עושה חדשות כתב:הוא לא לענין
הוא = השיעור
לענ"ד, להגיד "השיעור לא לעניין", זה כמו להגיד "השיעור של פלוני לא לעניין".
ומה לי להגיד "השיעור של פלוני לא לעניין", ומה לי להגיד "האף של פלוני לא מיושר"?
לכן, במקום להגיד "השיעור [של פלוני] לא לעניין", הייתי מדבר על
עצמי, ואומר למשל: "לא מצאתי עניין בשיעור [של פלוני]", או "לא התרשמתי מהשיעור [של פלוני]", וכל כיוצא בזה. לענ"ד זה פותר סופית את הבעיא, כי זה שאני לא התרשמתי מהשיעור - לא מחייב שגם אחרים לא התרשמו ממנו.
אגב, כך אני תמיד נוהג, בכל פעם שאני מתלבט - האם מה שאני עומד להגיד כרוך בחשש לה"ר, אז אני פשוט מחפש את הנוסח שיאפשר לי לדבר - על עצמי - במקום על פלוני (וכמובן באופן שמהדיבור על עצמי לא תובן הטחת אשמה בפלוני). הנה דוגמה: במקום להגיד "דעתו היא טעות מוחלטת", אני אומר: "דעתי עומדת בניגוד מוחלט לדעתו". עושה חדשות כתב:ראובן מספר על שמעון שהוא יודע כה"ת כולה, ולוי מכחיש את הדברים, אין בזה נפק"מ אבל באמת שמעון אינו אלא איש פשוט. האם לוי עבר על לשה"ר? (בציורים שבסו"ס ח"ח משמע שזה אסור, היש חולק?)
אם אסור לשבח את פלוני (כגון לומר "הוא גאון") - משום שזה עלול להוביל לגנות אותו, אז לענ"ד ק"ו שאסור לשלול שבח מפלוני (כגון לומר "הוא לא גאון") - ומאותה סיבה - משום (שק"ו) שזה עלול להוביל לגנות אותו.
עושה חדשות כתב:מי ששומע או מספר לשה"ר כדי לשפשף/להשתפשף...(נגיד, אדם מדריך את הבן שלו הנכנס לישיבה, תדע לך שרה"י והמשגיח הם לא אנשים מושלמים לגמרי, וא"א לתת בהם אמון 100 אחוז אלא רק 99...)
אגב, לגבי הדוגמה המסויימת שהבאת (ומבלי להתייחס ישירות לשאלתך היותר כללית), אני הייתי נמלט מהבעיא, בזה שהייתי אומר למשל:
"תדע לך, ששום אדם אינו מלאך - ושלכן אין אדם מושלם לגמרי - ושלכן א"א לתת אמון של 100 אחוז באדם חדש שאותו אתה מכיר פחות טוב מכפי שאתה מכיר את עצמך, ולמעשה אפילו בעצמך אתה לא לגמרי יכול להאמין - וכמו שאמר רבי עקיבא אל תאמין בעצמך עד יום מותך, וקל וחומר כשמדובר באדם אחר ילוד אשה - כי כל אדם מועד לטעות - חוץ מארבעה שעליהם מעיד המדרש שלא חטאו מעולם: בנימין, עמרם, ישי אבי דוד, כלאב בן דוד".
וכל כיוצא בזה.