ספירת ז"נ בפה - ראיה מהזוהר

[שאלתיאל]

ידוע מש"כ השל"ה שיש מצוה לספור היום יום אחד וכו' כמו ספה"ע. והביאו ראיה מתוס' כתובות ששואלים למה אין מברכים ומשמע שסופרים.
לא מצאתי באוצר החכמה שמנהג זה נהג בפועל באיזה מקום.
האם מישהו יודע דבר על כך?
בהמשך אעלה כתב יד, סדר תפילה לנשים (יש הרבה כיו"ב על מצות חנ"ה) שבו מופיע נוסח שכזה? האם זה דבר מוכר?

[חכם באשי]

זכור לי, שיש משהו בעניין בפירושים ופסקים לר' אביגדור הצרפתי, מהדורת הרב הרשקוביץ.

[שאלתיאל]

השער.jpg (100.48 KiB) נצפה 5509 פעמים

ספירה בפה.jpg (118.44 KiB) נצפה 5509 פעמים

[חיס]

ידוע מש"כ השל"ה שיש מצוה לספור היום יום אחד וכו' כמו ספה"ע. והביאו ראיה מתוס' כתובות ששואלים למה אין מברכים ומשמע שסופרים.
לא מצאתי באוצר החכמה שמנהג זה נהג בפועל באיזה מקום.
האם מישהו יודע דבר על כך?

ראה בשו"ת חתם סופר (יו"ד סימן קע"ח)

והנה אותה הספירה אנו מקובלים ממשה רבינו ע"ה מפי הקבלה שאינה צריכה ספירה בפה

.

ראה בשו"ת מהרי"א אסאד (יו"ד סימן רל"א)

ונ"ל מדלא הביאו האחרונים דברי השל"ה בזה להלכה כדרכם בכל מקום ,ע״כ לא ס״ל כוותי' ופוק חזי מה עמא דבר, וכמו זר יחשב בעיני הנשים.

.

[החזן]

עי' משחת שמן במהדוה"ח ח"ב סי' נד אות ג-ד משכב"ז בהרחבה.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?147571&&page=107

[איש_ספר]

חזניה לשבועות כמנהג קורפו כתב יד בית המדרש לרבנים 4772.png (34.64 KiB) נצפה 5357 פעמים

[צופר הנעמתי]

חזניה לשבועות כמנהג קורפו כתב יד בית המדרש לרבנים 4772.png

מצוה למימני שבועי??

[איש_ספר]

חזניה לשבועות כמנהג קורפו כתב יד בית המדרש לרבנים 4772.png

מצוה למימני שבועי??

קושיא טובה...

הכפר שנזכר על השער שהעלה שאלתיאל נשמע לי גם ביוון ואולי מקורפו? מישהו יכול למצוא?

[עיניו כיונים]

הכפר שנזכר על השער שהעלה שאלתיאל נשמע לי גם ביוון ואולי מקורפו? מישהו יכול למצוא?

Castellazzo, איטליה.

[פלתי]

הכפר שנזכר על השער שהעלה שאלתיאל נשמע לי גם ביוון ואולי מקורפו? מישהו יכול למצוא?

Castellazzo, איטליה.

זה באיטליה. חפש באוצר קאסטילאצו. וכן מה שהביא איש ספר הוא מאיטליה.

[שער כותש]

הכפר שנזכר על השער שהעלה שאלתיאל נשמע לי גם ביוון ואולי מקורפו? מישהו יכול למצוא?

Castellazzo, איטליה.

זה באיטליה. חפש באוצר קאסטילאצו. וכן מה שהביא איש ספר הוא מאיטליה.

זה באיטליה. חפש במפה castellezzo. אמנם מה שהביא איש ספר הוא מקורפו, יוון.

[בדיעבד]

אבל ההוראות שם בפנים בכת"י שהביא אי"ס הינן באיטלקית ולא בלאדינו ולא ביוונית. La sera avanti cha vada a... "ערב לפני שהולכת לטבילה..."
אולי הכת"י הובא מקורפו אבל ברור אפוא שמוצאו מאטליה.

