מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הבטחות התורה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי בתבונה » א' יוני 02, 2019 1:22 am

עקביה כתב:בירושלמי (תענית ג א, הובא ונדון לעיל) כתוב: ר' בעא מישרי שמיטתא.

ופירש קרבן העדה שם: ר'. רצה להתיר לעשות מלאכה בשביעית דסבירא ליה שביעית בזמן הזה דרבנן דאין שביעית נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ואין יובל נוהג אלא בזמן שכל יושביה עליה ולפיכך רצה להקל מפני צורך העניים:

השאלה היא כיצד יכול רבי להתיר מה שתקנו הקדמונים, כשאלת הגמ' (ע"ז לו.) על היתר אחר של רבי: אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין.

שמא אפ"ל שמעולם לא ישב בי"ד ותיקן לשמור שמיטה, אלא מה שקרה הוא שכאשר גלו עשרת השבטים בימי חזקיהו מלך יהודה ובטל חיוב שמיטה מדאורייתא, המשיכו ביהודה לשמור שמיטה כפי שעשו עד כה (אולי משום שקיוו לשיבת כל יושביה, כמו תקנות ריב"ז משום 'מהרה יבנה המקדש'), וכך גם אחרי חזקיהו, עד הגלות האחרונה. וכיון שהם נהגו כך כדבר המובן מאליו, גם לעולי בבל היה חשוב לשמור על כך, ולכן התייחסו לזה כאל חובה מדרבנן, והשאירו הרבה כרכים שלא כבשום כדי שיוכלו לסמוך עליהם עניים בשביעית (חולין ז.).

ומשום כך יש בכוחו של רבי יהודה הנשיא להתיר את השמיטה מפני צורך עניים, ואי"ז מבטל דברי בי"ד חברו.

הקושיא לדעת הרמבם שתו"מ היו דרבנן בבית שני ואם כן התקנה קדומה ואיך סבר לבטלה?
ואם"ל שסבר רבי לומר שתיקנו רק כשהארץ בידי ישראל, או רק בזמן הבית.
עוד אפשר לומר שהתקנה היתה כי ראו את התיישבותם כתחילת המצב של כל יושביה עליה, ולכן רבי סבר להתיר

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 02, 2019 1:22 am

בתבונה כתב:הרבה לא כבשו אבל בהם גרו גוים שלא נתנו לקט שכחה ופאה.
הכוונה לאלו שגרו בהם ישראל ולא קידשום והם היו מעטים

מלשון הברייתא לא משמע כך. המשמעות היא שאת אותם 'הרבה כרכים' הניחו עבור העניים.

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי בתבונה » א' יוני 02, 2019 1:25 am

עקביה כתב:
בתבונה כתב:הרבה לא כבשו אבל בהם גרו גוים שלא נתנו לקט שכחה ופאה.
הכוונה לאלו שגרו בהם ישראל ולא קידשום והם היו מעטים
ג'ק
מלשון הברייתא לא משמע כך. המשמעות היא שאת אותם 'הרבה כרכים' הניחו עבור העניים.

מקום שכיבשו עולי מצרים ולא כיבשו עולי בבל ידוע גם מחזל שגרו בהם גוים.
לגבי הדיוק מסתבר שהכוונה שהיו כמה מקומות כאלו לא מקום אחד שתים אבל ודאי שלא הכוונה שמה שלא כיבשו עולי בבל היה תחת יד ישראל ולא קידשום. אולי מישהו יכול לציין מהם אותם הרבה כרכים שכבשו ולא קידשו?
נערך לאחרונה על ידי בתבונה ב א' יוני 02, 2019 1:31 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 02, 2019 1:29 am

בתבונה כתב:א. הקושיא לדעת הרמבם שתו"מ היו דרבנן בבית שני ואם כן התקנה קדומה ואיך סבר לבטלה?
ב. ואם"ל שסבר רבי לומר שתיקנו רק כשהארץ בידי ישראל, או רק בזמן הבית.
ג. עוד אפשר לומר שהתקנה היתה כי ראו את התיישבותם כתחילת המצב של כל יושביה עליה, ולכן רבי סבר להתיר

א. הנושא הוא שמיטה. לא תו"מ.
ב. בפשטות זה קשור לקדושת הארץ, ולא לנתונים אחרים.
ג. לא הבנתי.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי תוכן » א' יוני 02, 2019 1:45 am

עקביה כתב:אם כן, אז אין כאן תשובה, שכן הבטחות צריך לקיים.


