מה שתשיב - השפן הארנבת

[שמש]

קיבלתי במייל מארגון שעוסק בהסברה תורנית את המניפסט הזה של יוצא בשאלה שטוען שהשפן והארנבת הם הם המעכבים בפניו לשמור תו"מ הם ישמחו לקבל כל מידע בנושא כדי שיוכלו לפרסם את תגובתו בליווי תגובה ראויה (בעיניו ולמצער בעיני שאר הקוראים), אא"כ לדעת המנהלים ראוי להסיר או למחוק חלק מהטקסט (או להעביר לאספקלריא...).


כאן היה כל ה"קונטרס".


כנראה שפותח הנושא שגגה היה בידו שכן אין זה מייל מאדם שטוען כדבריו אלא העתק של קונטרס שלם מהבלי דעת אמת הכתוב כדרכם בשחצנות ומעורר את השאלה מדוע הארנבת והשפן הם מעלי גרה ואיך יתכן שהנחש עיבורו לשבע שנים ועוד שאלות דומות.
אין טעם להעתיק כאן את כל הקונטרס הזה. ומי שדווקא רוצה לראותו יודע למצאו.
ולעצם השאלות אפשר להביא פה תשובות.
הכותב כאן בשם אוצר החכמה.

[אוצר החכמה]

מי שמחפש אמת מדבר ביושר ולא באופן השחצני הזה.

ולדוגמה אחת ראה כאן בויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%9D
תופעה זו ידועה ומוכרת וקל למצאה גם במקומות אחרים וגם עורכי ויקיפדיה אינם חשודים על עודף אמונה.


ואחרי שהוכחנו שכותב המאמר אינו בקי בחיפוש קל באינטרנט אז כדבריו

צא וראה חכמתו של הכותב לדעת זמן עיבורם של כל נחשי תבל בלי שהמציאות הפריעה לו כלל. מה לו טירחת הבדיקה, הידיעה, התצפית והמסקנה או לפחות חיפוש קל באינטרנט. ספר לימוד לכתה ג בידו ועל פיו יקבע משך זמן העיבור!

[שברי לוחות]

עיין שיחת חולין
צהר י"א, עמ' רמט ואילך כמה תירוצים מיושבים יותר

[אוצר החכמה]

גם אם תחפש בגוגל ארנבת מעלת גרה תמצא בהינף מקלדת קלה ביאורים פשוטים על העניין (עיקרם הוא שמערכת העיכול של הארנבת והשפן דומה ביכולת שלה למערכת העיכול של מעלי הגרה) כך ששוב שחצנות לכתוב קונטרסים זה עניין אחד ותשובות פשוטות שקל למצאם בימינו זה עניין אחר. אבל את זה הם כמובן מעלימים.

[הגיונות]

כבר נשתברו בזה קולמוסים רבים ושערי ביאורים לא ננעלו.

ורק אציין שגם קורמן כתב בזה באחד מספריו.

[ניים ושכיב]

אין עיתותי בידי אפי' לקרוא את כל המניפסט וכ''ש לכתוב באריכות.
לגבי השפן והארנבת- פרופ' שמעון בודנהיימר שלח שאלה (קינטור?) לרב הרצוג על זה, ונדפסה תשובתו בשו''ת שלו. הוא מציע כמה תירוצים. האחרון שבהם הוא מחקר מדעי שהם דוקא כן מעלי גירה כי הם מקיאים את האוכל הקשה ולועסים אותו שוב. (מי שהעלה את הפקפוק בהעלאת הגרה הוא אריסטו (כלומר עוד לפני המשנה והגמרא, שהתעלמו מדבריו) ע''י שניתח את השפן והארנבת ולא מצא שם ארבע קיבות כמו בפרה. וא''כ לפי המחקר הנ''ל אין סתירה בין ממצאי אריסטו לתורה).
אגב אאל''ט כל הפקפוק הוא לגבי ארנבת, אבל שפן יש לו כמה מעיים לעיכול חוזר.
יש להעיר קצת שהמלבי''ם ריש ויקרא מדבר על דעת החוקרים לגבי סימני טהרה ולא מזכיר ענין הארנבת שזכרו כבר אריסטו, ולפי אותו מחקר שכן מעלה גרה א''ש, אע''פ שאינו ראיה.

לגבי קושיות אחרות מזואולוגיה על תורה- יש אתר באנגלית שעוסק בזה, לא בדקתי את תוכנו.
יש לו חוברת על השפן. לא היה לי פנאי לבדוק אם הוא כותב על המעיים שכתבתי.

לגבי קושיות מהמדע על התורה באופן כללי ועקרוני ומהותי, כבר האריכו בפורום, ואין לי פנאי לחפש איפה.

כל זה כתבתי בחפזון ועל פי זכרוני הבוגדני, ואי''ה לכשאפנה אשנה.
מסתמא לא יהיה צורך כי יבואו אחרים ויתקנו שגיאותי וימלאו חסרונותי.
(בינתיים כבר קדמוני אחרים)

[פלגינן]

מקופיא נראה שהחומר [מעלה הגרה] מגיע מבית מדרשו של ירון ידען, והרב סגל, שכבר נזכר כאן כמ"פ, טיפל בדבריו באריכות. איני יודע עד כמה אמינים דבריו.

[הגיונות]

נראה שהמאמר נלקח מהאתר 'דעת אמת', וכל מילה נוספת מיותרת...

כבר נשתברו בזה קולמוסים רבים ושערי ביאורים לא ננעלו.

ורק אציין שגם קורמן כתב בזה באחד מספריו.

ושוב נזכרתי שגם הרב הופמן בפירושו למסכת ויקרא העתסק בזה. וראה גם בשו"ת 'שרידי אש' (ח"ב סי' י"ז) שהביא וחיזק את דבריו.

[אוצר החכמה]

ה"מאמר" אכן נלקח מדעת "אמת" ולכן שיניתי לעיל כפי שאפשר לראות.

[יזל מדליו]

מענין לענין באותו ענין.

אני לא מאמין, לכל הסיפור הזה, שיש היום חוזרים בשאלה בגלל "שפן וארנבת" והם הם המעכבים אותו לשמור תו"מ.

אשמח לשמוע את דעתם של חכמי הפורום האם הם מאמינים או לא.

[עמקן]

לגבי קושיות אחרות מזואולוגיה על תורה- יש אתר באנגלית שעוסק בזה, לא בדקתי את תוכנו.

יש גדולים שבדקו תוכנו של בעל האתר וקבעו שיש לו דעות כוזבות. לא ידוע לי אם זה בא לידי ביטוי באתר, אבל אין סברא שלא.

[עזריאל ברגר]

ולהעיר מהרמב"ם הל' מאכלות אסורות, שכתב שרק גמל הוא מעלה גרה ואינו מפריס פרסה, והשיג עליו הראב"ד "זה שקר מפורסם בתורה".

[מה שנכון נכון]

ולהעיר מהרמב"ם הל' מאכלות אסורות, שכתב שרק גמל הוא מעלה גרה ואינו מפריס פרסה, והשיג עליו הראב"ד "זה שקר מפורסם בתורה".

ואי"ז כוונת הרמב"ם, וכמו שביאר המ"מ, וכמו שמפורש ברמב"ם עצמו בפ"ב ה"א ובסהמ"צ ל"ת קעב.