כוחה של תפילה

[דעת_האברך]

לאחרונה נשאלתי בעניין מה שאנו מתפללים על בני, חיי ומזוני - במה ואיפה ניכר כחה של התפילה. הלוא גם אלה שלא מתפללים זוכים לכל הנ"ל, לא פחות ולפעמים אף יותר מאשר אותם שכן מתפללים. וכבר אמרו חז"ל בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא. ואם כן מה לנו להתפלל על זה. ואמנם על חולים (וכן על כל צרה המתרגשת על היחיד או על הציבור) כתוב שיש להתפלל ולבקש רחמים, אך לעומת זאת הסדר הרגיל של החיים לכאורה נקבע מלמעלה גם בלי תפילה [ובפרט שמזונותיו של אדם בכל מקרה קבועים לו מראש השנה עד ראש השנה]. מצד שני אנו רואים שחז"ל תקנו תפילות גם על פרנסה [למרות שלמשל בתפילת שמונה עשרה אין תפילה ישירה על פרנסה אלא תפילה כללית של ברך עלינו שנה זו, ורק בסידורים הוסיפו בברכת שמע קולנו תפילה על פרנסה. מכל מקום יש כמה מקומות שנראה שחז"ל תקנו תפילה גם על פרנסה, ואף אם לא, מכל מקום הסידורים מלאים בתפילות על פרנסה מכל הדורות, כמו באבינו מלכנו וכו']. וכבר מצינו ברש"י על הפסוק ואדם אין לעבוד את האדמה שעד שלא בא אדם וביקש גשמים לא ירדו גשמים. ומשמע בכמה מקומות בחז"ל שהתייחסו לתפילה כאל מקור הברכה, כגון הסיבה שנשים חייבות בתפילה "וכי גברא בעי חיי ונשי לא בעי חיי?!".
ובהרבה ספרים בפרט בספרי חסידות מפורש שאדם לא מקבל כלום בלי תפילה.
[אולי יש קשר גם למחלוקת הידועה בין הרמב"ם לרמב"ן מהי חובת תפילה מן התורה, שלהרמב"ן חובת תפילה מהתורה היא רק בעת צרה שמתרגשת על האדם, ומשמע שביום יום אין התפילה עיקר, ולרמב"ם יש חובת תפילה פעם ביום, ועיין] .

יודע אני שזו שאלה עתיקה, אך ברצוני בכל אופן ללבנה באופן שיהיה לי מענה פשוט וקולע לעניין לאותם ששאלה זו מנקרת להם ומעכבת אותם מלהתפלל בכוונת לב אמיתית בהרגישם שבכל מקרה יקבלו את שלהם גם בלי תפילה ואף אולי לא זכו לראות קשר ישיר וסיבתיות בין תפילה להצלחה.

חשבתי על כמה אפשרויות בהבנת העניין, חלקם מפי ספרים וסופרים וחלקם אני מעלה כהשערה ואשמח למקורות בעניין [אתייחס בעיקר לפרנסה אך כמובן הדברים שייכים לכל צרכי האדם]:

א. אין זה נכון לומר שאנשים לא מתפללים. באמת גם מי שלא פותח סידור ומתפלל באופן מסודר, פונה בלבו כלפי מעלה ומבקש פרנסה וכו' - "עיני כל אליך ישברו". כנגד תשובה זו יש להצביע על כך שסוף סוף יש באוכולוסיית העולם גם כ-10-15 אחוז של אתאיסטים שאינם פונים אפילו בלבם לכל כח עליון שהוא ועם כל זה זוכים לפרנסתם ברווח.

ב. באמת אין התפילה מוסיפה דבר לפרנסת האדם וכו', ומה שאנו מתפללים זוהי עבודה שבלב לקבוע בנפשנו שאנו תלויים בכל צרכינו וסיפוקנו בבורא יתברך. כעין זה שמעתי פעם בשם הסבא מקלם אך איני יודע את המקור המפורש בכתביו לזה. כנגד זה יש להעיר מלשון התפילה שמלאה בתחנונים מפורשים, שקשה לקבל שכולם רק בגדר עבודה של קביעת הדבר בלב ואין בה בקשה אמתית מרבש"ע לקבל את המבוקש. והרי אף מפורש בהלכה שחייב אדם להתפלל בלשון תחנונים. ויש אמנם להידחק שכל זה אכניס בעבודה שבלב - להרגיש כאילו מתחננים ומבקשים למרות שבכל מקרה הדברים יגיעו גם בלי תחינה, אך אין זה מרווח והלב ממאן בזה, וגם הרבה פסוקים בתהילים לא משמע כן.
בנוסח אחר קצת ניתן לומר שאמנם אין קורולציה מוחלטת בין התפילה למה שמקבלים, אך מכל מקום חיובינו הוא להתחנן ולבקש על נפשנו מהקב"ה. והרי זה כבן לפני אביו, שאמנם האב מפרנס אותו בכל מקרה, אך אין זה סותר את זה שראוי שהבן יבקש מאביו את צרכיו ולא ירגיש שחייבים לו שום דבר.

ג. מי שמתפלל זוכה לפרנסתו מצד ה"דין" ומי שלא מתפלל זוכה לכך רק מצד חסד ורחמים. ואולי נפקא מינה שמי שלא מתפלל ינכו לו משכרו על כל מה שמקבל לעומת מי שהתפלל שאולי אין מנכים לו משכרו כל כך. ועיין בבבא מציעא ק"ה ובמהרש"א שם שנוקט שמה שאדם מקבל על ידי תפילה מוגדר כטבע ולא כנס, ויכול לתבוע תביעה ממונית מחברו אם מנע ממנו תפילתו עיין שם [לגבי מי שהחכיר לחברו שדה לזרוע בה חיטים וזרע בה שעורים].

