...בתוך הדברים בשיעור שם, כת"ר מזכיר כי לימוד ש"ס משניות זהו הבסיס העיקרי של ידיעת התורה, וכן את החיוב להגיע לידיעה זו כבר בגיל צעיר יחסית, ולכה"פ קודם גיל הנישואים. כי ידיעת התורה לא אמורה להיות מצוה שנשלם זמנה בעת הגסיסה, כך על פי הנאמר בשיעור.
במענה לא' מהשואלים המספר ע"ע כי איננו בקיא בששה סדר משנה, עונה כבוד הרב "אין אדם משים עצמו רשע".
ואני הקטן גדלתי כל ימי בין החכמים, ומעולם לא שמעתי כדברים הללו, ואדרבה אשמח לדעת את מקורם בגמרא ובסברא.
ואפרט את טענותי.
א. לכאו' א"א לראות במשנה שום עיקר ובסיס העומד בפני עצמו. הן מצד הלימוד ע"מ לעשות, שזה לא נעשה כלל ע"י המשנה, ("מבלי עולם" נאמר עליהם), והן מצד ריבוי המושגים החסרים בה. כיצד נראית השבת של מי ששומר אותה לפי מה שלמד במשנה מס' שבת? ומהי ידיעתו של הלומד פרק איזהו נשך על הלכות ריבית? ומה בכלל מספרת לנו המשנה על ציצית ותפילין חנוכה וספירת העומר? כמה אחוזים מהל' תערובות נמצאים במשנה? והל' משכון? והל' יאוש ושינוי? שחיטה ומליחה? כיבוד או"א וצדקה? וכן הלאה.
ב. ההגדרה של ידיעת מושגים היא ג"כ מחודשת לי. התורה היא הרי איננה אסופת מושגים וכותרות, כי אם רבבות הלכות וסברות וענינים, בכל התחומים. מי קבע שהלכה מוגדרת ומסויימת בדין בורר ביו"ט היא חשובה פחות מאיזה מושג כללי בדיני הקרבנות.
ג. וכאשר נתבונן בדברים במבט של "על מנת לעשות", לכאו' ודאי שאין הבדל בין לימוד מחלוקת בין המשנ"ב לחזו"א על פרטי מצוה מסויימת, או ויכוח בין הש"ך והט"ז בכללי ביטול ברוב, לעומת לימוד מחלוקת תנאים על המקריב שאר זבחים לשם פסח בשאר ימות השנה. אדרבה ואדרבה.
ד. קביעת גיל היא ג"כ דבר מחודש בעיני, הן אמנם שנאמרו כללים של קדימה, כמו למיגרס והדר למיסבר וכד', אבל כל זה הוא בתוך המסגרת של התורה, לברר מהו הסדר הנכון בדרכי הלימוד, ידיעה ואח"כ העמקה וכד', וגם יש היגיון להכיר קצת ''מושגים'' בגיל צעיר כדי לא להיתקל בהם רק בגיל מבוגר כשהשכל כבר פחות בשל לקליטת מושגים חדשים. אבל לקבוע מסמרות ולומר גיל מסויים שבו צריך להכיר את המושגים של ששה סדר משנה, זהו דבר שצריך להיות לו מקורות ברורים לכאו', והם אינם ידועים לי ולרבותי כלל.
ה. יותר הגיוני הוא לומר שבאמת כל לימוד ולימוד מקדם את הידיעה, בהבנת תוכן התורה, ובהסקת מסקנות לדינא, ולכן כל עוד שיש לאדם דברים שהוא לא למד או למד ושכח, הן מהדברים הכתובים במשנה, או הכתובים בגמרא, או הרמוזים בפוסקים, או התלויים בסברא וכו', הרי הוא מצווה במצות ידיעת התורה ועליו להמשיך ולאגור את דברי התורה אצלו, עד שייאמר עליו במיתתו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. וא"א בשום אופן לקבוע קריטוריונים מה צריך לדעת באיזה גיל, או לקבוע בזה עיקר וטפל או ענפים ושורשים וכו', הכל חשוב והכל הכרחי. (וכמובן שיש קדימות להנוגע למעשה, כידוע). אפשר ס"ה לקבוע סדר רצוי ומומלץ באופן כללי, כדי להספיק כמה שיותר בכמה שפחות. אבל לא מעבר לכך.
עושה חדשות כתב:שמעתי מחכ"א שליט"א שטען שהבסיס המחוייב על כאו"א בגיל צעיר (עד החתונה), זה לידע כראוי ששה סדרי משנה על בוריין.
עושה חדשות כתב:כידוע, יש חשיבות וחומרא ב"דבר המפורש בתורה", להקדימו לאינו מפורש, וכד'.
וכמובן כבר דנו בזה אם זה סימן או סיבה, וכו'.
כעת אשאל, האם יש חומרא ב"דבר המפורש במשנה"?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 116 אורחים