הודעהעל ידי עקביה » א' מאי 21, 2017 12:58 am
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן צה
יד) בחיו"ד סימן ח, הביא מר בשם "חופת אליהו רבה": שלשה דברים העושה אותם דמו בראשו, היושב בצל הנר, והמכבה את הנר בפיו, והמשמש לאור הנר. וכנראה שהוא מאמר חז"ל, [וכן הוא באוצר המדרשים, אייזנשטיין עמוד קסב], והנה רבים לא נזהרים ומכבים הנר בפיהם, אם שייך לומר על זה מה שאמרו בשבת (קכט א) והאידנא דדשו בה רבים שומר פתאים ה'. והשיב הרב, שבודאי שראוי להזהר בזה, ורק מי שאינו יודע יגן עליו הפסוק שומר פתאים ה'. ולא עבדינן פירוקא לסכנתא. ע"כ. והנה גם בספר לחם הפנים (יו"ד סי' קטז סק"ה) כתב כן בשם רז"ל, שהובא בספר כל בו, וסיים אך אין הנשים נזהרות בזה בערב שבת, ושומר מצוה לא ידע דבר רע. ובקונטרס דברי זאב הביא כן בשם בן איש חי פרשת פינחס. וע"ש. וי"ל ע"ד. ולכאורה י"ל שכיון שלא נזכר בש"ס אין לחוש כל כך, ומיהו אין ראיה ממה שאמרו בנדה (יז א) חמשה דברים העושה אותם דמו בראשו, ולא חשיב הני, שי"ל דתנא ושייר. ושייר נמי השותה מים בלילי שבת ובלילי רביעיות, והשותה מים מן הנהרות, ע' בפסחים (קיב א) ובגיטין (ע א). ואף על גב דתני מניינא אמרינן תנא ושייר, כמ"ש התוספות בב"ק (צה א) ד"ה חמשה, ובקידושין (טז ב) ד"ה והא. וש"נ. וגם המשמש לאור הנר, אמרו בנדה (יז א) שהוא מגונה ובניו נכפים, ולא אמרו דמו בראשו. וצ"ע.