[שערי חכמה]

ידוע מ"ש השל"ה שזבה צריכה לספור ז"נ בפה, ואע"פ שהנו"ב (יו"ד תנינא קכ"ג וקכ"ד) דחאו, מכמה ראשונים מבואר כשיטתו:

מדברי התוס' במנחות (סה: ד"ה וספרתם) משמע שהזבה צריכה לספור בפה, דכתבו התוס' שאין מברכים על ספירה זו כיון שיכולה לסתור, ומשמע דדוקא ברכה אין בזה משום חשש ברכה לבטלה אבל לספור צריכה, וכן מבואר שם בפסקי תוס' (אות קצא) דהטעם שאין מברכים הוא מחשש ברכה לבטלה. וכן משמע מדברי התוס' בכתובות (עב. ד"ה וספרה לה) שהקשו למה אינה מברכת על ספירתה, ומשמע דפשיטא להו שצריכה לספור בפה, אך בתירוצם כתבו דכיון שיכולה לסתור אין לה למנות, והשל"ה (בגליון התוס', ובשל"ה שער האותיות אות ק' ד"ה ז"ל תוס') כתב לפרש דבריהם דאין לה למנות בברכה, אבל צריכה למנות בלא ברכה, וכמ"ש בקושייתם, והוסיף דאולי צ"ל בדברי התוס' 'אין לה לברך'. וכדברי השל"ה מבואר שם בפסקי התוס' (אות רנה) דזבה לא תברך, ומשמע דצריכה לספור, וכן כתבו בעלי התוס' בפירושם עה"ת (דעת זקנים ויקרא כה ח). ובביאור הרי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג (עשה קעד) הוכיח שכן דעת רס"ג שיש מצוה למנות שבעה נקיים, והביא כמה ראשונים שכתבו כדברי התוס' במנחות וכפי' השל"ה בדברי התוס' בכתובות, ומהם הסמ"ג (עשה ר), והכל בו (סי' קמה בסוף הפסקים מבעל ספר התרומה, ד"ה לרב נחשון), והחזקוני (ויקרא טו כח), ורבינו ירוחם, ור"י מוינא, ואבודרהם (בהל' ספירת העומר), ומדבריהם נראה שצריכה לספור, וכן פסק להדיא האגודה במנחות (פרק ר"י סי' לב) שהזבה צריכה לספור בפיה.

ומצאתי בזוה"ק משמעות כדברי השל"ה, וז"ל הזוהר בפרשת אמור (ח"ג צז:): כדא אתתא כד פסקו מינה דמי מסאבותא, בתר דאתפסקו מינה מה כתיב, 'וספרה לה שבעת ימים', אוף הכא כיון דעאלו בחולקא קדישא פסקא מסאבו מנייהו ואמר קודשא בריך הוא מכאן ולהלאה חושבנא לדכיותא, 'וספרתם לכם', לכם דייקא, כמה דאת אמר 'וספרה לה שבעת ימים' לה לעצמה. ע"כ. ומשמע שספירת הזבה דומה לספירת העומר, ושם לכו"ע בעי' ספירה בפה.

מה דעת הרבנים שליט"א, האם מהזוהר יש ראיה לשיטת השל"ה?

[מחצד חקלא]

אינני רב.
אך לענ"ד ראיה גמורה בודאי אין. כי כוונת הזוהר לדמות את מהות הענין, וזה לא מחייב שגם במעשה המצוה בפועל יהיו לזה אותם גדרים. נראה לי שגם אתה מודה שגם לשיטת השל"ה ודעימיה אין דין לספור ז"נ דווקא בעמידה, כבספירת העומר.
אך זכר לדבר יש כאן.

[שערי חכמה]

העמידה אינה ממהות הספירה, אבל הספירה בפה היא מהות הספירה.

[אמיר כרמי]

ידוע מ"ש השל"ה שזבה צריכה לספור ז"נ בפה, ואע"פ שהנו"ב (יו"ד תנינא קכ"ג וקכ"ד) דחאו, מכמה ראשונים מבואר כשיטתו:

