גרסה נפשי לתאוה.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ג' מרץ 07, 2017 12:36 am

סלקא דעתך כתב:צ"ע מע"ז יט. אמר רבא לעולם ליגרס איניש... ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר גרסה נפשי לתאוה.

צויין חיד"א שם.
viewtopic.php?f=17&t=32286#p346075

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' מרץ 07, 2017 1:14 am

עושה חדשות כתב:מקור כן, ביאור לא.

אך אם מוציא בשפתיו אף על פי שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא עם הארץ הרי זה מקיים מצות ולמדתם ולפיכך כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים וכן כשעולה לספר תורה: במה דברים אמורים בתורה שבכתב אבל בתורה שבע"פ אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל

הביאור נמצא באריכות ובפרטיות במקומות שצוינו בהערה קפח במהדורת קה"ת, ומשם תקחנו. ועיקרו, שבתושב"כ התורה היא האותיות עצמן, תמונת וצירופי האותיות, ולא רק התוכן העולה מהן (שהוא דבר נוסף), משא"כ בתורה שבע"פ התורה שבדברים היא התוכן וההבנה שבהם.

וזה דומה למה שכתב הרב פרי יהושע, ולהדיא דלא כדברי הת"ח הא' הנזכר.

יחיאל מ · הודעהעל ידי **יחיאל מ** » ג' מרץ 07, 2017 7:26 am

סגי נהור כתב:
עושה חדשות כתב:מקור כן, ביאור לא.

אך אם מוציא בשפתיו אף על פי שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא עם הארץ הרי זה מקיים מצות ולמדתם ולפיכך כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים וכן כשעולה לספר תורה: במה דברים אמורים בתורה שבכתב אבל בתורה שבע"פ אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל

הביאור נמצא וכו' ועיקרו, שבתושב"כ התורה היא האותיות עצמן, תמונת וצירופי האותיות, ולא רק התוכן העולה מהן (שהוא דבר נוסף), משא"כ בתורה שבע"פ התורה שבדברים היא התוכן וההבנה שבהם.

הביאור אינו מועיל אלא כשמסתכל בכתיב ולא לאמור "כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים"

.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 07, 2017 7:42 am

ראיתי פעם ספר ששם את הלכות ת"ת לשו"ע הרב באמצע וסביבו באותיות רש"י ביאור. ואיני זוכר שמו ולא מצאתי כעת באוצר. וכמדומני שגם שם האריך בביאור.

יחיאל מ · הודעהעל ידי **יחיאל מ** » ג' מרץ 07, 2017 8:07 am

הוספה למ"ש לעיל
אולי אפשר להסביר ע"פ אדרת אליהו לגאון ריש משפטים, ע"כ צריך שידע פשוטו של תורה שידע החותם. ולומר שגם צירוף ההברות כשלעצמו הוא מהחותם ויש חשיבות לשמוע אותם.
ומיושבת ראיית רש"י מקריאת מגילה, ששם צריך קריאת פרשה או הכל והחותם הוא חלקי ויכול להחשב דברי תורה כשלעצמם ולא מגילה. וכיון שאישה יוצאת במגילה תצא גם בברכת המזון. אולי בשומע כעונה מועילה מחשבת המשמיע.
אכן זה רק לעורר וצריך עיין ממשי.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' מרץ 07, 2017 10:03 am

יחיאל מ כתב:הביאור אינו מועיל אלא כשמסתכל בכתיב ולא לאמור "כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים"

יש מצוה לדבר בדברי תורה (עיין לעיל שם), ובתושב"כ כשמוציא בפיו התיבות כבר דיבר בד"ת, שהתיבות עצמן הן הד"ת, משא"כ בתושבע"פ הד"ת הוא התוכן והפירוש.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' מרץ 07, 2017 10:09 am

אוצר החכמה כתב:ראיתי פעם ספר ששם את הלכות ת"ת לשו"ע הרב באמצע וסביבו באותיות רש"י ביאור. ואיני זוכר שמו ולא מצאתי כעת באוצר. וכמדומני שגם שם האריך בביאור.

מן התיאור נראה שאין הכוונה לספרו של הרב אשכנזי ז"ל (שישנו באוצר).

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 07, 2017 10:23 am

זה ספר אחר
אני יודע באיזה מקום ראיתי את זה אבל בזמן האחרון לא שמתי לב שזה נמצא אנסה לבדוק

מה שנכון נכון

אולי הכוונה לספר נהורא דאורייתא-יקר אורייתא (אם כי אין התיאור הנ"ל מתאים לו במדוייק).

