פורום אוצר החכמה

אני חשבתי בפשטות שהדבר מותר אבל ראיתי שרוב הפוסקים אוסרים מה הדין בימינו? לאסור כתב הגרעק"א יורה דעה קטז, כף החיים, ערוך השולחן, הגריש אלישיב

ולכן נהגו לשתות בראנפ"ן

שלח כתב:אני חשבתי בפשטות שהדבר מותר אבל ראיתי שרוב הפוסקים אוסרים מה הדין בימינו? לאסור כתב הגרעק"א יורה דעה קטז, כף החיים, ערוך השולחן, הגריש אלישיב

ומקורם הוא מדברי התוס', ראה בדבריהם.
לכאורה אין שום סיבה להקל בזה בימינו, רק נציין ששמעתי ממו"צ שאין לך בו אלא חידושו, ולכן כל שאר משקים אפילו רובו מים, שרי לשתותו, ונסתפק אי אפילו מי סודה שרי מהאי טעמא.

הצעיר באלפי כתב:לכאורה אין שום סיבה להקל בזה בימינו

אין שום סיבה להחמיר בזה, והמחמיר אינו אלא מן המתמיהים. הרי בגמ' (מו"ק י"א א') כתוב שראוי לשתות מים אחר דגים, והתוס' שם כותב "ובזמן הזה תופסים סכנה כו' וגם משתי עלה אבוה כו' ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס" כו' [ועוד ב' תירוצים, יעו"ש], הרי שבעלי התו' שאלו לרופאי זמנם ומכח זה הנהיגו להיפך מחכמי הגמ', לפי התי' הראשון משום שנשתנו הטבעים, ולשאר התי' העמידו אוקימתות בדברי הגמ', - וא"כ בזה"ז שהרופאים אינם מכירים סכנה בזה, אין שום הגיון לסמוך על הרופאים שבזמן התו' יותר מאשר הרופאים שבזמן הגמ' ובשבזמנינו. והחושש לזה הוא בניגוד גמור לשיטת בעלי התוספות, שהתנהגו לפי הידע הרפואי שהיה להם בניגוד למה שהיה נראה בפשטות מהגמ'.

זאת מלבד שברור הדגים שלנו שמורים מקלקול הרבה יותר מהדגים שבזמן התוס', והמים שלנו נקיים הרבה יותר מהמים שבזמן התוס'.

שש ושמח כתב:

הצעיר באלפי כתב:לכאורה אין שום סיבה להקל בזה בימינו

אין שום סיבה להחמיר בזה, והמחמיר אינו אלא מן המתמיהים.

מעניין מאוד !!!
האם רעק"א, כף החיים, ערוה"ש, והגריש"א ועוד ועוד....
כוווווללללםםם היה כאלו עמי הארץ (עפ"ל) שלא ידעו מדברי הגמ', רק ידעו מש"כ התוס' שהמנהג הוא דלא כהגמ' כי חשבו זה לסכנה ונשתנה וכו',
מעניין שלא עלה על דעתם להקל כדבריכם !
בשלמא אי הולכים עם המהלך שנשתנו הטבעיים גם לקולא (כן ס"ל להמג"א ועוד) אז ממילא, אך להפוסקים שלא אחזו כך אין שום היתר בזה.

הצעיר באלפי כתב:

שש ושמח כתב:

הצעיר באלפי כתב:לכאורה אין שום סיבה להקל בזה בימינו

אין שום סיבה להחמיר בזה, והמחמיר אינו אלא מן המתמיהים.

מעניין מאוד !!!
האם רעק"א, כף החיים, ערוה"ש, והגריש"א ועוד ועוד....
כוווווללללםםם היה כאלו עמי הארץ (עפ"ל) שלא ידעו מדברי הגמ', רק ידעו מש"כ התוס' שהמנהג הוא דלא כהגמ' כי חשבו זה לסכנה ונשתנה וכו',
מעניין שלא עלה על דעתם להקל כדבריכם !
בשלמא אי הולכים עם המהלך שנשתנו הטבעיים גם לקולא (כן ס"ל להמג"א ועוד) אז ממילא, אך להפוסקים שלא אחזו כך אין שום היתר בזה.

לא שייך לענין כיון שמעיקרא היה מותר ותוס' אמרו שבזמנם וכו'
ובאמת מן התימה למה הצעיר אינו צודק
(כמובן שאינו צודק אם הגרי"ש חשב אחרת אך עדיין צריך ליישב טענתו)

לאוהבי ברונפן זהו חדשות טובות לכל ארוחת בוקר עם טונא וסרדינים או ארוחת צהרים

שלח כתב:אני חשבתי בפשטות שהדבר מותר אבל ראיתי שרוב הפוסקים אוסרים מה הדין בימינו? לאסור כתב הגרעק"א יורה דעה קטז, כף החיים, ערוך השולחן, הגריש אלישיב

תוכל בבקשה להפנות איפה ראית כן מהגרי"ש אלישיב?

ייש"כ

בספר החדש פסקי הגריש אלישיב יורה דעה מהרב ישראלזון

ראיתי כעת:

רבנו חננאל מו"ק יא ע"א:
אוכליה בבריה, פי' אכול אותו בבנו, והוא ציר של דגים שהוא יוצא מן השמנונית של דג כי הוא חשוב לדג כבנו, וכשתאכלהו שתה אחריו המים, כי באותה העת ובאותו מקום היו אומרים להם הרופאים כשתאכל דגים שתה אחריו המים ולא יין או יין ולא שכר.

ייש"כ.
מזכיר את דברי המאירי על רשימת הדברים המועילים או קשים לשכחה:
בית הבחירה למאירי מסכת הוריות דף יג עמוד ב
ושאר דברים הנזכרים הנה אם להזכיר אם לשכחה קצתם דברים נעזרים בעזר הטבע וקצתם דברים המוניים נמשכים אחר קצת אמונות היו אז מפורסמות ביניהם פרסום כללי וקווי י"י יחליפו כח יבטחו בי"י אין מחריד אין שטן ואין פגע רע:

אבל כאן הוא ברור כדברי השש ושמח ולא מובן מה מתנפלים עליו. והצעקה מהרע"א מצחיקה. הרע"א לא שאל רופאים וסמך על תוספות ואולי שאל ואמרו לו כמו שאמרו הרופאים של תוספות כי הרפואה מימי תוספות לימי הרע"א התקדמה מעט מאד. מה זה נוגע לימינו שהרפואה השתנתה לחלוטין.

לשיטת הרב אסחייק אין לשתות כלל שום משקה בתוך הסעודה וסמוך לה מעט..