ד. אכן מזונותיו של אדם קבועים וגם בלי תפילה יזכה לפרנסה - ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני, אך מכל מקום, התפילה מועילה להוסיף לו גם מה שלא היה אמור לקבל מצד מזלו לבד. כנגד זה עומדת המציאות היומיומית, שהרבה ראינו עניים ודחוקים בפרנסה שמתפללים בכוונה שלמה ובחום לב שתוסיף להם פרנסתם ומכל מקום קשה לראות בעליל שהתפילה הועילה לתועלת פרנסתם, ואין זה מסתבר לתלות תמיד בחטאים המעכבים מקבלת התפילה.

אבקש הפניות ומקורות מחכמי ורבני הפורום היקר הזה. למנהלים - אם אפשר לשמור את זה קצת בפורום בית מדרש כדי שישזפו בו עיני רבים יותר

[מחצד חקלא]

הרבה יש להאריך בשאלה שהעלית והדבר נוגע להרבה גופי תורה.

אך לפוטרתך בלא כלום א"א. ואציין ב' נקודות.

א. עיקר התפילה איננה כדי להשיג מטרות, (מי שזה כוונתו הוא בכלל כל המעיין בתפילתו סוף בא לידי כאב לב). אלא כדי לבטאות את העובדה שאנו מכירים בכך שמקור השפע הוא רק הוא יתברך.

ב. יש מציאות שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין וכו'. וכמבואר בגמ' ענייותו המופלגת במעשה עם אשתו כידוע. ולכן המתפלל הוא פותח שערי השפע שירדו לעולם, ובוודאי תפילתו פעלה. אך אם השפע יגיע לו או לאחרים, זה תלוי בעוד סיבות ועניינים.

[עובדיה חן]

שערי תפלה להרב פינקוס ספר נפלא לברר עניניה

[אש משמים]

אכן זהו נושא רחב ועמוק מאוד ורבו בו הדרכים והשיטות, אך לכאורה פשוט שכל תפילה כהילכתה מקובלת ורצויה היא לפני אדון כל ומשפיעה שפע לעולם עד אין סוף אלא שאין אנו יודעים חשבונות ה' וא"א לדעת איפה השפע, מה היה בלא התפילות, איזה נפלאות עושות התפילות בדור הבא או במקומות אחרים ועוד ועוד.
פשוט גם שאהבת הבורא לשמוע קול בניו בזעקתם אליו בכל לב ובטוחים בו שיושיעם וע"ז נאמר "השמיעיני את קולך" " כי קולך ערב" ובזה עושים אנו נחת רוח לפני הבורא ואין אנו צריכים יותר מזה כלום, וכן התפילה פועלת בצורת 'תנו עז לאלוקים' דכידוע גדולת העניין דע"י התפילות כביכול נותנים אנו לקב"ה כוח להשפיע ולתת לעולם ובזה אנו כביכול שותפים בבריאה כולה וכו' וכו', ויש להאריך הרבה בזה אך אין הזמן נותן.

[הרואה]

כפי שנאמר, אין מטרת התפילה לבקש אלא להשען.
הבוטח בה' חסד יסובבנהו ואכן גם בקשותיו תתקיימנה.
לבטוח בה' לא שייך כמעט לבטוח שיהיה לו יותר מצרכיו הבסיסיים.
לבוטח בה' תמיד יהיה את צרכיו הבסיסיים.
למי שלא בוטח בה' יתכן שיחסרו לו דברים חיוניים.
המתפלל כדי שה' ימלא את רצונותיו וישתעבד לו, תפילתו לא תענה, וסופה לבוא לידי כאב לב (וזה הפירוש במעיין בה, שמטרת תפילתו היתה התוצאה וכל הזמן חושב האם זה יקרה או לא, ולא בא בביטחון בה' להתרפק ולבקש על צרותיו).


מכיוון שהשאלה היתה מהמציאות,
המציאות היא חד משמעית שהבוטחים בה' יש להם תמיד פרנסה בסיסית גם במקרים קיצוניים של הוצאות נישואי ילדים או מחלות,
ורוב הצדיקים מצליחים לחתן ילדים ולסיים עם החובות,
בעוד שחילוני עם כפול הכנסות ורבע ילדים לא מצליח.
אני אישית ראיתי בחוש דברים מבהילים איך תפילות על פרנסה מתגשמות, אצלי ואצל אחרים.
אני מגלגל חובות בסכומים גדולים, ואף פעם לא נתקעתי בלי הלואה כשנצרכתי, מדובר על עשרות צירופי מקרים נדירים.
שמעתי מת"ח אחד ישר שבלבבות שלא קרה לו מעולם שהתפלל על צרכיו ולא נענה מיד, אמנם לא כל אחד יודע להתפלל כמוהו.

כל השאר פלפולים של הבל.

[עקביה]

ייש"כ על העלאת נושא חשוב מאד זה.

לענ"ד ברור שמטרת התפילה (על מה שאדם נצרך לו, כתפילה על פרנסה) היא בקשה לשם קבלת צרכים, בסיסיים או שאינם בסיסיים.

