לפטור חיוב נוכחי על ידי חיוב עתידי

[איש_ספר]

זכור לי כמה דוגמאות לגדר זה.


א. קושייתו המפורסמת של האדר"ת, למה מי שאכל מצה בלא הסבה חוזר ואוכל, הרי יכול לפטור עצמו באכילה דכורך. שדוקא אכילה דאורייתא א"א לצאת בכורך משום מצוה אתי טעם מרור דרבנן ומבטל טעם מצה דאורייתא משא"כ עתה יהיו שניהם דרבנן.

ב. קושית כמה אחרונים (קה"י ואולי גם בזה קדמו האדר"ת) למה מי שאכל סעודה שניה ובברכה לא אמר רצה חוזר, הרי סעודה שלישית לפניו.

ג. דברי הרמב"ן בסה"מ, דלדעת הרמב"ם שחיוב תפילה מה"ת, מי שלא התפלל שחרית וספק אם התפלל מנחה היה ראוי שיחזור מעיקר הדין, וקשה הרי ערבית לפניו. (ואת"ל שערבית שייכת ליום שלמחרת, הרי התפלל אמש ערבית).

התירוץ לכ"ז, שכיון שחייב עתה אין אנו מתחשבים במה שיהיה בהמשך.

זכור לי דוגמאות נוספות המלמדות על גדר זה. אשמח לתוספות.

[עושה חדשות]

...התירוץ לכ"ז, שכיון שחייב עתה אין אנו מתחשבים במה שיהיה בהמשך.

לא הבנתי את התירוץ. לחלוטין.
(אם אזכה להבין בס"ד, אולי אמצא עוד דוגמאות...)

[נשר]

כמדומני שמוזכר בהעמק דבר על התורה נידון במי שלא יכול לצום שתי הצומות - צום גדליה ויום הכיפורים האם יצום צום גדליה ויהיה אנוס ביוה"כ או שבגלל יוה"כ לא יצום צום גדליה אפילו שכעת יש לפניו את החיוב של צום גדליה בלבד.

[יגאל10]

ראה בלקו"ש (חי"ט שבת נחמו. בלה"ק באוצר לקו"ש ח"ו עמ' 595 ואילך) שהאריך בזה. וש"נ. והעיר ששייך ג"כ לחקירת הלקח טוב (כלל ו) האם מצוות התלויות בזמן מיוחד חיובם לא אתא אלא בזמנם או שחיובם הווי בכל רגע על עשייתם בזמנם.

[סגי נהור]

כמדומני שמוזכר בהעמק דבר על התורה נידון במי שלא יכול לצום שתי הצומות - צום גדליה ויום הכיפורים האם יצום צום גדליה ויהיה אנוס ביוה"כ או שבגלל יוה"כ לא יצום צום גדליה אפילו שכעת יש לפניו את החיוב של צום גדליה בלבד.

האריך בזה בשד"ח אסיפת דינים מערכת יוה"כ, ע"ש דברים מרתקים.
אבל לא נראה לי שכ"ז קשור לנושא אשכול זה.

[יגאל10]

אכן. אבל הלק"ט לכא' שייך.

[נשר]

א. כל הנידון של העמ"ד מתחיל לכאורה רק אם עכשיו מוגדר כבר כחייב את צום יום הכיפורים. וזה אחד הצדדים בחקירה שהובאה בשם הלק"ט.

ב. כל השאלות שנשאלו בתחילת האשכול, נשאלות רק אם עכשיו מוגדר כחייב וכנ"ל.

אפשר לומר שהתירוץ לשאלות, שבאמת עכשיו לא מוגדר המצב כחיוב.
או שאפילו שמוגדר עכשיו חייב, בכל זאת נאמר תירוץ שיש לעשות את המוטל ולא לחשב את ההמשך.

[איש_ספר]

...התירוץ לכ"ז, שכיון שחייב עתה אין אנו מתחשבים במה שיהיה בהמשך.

לא הבנתי את התירוץ. לחלוטין.
(אם אזכה להבין בס"ד, אולי אמצא עוד דוגמאות...)

לחלוטין גם אני לא מבין, אבל הצד השווה של כל הדוגמאות שהזכרתי הוא, שחיוב המוטל לפתחו של אדם עתה, עליו לקיימו ולהשלימו עתה. לפיכך כיון שעתה הוא בחיוב תפילה דאורייתא, לכן חוזר ומתפלל מספק ואינו ממתין למעריב, ולכן כיון שעתה יש לו חיוב של סעודה שניה צריך עתה לחזור ולברך עם הזכרת רצה, ועתה שיש לו חיוב מצה מספק חוזר ואוכל, ואינו ממתין לכורך.

הרב נשר, הנידון שלך לא שייך לכאן. במקרים שמניתי אין שום ספק שהחיוב מוטל עליו עתה.

[עושה חדשות]

תינח זמן מעריב או סעודה שלישית, אבל 'כורך' זה כאן ועכשיו.
ועל קו' האדר"ת ראה תי' נפלא כאן.

[איש_ספר]

ג. דברי הרמב"ן בסה"מ, דלדעת הרמב"ם שחיוב תפילה מה"ת, מי שלא התפלל שחרית וספק אם התפלל מנחה היה ראוי שיחזור מעיקר הדין, וקשה הרי ערבית לפניו. (ואת"ל שערבית שייכת ליום שלמחרת, הרי התפלל אמש ערבית).

התירוץ לכ"ז, שכיון שחייב עתה אין אנו מתחשבים במה שיהיה בהמשך.

העיר לי גיסי הראי"ש שיח', שלא הועלתי כלום. שאם זה הגדר לא היה הרמב"ן צריך להעמיד שלא התפלל שחרית, אלא במי שספק לו אם התפלל שחרית. והצדק עמו.

ב. קושית כמה אחרונים (קה"י ואולי גם בזה קדמו האדר"ת) למה מי שאכל סעודה שניה ובברכה לא אמר רצה חוזר, הרי סעודה שלישית לפניו.

ל"מ דברי קה"י או אדר"ת ונזכרתי שהדבר נפתח ע"י האמרי אמת. ומצ"ב

מכתבי תורה.PDF

(192.2 KiB) הורד 219 פעמים

[פרי יהושע]

תינח זמן מעריב או סעודה שלישית, אבל 'כורך' זה כאן ועכשיו.

ועל קו' האדר"ת ראה תי' נפלא כאן.

לפו"ר יתכן היה בישוב ק' האדר"ת, שהסיבה היא האופן מדרבנן שיש לו לקיים המצווה דמצה דאו', ועל כן חשיב כחסרון בקיום המצווה דאו' והמרור מבטלה.