הודעהעל ידי הפשטן » ג' יוני 13, 2017 11:20 am
אף אחד משניהם לא צודק.
הנוסע לא צודק, בזה שהסתפק בלתת לנהג שטר גדול, מתוך ציפייה שלנהג יהיה עודף. אמנם "מקובל" שנהגים שומרים לעצמם כסף קטן לצורכי החזרת עודף, אבל שום נהג לא "חייב" להחזיק אצלו כסף קטן. אם לויתי כסף, ואני בא להחזיר את הכסף, ולמלווה אין עודף, ולכן אני מתעכב בהחזרת החוב (במקום שאתן למלווה את השטר הגדול ושאחכה עד שהמלווה יוכל מתישהו להחזיר לי את העודף כשיוכל), אז אני לא בסדר, כמו כל לווה שמתעכב בהחזרת חובו. אין נפ"מ, בין לווה שאין לו שום כסף להחזיר, לבין לווה שיש לו שטר יותר מדי גדול ולכן אינו מחזיר אפילו אגורה: בשני המקרים הלווה לא החזיר את חובו, ולכן הוא לא בסדר.
אבל גם הנהג לא צודק. אמנם, בסוף הנסיעה, הנוסע נהיה חייב לנהג. אבל הנהג, שהוא כעת בגדר מלווה, רשאי רק לטרוף מהלווה, כלומר לחטוף מהנוסע בכח את סכום החבות המדוייק אם יש כזה סכום אצל הנוסע, אבל לנהג אין זכות לחטוף את הנוסע עצמו לתחנת הדלק בניגוד לרצונו של הנוסע, כי בחטיפה כזאת יש לפחות אבק של "וגונב איש ומכרו", אלא אם כן הנוסע הסכים לכך מראש.
הפתרון נמצא רק אצל הנוסע: הוא צריך להחליט בין אחת משלוש אפשרויות.
או: א. שיסכים ששניהם יסעו מייד לתחנת הדלק הקרובה (אמנם אם הנוסע לא יסכים לכך אז לנהג לא תהיה זכות לקחת את הנוסע בעל כורחו אבל אז הנוסע ישאר לא-צודק).
או: ב. שהנוסע יסכים לתת לנהג את השטר הגדול מבלי ששום עודף יוחזר כבר כעת, ויחכה הנוסע איזה יום וכדומה, עד שהנהג ישיג עודף שיוחזר לנוסע למחרת וכדומה (למשל אחרי העברה הדדית של מספרי טלפון וכדומה).
או: ג. שינסה לשכנע את הנהג שיסכים לחכות איזה יום וכדומה, עד שהנוסע ימצא בעצמו את הדרך המתאימה לו איך להחזיר את הכסף (למשל אחרי העברה הדדית של מספרי טלפון וכדומה, כי אם הנהג לא ישתכנע כבר עכשיו לחכות, אז הנוסע ישאר לא-צודק, כי הוא חייב כבר עכשיו לתת לנהג את המגיע לו).
אילו הייתי הנוסע, והנהג היה מציע לי ליסוע לתחנת הדלק הקרובה ובכך לבזבז מזמני רק חמש דקות, הייתי קופץ על ההצעה כמוצא שלל רב, כי הצעה כזאת הייתה חוסכת ממני המון כאב ראש איך להחזיר לנהג את הכסף כמה שיותר מהר. הסיבה היחידה שבגללה הנהג שבסיפור שלך לא צדק היא, שהוא "כפה" את הנסיעה לתחנת הדלק במקום "להציע" זאת.