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' מרץ 07, 2017 10:30 am

חושבני שטעה מי שכתב כאן כי בתורה שבעל פה אין קדושה בעצם אמירת האותיות. .

בוודאי שגם מי שאומר אותיות של תושבע"פ יש לו מעלה וזכות, ורק שאינו מקיים בזה מצוה ממש.

ויתירה מזו מצינו בשל"ה שיש ענין לומר את שמות הפרשיות או את שמות המסכתות וכו'

ואיני זוכר המ"מ לענין זה, אך כמדומני שהוא פשוט

בקיצור - בתורה שבכתב זו ממש מצוה לומר האותיות, ואילו בתושבע"פ צריך להבין, אך גם אם לא מבין יש לו איזה זכות מסויימת ועדיין צ"ע

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ג' מרץ 07, 2017 10:40 am

דרומי כתב:חושבני שטעה מי שכתב כאן כי בתורה שבעל פה אין קדושה בעצם אמירת האותיות. .

בוודאי שגם מי שאומר אותיות של תושבע"פ יש לו מעלה וזכות, ורק שאינו מקיים בזה מצוה ממש.

ויתירה מזו מצינו בשל"ה שיש ענין לומר את שמות הפרשיות או את שמות המסכתות וכו'

ואיני זוכר המ"מ לענין זה, אך כמדומני שהוא פשוט

בקיצור - בתורה שבכתב זו ממש מצוה לומר האותיות, ואילו בתושבע"פ צריך להבין, אך גם אם לא מבין יש לו איזה זכות מסויימת ועדיין צ"ע

הכותב לא כתב שאין לאותיות קדושה, אלא כתב שאין למילה קדושה מצד עצמה, והיינו דודאי כל פטפוטי דאורייתא קדושים וכו', וכל ספר יש לו קדושה, וצריך גניזה וכו'. אבל הקדושה לא מחמת עצם המילה, ואם היה אפשר להעביר אותו רעיון בצורה אחרת, ובמילים אחרות, הרי העברת את הרעיון וזה גם קדוש, אבל בתורה שבכתב א"א להחליף שום מילה, ז"א שהמילה קדושה מצד עצמה, והיא ורק היא יש בה קדושה, וגם אם תעביר אותו מסר בדיוק אבל במילים אחרות, הרי לא יהיה על המסר שם תורה שבכתב [אלא לכל היותר תורה שבע"פ]. ולכן תורה שבעל פה אין בו בעצמותו מילים מסויימים, אלא כל מילה וכל שפה משמשת לתורה שבע"פ בשוה, נמצא שלגבי תורה שבע"פ כל ענין המילים והשפה הוא רק לשרת את ההבנה, ולבאר את הרעיון. ורק הרעיון וההבנה והמושכל הוא הוא התורה, לעומת זה תורה שבכתב בנוי רק מכח עצם המילים והאותיות, והם עומדים בפנ"ע ואינם זזים, בין מובנים ובין לא, וז"פ וברור.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 07, 2017 10:49 am

מה שנכון נכון כתב:אולי הכוונה לספר נהורא דאורייתא-יקר אורייתא (אם כי אין התיאור הנ"ל מתאים לו במדוייק).

אתה צודק כמו תמיד. התיאור לא מדוייק כי לא זכרתי בדיוק.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' מרץ 07, 2017 11:20 am

היכי תמצי הקורא בדברי תורה, שאם קראם מתוך הכתב קיים מצות לימוד תורה שבע"פ, ואם קראם בע"פ לא קיים אלא קריאה בתורה שבכתב?

יחיאל מ · הודעהעל ידי **יחיאל מ** » ג' מרץ 07, 2017 11:38 am

סגי נהור כתב:
יחיאל מ כתב:הביאור אינו מועיל אלא כשמסתכל בכתיב ולא לאמור "כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים"

יש מצוה לדבר בדברי תורה (עיין לעיל שם), ובתושב"כ כשמוציא בפיו התיבות כבר דיבר בד"ת, שהתיבות עצמן הן הד"ת, משא"כ בתושבע"פ הד"ת הוא התוכן והפירוש.

