בפשתן אמר הכתוב: ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם
בארמון גדול ומפואר באמצע העיר היה דר ברוב הדרו ר' יענקל שהיה ידוע לכל לגביר אדיר, וכדי שלא יטרידו אותו מערב עד בוקר, מינה גבאי מיוחד שישב בפתח הארמון, ותפקידו היה להורות לכל באי הארמון היכן לפנות בהארמון.
הגביר ר' יעאנקל לימד את הגבאי להכיר את מטרת בואם של הבאים בצל ארמונו על פי לבושם; אם יבוא אדם לבוש כדוור ובידו מכתבים ודברי דואר, צריך לילך לחדר פלוני. באם יבוא אדם לבוש בשחורים, יוליכו אותו למקום הארובה לנקות את הפיח. אם יבוא אדם לבוש קרעים ידע שעני הוא המבקש צדקה ויכוונו אותו להגבאי צדקה. באם יבוא אדם לבוש בגדים יקרים מן הסתמא סוחר הוא, אזי עליו להביאו להבעל הבית בעצמו.
היה שם עני אחד שהיה צריך לקבץ סכום גדול לשלם עבור הוצאותיו, והגבאי צדקה לא נתנו לו רק שתי רובל, עלה בלבו רעיון נפלא להתחכם על הגבאי וליכנס פנימה לר' יענקל הגביר. שאל מאיש נכבד מעיל כבוד יקר והדור המתאים לסוחרים גדולים ועשירים, ובכן הוא בא אל הארמון, משראה גבאי הפתח את הבא, סבר שבודאי גביר הוא, ומיד הירשה לו להכנס פנימה לר' יענקל הגביר.
בשמחה רבה קיבלו הגביר ר' יענקל וכיבדו לישב על כסא מיוחד והביאו משקה משובח, ואח"כ שאל אותו מה בקשתך וינתן לך, ענה לו כי הוא עני בן טובים שצריך להכניס את בתו לחופה ומבקש נדבה הגונה, ולא היה זה לפי כבודו של הגביר לפוטרו במתנה מועטת של שתיים או חמש רובל, ונתן לו ביד רחבה נדבה הגונה בסך של מאה רובל.
שמח ובטוב לב יצא העני כשבידו מחזיק המאה רובל, והגביר הלך לגבאי הפתח ושואלו על פשר הדבר למה שלחו פנימה לחדרו ולא שלחו להגבאי צדקה כמו כל הקובצי-מעות, אמר הגבאי, דהאיש היה לבוש במעיל הדור וחשוב כאחד הסוחרים, וכפי שלימדוני להבחין באנשים לפי לבושים, כך נהגתי אתו.
יש אנשים שמקיימים התורה והמצות אך ורק באופן חיצוני, ואינם עושים את המצות בכוונות ראויות ולשם שמים, למרות שאין לו לאדם ללכת בדרך זו לכתחלה ועלי לקנות השלימות, מ"מ אף דרך זו התקנה בפרוזדור המביאו להטרקלין, כפי שאמרו רז"ל (אבות ד ט"ז) התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין.
במלכותא דרקיעא, כשהנשמה נפטר מעולם השפל הזה ונכנס לפרוזדור אשר שם המלאכים הממונים מביטים ורואים להיכן צריך להכנס זה אם לגן עדן או חלילה לגיהנום, אז כשרואים שהנשמה לבושה בבגדים קרועים ובלויים, ומעשיה ניכרים על לבושה שמטונף בעבירות, מיד שולחים אותה למקום שהרשעים נידונים בו, דלפי ראות עיניהם שם מקומה.
לעומת זה כשבאה הנשמה לבושה בבגדי שיראין, עטורה בתורה ומצוות ומעשים טובים, אזי אף אם יבדקו מתחתיהם וימצאו שהמצוות נעשו שלא לשמה ובלי כוונה רצויה וראויה, מ"מ לפי לבוש של הנשמה יקבעו מקומה.
וזהו שאמר התנא; התקן עצמך לפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, היינו שתכין את עצמך לפרוזדור בצורה כזה, שמיד כשיסתכלו על צורתך הרוחניות, יראו הכל שאתה ראוי להכנס לטרקלין.
ובודאי על האדם לעשות ולקיים את התורה ומצוות לשם ה' כראוי וכיאות ובכוונה לשם שמים, אולם על האדם לדעת דגם בזמן שאין באפשרותו לקיים המצוה בכוונה רצויה בכל פרטיה ודקדוקי' וכוונתי', מ"מ אל יתייאש חלילה שלא לקיים כלל המצוה, דגם מצות אלו, למרות חוסר השלימות קובע צורת האדם ואת שכרו לעתיד לבא.