לא למסור ליד אשה

[אוצר החכמה]

זה דיוק יפה.
אבל אפשר לדחותו בנקל. שעיקר כוונת הבית שמואל לומר שברחיצת ידים והצעת המיטה וכדומה גם הרשב"א לא פליג לכן הדגיש שמיד ליד כן מותר ואה"נ שזה מותר גם לשיטה הראשונה.

[זנב לשועלים]

רואים שהבית שמואל מפרש מה הכוונה של ויש מקילין דהיינו שלא להושיט מידו לידה, וא"כ מה המחמירין דהיינו השיטה הראשונה ברמ"א שגם את זה אוסרים באישה זרה

יש לכאורה לחזק ראייתך שבשיטת המקילים דהוא הרשב"א לא נזכר כלל אכילה עמה בקערה אלא הושטת כלי, וא"כ מדהעמיד הרמ"א את שיטת הרשב"א כחולק על הבנימין זאב שאסר אכילה בקערה (ולא נזכר בדבריו הושטה מידו לידה) מוכח דס"ל שהושטה ואכילה בקערה שווין.
אמנם המעיין בדרכי משה יראה דדא בורכא כי הוא שינה בהעתקת הרשב"א מהושטת כלי להושטת הכוס ומוכח שם דכוונתו למזיגת הכוס דהוא דבר של חיבה, אך בדעת הב"ש לפענ"ד אפשר שצדקו דבריך.
ומ"מ ודאי שמסקנת הרמ"א להקל באכילה עמה בקערה כ"ש דמותר בהושטה.

[אליהו עזריאל]

רואים שהבית שמואל מפרש מה הכוונה של ויש מקילין דהיינו שלא להושיט מידו לידה, וא"כ מה המחמירין דהיינו השיטה הראשונה ברמ"א שגם את זה אוסרים באישה זרה

יש לכאורה לחזק ראייתך שבשיטת המקילים דהוא הרשב"א לא נזכר כלל אכילה עמה בקערה אלא הושטת כלי, וא"כ מדהעמיד הרמ"א את שיטת הרשב"א כחולק על הבנימין זאב שאסר אכילה בקערה (ולא נזכר בדבריו הושטה מידו לידה) מוכח דס"ל שהושטה ואכילה בקערה שווין.
אמנם המעיין בדרכי משה יראה דדא בורכא כי הוא שינה בהעתקת הרשב"א מהושטת כלי להושטת הכוס ומוכח שם דכוונתו למזיגת הכוס דהוא דבר של חיבה, אך בדעת הב"ש לפענ"ד אפשר שצדקו דבריך.
ומ"מ ודאי שמסקנת הרמ"א להקל באכילה עמה בקערה כ"ש דמותר בהושטה.

אמת שהרמ"א מקיל אבל בוודאי זהו סמך ברור לחסידים ואנשי מעשה לנוהג כמחמירין

[כדכד]

זה דיוק יפה.
אבל אפשר לדחותו בנקל. שעיקר כוונת הבית שמואל לומר שברחיצת ידים והצעת המיטה וכדומה גם הרשב"א לא פליג לכן הדגיש שמיד ליד כן מותר ואה"נ שזה מותר גם לשיטה הראשונה.

לא הבנתי את הדחיה. ברור שזו כןןנת הב"ש שברחיצת ידים גם הרשב"א לא פליג אולם סוף סוף אם מה שמותר לשיטת המקילים הוא הושטה מיד ליד איך אפשר לומר שזה נכון גם לדעת המיחמירים? הרי הם חולקים במשהו. במה הם חולקים אם לא בזה?