אמנם מסתבר שהסטטיסטיקה לא תראה שמצבם הכלכלי של המתפללים טוב משל אלו שאינם מתפללים, והעניין הוא, למיעוט הבנתי, שהנהגת הקב"ה אינה קשורה לתפילה שלנו, יכול להיות שתהיה לתפילה השפעה, אבל אין זה מוכרח, ובכל זאת אנו אמורים להתפלל תמיד. והרי זה ממש כילד עם אביו; הילד תמיד מבקש את כל מה שהוא רוצה מאביו, לפעמים אביו נעתר לו, ולפעמים, גם אם הילד מאד רוצה, לא.
למרות שהילד יודע שאת מה שמתחשק לו (ממתקים, משחקים) הוא אולי יקבל ואולי לא, ברור לו שמה שנדרש מצדו הוא לבקש. אולי תועיל הבקשה ואולי לא.

בקיצור, העניין שבתפילה נובע מסוג הקשר שצריך להיות לנו עם הקב"ה, כבן עם אביו, אע"פ שבכל הנוגע להיענות התפילה אין כל הבטחה.

[דעת_האברך]

ייש"כ על העלאת נושא חשוב מאד זה.

לענ"ד ברור שמטרת התפילה (על מה שאדם נצרך לו, כתפילה על פרנסה) היא בקשה לשם קבלת צרכים, בסיסיים או שאינם בסיסיים.

אמנם מסתבר שהסטטיסטיקה לא תראה שמצבם הכלכלי של המתפללים טוב משל אלו שאינם מתפללים, והעניין הוא, למיעוט הבנתי, שהנהגת הקב"ה אינה קשורה לתפילה שלנו, יכול להיות שתהיה לתפילה השפעה, אבל אין זה מוכרח, ובכל זאת אנו אמורים להתפלל תמיד. והרי זה ממש כילד עם אביו; הילד תמיד מבקש את כל מה שהוא רוצה מאביו, לפעמים אביו נעתר לו, ולפעמים, גם אם הילד מאד רוצה, לא.
למרות שהילד יודע שאת מה שמתחשק לו (ממתקים, משחקים) הוא אולי יקבל ואולי לא, ברור לו שמה שנדרש מצדו הוא לבקש. אולי תועיל הבקשה ואולי לא.

בקיצור, העניין שבתפילה נובע מסוג הקשר שצריך להיות לנו עם הקב"ה, כבן עם אביו, אע"פ שבכל הנוגע להיענות התפילה אין כל הבטחה.

מי מאיתנו שזוכר, יזכור את הספדו המרטיט של אביו של החייל נחשון וקסמן הי"ד, שנחטף על ידי מחבלים מרצחים ימ"ש, עם ישראל כולו מכל שכבות הציבור התגייס להתפלל באותם ימים שחלו בעשרת ימי תשובה וקרעו שערי שמים שיזכה להינצל. עם זאת, בפעולה הנועזת שהיתה לשחרורו נספה נחשון וקסמן [יחד עם מפקד הפעולה ניר פורז] למגינת לב עם ישראל. התחושה היתה קשה - מה עם התפילות שהתפללו רבבות ישראל בכזו כוונה, מה עם כל פרקי התהילים שנאמרו? או אז בא אביו של נחשון, יהודה וקסמן, וביקש מאחד המספידים להספידו, ואמר לו את המילים הבלתי נשכחות (אני מצטט מדברי אותו מספיד שתיאר את השיחה שלו עם יהודה וקסמן): "הרי אתה יודע מה נחשון ירצה לשמוע הוא בטח יבוא אליך בהלוויה ויאמר לך ' נו הרב תענה לי ! עזרו ? עזרו כל התפילות ?", " אז אני מבקש", אומר אביו של נחשון, "שתענה לו".
אמרתי לו כי אינני יודע מה להשיב. ואז אמר לי יהודה, "אני אומר לך מה תאמר לו, שאמרתי לו הרבה פעמים, כשהיה ילד קטן כי ההבדל בין ילד קטן לילד גדול הוא אינו בכך שלילד קטן יש בקשות ולילד גדול אין בקשות. אדרבא לילד קטן יש בקשות קטנות ולילד גדול יש בקשות גדולות.
ההבדל הוא בכך שילד קטן מוכן לקבל רק תשובה של "כן" כתשובה אפשרית. לדידו התשובה של "לא" אינה קיימת. אך ילד שהתבגר מבין שאבא יכול לענות שתי תשובות האחת "כן" והאחרת "לא". או לשון אחרת גם "לא" זו תשובה."
וכאן אומר לי יהודה, "תאמר לו הרב שהתפללנו ובקשנו והתשובה שקיבלנו הייתה "לא"."

[דעת_האברך]

ייש"כ על העלאת נושא חשוב מאד זה.

לענ"ד ברור שמטרת התפילה (על מה שאדם נצרך לו, כתפילה על פרנסה) היא בקשה לשם קבלת צרכים, בסיסיים או שאינם בסיסיים.

אמנם מסתבר שהסטטיסטיקה לא תראה שמצבם הכלכלי של המתפללים טוב משל אלו שאינם מתפללים

דווקא כמה וכמה מחקרים בשנים האחרונות תומכים בעובדה שהסטטיסטיקה מוכיחה שאנשים מאמינים ומתפללים מאושרים יותר, אך לא רק זה, הם גם מחלימים יותר מחוליים, יותר במהירות ויותר בכמות. [הדגשתי בשאלתי שאין השאלה מתייחסת לתפילות על צרות המתרגשות על האדם או על הציבור, והטעם הוא כי מאורעות אלו נתנו לאדם בכוונה תחילה שיתחזק באמונתו ויעשה חשבון נפשו ויתפלל לאלוקים שיצילו, ובוודאי שהתפילה עוזרת ומסייעת, אם כי גם בזה לא תמיד, על פי חשבונות שמים. עיקר שאלתי היתה על הפרנסה שבכל יום ויום, שקשה יותר לראות איך מושפעת באופן ישיר מהתפילה והיא נגזרה מראש ותלויה גם במזלו של האדם].

