להנוהגים כהרמ"א, כל מלאכה שאפשר לעשותה מעיו"ט, אסור לעשותה ביו"ט.
והנה, מי שרוצה להרתיח מים ביו"ט, ואין לו אפשרות להשאיר מיחם וכד' מעיו"ט, (אין מקום על הגז וכד'), לכאו' עדיין יחוייב להרתיח עכ"פ את המים מעיו"ט, ואז זה יהיה רק בגדר לח שנצטנן, שלדעת הרמ"א (בפשטות) אין בו בישול דאו'.
(וזה לא דומה להא דאינו חייב לחזר על עשייה בהיתר, כמו ברירה לאלתר, או העברה דרך כרמלית, בישול בכלי שני, וכיו"ב. כי כאן את מלאכת הבישול שהוא עושה ביו"ט יכל לעשות מעיו"ט, וכעת רק לחזור ולחמם את המים).
העירו בזה?