האם אתה תקבל או מתנגד למ"ש בתוספת הביאוטר שמוכה לפני תגובתך
במצוטט התיחסתי לצורת האותיות.
לי לא ברור במ"ש הגאון "ידיעת החותם" האם החותם הוא שלב ראשוני בהסקת המסקנות וגם הגאי המילים הם שלב בזה או החותם הוא דבר לעצמו ויתכן שמילה שאינה מובנת אין לה חשיבות
האם יש לך או לאחר ראיות בנידון

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' מרץ 07, 2017 12:56 pm

יחיאל מ כתב:האם אתה תקבל או מתנגד למ"ש בתוספת הביאוטר שמוכה לפני תגובתך
במצוטט התיחסתי לצורת האותיות.
לי לא ברור במ"ש הגאון "ידיעת החותם" האם החותם הוא שלב ראשוני בהסקת המסקנות וגם הגאי המילים הם שלב בזה או החותם הוא דבר לעצמו ויתכן שמילה שאינה מובנת אין לה חשיבות
האם יש לך או לאחר ראיות בנידון

האמת אגיד שלא הבנתי בדיוק את דבריך. אולי אם תעתיק את דברי הגר"א בשלימותם ייקל על הקוראים להבין את כוונתך.
בכל אופן, נראה שרצונך לבאר מהי בדיוק המעלה והחשיבות שבאותיות ותושב"כ. ובאמת דבר זה מבואר בארוכה בפרדס, בשל"ה ובלקו"ת המצוינים בהערה הנ"ל, אלא שזה כבר אינו נוגע כ"כ לביאור ההלכה. להבנת ההלכה די לנו בעצם הידיעה שיש חשיבות ומעלה באותיות תושב"כ כמות שהן, וזה דבר שאינו צריך לפנים כמובן.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ג' מרץ 07, 2017 5:12 pm

האם ידוע למישהו אם יש מי שחולק וסובר שיש מצות ת"ת גם בקריאת תושבע"פ בלי הבנה?

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ג' מרץ 07, 2017 7:14 pm

הרמח"ל בספר דרך עץ חיים
לטענת כת השלישית, הגם שאין זו טענה, בשביל שאינו מבין - לכך לא יהא רוצה להבין? הלא לא עליך לגמור! כתיב (יהושע א ח): "והגית בו יומם ולילה" ולא כתיב "והבנת בו יומם ולילה", אם תבין - תבין, ואם לאו - שכר הלימוד בידך. והא ראיה מספר הזוהר, שאף על פי שאינו מבין, הלשון מסוגל לנשמה. אף על פי כן העליתי תרופה למכתם, וחיברתי אבל חיבור זה, מה שמצאתי בכתב ישן נושן - קל"ח פתחי חכמה, והמה מפתחות גדולים לחכמת האמת. אך כלל זה נקוט בידך, למגמר והדר למסבר! תחילה תראה להבין פירוש המלות, ואחר כן תחזור להבין הדברים על אמיתתם. וכשיהיו ה"קל"ח פתחי החכמה" הנזכרים למעלה שגורים בפיך ובלבבך, אזי תלך לבטח בכל ספרי חכמי האמת, ותבין כל דבר על בוריו, ותזכה לביאת הגואל במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון סלה:

אבל אולי כוונתו כשמבין כן את פירוש המילות וקצת משמע כך מדבריו ב "למגמר והדר למסבר" ולפי זה מישבת הקושיא שהובאה מע"ז יט

סלקא דעתך · הודעהעל ידי **סלקא דעתך** » ד' מרץ 08, 2017 11:23 pm

שמעתי מהרב אריאב עוזר דיוק מעניין דבזוהר אומרים 'תא חזי' שעניינו כתורה שבכתב וכבר כתבו שטוב לקרוא אפי' בלי להבין, אבל בש"ס אומרים 'תא שמע' שהעיקר זה לשמוע וההבנה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' מרץ 08, 2017 11:31 pm

סלקא דעתך כתב:שמעתי מהרב אריאב עוזר דיוק מעניין דבזוהר אומרים 'תא חזי' שעניינו כתורה שבכתב וכבר כתבו שטוב לקרוא אפי' בלי להבין, אבל בש"ס אומרים 'תא שמע' שהעיקר זה לשמוע וההבנה.

אינו חידוש שלו כמובן.

סלקא דעתך · הודעהעל ידי **סלקא דעתך** » ד' מרץ 08, 2017 11:56 pm

סגי נהור כתב:
סלקא דעתך כתב:שמעתי מהרב אריאב עוזר דיוק מעניין דבזוהר אומרים 'תא חזי' שעניינו כתורה שבכתב וכבר כתבו שטוב לקרוא אפי' בלי להבין, אבל בש"ס אומרים 'תא שמע' שהעיקר זה לשמוע וההבנה.