[בקרו טלה]

viewtopic.php?f=17&t=32210&hilit=%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%A4%D7%98

[שערי חכמה]

שמעתי מת"ח אחד ישר שבלבבות שלא קרה לו מעולם שהתפלל על צרכיו ולא נענה מיד, אמנם לא כל אחד יודע להתפלל כמוהו.
כל השאר פלפולים של הבל.

זכה אותו ת"ח למה שלא זכה משה רבינו שא"ל הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי, ור"א בן פדת שא"ל הקב"ה רצונך שאחריב את העולם וכו', ועוד אלפי ורבבות צדיקים בכל הדורות...

[אריתלמוד]

בענין תפילה מצאתי הרבה דברים שהם סותרים זו את זו, לדוגמה:

מדרש פנחס <עם גבעת פנחס> / שפירא, פינחס בן אברהם אבא / תשי ג דף מספר 52

[עקביה]

בענין תפילה מצאתי הרבה דברים שהם סותרים זו את זו, לדוגמה:

מדרש פנחס <עם גבעת פנחס>

כמדומני שהחזו"א באמונה ובטחון יוצא נגד השקפה זו.

[הרואה]

שמעתי מת"ח אחד ישר שבלבבות שלא קרה לו מעולם שהתפלל על צרכיו ולא נענה מיד, אמנם לא כל אחד יודע להתפלל כמוהו.
כל השאר פלפולים של הבל.

זכה אותו ת"ח למה שלא זכה משה רבינו שא"ל הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי, ור"א בן פדת שא"ל הקב"ה רצונך שאחריב את העולם וכו', ועוד אלפי ורבבות צדיקים בכל הדורות...

תקרא עוד פעם.

[אביגדור]

אמנם מסתבר שהסטטיסטיקה לא תראה שמצבם הכלכלי של המתפללים טוב משל אלו שאינם מתפללים,

צע"ט למה צריך סטטיסטיקה אם הרה"ג עקביה קובע מסברא מה יהיו התוצאות.
או שמא בא לו הבנתו זו מתוך חכמת התורה שנ"ל ע"פ תורה שלא יהא המצב הכלכלי של המתפללים יותר טוב אך צ"ע דהא לשיטתו אין לומדים את המציאות מן התורה. וה' הטוב יכפר אם שגה.

[עקביה]

אמנם מסתבר שהסטטיסטיקה לא תראה שמצבם הכלכלי של המתפללים טוב משל אלו שאינם מתפללים,

צע"ט למה צריך סטטיסטיקה אם הרה"ג עקביה קובע מסברא מה יהיו התוצאות.
או שמא בא לו הבנתו זו מתוך חכמת התורה שנ"ל ע"פ תורה שלא יהא המצב הכלכלי של המתפללים יותר טוב אך צ"ע דהא לשיטתו אין לומדים את המציאות מן התורה. וה' הטוב יכפר אם שגה.

מדושתי ובן גרני ר' אביגדור שליט"א
קראתי על מחקרים שהראו שתפילה אינה עוזרת (איני מסתמך עליהם לשום עניין. אני מציין זאת רק כקונטרה למה שנכתב לעיל על מחקרים שהראו אחרת).
אבל העיקר הוא שבתוך עמי אנכי יושב.
אמנם קשה עלי להתווכח עם מי שסבור שכדי להגיע לבבל יש ללכת צפונה, וה' הטוב יכפר אם שגה.

[אביגדור]

גם אני לא הסתמכתי על המחקר שצויין לעיל כי גם הוא וגם המחקרים שאתה מציין אליהם אינם שווים פרוטה שחוקה. אין שום דרך הגיונית לחקור דבר כזה, כפי שהסבירו באשכול שלונקק לעיל.
אבל העיקר הוא שבתוך עמך אתה יושב ורצונך לומר שאינך רואה אלא מהרהורי לבך, ועל זאת אני שב לבית מלחמתי שכל הודעותיך בעניינים אלו בפורום מכנה משותף אחד להם, והוא שהחלטת שאף פעם אין המציאות בעולם הזה הולכת ע"פ התורה וכל פרשי המלך וכל סוסיו לא יניעוך מזה.
אמנם קשה עלי להתווכח עם מי שאינו חפץ לשמוע, וה' הטוב יברא לו אזנים.

[עקביה]

האם ניתן לומר שמצבם הכלכלי של ציבור בני הישיבות, שתפילה שגורה תמיד על פיהם, טוב ממצבם הכלכלי של תושבי כפר שמריהו?
קשה לי להתווכח עם מי שאינו רואה, וה' הטוב יפקח את עיניו.

[שערי חכמה]

שמעתי מת"ח אחד ישר שבלבבות שלא קרה לו מעולם שהתפלל על צרכיו ולא נענה מיד, אמנם לא כל אחד יודע להתפלל כמוהו.
כל השאר פלפולים של הבל.

זכה אותו ת"ח למה שלא זכה משה רבינו שא"ל הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי, ור"א בן פדת שא"ל הקב"ה רצונך שאחריב את העולם וכו', ועוד אלפי ורבבות צדיקים בכל הדורות...

תקרא עוד פעם.

וכן למר בכפל כפליים.

