מקורות חזליי"ם לתפילת המוספין במועדים השונים

[איש_ספר]

הנני עובר עתה על מש"כ מכבר על תפילת מוסף, ומצאתי שחוץ מאמירה כללית, כל יום שיש בו קרבן מוסף מתפללים בו תפילה נוספת הנקראת תפילת מוסף, (ומקור הנוסח מהרמב"ם הל' תפילה) לא ציינתי מקורות לימים השונים, שבת, יו"ט, ר"ח, ר"ה ויוה"כ. כמובן שבדיון על פרטים שונים נזכרו כל אותם הימים ואצ"ל שבדיון על נוסח התפילה פורטו כל הימים, אבל בתחילה לא צוין מקור ברור.

הנה כי כן, בבואי לציין מקור חזל"י על תפילת מוסף בשבת, אין! כל שזכור לי הוא דיון בירושלמי על הזכרת חנוכה במוסף שבת (בבבלי הדיון הוא על חנוכה במוספין ויכול להתפרש רק על ר"ח טבת). יש גם דיון על מוסף ביו"ט שחל להיות בשבת. איך משלבים. כך שאם יבוא הבן הרשע מההגדה ויאמר מה המוסף בשבת לכם? איך נקהה את שיניו?

לפעמים דברים פשוטים לא מפורטים בדברי חז"ל. (הנה דוגמא בעתה, אור לי"ד בודקין את החמץ, מה המקור בחז"ל שבניסן?)

ובכן אנא נסו את כחכם וסייעו ביידי ושכמ"ה

מוסף שבת -
מוסף ר"ח -
מוסף ימים טובים -
מוסף ר"ה -
מוסף יוה"כ -

אולי ר"ה ויוה"כ מיותר לגמרי ונכלל ביו"ט

[אפשר]

חז"ל קוראים למוסף גם בשם 'שני' 'אחרון', וכמפורש בתענית ב ע"א [יו"ט], ור"ה לב ע"ב [ר"ה].

וכן יש 'מוסף'תענית כו ע"א [ר"ח, יוה"כ, ותעניות? בגמ' מי אית בהו מוסף, וב"י הל' תענית תקעט שהיו מוספים תפילה כעין מוסף, ואמנם אפשר כוונתו לנעילה וכמבואר הלאה שם בדבריו], וכן בברכות ל ע"א בענין חבר עיר [סתום], מגילה כ ע"ב [סתום], סוכה נג ע"א [לענין יו"ט סוכות].

לענין שבת מפורש בעירובין מ ע"ב, וביצה יז ע"א, וכן בירושלמי רפ"ד דברכות ורפ"ד דתענית. ועי' ברכות כח ע"ב ברש"י, אבל שם לא מוכח בגמ', אבל אפשר להוכיח שפרקא היינו בשבת, ואז יש ראיה להדיא.

גם בזוהר יש, אבל איני יודע אתה מחפש שם.

[יבנה]

תוספ' ברכות ג' י' לענין ר"ח וחוה"מ, והובא שבת כד..
ע"ז ד: לענין ר"ה.
ברכות כח: לענין שבת דפירקא שבעצם הוא שבת רגיל.
ובברייתא דכוותיה דריב"ל ברכות כו: באופן כללי שנתקן כנגד קרבן מוסף.

[חיי נר]

במסכת סוכה נג א, אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו, כיצד, שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפילה משם לקרבן מוסף משם לתפילת המוספין וכו'.
ומבואר בדברי הגמ' דבזמן המקדש מלבד שהקריבו קרבן מוסף הייתה גם תפילת מוסף.
viewtopic.php?f=50&t=29535