מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
כשרות
הודעות: 64
הצטרף: ג' אפריל 29, 2014 7:06 pm

תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי כשרות » ש' יולי 08, 2017 10:34 pm

האם בזמנינו אין בזה לא ילבש?
כמו כן, האם כשהשיער לבן מחמת חיסרון בפיגמנט, ולא משום שכלל השערות התחילו להלבין ,אלא לעיתים יש איזה שיער שלא נתפס בו הצבע
האם מותר לתולשו?

קו ירוק
הודעות: 4291
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי קו ירוק » ש' יולי 08, 2017 10:50 pm

התורה איננה אקטואלית חלילה ?

יבנה
הודעות: 1922
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי יבנה » ש' יולי 08, 2017 11:09 pm

גדרי לא תלבש תלויים לפי המקובלות של כל דור, ואם היום נוהגים האנשים לעשות או ללבוש דבר שבעבר היה מיוחד לנשים אין בזה איסור. בנוסף כשכוונת העושה אינו להדמות לנשים אלא למנוע צער ג"כ מותר אף אם זה דבר המיוחד לנשים. משני טעמים אלו יש להתיר פעולות הנ"ל בזמנינו אם יתברר שכך נוהגים אנשים כעת. ובודאי שאם יש לאחד בושה מכך כגון שיש למישהו צעיר איזור בראש שהוא לבן ונראה בזה מוזר יהא מותר לצבוע את המקום.
ועי' השיטות בזה בנשמת אברהם החל מכאן http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 57&hilite=

אש משמים
הודעות: 1793
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי אש משמים » ש' יולי 08, 2017 11:19 pm

אין סיבה שיהיה שינוי בהלכה זו ואין לחלק בסיבה הגורמת לשיער להלבין.
אכן ראיתי פוסקים שכתבו שאם הלבין בזמן שאין זה מתאים או בצורה משונה אז יכול לתקן זה כדי שיראה כאחד האדם. (מובן כך מסברא גם שהרי אין זה תיקון ליופי כאשה אלא הסרת פגם בעלמא).

יבנה
הודעות: 1922
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי יבנה » ש' יולי 08, 2017 11:26 pm

התוכלו להסביר למה צביעת שער אינו תלוי בזמן ומקום, לעומת גילוח שער בית השחי ובית הערוה שתלוי במקום כשו"ע ורמ"א יו"ד קפ"ב א', ובגדים שג"כ תלוי במקום כמבואר שם סעיף ה' ברמ"א?

שלמה בן חיים
הודעות: 540
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » ש' יולי 08, 2017 11:51 pm

יבנה כתב:התוכלו להסביר למה צביעת שער אינו תלוי בזמן ומקום, לעומת גילוח שער בית השחי ובית הערוה שתלוי במקום כשו"ע ורמ"א יו"ד קפ"ב א', ובגדים שג"כ תלוי במקום כמבואר שם סעיף ה' ברמ"א?

לא דייקת בעיקר הדין בזה. לשון השולחן ערוך יו"ד קפב סעיף א והרמ"א הוא כדלהלן:

המעביר שער בית שחי ובית הערוה, אפילו במספרים כעין תער, היו מכין אותו מכת מרדות. בד"א, במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו. הגה: ואפילו לכתחלה שרי (ר"ן פ"ב דע"ז). רק החברים נמנעים בכל מקום, עכ"ל.
ראשית לדעת השולחן ערוך זה אסור אלא שאין מכין אותו [וכמבואר בבית יוסף שזה תלוי במחלוקת הראשונים והשו"ע נקט אין מכין אותו מכורח שהכריע שרק אין מכין אותו אבל איסור יש. ורק הרמ"א כתב שאפילו לכתחילה שרי. שנית גם הרמ"א כתב שהחברים נמנעים בכל מקום.
נידון נוסףף יש באחרונים האם מקום שמעבירין אותו זה מקום שמנהג שומרי תורה לעשות כן או אפילו נכרים כך שהדבר אין פשוט כלל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9333
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' יולי 09, 2017 12:09 am

