הקרבת התמידין במקדש האם היו לשם של שחר ושל בהע"ב?

[מיללער]

בספר ציונים לתורה להגר"י ענגיל כלל ל"ז יש אריכות נפלאה בענין הקרבת תמיד של שחר לאחר חצות, עם ראיות כדרכו משני התלמודים ומדרשי הלכה, נושא ונותן שקיל וטרי כדרכו עם בקיאות וחריפות עד להפליא.

ומכל דבריו שם משמע שבכל יום כשהקריבו התמידין, היה מקריבין לשם התמיד של שחר או לשם התמיד של בין הערבים, ולכן שייך הספק וכל השקלא וטריא שם, אולם לכאורה יש לדון ע"ז מנלן שבכלל הקריבו של איזה מהשני תמידין, אולי הקריבו סתם לשם 'עולת תמיד' וממילא לא שייך רק לדון אם יש חיוב להקריב שני תמידין ביום אף אם שניהם יהיו נקרבין בין הערבים, או שהחיוב הוא דוקא להקריב אחד בבוקר ואחד בערב ודו"ק

בקיצור שאלתי: יש מקור שבכלל ה'לשמה' של התמידין נכלל גם לאיזה מהשני תמידין הוא מקריב?

ועוד קשה לי, אולי כוונת הספרי על הצד להקריב את התמיד של שחר לאחר חצות אבל קודם שש ומחצה שהוא זמן הקרבת תמיד של בהע"ב, ומנ"ל להגאון ז"ל שהכוונה להקריב אף בזמן הקרבת התמיד השני? (כמובן זה שייך רק אם נקיטינן כהשיטות ששש ומחצה הוא מה"ת)

[דמשק]

בקיצור שאלתי: יש מקור שבכלל ה'לשמה' של התמידין נכלל גם לאיזה מהשני תמידין הוא מקריב?

בהשקפה ראשונה זה לכאורה תלוי במחלו' הרמב"ם והרמב"ן בסה"מ האם שני התמידין שני מצות הן או מצוה חדא, ועכ"פ לשיטת הרמב"ן דתרי מצות הן וודאי נראה דצריך לכוון לאיזה תמיד הוא מקריב

[מיללער]

בקיצור שאלתי: יש מקור שבכלל ה'לשמה' של התמידין נכלל גם לאיזה מהשני תמידין הוא מקריב?

בהשקפה ראשונה זה לכאורה תלוי במחלו' הרמב"ם והרמב"ן בסה"מ האם שני התמידין שני מצות הן או מצוה חדא, ועכ"פ לשיטת הרמב"ן דתרי מצות הן וודאי נראה דצריך לכוון לאיזה תמיד הוא מקריב

מנא לך הא? אולי יש ב' מצוות להקריב ב' תמידין ביום, ואחר שהקריב תמיד הראשון לשם קרבן תמיד יש עליו מצוה נוספת להקריב תמיד שני לשם קרבן תמיד?

[סעדיה]

יעויין בזי"ר אות מ"ה

[מיללער]

יעויין בזי"ר אות מ"ה

תודה רבה

[ונתנו ידידים]

הגריז הק' (כמדומני שהוא בספר משמר הלוי באריכות ועי' עוד בשאר ספרי בית מדרשו של הגריז) על הא דתמיד קודם למוסף דמהו תמיד ומהו מוסף הרי יש עולה ועולה וכן מוף שבת קודם לשל יום טוב וכו' ועוד קושיות כהנה עד"ז ומבאר שמכאן מוכח ששם הקרבן הוא תמיד ומוסף וכו'

[עושה חדשות]

הגריז הק' (כמדומני שהוא בספר משמר הלוי באריכות ועי' עוד בשאר ספרי בית מדרשו של הגריז) על הא דתמיד קודם למוסף דמהו תמיד ומהו מוסף הרי יש עולה ועולה וכן מוף שבת קודם לשל יום טוב וכו' ועוד קושיות כהנה עד"ז ומבאר שמכאן מוכח ששם הקרבן הוא תמיד ומוסף וכו'

אם אפשר לפרט עוד למי שאינו מכיר, אז במה באמת חל שם מוסף ותמיד וכו'.

[במסתרים]

ענין קרוב לזה - מה הדין אם מתכוון בבוקר לק"ש של ערבית או להיפך?

[בתבונה]

בקיצור שאלתי: יש מקור שבכלל ה'לשמה' של התמידין נכלל גם לאיזה מהשני תמידין הוא מקריב?

בהשקפה ראשונה זה לכאורה תלוי במחלו' הרמב"ם והרמב"ן בסה"מ האם שני התמידין שני מצות הן או מצוה חדא, ועכ"פ לשיטת הרמב"ן דתרי מצות הן וודאי נראה דצריך לכוון לאיזה תמיד הוא מקריב

מהרמב"ן בהשגות על סה"מ , משמע שאין נפק"מ הלכתית אם זה מצווה אחת או שתיים ועכ"פ לא בדין לשמה
השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שורש יא

והיינו אומרים שהלבן והתכלת ימנו שתי מצות לולי שמצאנו להם לשון מבואר במכלתא דר' ישמעאל והוא אמרם שם יכול יהו שתי מצוות מצות תכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית אחת היא ואינה שתי מצות, הנה התבאר לך שאפילו החלקים שאינם מעכבים זה את זה יהיה לפעמים מצוה אחת כשיהיה הענין אחד. אלו דברי הרב... והתמה מן הרב אם לדעת המכלתא הזו התכלת והלבן אינם מעכבין זה את זה לאי זה ענין שנו שם מצוה אחת ואינם שתי מצות. וכי בא התנא הזה עכשיו למנות מאתים וארבעים ושמנה מצות עשה וללמדנו שלא נביא ענין ציצית בחשבוננו אלא למצוה אחת?! זה הדבר איננו ראוי לטעות בו.
ואם היה נפק"מ הלכתית אם זה מצווה אחת או שתי מצצות כמו בדין לשמה, שיהיה דין לשמה של תכלת ולשמה של לבן. מה קשה לרמב"ן?

[עושה חדשות]

הגריז הק' (כמדומני שהוא בספר משמר הלוי באריכות ועי' עוד בשאר ספרי בית מדרשו של הגריז) על הא דתמיד קודם למוסף דמהו תמיד ומהו מוסף הרי יש עולה ועולה וכן מוסף שבת קודם לשל יום טוב וכו' ועוד קושיות כהנה עד"ז ומבאר שמכאן מוכח ששם הקרבן הוא תמיד ומוסף וכו'

אם אפשר לפרט עוד למי שאינו מכיר, אז במה באמת חל שם מוסף ותמיד וכו'.

ראיתי כעת בשיעורי הגרמ"ד הלוי, זבחים ר"פ כל התדיר, יעוי"ש.