אגב, אותו ישר שבלבבות שאין כמותו, האם מעולם לא היה הוא או אחד מבני ביתו חולה יותר מיום אחד, או שמא אינו נוהג להתפלל על רפואה?

[אביגדור]

האם ניתן לומר שמצבם הכלכלי של ציבור בני הישיבות, שתפילה שגורה תמיד על פיהם, טוב ממצבם הכלכלי של תושבי כפר שמריהו?
קשה לי להתווכח עם מי שאינו רואה, וה' הטוב יפקח את עיניו.

אם זה אמור להיות בדיחה אני מודה שאינני מבין את חוש ההומור שלך.
אתה משוה את ההשתדלות שעושים בענין ציבור בני הישיבות להשתדלות שעושים תושבי כפר שמריהו? (שלא לדבר על בעיות מהותיות אחרות ב"מחקר" שעשית)

[עקביה]

האם ניתן לומר שמצבם הכלכלי של ציבור בני הישיבות, שתפילה שגורה תמיד על פיהם, טוב ממצבם הכלכלי של תושבי כפר שמריהו?
קשה לי להתווכח עם מי שאינו רואה, וה' הטוב יפקח את עיניו.

אם זה אמור להיות בדיחה אני מודה שאינני מבין את חוש ההומור שלך.
אתה משוה את ההשתדלות שעושים בענין ציבור בני הישיבות להשתדלות שעושים תושבי כפר שמריהו? (שלא לדבר על בעיות מהותיות אחרות ב"מחקר" שעשית)

בדיחה? אם כבר קינה.. מה קורה לך? עד מתי תגלגל עיניך לשמים במקום להסתכל על הדרך בה אתה הולך?
וכי אתה סובר שרוב השתדלות ללא כל תפילה עדיף על רוב תפילה עם מעט השתדלות? זה ודאי מנוגד לשיטתך כאן בפורום.

[המעיין]

בבקשה אל תפסיקו להתווכח.

[אביגדור]

בדיחה? אם כבר קינה.. מה קורה לך? עד מתי תגלגל עיניך לשמים במקום להסתכל על הדרך בה אתה הולך?
וכי אתה סובר שרוב השתדלות ללא כל תפילה עדיף על רוב תפילה עם מעט השתדלות? זה ודאי מנוגד לשיטתך כאן בפורום.

כמו שאומרים, זה רק מוכיח...
למה שזה יהיה מנוגד לשיטתי בפורום?? אם התורה אומרת שא"א בלי השתדלות זה מה שצריך לעשות. ועיין נידה (ע ב) מה יעשה אדם ויעשיר ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה א"ל הרבה עשו כן ולא עלתה בידם אלא יבקש ממי שהעושר שלו וקמ"ל דהא בלא הא לא מהניא.
ואם כבר מבואר להדיא בגמרא זו להיפך הגמור משיטתך. והוא דחזינן בעולם שההשתדלות אינה מועילה ועל כרחך שצריך לתפילה.

[עקביה]

כמו שאומרים, זה רק מוכיח...
למה שזה יהיה מנוגד לשיטתי בפורום?? אם התורה אומרת שא"א בלי השתדלות זה מה שצריך לעשות. ועיין נידה מה יעשה אדם ויעשיר ירבה בסחורה א"ל הרבה עשו כן ולא עלתה בידם יבקש ממי שהעושר שלו וקמ"ל שהא בלא הא לא מהניא.
ואם כבר מבואר להדיא בגמרא זו להיפך הגמור משיטתך. והוא דחזינן בעולם שההשתדלות אינה מועילה ועל כרחך שצריך לתפילה.

שותיה דמר לא ידענא, ואולי בא סנחריב ובלבל את דבריך.
שיטתך היא שכדי להבין את המציאות צריך לראות מה כתוב בתורה. ההתבוננות בנעשה בשטח היא חסרת טעם. [אם לדוגמא, נאמר בשם החת"ס שאנגליה שוכנת בים התיכון (שו"ת לבושי מרדכי יו"ד מהד' תליתאה מט), שם היא, וכלום לא יזיז אותה משם].
כעת לגופה של סוגיא (נדה ע:).
התורה אומרת שכדי להתעשר צריך אדם להרבות בסחורה, לשאת ולתת באמונה ולבקש רחמים ממי שהעושר שלו [ומאד חשוב לעניינינו לציין שהגר"א מוחק 'ירבה בסחורה'], והא בלא הא לא סגיא.
א"כ, לאור סוגיא זו מי אמור להיות עשיר יותר, מי שכל מה שהוא עושה זה להרבות בסחורה, או מי שעוסק מעט בסחורה [-עושה מעט השתדלות] אבל מקפיד על העיקר - מרבה בתפילה? הרי מפורש כתוב שם שהא בלא הא לא סגיא, וא"כ פשוט שאברך ממוצע אמור להיות עשיר גדול יותר מכל חילוני בעולם, ואיך זה המציאות מורה את ההיפך?
כך לכאורה קשה על שיטתך. אבל במחשבה שניה, לשיטתך אין כאן כל קושיא. היות ואין לנו אלא מה שכתוב בתורה, א"כ ברור שאכן כך הוא, האברכים היקרים הם עשירי תבל, ואין אף חילוני שחשבון הבנק שלו תפוח יותר משל אברך מן השורה, ובלצ"ג.

[דרומי]

השטויות כאן עוברות כל גבול, ואסתפק רק באיזכור הר"ת הידוע שעשיר הוא מי שיש לו עיניים, שינים, ידים ורגלים. ובמשפחה חרדית יש את הדברים הללו כפול כמה וכמה מאשר כו'.