שבה"ל ח"ג קיא,ב
ביו"ד סי' קפ"ב פסק דהא דמעביר שער בית השחי ובית הערוה לוקה מ"מ דוקא במקום שהוא מיוחד לנשים אבל במקום שעושים כן גם האנשים מותר מן הדין, וכן בסי' קנ"ו לענין להסתכל במראה משום לא ילבש גבר דוקא במקום שמסתכלים רק הנשים, וחקר כב' מדוע שם ס"ו לענין מלקט לבנות מתוך שחורות לא נזכר כזה, ולדעתו כהיום שגם האנשים לוקטים לבנות מדוע יהי' אסור.
הנה בתשובת שבט הלוי ח"ב סי' ס"ג הארכתי ביסודות איסור זה, ובנ"ד לדעתי צריך להחמיר גם בזה"ז, דדוקא לענין מראה שאין עושין לנוי ולקשוט דוקא כידוע, וכן לענין רבוי שערות בגוף שעושין מפני הבזיון, משא"כ מלקט לבנות שהוא נוי האשה במה שהיא רוצה להתראות כבחורה ולא כזקנה, וכן מה שמלקטים היום האנשים הן ישראלים הן גוים פשוט שהוא כדי להראות כבחורים ולא כזקנים וא"כ היינו טעמא דאיסורא ויפה סתמו הפוסקים.

וע"ע בלהורות נתן ח"ב ס"ע.

יבנה
הודעות: 1922
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי יבנה » א' יולי 09, 2017 1:22 am

שלמה בן חיים:
מצינו לגבי מראה דכו"ע נוהגים בו היתר בזמנינו ואף החברים וכמבואר ביחוה דעת ח"ו סי' מ"ט ע"ש, ולא חששו לדעת הב"י שאוסר לכתחילה, ולא לחומרת החברים שברמ"א. ואף כאן כיוצ"ב.

משנ"ן:
דברי שבה"ל אינם מובנים כלל, פוק חזי בחור העומד לפני מראה אם עושה כן לקישוט ולנוי או להסיר נוצות וכתמים. ועי' שו"ע סי' קנ"ו סעיף ב' שמבואר דלכו"ע אם מסתכל במראה לצורך הסרת לכלוך או רפואה או סכנה מותר, וכל מה שהוצרך הרמ"א להתיר במקום שרגילים אנשים להסתכל הוא דוקא לנוי וקישוט.
ואיני מבין איך יש משום בזיון אם לא יגלח שער בית השחי ובית הערוה או אם לא ילבש בגדי נשים שבמקומו לובשים אותו גברים.
גם לא הבנתי מה בכך שמלקט שערות לנוי להדמות לבחור, מאחר שכן דרך האנשים. ומה בכך שגם נשים עושות כן לנוי להראות יותר צעירות.

פלוריש
הודעות: 1075
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי פלוריש » א' יולי 09, 2017 2:21 am

לייטנר כתב:
הקיק כתב:דבר חברון. שו"ת הלכה למעשה. יורה דעה חלק שני. דוב ליאור. קרית ארבע – חברון, המכון לרבני ישובים, תשע"ה. כא+300 עמ'. (02-9964722)
572 תשובות קצרות בענייני יורה דעה מהלכות שחיטה ועד הלכות אבלות נקבצו בכרך דק, ועוד פרק של 'נושאים כלליים'. התשובות ענייניות וחותכות, גם כשמדובר בשאלות כבדות משקל. העורכים מעידים שלעיתים התשובה הנדפסת היא תמצית של בירור ארוך ומעמיק, ורק קצה-הקרחון-הפסיקתי מוצג לעיני המעיין. בסי' תקעא מסביר הרב לשואל מהם גדרי איסור 'מראית עין', וקובע שיש בו שני חלקים - חילול השם ומניעת חשד, ומשני כיווני המבט האלו אין לעשות כל מעשה שהרואה יחשוב שהוא אסור. בסימן רכ"ח מחמיר הרב ליאור שליט"א שאם גבר צובע את שערותיו שהלבינו לא רק כדי למנוע מעצמו אי-נעימות אלא גם כדי שייראה נאה יותר – הרי זה כעין 'לצורכו ולצורכה' ואסור. מועט המחזיק את המרובה.

