נהג מונית טעה בין רחוב שמואל הנביא לקבר שמואל הנביא

[בסדר]

ידידי סיפר לי שפע"א בשובו מהר הזיתים עם מונית ציוה לנהג להוליך אותו ל'שמואל הנביא'. בינתים נרדם, ולפתע מקיץ אותו הנהג שהגיעו לקבר שמואל הנביא! אז תפס ידידי הטעות שקרה, הוא התכוין לרחוב שמואל הנביא והנהג הבין שמכוין לקבר שמואל הנביא... הנהג הסיע אותו בחזרה לרחוב שמואל הנביא אבל תבע את דמי כל הנסיעה, וידידי שילם אותו את כל הסכום, אבל הוא טען דלכאו' היה פטור שבדרך כלל כשאומרים 'שמואל הנביא' הכוונה לרחוב שמואל הנביא ולא לקבר שמואל הנביא. מה דעת הרבנים כאן, חייב היה לשלם או לא?

[שומע ומשמיע]

ב"ק כ"ז

לא צריכא דרובא קרו לה לכדא כדא ולחביתא חביתא ואיכא נמי דקרו לחביתא כדא ולכדא חביתא מהו דתימא זיל בתר רובא
קמ''ל דאין הולכין בממון אחר הרוב

יש הבדל?

[הוה אמינא]

כבר סיפר הגר"י זילברשטין באחד משיעוריו על אחד שביקש לפתח תקוה [הרחוב] והנהג הסיעו לפ"ת [העיר] ודן בהנ"ל.
אולי אפילו הובא לכאן.

[בסדר]

ב"ק כ"ז

לא צריכא דרובא קרו לה לכדא כדא ולחביתא חביתא ואיכא נמי דקרו לחביתא כדא ולכדא חביתא מהו דתימא זיל בתר רובא
קמ''ל דאין הולכין בממון אחר הרוב

יש הבדל?

אלא המוציא מחבירו עליו הראיה. המוציא כאן הוא הנהג ולא הנוסע. עי' בחו"מ סי רל"ב סעי' כ"ג

[בסדר]

כבר סיפר הגר"י זילברשטין באחד משיעוריו על אחד שביקש לפתח תקוה [הרחוב] והנהג הסיעו לפ"ת [העיר] ודן בהנ"ל.
אולי אפילו הובא לכאן.

מצאתי

[שומע ומשמיע]

כמובן שאינו דומה לשמואל הנביא, שמקובל בין תושבי ירושלים שהכוונה בדר"כ לרחוב-שכונה, ולא לקבר.

[בקרו טלה]

ידידי סיפר לי שפע"א בשובו מהר הזיתים עם מונית ציוה לנהג להוליך אותו ל'שמואל הנביא'. בינתים נרדם, ולפתע מקיץ אותו הנהג שהגיעו לקבר שמואל הנביא! אז תפס ידידי הטעות שקרה, הוא התכוין לרחוב שמואל הנביא והנהג הבין שמכוין לקבר שמואל הנביא... הנהג הסיע אותו בחזרה לרחוב שמואל הנביא אבל תבע את דמי כל הנסיעה, וידידי שילם אותו את כל הסכום, אבל הוא טען דלכאו' היה פטור שבדרך כלל כשאומרים 'שמואל הנביא' הכוונה לרחוב שמואל הנביא ולא לקבר שמואל הנביא. מה דעת הרבנים כאן, חייב היה לשלם או לא?

יתכן שאם אדם נמצא במקום קברים [בעובדא דידן בהר הזיתים] הנהג מבין שהוא רוצה לנסוע לעוד קבר

[איש.dot]