ואוסיף עוד סיפור שראיתי לאחרונה בספר 'אלה תולדות פרץ' והוא סיפור תולדות חייו של חסיד ידוע בשם ר' פרץ מוצקין שהיה גר במונטריאול ורבים השיב מעון. והנה אחד מבעלי התשובה שקירב בא אל רבו האדמור מחבד בטענה, היתכן והחסיד הגדול ר' פרץ הולך עם בגדים בלויים מחוסר באמצעים, ואילו שחקנית ידועה באמריקה מרוויחה סכום עתק על כל הופעה בודדת, ואיפוא הצדק והיושר.

נענה האדמור ואמר, זה שר' פרץ הולך עם בגדים בלויים וישנים - זה לא מפריע לו, והוא מאושר גם ככה; וזה שהשחקנית ההיא מרויחה סכום עתק - אינך יכול לדעת האמנם היא באמת מאושרת.

הסוף היה שלאחר כחצי שנה היא התאבדה... רח"ל. ומסיימים בטוב.

[עקביה]

אני לא מבין אותך רחימאי, אם השטויות כאן עוברות כל גבול היה לך לרענן את האשכול בדברים של טעם, ולא להוסיף עליהן כהנה וכהנה. סיסמאות שאינן שוות דיון, וודאי אינן זוקקות תגובה.

[אוצר החכמה]

אני כבר התווכחתי איתך פעם בנושא ואיני רוצה לחזור על הישנות.
אבל מסקרן אותי מה אתה בעצם טוען ביחס לגמרא שהבאת.

משהו כמו.
המציאות מוכיחה להיפך ולכן פשוט לא כתוב בגמרא את הדברים האלה.

[עקביה]

משהו כמו.
המציאות מוכיחה להיפך ולכן פשוט לא כתוב בגמרא את הדברים האלה.

בדיוק כך. לאור המציאות צריך לעדכן את הבנת הגמ' (מה שאביגדור ככל הנראה לא יעשה. אלא יחזיק בעוז בדעה שאין חיה כזאת עשירים שלא מבקשים רחמים ממי שהעושר שלו).
מה שנראה לי בהבנת הגמ' הוא שדברי הגמ' הם הדרכה לחיים. דהיינו, אדם שרוצה להעשיר לא די לו שירבה בסחורה. הרי ודאי בין אלה שאינם מתפללים יש הרבה שהרבו בסחורה ונשארו עניים. רק אחוז קטן מצליח להתעשר. לכן, מי שרוצה להגדיל את סיכוייו לעשירות צריך לבקש רחמים. והא בלא הא לא סגיא כדי לצאת מהסטטיסטיקה הכללית. אבל ודאי שבין המון המרבים בסחורה ישנם גם כאלה שמעשירים בלי לבקש רחמים. זו דרך העולם.

[אוצר החכמה]

מישהו חוץ ממך הבין את הגמרא אחרת קודם?

[עקביה]

חשבתי שבפשטות "הא בלא הא לא סגיא" פירושו שללא שני או שלשת המרכיבים א"א להגיע לעשירות. לא כך נראה הפשט?

[אוצר החכמה]

וחשבת גם שאנשים לא יודעים שיש בעולם עשירים שאינם מתפללים?

[אביגדור]

שותיה דמר לא ידענא, ואולי בא סנחריב ובלבל את דבריך.
שיטתך היא שכדי להבין את המציאות צריך לראות מה כתוב בתורה. ההתבוננות בנעשה בשטח היא חסרת טעם. [אם לדוגמא, נאמר בשם החת"ס שאנגליה שוכנת בים התיכון (שו"ת לבושי מרדכי יו"ד מהד' תליתאה מט), שם היא, וכלום לא יזיז אותה משם].
כעת לגופה של סוגיא (נדה ע:).
התורה אומרת שכדי להתעשר צריך אדם להרבות בסחורה, לשאת ולתת באמונה ולבקש רחמים ממי שהעושר שלו [ומאד חשוב לעניינינו לציין שהגר"א מוחק 'ירבה בסחורה'], והא בלא הא לא סגיא.
א"כ, לאור סוגיא זו מי אמור להיות עשיר יותר, מי שכל מה שהוא עושה זה להרבות בסחורה, או מי שעוסק מעט בסחורה [-עושה מעט השתדלות] אבל מקפיד על העיקר - מרבה בתפילה? הרי מפורש כתוב שם שהא בלא הא לא סגיא, וא"כ פשוט שאברך ממוצע אמור להיות עשיר גדול יותר מכל חילוני בעולם, ואיך זה המציאות מורה את ההיפך?
כך לכאורה קשה על שיטתך. אבל במחשבה שניה, לשיטתך אין כאן כל קושיא. היות ואין לנו אלא מה שכתוב בתורה, א"כ ברור שאכן כך הוא, האברכים היקרים הם עשירי תבל, ואין אף חילוני שחשבון הבנק שלו תפוח יותר משל אברך מן השורה, ובלצ"ג.

