תוך כדי מילוי חובתי בדפיקת הספרים פגעתי בספרי הרב באגד, עלעלתי בהם
וראיתי שם ציטוטים מעיתונים שונים איך ניסו לנרמל ילדים ונערים שנמצאו גדלים בחברת חיות, קופים זאבים ועוד.
יש מהם שמתו זמן קצר לאחר שניסו לנרמלם יש מהם שחיו זמן רב בלא להתנרמל (ויש שבאמת השתנו מאד, כסיפור שהיה כמדומני כאן בארץ אצל הבדואים, ילד שגדל בין כבשים)
שאלתי, מה הזכות לנרמל אדם אם אתה גורם למותו (באופן שיש אינדיקציה שכך יקרה), מה ההצדקה למנוע מילד/חיה לטרוף בג'ונגל, ולגווע ברעב.
אך אולי אפש"ל, שסיכוי קלוש להיות אדם עדיף על פני 'שחיטת' כמה וכמה 'קופים' ו'זאבים'. כלומר, לא צריך זכות, כיון שאילו היה באמת קוף מותר לי להורגו ע"מ להציל ילד אפי' בסיכוי קלוש, ממילא מותר לי לנסות לנרמלו אפי' במחיר שימות.