אינו חידוש שלו כמובן.

בגמ' מצינו דבר בשם אומרו אפי' כמה חכמים אחד אחרי השני (כמה הכי הרבה?), אני שמעתי ממנו, בכל זאת מה המקור?

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ה' מרץ 09, 2017 12:08 am

סלקא דעתך כתב:
סגי נהור כתב:
סלקא דעתך כתב:שמעתי מהרב אריאב עוזר דיוק מעניין דבזוהר אומרים 'תא חזי' שעניינו כתורה שבכתב וכבר כתבו שטוב לקרוא אפי' בלי להבין, אבל בש"ס אומרים 'תא שמע' שהעיקר זה לשמוע וההבנה.

אינו חידוש שלו כמובן.

בגמ' מצינו דבר בשם אומרו אפי' כמה חכמים אחד אחרי השני (כמה הכי הרבה?), אני שמעתי ממנו, בכל זאת מה המקור?

תמיד פירשתי לעצמי, דודאי חלק הנסתר הוא גם תורה שבע"פ, אלא דעניני פנימיות התורה הם דברים שמעניני נבואה, שהם במראה ובחזיון, וכמש"כ במעשה המרכבה, וארא. ולכן כל המאמרים שם בלשון תא חזי, משא"כ תורת הנגלה הוא בשמיעה, נעשה ונשמע, אם שמוע תשמע, וכו'.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' מרץ 09, 2017 12:21 am

אפשר כתב:
סלקא דעתך כתב:בגמ' מצינו דבר בשם אומרו אפי' כמה חכמים אחד אחרי השני (כמה הכי הרבה?), אני שמעתי ממנו, בכל זאת מה המקור?

תמיד פירשתי לעצמי, דודאי חלק הנסתר הוא גם תורה שבע"פ, אלא דעניני פנימיות התורה הם דברים שמעניני נבואה, שהם במראה ובחזיון, וכמש"כ במעשה המרכבה, וארא. ולכן כל המאמרים שם בלשון תא חזי, משא"כ תורת הנגלה הוא בשמיעה, נעשה ונשמע, אם שמוע תשמע, וכו'.

אינני יודע מה המקור הראשון. אני מכיר זאת ממשנת חב"ד, ושם נכלל כאחד גם הדגש לאידך גיסא, במעלת הראיה (בדומה לדברי הרב אפשר לעיל), וכגון כאן (אגרות קודש ח"י):

וכבר ידוע הדיוק אשר בנגלה דתורה מורגל הלשון תא שמע רק שמיעה בלבד, אבל לאידך גיסא הבנה, ובנסתר דתורה מורגל הלשון תא חזי, ראי' שאין שמיעה דומה לה, אע"פ שלא תמיד מבינים ומשיגים.

אבל דומני שזה דיוק קדום יותר.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ו' מרץ 10, 2017 2:43 am

סגי נהור כתב:היכי תמצי הקורא בדברי תורה, שאם קראם מתוך הכתב קיים מצות לימוד תורה שבע"פ, ואם קראם בע"פ לא קיים אלא קריאה בתורה שבכתב?

viewtopic.php?f=7&t=541&p=347058#p347058

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ו' מרץ 10, 2017 8:57 am

בתבונה כתב:
הרמח"ל בספר דרך עץ חיים
לטענת כת השלישית, הגם שאין זו טענה, בשביל שאינו מבין - לכך לא יהא רוצה להבין? הלא לא עליך לגמור! כתיב (יהושע א ח): "והגית בו יומם ולילה" ולא כתיב "והבנת בו יומם ולילה", אם תבין - תבין, ואם לאו - שכר הלימוד בידך. והא ראיה מספר הזוהר, שאף על פי שאינו מבין, הלשון מסוגל לנשמה. אף על פי כן העליתי תרופה למכתם, וחיברתי אבל חיבור זה, מה שמצאתי בכתב ישן נושן - קל"ח פתחי חכמה, והמה מפתחות גדולים לחכמת האמת. אך כלל זה נקוט בידך, למגמר והדר למסבר! תחילה תראה להבין פירוש המלות, ואחר כן תחזור להבין הדברים על אמיתתם. וכשיהיו ה"קל"ח פתחי החכמה" הנזכרים למעלה שגורים בפיך ובלבבך, אזי תלך לבטח בכל ספרי חכמי האמת, ותבין כל דבר על בוריו, ותזכה לביאת הגואל במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון סלה:

אבל אולי כוונתו כשמבין כן את פירוש המילות וקצת משמע כך מדבריו ב "למגמר והדר למסבר" ולפי זה מישבת הקושיא שהובאה מע"ז יט

דווקא הרמח"ל?!