צר לי שאתה מאלץ אותי להסלים את הויכוח כי חשבתי שתכוה בפושרין וכו'

כתבתי לעיל שזה רק מוכיח עם ג' נקודין כזה: "..." ועתה אפרש סודם.
תגובותיך ידידי היקר רק מוכיחות על השטחיות שבגישתך כי לא טרחת לקרוא את מה שעניתי לך בפעם הקודמת שהתווכחנו (אין הסבר אחר להבלים שכתבת כביכול בשמי), לא טרחת לעיין היטב בגמרא בנידה ואף לא השקעת מחשבה של ממש בדוגמא שהבאת. במילים אחרות אינך מעיין היטב לא בתורה ולא במציאות.
כעת לגופו של עניין:
אברך שלומד בכולל פונוביז' או בכולל של גרטלר ואשתו מזכירה או עובדת בהיי טק זה לא נקרא שהוא עושה שום השתדלות כדי להעשיר ואינני מחשיב קניית כרטיס לוטו כהשתדלות. גם הגר"א שמחק את המילים ירבה בסחורה מודה שצריך השתדלות כמו שמבואר בכל מקום.
וכעת לגופה של סוגיא:
אילו עיינת ברש"י על אתר היית רואה שפירוש המילים הא בלא הא לא סגיא הוא הפוך מפירושך, וכוונת הגמרא שא"א לתפילה בלי השתדלות. לענ"ד משמעות הסוגיא הפשוטה היא שהשתדלות בלא תפילה יכולה לפעמים להצליח (כמ"ש הרבה עשו כן ולא עלתה בידם ז"א שיש שעלתה בידם) אך תפילה בלי השתדלות לא יכולה להצליח. אבל גם אם לא תפרש כך, הצורה שאתה הצגת את הסוגיא אינה אלא שטחיות.
[עד שאני עסוק בכתיבה ראיתי שת"ל גם כח עיונך הגיע להבנת הגמרא, עכשיו לך בכוחך זה ועיין גם במקומות אחרים]

[אוצר החכמה]

אפשר לענות על זה הרבה תשובות אחת מהם שלך אציין כמה אחרות אני משער שיש עוד.
1. אע"פ שזה הכלל יש חריגים מחמת סיבה. למשל זכות אבות (שאולי התפללו על זרעם).
2. הגמרא מדברת על אנשים יראי ה' לרשעים יש מסלול נפרד של על פניו להאבידו.
3. הגמרא מדברת על העיקרון הכללי הראוי להיות כדרך המהר"ל.
4. רוב האנשים העשירים שאינם מתפללים מאמינים בלבם וממילא מתפללים באיזה אופן ורחמנא ליבא בעי. (אני אישית לא אוהב תשובות כאלה אבל יש הרבה שיחשבו כך) ועל הרשעים ממש יש לומר תירוץ אחר.
5. כוונת הגמרא עושר שנמשך לאורך זמן ומתקיים רבים מהעשירים שאתה מדבר עליהם אם אינם מתפללים כלל מאבדים ממונם מהר.
6. עושר שכרוך בסבל בתחום אחר אינו נקרא עושר ולא על זה דיברה הגמרא ורבים מהעשירים עליהם אתץה מדבר סובלים מדברים אחרים (זה עלה כאן כבר).
7. אותו דבר באופן קצת שונה. עשיר אמיתי הוא זה שמלבד עשרו גם מסתפק במה שיש לו ואת זה אין לאנשים שלך.

ועוד כהנה וכהנה.
או כמו שכתב אביגדור שעיקר כוונת הגמרא להיפך.


אבל אף אחד לא יוצא מנקודת הנחה שיש איזה סתירה מובנית בין המציאות לחז"ל ואז המציאות תמיד מנצחת ואת חז"ל צריך תמיד לסובב.

אבל אחרי ראותי דבריך נ"ל שגם אתה לא חושב כך ולכן איני מבין על מה אתה ואביגדור מתכתשים בדיוק.

[עקביה]

1. תגובותיך ידידי היקר רק מוכיחות על השטחיות שבגישתך כי לא טרחת לקרוא את מה שעניתי לך בפעם הקודמת שהתווכחנו (אין הסבר אחר להבלים שכתבת כביכול בשמי), לא טרחת לעיין היטב בגמרא בנידה ואף לא השקעת מחשבה של ממש בדוגמא שהבאת. במילים אחרות אינך מעיין היטב לא בתורה ולא במציאות.
2. כעת לגופו של עניין:
אברך שלומד בכולל פונוביז' או בכולל של גרטלר ואשתו מזכירה או עובדת בהיי טק זה לא נקרא שהוא עושה שום השתדלות כדי להעשיר ואינני מחשיב קניית כרטיס לוטו כהשתדלות. גם הגר"א שמחק את המילים ירבה בסחורה מודה שצריך השתדלות כמו שמבואר בכל מקום.
3. וכעת לגופה של סוגיא:
אילו עיינת ברש"י על אתר היית רואה שפירוש המילים הא בלא הא לא סגיא הוא הפוך מפירושך, וכוונת הגמרא שא"א לתפילה בלי השתדלות. לענ"ד משמעות הסוגיא הפשוטה היא שהשתדלות בלא תפילה יכולה לפעמים להצליח (כמ"ש הרבה עשו כן ולא עלתה בידם ז"א שיש שעלתה בידם) אך תפילה בלי השתדלות לא יכולה להצליח. אבל גם אם לא תפרש כך, הצורה שאתה הצגת את הסוגיא אינה אלא שטחיות.
[עד שאני עסוק בכתיבה ראיתי שת"ל גם כח עיונך הגיע להבנת הגמרא, עכשיו לך בכוחך זה ועיין גם במקומות אחרים]