אעפ"כ, התיר לרווק מבוגר (שנפגש עם מאות נשים, ללא הועיל) לצבוע את שערו, עד החתונה.

[מקור הדברים כאן: viewtopic.php?f=7&t=10290&start=280]

יבנה
הודעות: 1922
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי יבנה » ב' יולי 10, 2017 12:57 am

שלמה בן חיים כתב:נידון נוסףף יש באחרונים האם מקום שמעבירין אותו זה מקום שמנהג שומרי תורה לעשות כן או אפילו נכרים כך שהדבר אין פשוט כלל.

כוונתך לדברי הפרישה שהובאו ג"כ בחי' רע"א על השו"ע, אך אין זה כוונת דבריו.
הטור יו"ד סי' קפ"ב כתב
"כתב הרמב"ם שלא אסרו העברת שער אלא במקום שאין מעבירין אותו אלא הנשים שלא יתקן עצמו בתיקון נשים אבל במקום שמעבירים האנשים השער אם העבירו אין מכין אותו:"
וע"ז כתב הפרישה
"אבל במקום שמעבירין השער האנשים. נראה דרצה לומר אנשים גוים דכיון דנהוג נהוג ולמדינן ממנהג הגוים. גם יש לומר דעל ישראל קאמר דהיכי דהנהיגו כן כולם יחד אין מוחין בידם:"
כוונת הפרישה לשאול איך יתכן שישתנה המנהג שילבשו הגברים בגדי הנשים, הרי עוברים בלא ילבש. וע"ז כתב שני תירוצים ששניהם נכונים ואינם סותרים זא"ז, ולא הזכיר בדבר שום ספק. ומנין לך לחדש שמנהג הנפוץ אצל כל הגוים כו' לא מועיל לקבוע מציאות איזה הם בגדי אנשים ואיזה הם בגדי נשים?

יבנה
הודעות: 1922
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי יבנה » ב' יולי 10, 2017 12:59 am

שו"ת הרשב"א חלק ה סימן קכא
לרב שרירא ורב האי בנו זלה"ה.
וששאלת המעביר שער בית השחי ובית הערוה שאסרו חכמים מקומות אלו בלבד הוא דאסור אבל שאר מקומות אם הוצרך להם לאו, א"ד כיון שהוא מתיקוני נשים הכל אסור ואסור לאדם להעביר שער מעל גופו. ואם הותר להעביר בשאר המקומות מהו שיסיר בכללם בית השחי ובית הערוה, שמצינו בתשובות שאלות מתיבתא שאם העבירן עם שאר גופו מותר ובקשנו הוראת רבותינו ומנהג רבותינו. ועוד העברת תער על פנים שרי או אסור שמצינו קצת רבנן שמחמרין בו,
תשובה מנהג כולהו רבנן בשתי ישיבות ממאתים ושלש מאות שנה שמעבירין שער בית השחי ובית הערוה ואין נמנעין מהם. והאמור בדברי לא פליגי בבין המעביר אלו בלבד למעבירין בכל שער גופו. אלא כך אנו רואין בו יש הפרש בין תכשיטי נשים בין הזמנים ובין המקומות. וגם יש בין בגד לבגד הפרש. כי כן נהגו כאן שבגדי פשתן ובגדי צמר גפן אין האנשים לובשין אותן צבועים. אבל בגדי כלך ובגדי משי ובגדי מילת לובשין אותן הגברים צבועים בכל מיני צבעונים. לפיכך מותר להם ללבוש מאלו כפי מנהג הזמן והמקום. ואם היה זמן או מקום שאין רגילין באלו ג"כ אלו היו אסורין להם. וכן כי יש כאן מנהג למלבושי נשים ולמלבושי אנשים ובמקומות אחרים מנהג אחר כל האסור בו כמנהגו וההיתר בו כמנהגו. כי לא סיים לנו כלי גבר ושמלת אשה אלא לפי המנהגות בהם ובאותם השנים לא היה מנהג האנשים להעביר בית השחי ובית הערוה שלהם. והיו רואין מי שעושה כן כנשים שהן מתקשטות. אלא היו מגדלים שער גופן עד שיגיע לגבולות מאליו. ע"כ היה אסור להם. ואף עד עכשיו יש בערב מי שהם בני הערבים ישמעאלים ובני יקטן שמנהגם כן כי הגבר בהעברת בית השחי ובית הערוה רואין אותו חלש כנשים. ואנשי אותן מקומות עכשיו אסור להעביר בית השחי ובית הערוה שלהם. אבל מנשי מקומות הללו בזמן הזה אין בין הנשים והאנשים הפרש בזה. אלא כששומעים שיש הפרש במקומות תמהין בזאת ואומרים הללו בעלי גבורה. וכולן בעיניהם כנשים. לפיכך מותר הדבר ועכשיו באלו המקומות וכיוצא בהם היתר גמור ואין בו חשש כל עיקר. וכשהיה לפנינו מ' חיים בר עובדיה שאל מלפנינו זאת וכן השבנוהו ושמח שמחה גדולה בתשובתנו. ודעתו כחקרונה. ועשה כן. אף מ' משה בן אבי שכם שאל מלפנינו שאלה זאת וכן השבנו.

