וכתב רבינו בשר בהדי דגים קטנים לומר שאם מלחה גוי מותר לאכלה וכן אם בשלה גוי אחר מליחתה שרי שע"י מליחתה היא נאכלת יפה כמות שהיא אף שלא ע"י הדחה דומיא דדגים קטנים אבל התוספות בפרק החולץ (יבמות מו. ד"ה רבי יוחנן) כתבו דבשר מליח יש בו משום בישולי גוים
והנה למילת הדחה לפי פשוטו אין לה פשר כאן, ובדקתי בדפו"ר (ונציה שיא) ומצאתי שמופיע הדח' והמדפיסים אח"כ שפתחו, פתחו בצורה לא נכונה.
ווכן בספר שלחן גבוה לרבי יוסף מולכו שהוא מצטט את דברי הב"י הביא את זה כך 'אף שלא ע"י הדחק'
ומטעות זו יש ממחברי זמנינו שרצו להוכיח הלכה למעשה (מצו"ב מספר בישול ישראל).
טעות זו מופיעה בכל המהדורות הן הישנות והן החדשות (שירת דבורה ומכון המאור)