1. אה"נ ששיטתך לא נהירה לי, ואתייחס לזה להלן. ההבלים שכתבתי בשמך נובעים מכך שדבריך אינם ברורים. אני מנסה לייחס לך מקרי קיצון כדי לנסות להבין איפה אתה עומד (ולא מצליח).
2. אינני בטוח כלל שאין זו נקראת השתדלות להעשיר. ומ"מ גם אם לא להעשיר, זו ודאי השתדלות לפרנסה. והרי פעמים הרבה שפרנסתם של אברכים אינה מצויה, ודאי לא ביחס לגודל משפחתם, והם מבוססים בחובות, אע"פ שמלבד ההשתדלות הם שופכים לבם בתפילה על מצבם הכלכלי, כך שלא הועלת כלום.
פשוט שהגר"א מודה שצריך השתדלות, שהרי לא מחק את המילים "ישא ויתן באמונה".
3. מה הפוך מפירושי, ומה הצגתי בשטחיות? מהגמ' ורש"י מבואר שהעיקר זו תפילה, אבל היא אינה מועילה ללא השתדלות. א"כ בפשטות משמע שמצבו של מי שעוסק בהשתדלות ומרבה בתפילה אמור להיות עדיף ממצבו של מי שמרבה בהשתדלות ואינו מתפלל.
מהלשון "הרבה עשו כן ולא הועילו" לא מוכרח שיש שעשו והועילו, כשם שהלשון "רבים שתו רבים ישתו" (כתובות ח:) לא ממש מוציאה מישהו מהכלל.

אבל אחרי ראותי דבריך נ"ל שגם אתה לא חושב כך ולכן איני מבין על מה אתה ואביגדור מתכתשים בדיוק.

זו שאלה קשה. איני יודע לענות עליה.
תאר לעצמך שאתה הולך לתומך ברחוב ופתאום מושלכת עליך אבן בליסטרא. אתה מחפש ומוצא את התוקף, ומבקש להשיב מלחמה אבל הוא מיד מתחמק וטוען שאין לו מושג מה אתה רוצה ממנו, עד שאתה עצמך מתחיל לתהות מה בעצם אתה רוצה ממנו.
אביגדור מתקיף אותי על דברים פשוטים שכתבתי, אבל כל מה שאני מנסה להשיב לו נתקל בטענת שטחיות, ושמעולם לא הבנתי את דבריו. אני לא יודע מה הוא רוצה. אולי הוא עצמו יואיל לבוא ולפרש שיחתו.

[יהודי טבעי]

לאחרונה נשאלתי בעניין מה שאנו מתפללים על בני, חיי ומזוני - במה ואיפה ניכר כחה של התפילה. הלוא גם אלה שלא מתפללים זוכים לכל הנ"ל, לא פחות ולפעמים אף יותר מאשר אותם שכן מתפללים. וכבר אמרו חז"ל בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא. ואם כן מה לנו להתפלל על זה.

חשבתי על כמה אפשרויות בהבנת העניין, חלקם מפי ספרים וסופרים וחלקם אני מעלה כהשערה ואשמח למקורות בעניין [אתייחס בעיקר לפרנסה אך כמובן הדברים שייכים לכל צרכי האדם]:


ב. באמת אין התפילה מוסיפה דבר לפרנסת האדם וכו', ומה שאנו מתפללים זוהי עבודה שבלב לקבוע בנפשנו שאנו תלויים בכל צרכינו וסיפוקנו בבורא יתברך. כעין זה שמעתי פעם בשם הסבא מקלם

ד. אכן מזונותיו של אדם קבועים וגם בלי תפילה יזכה לפרנסה - ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני, אך מכל מקום, התפילה מועילה להוסיף לו גם מה שלא היה אמור לקבל מצד מזלו לבד. כנגד זה עומדת המציאות היומיומית, שהרבה ראינו עניים ודחוקים בפרנסה שמתפללים בכוונה שלמה ובחום לב שתוסיף להם פרנסתם ומכל מקום קשה לראות בעליל שהתפילה הועילה לתועלת פרנסתם, ואין זה מסתבר לתלות תמיד בחטאים המעכבים מקבלת התפילה.

[/size]

השאלות הם טובות ויסודיות, עתיקות ומפורסמות, והם צריכים מענה מפורט ומספק.
אבל אלו מהתשובות שציינת, ואלו שהשיבו לך ברוח זו, שלפי האמת אין התפילה מועלת, גובלות באפיקורסות, ואמנם רבים וטובים נכשלו בטעויות אלו. שמסלקות את הקב"ה מחיינו, ועושות את התפילה להצגה. כאילו ניתן לשחק עם עיקרי האמונה.
העובדה שעדיין לא הגעת לתשובות הנכונות רק מחייבת אתכם לעסוק עוד בנושא.
בקצרה אציין כמה נקודות.
1. אין הבטחה שהתפילות נענות, ויש לכך הסבר שאכ"מ, חז"ל מציעים לחזור ולהתפלל אולי יום אחד יענו לתפילתו.
2. אין שום מידע אובייקטיבי וסטטיסטיקה על תפילות שנענות או לא, צריך גם לדעת איך להתפלל.
3. העובדה שבני התורה אין להם כסף, אינה קשורה לעניין, שכן צריך לעשות השתדלות, והתפילה אין מטרתה לחולל ניסים היוצאים מגדרי הטבע, התפילה עוזרת בתוך מסגרת חוקי הטבע, למשל שיש להם לכה"פ בצמצום את צרכיהם, והם מושכים את העגלה ולא גוועים ברעב.
4. ציינת מקורות שאין דבר ניתן בלי תפילה, זהו רעיון מאוחר, שצריך ליישבו, ואולי התשובה כמו שציינת שכולם מתפללים. אבל אין לערב שאלה זו עם השאלה היסודית שהיא כאמור מעיקרי האמונה.