שערי חכמה כתב:אכן כך מתברר מלשונו של השואל, והתשובה היא: את המילים "לא אוכל" הוא קרא נכון, אבל את שאר קריאת התורה הוא לא קרא נכון...
דרומי כתב:נראה לי שיצא י"ח, ויש לי ראיה מאיזה סיפור חסידי - בעז"ה בהמשך, בל"נ
שברי לוחות כתב:שאלה להלכה שאירע בשבת זו בבעל קןרא שקרא את הפסוק לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני, ובמקום לא אוכל במלאפום קרא לא אכל בקמץ, שלפי המבטא החסידי המשמעות שונה לגמרי, ויש שאמרו שהיות ולפי מבטא אחר גם לא אכל בקמץ נשמע כמו לא אוכל במלאפום.
האם יצאו ידי חובת הקריאה או לא
יורנו המורה ושכרו מרובה מן השמים
שברי לוחות כתב:שערי חכמה כתב:אכן כך מתברר מלשונו של השואל, והתשובה היא: את המילים "לא אוכל" הוא קרא נכון, אבל את שאר קריאת התורה הוא לא קרא נכון...
זאת אומרת שצריך לחזור ולקרוא את כל הפרשיות מבראשית?
שערי חכמה כתב:שברי לוחות כתב:שערי חכמה כתב:אכן כך מתברר מלשונו של השואל, והתשובה היא: את המילים "לא אוכל" הוא קרא נכון, אבל את שאר קריאת התורה הוא לא קרא נכון...
זאת אומרת שצריך לחזור ולקרוא את כל הפרשיות מבראשית?
מ"בראשית" ועד "לעיני כל ישראל", כמספר שני חייו שבהם שמע קריאת התורה בהברה משובשת...
עזריאל ברגר כתב:לא הגיוני לומר שמכיוון שבמבטא אחר זה מתאים לכן יצא י"ח.
כגון הקורא במבטא אשכנזי שקרא את שם אדנות בפתח - ודאי הוי שינוי משמעות (אדונים שלי, כמו "הנה נא אדוני").
או הקורא במבטא ספרדי שקרא כף בקמץ-קטן בפסוק "וכל בשליש עפר הארץ" - ודאי הוי שינוי משמעות (לשון "הכל" במקום לשון מדידה).
שברי לוחות כתב:דרומי כתב:נראה לי שיצא י"ח, ויש לי ראיה מאיזה סיפור חסידי - בעז"ה בהמשך, בל"נ
נחכה
דרומי כתב:בספר השיחות תש"ה - של האדמור מחבד הריי"צ - בעמוד 8 מסופר שאצל הבעש"ט היה מנהג שבראש השנה ובמוצאי יוהכ"פ אומרים "גוט יום טוב", ואילו בשאר ימים טובים היו אומרים "גיט יום טוב". הוא מסביר את הטעם בזה, ואכמ"ל, ומספר גם שכאשר בעל התניא - שהיה ליטאי במקור - הגיע בפעם הראשונה לראש השנה הוא אמר "גוט יום טוב" והתפלאו עליו: מהיכן אתה יודע שצריך ככה להגיד? והשיב: "ביי אונז זאגט מען אלע יום טוב אזוי"...
עכ"פ מפורש שם שגם אצל הבעש"ט ותלמידיו שהמבטא שלהם היה מבטא 'פולני', והיו אומרים בדרך כלל "גיט יום טוב", מכל מקום היו לפעמים שהיו אומרים "גוט יום טוב", והדבר לא נחשב לטעות.
אך יש לחלק כמובן, ועדין צריך בירור.
דרומי כתב:בספר השיחות תש"ה - של האדמור מחבד הריי"צ - בעמוד 8 מסופר שאצל הבעש"ט היה מנהג שבראש השנה ובמוצאי יוהכ"פ אומרים "גוט יום טוב", ואילו בשאר ימים טובים היו אומרים "גיט יום טוב". הוא מסביר את הטעם בזה, ואכמ"ל, ומספר גם שכאשר בעל התניא - שהיה ליטאי במקור - הגיע בפעם הראשונה לראש השנה הוא אמר "גוט יום טוב" והתפלאו עליו: מהיכן אתה יודע שצריך ככה להגיד? והשיב: "ביי אונז זאגט מען אלע יום טוב אזוי"...
עכ"פ מפורש שם שגם אצל הבעש"ט ותלמידיו שהמבטא שלהם היה מבטא 'פולני', והיו אומרים בדרך כלל "גיט יום טוב", מכל מקום היו לפעמים שהיו אומרים "גוט יום טוב", והדבר לא נחשב לטעות.
אך יש לחלק כמובן, ועדין צריך בירור.
שערי חכמה כתב:בהברה הנכונה, אינני מתיימר לקבוע מה היא, אבל ידוע בהחלט מה היא לא.