כמה תמיהות על דברי הגר"י זילברשטיין:
א) מה ההשוואה בין נוסע במונית שנרדם לנוסע באוטובוס? האוטובוס מסלולו קבוע וידוע, ואחריותו של הנוסע לרדת בתחנת היעד עבורה שילם. אם פשע (או שגג?) ונרדם, כיון שסוכ"ס נשאר באוטובוס עד ליעד אחר, ודאי שעליו לשלם. המונית כל כולה מכוונת לכתובת שייעד לה הנוסע, ואין עליו חובה להשאר ער כדי לוודא שאינו גוזל את הנהג ונשאר במונית יותר מה שמשלם (אדרבה, הגיוני שעליו להשאר ער כדי לוודא שהנהג לא מאריך את הדרך כשהוא ישן כדי שהמונה ידפוק...).
ב) במעשה הבחור חובב שמחת הפורים גם יש לעיין בהשוואה, כיון שכידוע נהג אוטובוס חייב לערוך סריקה של האוטובוס עם סיום הנסיעה וקודם תחילתה בדיוק עבור מקרים כאלה ואחרים, וכיון שראהו ולא העירו הרי זו אחריות הנהג ולא אחריות הנוסע. ואת"ל שבזמן המעשה לא היה נוהג זה, עדיין צ"ע, ואולי החזור הוא בגדר זנוא"ח - שהרי בזמן שלא היתה תקנת הסריקה גם לא היתה הגבלה על מספר הנוסעים המותרים לנסוע בעמידה...).
ג) הלימוד מ"באיזו ללוד": דבר ידוע ומפורסם שנהגי מוניות סתם מבצעים נסיעות עירוניות בלבד, ונסיעה בין עירונית בד"כ מוזמנת מראש, לפעמים רק דרך התחנה, ובכלל נהגי הרבה נהגי מוניות ותיקים מבצעים רק נסיעות בין עירוניות מוזמנות מראש לחוג קליינטורה קבוע וכו'. הנקודה: כדי שנהג שאוסף נוסע בתוך העיר יבין שכוונת הנוסע לבקש נסיעה בין עירונית ממושכת, צריכים הדברים להיות ברורים מאוד - או צריכים הנוסעים להירדם מאוד, ולתת לנהג המונית להוליך אותם שולל. וכ"ז ברור גם בלי הפינה של מנהג הנוסעים לעמוד על המקח וכדומה.
ד) כמו שכבר כתבו, הנהג הוא "מוציא מחברו", ולא מובן למה הפסק הוא "יחלוקו" כבממון המוטל בספק.
ה) לא כ"כ מובן למה אין על הנהג חובה להחזירו לירושלים, הרי כנ"ל לקחו משם שלא על דעתו, ועליו לתקן הנזק. ולחדודי, יכול הנוסע לטעון שכיון שהנהג תובע אותו הרי "תובע הולך אחרי נתבע" לדון בעירו - ירושלים, והוא מצטרף אליו כזנוא"ח...


ריבוי אשכולות המוניות כאן מעלה את ההשערה שאחד מחברי הפורום שוקד על חיבור תורני ששמו, מן הסתם, "המביא גט".

[בקרו טלה]

ריבוי אשכולות המוניות כאן מעלה את ההשערה שאחד מחברי הפורום שוקד על חיבור תורני ששמו, מן הסתם, "המביא גט".

המונית בהלכה

[סגי נהור]

ידידי סיפר לי שפע"א בשובו מהר הזיתים עם מונית ציוה לנהג להוליך אותו ל'שמואל הנביא'. בינתים נרדם, ולפתע מקיץ אותו הנהג שהגיעו לקבר שמואל הנביא! אז תפס ידידי הטעות שקרה, הוא התכוין לרחוב שמואל הנביא והנהג הבין שמכוין לקבר שמואל הנביא... הנהג הסיע אותו בחזרה לרחוב שמואל הנביא אבל תבע את דמי כל הנסיעה, וידידי שילם אותו את כל הסכום, אבל הוא טען דלכאו' היה פטור שבדרך כלל כשאומרים 'שמואל הנביא' הכוונה לרחוב שמואל הנביא ולא לקבר שמואל הנביא. מה דעת הרבנים כאן, חייב היה לשלם או לא?

יתכן שאם אדם נמצא במקום קברים [בעובדא דידן בהר הזיתים] הנהג מבין שהוא רוצה לנסוע לעוד קבר

"כאפ" יפה.

[לבי במערב]

מה ההשוואה בין נוסע במונית שנרדם לנוסע באוטובוס? האוטובוס מסלולו קבוע וידוע, ואחריותו של הנוסע לרדת בתחנת היעד עבורה שילם. אם פשע (או שגג?) ונרדם, כיון שסוכ"ס נשאר באוטובוס עד ליעד אחר, ודאי שעליו לשלם. המונית כל כולה מכוונת לכתובת שייעד לה הנוסע, ואין עליו חובה להשאר ער כדי לוודא שאינו גוזל את הנהג ונשאר במונית יותר מה שמשלם (אדרבה, הגיוני שעליו להשאר ער כדי לוודא שהנהג לא מאריך את הדרך כשהוא ישן כדי שהמונה ידפוק...).

יל"ע אי כשנשאר מקום פנוי בריוח מלבדו (שאינו גורם נזק לנהג ולחברה, כ"א רק טרחא מיותרת לעצמו) צריך לשלם.
ולא זכיתי להבין כ"כ, איך ישלם בפועל על התחנה הנוספת (או יותר) שנסע. וכמדומני, שאף הנהגים אינם דורשים זאת כלל (ובמילא מובן שהחברה אף היא אינה תובעת זאת) - ומוחלים ע"ז.