יחיאל מ · הודעהעל ידי **יחיאל מ** » ו' מרץ 10, 2017 12:19 pm

ע"ז י"ט א ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר שנאמר גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה, ורש"י, דלא ידע מאי קאמר - שאין רבו יודע לפרש לו כלום. גרסה - לשון גרש וכרמל (ויקרא ב) שלא היה טוחן הדק אלא כריחים של גרוסות המחלקין חיטה לשנים או לארבע [לצורך] מאכל. גרסה נפשי לתאבה - מרוב תאותי לתורה הייתי שובר לפי היכולת אף על פי שאיני טוחנה הדק ליכנס בעומקה.
סוכה כ"ח ב, האמר רבא מקרא ומתנא במטללתא ותנוי בר ממטללתא לא קשיא הא במגרס הא בעיוני כי הא (דרבה) [דרבא ורמי]+ בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בסברא. ורש"י, הא למיגרס כו' - כלומר, תרי גווני שינון הוו, למיגרס גמרא הברורה לו כבר והיינו שמעתא - צריך סוכה, והיינו משנן.
ראית הגמ' שבע"ז "שאין רבו יודע לפרש לו כלום" שזה מעבר למ"ש בסוכה היא כיון שלפי העניין בםרק קיט היה ראוי יותר לומר "טחנה" ומזה מביאים לחלק הרחוק הידוע של לימוד "שלא היה טוחן הדק", ו"אין רבו מפרש לו" היינו עיון, שגם הוא עיקר כשלעצמו. ואין בזה לחדש עניין חדש של השמעה ללא שום הבנה.
אכן בכד הקמח אות ת' לא כרש"י "ולא יתבונן במה שקרא כלל כי הוא מחשב בדברים אחרים"

יחיאל מ · הודעהעל ידי **יחיאל מ** » ו' מרץ 10, 2017 2:19 pm

שכחתי להוסיף שהמצוטט מכד הקמח הוא בעמ' 196
.הסבר הלימוד בע"ז י"ט א ביתר ביאור. לעיל מהפסוק גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת, כתוב (יג) בשפתי ספרתי כל משפטי פיך: (יד) בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון: (טו) בפקדיך אשיחה ואביטה ארחתיך: (טז) בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך: מעניינם הוא לדבר על לימוד שיותר לכתחילה, טחנה נפשי, בעיון, גירסה היא לכתחילה אבל לא עיקר התכלית.
שינוי הכתוב מהראוי בא לומר חידוש. בגירסא האמורה בסוכה כ"ח אין חידוש ולכן אומרים ש"גרסה" בא להשמיע שכל שנכנס למשמעות גרסה אפשר שיהיה לכתחילה.
זה לא כולל אי הבנת מילים. וכמ"ש רש"י שאין רבו יודע לפרש, ומי שאינו יודע לפרש מילים אינו ראוי להיות "רבו".
כל הלימוד הוא מזה ש"גרסה" יש בה איזה חידוש. וכשיש חידוש קטן לימוד ללא כל עיון, אין ראיה לחשיבות לימוד שהוא נחות מבעל ערך מינימלי.
זאת גם בלי השיקול של הליכה אל גבול משמעות המילה גרסה, טחינה גרועה ולא העדר טחינה.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ב' מרץ 13, 2017 8:44 am

מעניין לעניין מעניינא דיומא, יש לעורר על לשון הגמ' חייב אדם לקרות מגילה בלילה ולשנותה ביום. והלא ביום עיקר המצווה, ומאי לשנותה?, ושמע שאדרבא עיקר המצווה בדברי קבלה הוא הגרסא והשינון ויש לעי' על מה זה?