גם על בחירה חופשית יש הבטחה.

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי בתבונה » א' יוני 02, 2019 2:11 am

עקביה כתב:
בתבונה כתב:א. הקושיא לדעת הרמבם שתו"מ היו דרבנן בבית שני ואם כן התקנה קדומה ואיך סבר לבטלה?
ב. ואם"ל שסבר רבי לומר שתיקנו רק כשהארץ בידי ישראל, או רק בזמן הבית.
ג. עוד אפשר לומר שהתקנה היתה כי ראו את התיישבותם כתחילת המצב של כל יושביה עליה, ולכן רבי סבר להתיר

א. הנושא הוא שמיטה. לא תו"מ.
ב. בפשטות זה קשור לקדושת הארץ, ולא לנתונים אחרים.
ג. לא הבנתי.

א הכוונה לשמיטה, הניסוח היה כך ביות וברמב"ם כתוב שבזמן בית שני תו"מ דרבנן ודעת הכ"מ שהרמב"ם סבר ששמיטה בזה"ז דאורייתא אלא שלרוב הדעות תליא הא בהא. ולכן כתבתי תו"מ כשהכוונה לדעות שתלייא הא בהא.
ב. לדעה שכל קדושת המצוות התלויות בארץ בטלה ובזמן בית שני היתה דרבנן, אז יתכן לומר שגדר התקנה דרבנן הוא כשא"י ביד ישראל או כשיש בית המקדש (כמו תוספת שביעית). ואפילו אם נאמר שקדושת הארץ מדאורייתא לא בטלה כלל ורק שביעית תלויה ברוב יושביה עליה, עדיין יתכן לומר שסבר שגדר התקנה הוא כדלעיל.
ג. הכוונה שהתקנה הייתה שהיות וראו את עצמם כתחילת הקיבוץ גלויות בזמנם, תקנו שלא יחכו לרגע שרוב יושביה עליה, אלא כבר יתנהגו כאילו זה כבר כך.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 02, 2019 6:58 am

עקביה כתב:
בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני יש ירושלמי מפורש על תוקף מצוות התלויות בארץ בבית שני אם זה תקנה או מנהג.

מאד מעניין אותי לראות דבר כזה, אם ישנו. אודה מאד אם תוכל לציין למקומו.

אמר רב אלעזר מאליהן קבלו עליהן את המעשרות, מה טעם בכל זאת אנו כורתים אמנה וכותבים ועל החתום שרינו לויינו וכהנינו, מה מקיים רבי אלעזר ואת בכורות בקרינו וצאנינו, מכיון שקיבלו עליהן דברים שלא היו מחוייבים עליהן, אפילו דברים שהיו מחוייבים עליהן העלה עליהן כאילו מאיליהן קבלו עליהן, מה מקיים רבי יוסי ברבי חנינא ובכל זאת, מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות, העלה עליהן הכתוב כאליו מאיליהן קבלו עליהן... (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א- ומההקשר שם לאו דווקא מעשרות אלא גם שמיטה)

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 02, 2019 8:40 am

יישר כח!!
השאלה היא האם למ"ד שהם קבלו עליהם זה נחשב כתקנת בי"ד, עד שאין בי"ד אחר יכול לבטלה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 02, 2019 8:54 am