מדברי התוס' במנחות (סה: ד"ה וספרתם) משמע שהזבה צריכה לספור בפה, דכתבו התוס' שאין מברכים על ספירה זו כיון שיכולה לסתור, ומשמע דדוקא ברכה אין בזה משום חשש ברכה לבטלה אבל לספור צריכה, וכן מבואר שם בפסקי תוס' (אות קצא) דהטעם שאין מברכים הוא מחשש ברכה לבטלה. וכן משמע מדברי התוס' בכתובות (עב. ד"ה וספרה לה) שהקשו למה אינה מברכת על ספירתה, ומשמע דפשיטא להו שצריכה לספור בפה, אך בתירוצם כתבו דכיון שיכולה לסתור אין לה למנות, והשל"ה (בגליון התוס', ובשל"ה שער האותיות אות ק' ד"ה ז"ל תוס') כתב לפרש דבריהם דאין לה למנות בברכה, אבל צריכה למנות בלא ברכה, וכמ"ש בקושייתם, והוסיף דאולי צ"ל בדברי התוס' 'אין לה לברך'. וכדברי השל"ה מבואר שם בפסקי התוס' (אות רנה) דזבה לא תברך, ומשמע דצריכה לספור, וכן כתבו בעלי התוס' בפירושם עה"ת (דעת זקנים ויקרא כה ח). ובביאור הרי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג (עשה קעד) הוכיח שכן דעת רס"ג שיש מצוה למנות שבעה נקיים, והביא כמה ראשונים שכתבו כדברי התוס' במנחות וכפי' השל"ה בדברי התוס' בכתובות, ומהם הסמ"ג (עשה ר), והכל בו (סי' קמה בסוף הפסקים מבעל ספר התרומה, ד"ה לרב נחשון), והחזקוני (ויקרא טו כח), ורבינו ירוחם, ור"י מוינא, ואבודרהם (בהל' ספירת העומר), ומדבריהם נראה שצריכה לספור, וכן פסק להדיא האגודה במנחות (פרק ר"י סי' לב) שהזבה צריכה לספור בפיה.

ומצאתי בזוה"ק משמעות כדברי השל"ה, וז"ל הזוהר בפרשת אמור (ח"ג צז:): כדא אתתא כד פסקו מינה דמי מסאבותא, בתר דאתפסקו מינה מה כתיב, 'וספרה לה שבעת ימים', אוף הכא כיון דעאלו בחולקא קדישא פסקא מסאבו מנייהו ואמר קודשא בריך הוא מכאן ולהלאה חושבנא לדכיותא, 'וספרתם לכם', לכם דייקא, כמה דאת אמר 'וספרה לה שבעת ימים' לה לעצמה. ע"כ. ומשמע שספירת הזבה דומה לספירת העומר, ושם לכו"ע בעי' ספירה בפה.

מה דעת הרבנים שליט"א, האם מהזוהר יש ראיה לשיטת השל"ה?

גם אני אינני רב אמנם מהזהר אין שום ראיה דלא בא אלא לדמות בפן הרוחני של הדברים ותו לא

[שערי חכמה]

מהזהר אין שום ראיה דלא בא אלא לדמות בפן הרוחני של הדברים ותו לא

ברור שכוונת הזוהר בפן הרוחני, אבל הסוברים שא"צ לספור בפה ס"ל שאין דין ומצוה בספירה כלל, אלא רק היכי תמצי לדעת שלא ראתה בימים אלו, ומדברי הזוהר נראה שגם ספירת הזבה היא פעולה של ספירה בפועל, ומשמע שיש דין ומצוה בספירה, וממילא צריך לספור בפה.

[אמיר כרמי]

מהזהר אין שום ראיה דלא בא אלא לדמות בפן הרוחני של הדברים ותו לא

ברור שכוונת הזוהר בפן הרוחני, אבל הסוברים שא"צ לספור בפה ס"ל שאין דין ומצוה בספירה כלל, אלא רק היכי תמצי לדעת שלא ראתה בימים אלו, ומדברי הזוהר נראה שגם ספירת הזבה היא פעולה של ספירה בפועל, ומשמע שיש דין ומצוה בספירה, וממילא צריך לספור בפה.

הביאור ההלכתי הפשוט בז' נקיים הוא שלא מעניין אותנו יום א או ד וכו' מעניין אותנו שנגמרו הז' נקיים וממילא יכולה לטבול ויש פן כזה גם בספירת העומר של אחרי הספירה ממילא ראויים לקבלת התורה. רק שבספירת העומר ישנם עניינים נוספים של ספירת כל יום ויום מפני מעלתו(ובז' נקיים אין שום מעלה ביום או יומיים וכו' דסו"ס אם סתרה אין לה בהם כלום וספיה"ע ישנה גם המעלה הנוספת)