פורום אוצר החכמה

מדוע לא מתחילים חשבון וסתות של אשה כשהיא עדיין פנויה?

מי אמר שלא מתחילים? כשמתארסת שתתחיל לחשב, מה שלפני כן כמעט ודאי שלא משנה וגם אין טעם שתחשב וסתות מיום שהתחילה לראות שמא תנשא מחר.

לא שמעתי שנוהגים לחשב בזמן האירוסין?
האם יש מקורות לזה?

שמואל דוד כתב:לא שמעתי שנוהגים לחשב בזמן האירוסין?

ובפרט להנוהגים לחשב מסוף ראיה לתחילת ראיה: אם לא תעקוב ותפסיק בטהרה - איך תזכור מתי פסקה לראות?
זאת קושיא שתמהני עליה מאוד!

אולי משום שהרבה פעמים הווסת משתנה בעת הנשואין

גם הרבה נוטלים תרופות...

אשתו של חברי כתבה ביומניה את ימי הראיות שלה מאז החלה לראות, עוד בעודה רווקה.
לאחר חתונתם רשם חברי את התאריכים (תיעוד של שבע שנים!) ופנה לרב עזריאל אוירבך שיעזרהו בחישוב הוסתות.
הרב ענה לחברי שיגנוז את רשימתו ויתחיל מהתחלה, ושלרשימה הזו אין משמעות הלכתית,
והסביר שהאשה לא רשמה זאת מסיבות הלכתית (לבעלה, לקדשים או לטהרות) ולכן התאריכים הם של יש או אין דם, ולא של יש דם טמא או לא (מבחינת צבעים וכדו').

שמעתי מעשה כעין זה בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל

פלוריש כתב:... ולא של יש דם טמא או לא.

אה??

נוה הלבנון כתב:

פלוריש כתב:... ולא של יש דם טמא או לא.

אה??

הכונה שלרשימות יש משמעות רק כשנכתבות מסיבות הלכתיות ואם אין לזה משמעות הלכתית לא ביולוגית אין מקום להתחשב בהם (כמובן שדם של פנויה מטמא אבל לא היתה לזה משמעות מעדשית כמבואר בהודעה שם)

אם אין הפסק טהרה, אין משמעות לכל הראיות.
ראה בזה בתשובת מהרי"ל בסוף חלק ה' דשו"ע אדמו"ר הזקן

לכאורה מן הראוי היה לעקוב אחר הראיות מטעם אחר, כדי שתדע אם היתה זבה, ותכתוב על פנקסה: כשיבנה בית המקדש עלי להביא חטאת.

יושב ירושלים כתב:לכאורה מן הראוי היה לעקוב אחר הראיות מטעם אחר, כדי שתדע אם היתה זבה, ותכתוב על פנקסה: כשיבנה בית המקדש עלי להביא חטאת.

אפילו נשואות בימינו לא שומרות את כל רשימות ימיהן וכו',
ומסתמא כל אחת ואחת תביא קרבן זבה על הספק.

עזריאל ברגר כתב:

יושב ירושלים כתב:לכאורה מן הראוי היה לעקוב אחר הראיות מטעם אחר, כדי שתדע אם היתה זבה, ותכתוב על פנקסה: כשיבנה בית המקדש עלי להביא חטאת.

אפילו נשואות בימינו לא שומרות את כל רשימות ימיהן וכו',
ומסתמא כל אחת ואחת תביא קרבן זבה על הספק.

הנשואות בימינו אינם עושות כן כיוון שאין זה חיוב [וכמדומני שגם רוב האנשים אינן עושין כן אם נכשלו באיסור ח"ו], ואני רק הערתי שלכאורה ממידת חסידות לעשות כן.

יושב ירושלים כתב:הנשואות בימינו אינם עושות כן כיוון שאין זה חיוב [וכמדומני שגם רוב האנשים אינן עושין כן אם נכשלו באיסור ח"ו], ואני רק הערתי שלכאורה ממידת חסידות לעשות כן.

תלמוד בבלי מסכת יומא דף פ עמוד א
אמר רבי אלעזר: האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור

וקשה

חסר טעם לכתוב הראיות לצורך הבאת חטאת דאין אנו בקיאים במראות הדמים ואינה יכולה להביא חטאת על סמך ראיותיה.

אני מעלה את הנושא כי לענ"ד לא נתבארה כאן תשובה מספקת,
למה באמת לא נוהגים לרשום ולחשב את הוסתות מאז שמתחילה לראות אלא רק ממתי שמתקרב מועד החתונה, האם יש כאן איזה גדר או שזה קולא בעלמא שאינה מחוייבת לטרוח עד כדי כך מחמת העתיד.

לענ"ד השאלה מנותקת מהמציאות.
אין ברצוני לפרט על גבי הפורום, אבל המבין יבין.

עושה חדשות כתב:אני מעלה את הנושא כי לענ"ד לא נתבארה כאן תשובה מספקת,
למה באמת לא נוהגים לרשום ולחשב את הוסתות מאז שמתחילה לראות אלא רק ממתי שמתקרב מועד החתונה, האם יש כאן איזה גדר או שזה קולא בעלמא שאינה מחוייבת לטרוח עד כדי כך מחמת העתיד.

צופה_ומביט כתב:לענ"ד השאלה מנותקת מהמציאות.
אין ברצוני לפרט על גבי הפורום, אבל המבין יבין.

א. "אלא רק ממתי שמתקרב" - ויש כאלו שאינן רושמות כלל עד החתונה בפועל (כנראה לא כל המדריכות מלמדות את הכלות לרשום בדקדוק את ראיותיהן).
ב. מסתבר שרוב-ככל הראיות שבמשך השנים הרבות עד החתונה - אפילו אם תרשום הבת את כל ראיותיה, ותעשה הפסק טהרה על כל ראיה, ותשאל רב על כל ספק וכו' - לא תהיה להן שום משמעות הלכתית למעשה, כי די קשה למצוא קביעות וסתות בימינו, וגם אם יהיה - בדרך כלל ייעקר מעצמו אם נחשבן כראוי.
וההשקעה שתצטרך הבת להשקיע בזה כל השנים - הן בגשמיות והן ברוחניות (שלא כל כך רוצים להכניס לבנות בראש את העיסוק ההלכתי בזה, כמובן) - כנראה "לא שווה את המאמץ", והנח להם לישראל וכו'.