ירושלמי יבמות ז, ג:
א"ר אלעזר כיני מתניתא עבדיה יאכלו עבדיו לא יאכלו דל כן היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלין רבי יאשיה בשם רבי יוחנן אם מזו אפילו היא לא תאכל אמר רבי חגיי קומי ר' יוסה לא דרבי יוחנן פליג לא אמר אלא מזו אפילו היא לא תאכל אתא עובדא קומי רבי יהושע בן לוי אמר צא וראה היאך הציבור נוהג רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי ולא דבר הלכה זו אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע מה טיבה צא וראה היאך הציבור נוהג ונהוג ואנן חמיי ציבורא דלא מיכלון אמר רבי יוסה הדא אמרה אין העבד פוסל את מי שהוא ראוי לאכול ולא מאכיל את מי שאינו ראוי לאכול תני רבי ישמעאל בר יוסף משום אביי היה בת מאכלת רבי אימי בשם רבי יוחנן שכן היה ראויה לתופשן מן המזונות ואשה אינה ראויה לתופשן מן המזונות ראוי' היא לתבוע כתובתה ולאבד כתובתה וקשיא כתובה מדבר תורה ומזון הבנות מדבריהן ודבריהן עוקרין דבר תורה כמאן דמו מאליהן קיבלו עליהן את המעשרות אשכחת א"ר ישמעאל בר רבי יוסה חלוק על ר' אבון דאמר רבי סימון בשם חילפיי רבי ורבי ישמעאל בי רבי יוסי ובר הקפר נמנו על אביך אשקלון וטיהרוהו מפי רבי פינחס בן יאיר שאמר יורדין היינו לסירקי של אשקלון ולוקחין חטים ועולין לעירינו וטובלין ואוכלים בתרומתינו למחר ביקשו להימנות עליה לפוטרו מן המעשרות ומשך רבי ישמעאל בי רבי יוסי את ידיו שהיה מסתמך על בן הקפר אמר לו בני למה לא אמרת לי מפני מה משכת את ידיך והייתי אומר לך אתמול אני טמאתי ואני טיהרתי עכשיו אני אומר לך שמא שנתכבשה מדבר תורה היאך אני פוטרה מדבר תורה מאימתי היא טמאה משום ארץ העמים אשכח תני בשם אביי מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות ואמר יאות מעשרות מדבריהן ומזון הבנות מדבריהן ודבריהן עוקרין את דבריהן ....



ויעויין בדברי רבינו שמשון משנץ על המשנה בשביעית שם


והנה דברים מתוך מאמרו של הרב אוהד פיקסלר:
קדושת הארץ
1.docx
(29.57 KiB) הורד 184 פעמים

(ללא שהבאת הדברים מהווה הסכמה עם כל האמור במאמר, כמובן)

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 02, 2019 9:07 am

תוכן כתב:
עקביה כתב:אם כן, אז אין כאן תשובה, שכן הבטחות צריך לקיים.


גם על בחירה חופשית יש הבטחה.

היכן?

עכ"פ אילו אדם היה מתנהג כך, מבטיח הבטחה מעשית וברורה מאד, ואח"כ מתנער ממנה בתירוצים שאינם מספקים (שכן ההבטחה על השמיטה אינה שכר מצווה בהאי עלמא כלל ועיקר, ואינה פוגעת בבחירה החופשית), הייתי מוקיע אותו ככזבן שא"א לתת בו אמון, וחס לי מלייחס הנהגה כזו לקב"ה.

ואפילו אם התירוץ הזה כן היה מספק, א"כ הבטחת השמיטה היא הבטחת סרק שאין כוונה לקיים אותה. האם יעלה על הדעת לייחס כזאת לקב"ה??

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 02, 2019 9:38 am

בתבונה כתב:ב. לדעה שכל קדושת המצוות התלויות בארץ בטלה ובזמן בית שני היתה דרבנן, אז יתכן לומר שגדר התקנה דרבנן הוא כשא"י ביד ישראל או כשיש בית המקדש (כמו תוספת שביעית). ואפילו אם נאמר שקדושת הארץ מדאורייתא לא בטלה כלל ורק שביעית תלויה ברוב יושביה עליה, עדיין יתכן לומר שסבר שגדר התקנה הוא כדלעיל.
ג. הכוונה שהתקנה הייתה שהיות וראו את עצמם כתחילת הקיבוץ גלויות בזמנם, תקנו שלא יחכו לרגע שרוב יושביה עליה, אלא כבר יתנהגו כאילו זה כבר כך.

ב. לא נשמע שזה קשור. אבל גם אם כן, בזמן רבי א"י לא הייתה ביד ישראל? אמנם היו תחת שלטון הרומאים, אבל גם עולי בבל היו תחת שלטון פרס. מה טעם לקשור שמיטה לביהמ"ק?
ג. ולכן מה?

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי בתבונה » א' יוני 02, 2019 9:42 am

עקביה כתב:
בברכה המשולשת כתב:
עקביה כתב:
בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני יש ירושלמי מפורש על תוקף מצוות התלויות בארץ בבית שני אם זה תקנה או מנהג.