כדכד כתב:דרומי כתב:בספר השיחות תש"ה - של האדמור מחבד הריי"צ - בעמוד 8 מסופר שאצל הבעש"ט היה מנהג שבראש השנה ובמוצאי יוהכ"פ אומרים "גוט יום טוב", ואילו בשאר ימים טובים היו אומרים "גיט יום טוב". הוא מסביר את הטעם בזה, ואכמ"ל, ומספר גם שכאשר בעל התניא - שהיה ליטאי במקור - הגיע בפעם הראשונה לראש השנה הוא אמר "גוט יום טוב" והתפלאו עליו: מהיכן אתה יודע שצריך ככה להגיד? והשיב: "ביי אונז זאגט מען אלע יום טוב אזוי"...
עכ"פ מפורש שם שגם אצל הבעש"ט ותלמידיו שהמבטא שלהם היה מבטא 'פולני', והיו אומרים בדרך כלל "גיט יום טוב", מכל מקום היו לפעמים שהיו אומרים "גוט יום טוב", והדבר לא נחשב לטעות.
אך יש לחלק כמובן, ועדין צריך בירור.
מאז שהבאת שיש ראיה מסיפור חסידי לא ידעתי ממתי מביאים ראיות להלכה מסיפורים ועכשיו שהבאת את הסיפור - מה הראיה בכלל מאיחולים לחגים לענין קריאת התורה? (חוץ מזה בעל התניא הי' אצל הבעש"ט? בזכרוני מספורי חב"ד הבעש"ט אמר שבעל התניא שייך לתלמידו ולא אליו)
כדכד כתב:שערי חכמה כתב:בהברה הנכונה, אינני מתיימר לקבוע מה היא, אבל ידוע בהחלט מה היא לא.
אם אין ידוע מה ההברה הנכונה מה יעזור לו לקרוא בהברה אחרת שגם היא לא נכונה? זו אחת הסיבות שכל הפוסקים חוץ מהרב שערי חכמה מורים לכתחילה לכל עדה להשאר במנהג המקובל בידה
כדכד כתב:ההברה הגליציאית הונמגרית מכונה בטעות חסידית ואכן חסידי חב"ד קרלין סלונים ועוד לא נוהגים בה והונגרי שאינם חסידים ישנם שכן נוהגים בה. מה שכתבת שהביא חדשה איני יודע מנין לך וגם ההברה הליטאית הנהוגה כיום אינה לגמרי כמו שנהגו בליטא פעם. שיבושים יש בכל ההברות ועד שיבוא בן דוד משיח צדקנו לא נדע איזו הנכונה ולכן מורים הפוסקים לכ"א לאחוז במנהג אבותיו
עזריאל ברגר כתב:ההסבר שלהם היה, שבג' הרגלים אומרים "גיט" - כלומר תן לנו - "יום טוב", אבל בר"ה ומוציו"כ אומרים "גוט" גימטריא ח"י.
כדכד כתב:כנראה שהנוהגים בהברה זו סומכים על מסורת אבותיהם ואינם רואים צורך ל"בדוק את הנושא ברצינות".
כדכד כתב:אבא שלהם עשה כך כי אבא שלו גם עשה כך. איני יכול לומר שזה נמשך עד יעקב אבינו שהרי אנו רואים שיש עדות שונות המחזיקות בהברות שונות וכנראה שבכל מקום הושפעו מסביבתם אבל ברור שכל מי שמתפלל בהברה זו או אחרת כי זה מנהג אבותיו יש לו מסורת מאבותיו שכך מתפלים וקוראים בתורה
שערי חכמה כתב:כדכד כתב:אבא שלהם עשה כך כי אבא שלו גם עשה כך. איני יכול לומר שזה נמשך עד יעקב אבינו שהרי אנו רואים שיש עדות שונות המחזיקות בהברות שונות וכנראה שבכל מקום הושפעו מסביבתם אבל ברור שכל מי שמתפלל בהברה זו או אחרת כי זה מנהג אבותיו יש לו מסורת מאבותיו שכך מתפלים וקוראים בתורה
אם לזה שהוא עושה כמו אבא שלו אתה קורא מסורת, אתה מזלזל במושג מסורת אבות. הם עושים כמו אבא שלהם ויהי מה, ולא משנה כמה שזה מוטעה.
למשל, אצל חסידי צאנז וסאטמר מברכים על תפו"א שהכל בגלל טעות של מי שסבר שתפו"א הם כמהין ופטריות. כיום הטעות התבררה, אבל אותם זה לא מענין, הם עושים כמו אבא שלהם...
בקיצור, להתכחש לאמת הברורה ולעשות כמו הטעות של אבא שלהם זו לא מסורת, לא תורה, לא חכמה ולא חסידות, אבל ככה זה וזהו זה.
כדכד כתב:יש כל מיני סוגים של הגייה שנוצרו כנראה בהשפעת הגלות
כדכד כתב:כידוע בני אפרים יצאו ממצרים לפני כולם וכנראה בגלל זה הם לא קבלו את המסורת לומר ש' ימנית
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 255 אורחים