אליהו בן עמרם

התעוררתי גם אני לדיוק נכון זה.
וחשבתי, שאין לומר כפשוטו שהמצוה ביום לשנות, דאם כן אם לא יקרא בלילה לא יקרא גם ביום דאין זה שינון.
אך אולי כן יש לומר שהתקנה לקרות בלילה היתה כדי שישנה ביום

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ג' מרץ 14, 2017 9:15 pm

פרי יהושע כתב:מעניין לעניין מעניינא דיומא, יש לעורר על לשון הגמ' חייב אדם לקרות מגילה בלילה ולשנותה ביום. והלא ביום עיקר המצווה, ומאי לשנותה?, ושמע שאדרבא עיקר המצווה בדברי קבלה הוא הגרסא והשינון ויש לעי' על מה זה?

אוי, כמה תורה שמעתי ע"ז מרבותי בצעירותי, עיקר יסוד דבריהם דקריאת מגילה דיום ענינו שינון ולימוד, ועד"ז אמרו שואלים ודורשים בשבת במקום הקריאה, וכמו שכתבו ג"כ הפוסקים דבחול אין דין שואלים ודורשים משום שיוצאים במגילה.
[לכשתימצי י"ל דהא גופא, כיון שאנו חוזרים על מה שנקרא בלילה, א"כ עצם המעשה כבר ידענו מבערב, ומעתה עצם החזרה מוליד הקושיות פירוקים ותיובתות וכו'].

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ג' מרץ 14, 2017 9:27 pm

הרמח"ל בדרך ה' חלק ד' פ"ב כותב (אין לי במחשב להעתיק) שהקב"ה קשר את השפעתו העליונה בתורה ואחריה במעלה נביאים וכתובים שבהיגיון לבד תמשך ההשפעה למדבר אותם. משמע שדווקא בתנ"ך שייך ההשפעה בהגיון, ותושב"ע בהשכלה.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ד' מרץ 15, 2017 8:46 am

אליהו בן עמרם כתב:התעוררתי גם אני לדיוק נכון זה.
וחשבתי, שאין לומר כפשוטו שהמצוה ביום לשנות, דאם כן אם לא יקרא בלילה לא יקרא גם ביום דאין זה שינון.
אך אולי כן יש לומר שהתקנה לקרות בלילה היתה כדי שישנה ביום

גם אני חושב כך וברוך שכוונתי, ואני חושב ע"ד מה שאמרו חז"ל זכור "שתהיה שונה בפיך", והיינו ע"י השינון שמעורר הזיכרון, וכן המחייה של העמלק שבלב נעשה ע"י הגרסא והשינון שע"י אור התורה שבלב, וע"י נעשה אדם מרומם ורואה כל הבריאה באור יקרות של הנהגת הייחוד, והמבין יבין.

עושה חדשות

: הגרי קמנצקי בהקדמת אמת ליעקב.png (69.45 KiB) נצפה 8415 פעמים

לעמל יולד · הודעהעל ידי **לעמל יולד** » ב' אפריל 27, 2020 11:55 pm

עי' ספר הפרדס, שער כ"ז (אותיות) פ"א ז"ל:

החלוקה הראשונה היא שמכנה אותה בשם לבוש עליון שהוא ספור דברים שנתגשמה כדי שתובן אלינו. והלומד בתורה לדעת כמי שלומד בס' הזכרונות זה ודאי לא יועיל בלימוד ולא יגיעהו ממנו תועלת והלואי שלא יפסיד אבל כאשר יבא האדם ללמוד בתורה צריך שיהיה כוונתו שהוא לומד הענין ההוא במה שהם דברים אלהיים שנעלם ממנו עוצם פנימיותם ובדבר הזה ייטב הבל תורה היוצא מפיו לפני הקב"ה משור פר. ועם היות שהוא לא ישכיל בה כי אם פשטיות הסיפור. ואין צריך לומר זה אלא אפי' מי שלא יבין כלל מפני שאינו בקי בלשון בביאורו אלא הוא מתעסק במקרא לבד גם לו יש שכר טוב בעמלו. ועל אלו וכיוצא בהן נאמר (תהלים, א) ובתורתו יהגה יומם ולילה ודרשו חז"ל (עז דף, ט) ובתורה לא נאמר אלא ובתורתו. פי' כפי שיעור ידיעתו כי גם מי שלא ידע לחבר התיבות גם הוא אם יעסוק בו יומם ולילה שכרו אתו ופעולתו לפניו. ובתנאי שיוסיף לעולם דאי לא תימא הכי הא אמרו חז"ל במתניתין (אבות, פא) ו.

ועי' שם להבנת עניין האותיות ותיבות תורה שבכתב וכו'

פורום אוצר החכמה

מי מחובר