מאד מעניין אותי לראות דבר כזה, אם ישנו. אודה מאד אם תוכל לציין למקומו.

אמר רב אלעזר מאליהן קבלו עליהן את המעשרות, מה טעם בכל זאת אנו כורתים אמנה וכותבים ועל החתום שרינו לויינו וכהנינו, מה מקיים רבי אלעזר ואת בכורות בקרינו וצאנינו, מכיון שקיבלו עליהן דברים שלא היו מחוייבים עליהן, אפילו דברים שהיו מחוייבים עליהן העלה עליהן כאילו מאיליהן קבלו עליהן, מה מקיים רבי יוסי ברבי חנינא ובכל זאת, מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות, העלה עליהן הכתוב כאליו מאיליהן קבלו עליהן... (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א- ומההקשר שם לאו דווקא מעשרות אלא גם שמיטה)

יישר כח!!
השאלה היא האם למ"ד שהם קבלו עליהם זה נחשב כתקנת בי"ד, עד שאין בי"ד אחר יכול לבטלה.

חומרי דרבי זירא רמבם איסורי ביאה יא ט

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 02, 2019 9:47 am

בתבונה כתב:
עקביה כתב:השאלה היא האם למ"ד שהם קבלו עליהם זה נחשב כתקנת בי"ד, עד שאין בי"ד אחר יכול לבטלה.

חומרי דרבי זירא רמבם איסורי ביאה יא ט

מה אתה רואה שם?

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי בתבונה » א' יוני 02, 2019 9:52 am

תעיין שם ברמב"ם משמע שקיבלו על עצמם בלי תקנה ואעפכ אי אפשר לבטלה

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 02, 2019 10:00 am

בתבונה כתב:תעיין שם ברמב"ם משמע שקיבלו על עצמם בלי תקנה ואעפכ אי אפשר לבטלה

כוונתך כנראה למש"כ שם בה"י.
ודא שזו ההנהגה הנצרכת. גם משמיטה לא עלה על דעת איש לסור.
אבל זה לא אומר שלבי"ד שיעמוד וירצה לבטל את מה שהיה, יש בעיה של 'אין בי"ד מבטל דברי בי"ד חברו'.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי תוכן » א' יוני 02, 2019 10:28 am

עקביה כתב:
תוכן כתב:
עקביה כתב:אם כן, אז אין כאן תשובה, שכן הבטחות צריך לקיים.


גם על בחירה חופשית יש הבטחה.

היכן?

עכ"פ אילו אדם היה מתנהג כך, מבטיח הבטחה מעשית וברורה מאד, ואח"כ מתנער ממנה בתירוצים שאינם מספקים (שכן ההבטחה על השמיטה אינה שכר מצווה בהאי עלמא כלל ועיקר, ואינה פוגעת בבחירה החופשית), הייתי מוקיע אותו ככזבן שא"א לתת בו אמון, וחס לי מלייחס הנהגה כזו לקב"ה.

ואפילו אם התירוץ הזה כן היה מספק, א"כ הבטחת השמיטה היא הבטחת סרק שאין כוונה לקיים אותה. האם יעלה על הדעת לייחס כזאת לקב"ה??


כל התורה כולה נשענת על הנחה שיש בחירה חופשית, וכיון שהקב"ה כרת ברית עם ישראל על התורה, א"כ כרת איתם ברית גם על הבחירה החופשית.

אם הייתי מבטיח הבטחה למישהו, והוא היה לוקח את זה למקום שלא התכוונתי בכלל, הייתי אומר, שהוא לקח את ההבטחה למקום שלא התכוונתי כלל, ושבפעם הבא ידבר איתי לפני שהוא מסיק מסקנות.

וכמו שאמרתי, שהבטחה זו היא לא הבטחת סרק, כי תכלית מי שומר תורה ומצוות, אפשר להבחין אם רוצים, שבאמת יותר טוב לו.

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 02, 2019 11:08 am

תוכן כתב:א. אם הייתי מבטיח הבטחה למישהו, והוא היה לוקח את זה למקום שלא התכוונתי בכלל, הייתי אומר, שהוא לקח את ההבטחה למקום שלא התכוונתי כלל, ושבפעם הבא ידבר איתי לפני שהוא מסיק מסקנות.

ב. וכמו שאמרתי, שהבטחה זו היא לא הבטחת סרק, כי תכלית מי שומר תורה ומצוות, אפשר להבחין אם רוצים, שבאמת יותר טוב לו.

א. הבטחת השמיטה היא מפורשת ופשוטה. וכי לאיזה מקום לוקח אותה מי שעושה את מה שנצטווה ומצפה שהמבטיח יעמוד בדיבורו?
ב. להבחין שיותר טוב לו אינו ממין העניין. הציפייה הצודקת והפשוטה היא שדבר אחד מדברו של הקב"ה לא ישוב ריקם, ושהדברים יתקיימו כפשטם.

סלח לי ידידי, אבל הסנגוריה המשונה הזו עושה את התורה ללעג וקלס.

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי בתבונה » א' יוני 02, 2019 11:46 am

עקביה כתב:
בתבונה כתב:תעיין שם ברמב"ם משמע שקיבלו על עצמם בלי תקנה ואעפכ אי אפשר לבטלה

כוונתך כנראה למש"כ שם בה"י.
ודא שזו ההנהגה הנצרכת. גם משמיטה לא עלה על דעת איש לסור.
אבל זה לא אומר שלבי"ד שיעמוד וירצה לבטל את מה שהיה, יש בעיה של 'אין בי"ד מבטל דברי בי"ד חברו'.

לעולם' יותר משמע לכאורה כדבריו בהלכות ממרים פרק ב הלכה ג שגם בית דין גדול מהם בחכמה ובמניין לא יכול לבטל. פחות משמע שכל בית דין שירצה יכול לבטל.

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 02, 2019 11:50 am

לי לא משמע כך.

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי בתבונה » א' יוני 02, 2019 12:02 pm

עקביה כתב:לי לא משמע כך.


נדמה לי שדנים בשאלה זו לגבי חומרא דרבי זירא.

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 02, 2019 12:11 pm

בתבונה כתב:
עקביה כתב:לי לא משמע כך.


נדמה לי שדנים בשאלה זו לגבי חומרא דרבי זירא.

אם תוכל לציין מ"מ, אדרבה.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » א' פברואר 09, 2020 1:49 am

עקביה כתב:למעשה, מצאנו כיוצא בזה במקום אחר.
הגמרא (קידושין לט:) אומרת:
רבי יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה, שאין תחיית המתים תלויה בה;
בכיבוד אב ואם כתיב: למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך, בשילוח הקן כתיב: למען ייטב לך והארכת ימים,
הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות, ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים, ובחזירתו נפל ומת, היכן טובת ימיו של זה? והיכן אריכות ימיו של זה?
אלא, 'למען ייטב לך' - לעולם שכולו טוב, 'ולמען יאריכון ימיך' - לעולם שכולו ארוך.


הרי דברי הכתוב ברור מללו:
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (שמות כ יב).
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (דברים ה טז).
והיכן זה 'על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך' אם לא בעולם הזה?

מה באמת התשובה? [לא עיינתי כעל בכל האשכול, האם מישהו כתב ע"כ תשובה?]

עקביה
הודעות: 5431
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הבטחות התורה

הודעהעל ידי עקביה » א' פברואר 09, 2020 2:07 am

גם זו לטובה כתב:
עקביה כתב:למעשה, מצאנו כיוצא בזה במקום אחר.
הגמרא (קידושין לט:) אומרת:
רבי יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה, שאין תחיית המתים תלויה בה;
בכיבוד אב ואם כתיב: למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך, בשילוח הקן כתיב: למען ייטב לך והארכת ימים,
הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות, ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים, ובחזירתו נפל ומת, היכן טובת ימיו של זה? והיכן אריכות ימיו של זה?
אלא, 'למען ייטב לך' - לעולם שכולו טוב, 'ולמען יאריכון ימיך' - לעולם שכולו ארוך.


הרי דברי הכתוב ברור מללו:
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (שמות כ יב).
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (דברים ה טז).
והיכן זה 'על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך' אם לא בעולם הזה?

מה באמת התשובה? [לא עיינתי כעל בכל האשכול, האם מישהו כתב ע"כ תשובה?]

viewtopic.php?f=17&t=34134#p369728

בהמשך הגבתי על דבריו ולא עם הכל הסכמתי, אבל על עיקר השאלה הוא כן נתן תשובה.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 164 אורחים