מה שנכון נכון
הודעות: 9333
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יולי 10, 2017 1:06 am

יבי"א ח"ו יו"ד סי"ד אות ו.
וכיו"ב מצינו להפרישה (סי' קפב סק"ה), לענין מ"ש הטור בשם הרמב"ם שלא אסרו העברת שער בית השחי ובית הערוה לאנשים אלא במקום שאין מעבירין אותו אלא הנשים, כדי שלא יתקן עצמו בתיקון נשים, משא"כ במקום שגם האנשים מעבירין אותו, וכתב הפרישה, נראה דר"ל אנשים גוים מעבירין אותו, דכיון דנהוג נהוג ולמדין ממנהג עכו"ם בזה. א"נ י"ל שעל ישראל קאמר שאם הנהיגו כן כולם יחד אין מוחין בידם. ע"כ. והובא בשו"ת פרח שושן (חיו"ד כלל ו ס"ס ב). ובחידושי הגאון רעק"א ליו"ד (ר"ס קפב). ע"ש. וכ"כ בשו"ת בית ישראל (סי' נז). ע"ש. נמצא שלפי תי' הא' גם כאן למדין ממנהג העכו"ם ושאינן צנועות שלא יהיה בזה הלאו דלא יהיה כלי גבר על אשה. איברא דבשו"ת הרשב"א ח"ד (סי' צ), הביא מ"ש הגאונים הראשונים שאיסור העברת שער בית השחי ובית הערוה משום לא ילבש גבר שמלת אשה, הוא דוקא במקום שרק הנשים מעבירין אותו, ובכ"מ שדרך אנשים ונשים להעבירו מותר, שהכל לפי המקום והזמן, וכ' ע"ז, ואינו מחוור בעיני דהא בנזיר (נט) מוכח שאף שכל העם זולתי היחידים היו מעבירין אותו אפ"ה תלמידי חכמים היו נוהגים בו איסור, ואמאי הא לא הוי בדורם שמלת אשה, וחזר להיות שמלת איש, אלא ודאי שכל דבר הראוי לנשים ולא לאנשים והנשים עושות כן אסור לאנשים משום שמלת אשה. ומי שהרגיל בדבר האסור ונמשכו רבים בכך אין האיסור חוזר להיתר, שא"כ נמצא חוטא [נשכר] ומאריך. ע"כ. ומוכח מזה היפך תירוץ הא' של הפרישה. אולם מכיון דקי"ל כדעת הרמב"ם והטור והש"ע שהסכימו לדברי הגאונים הראשונים (שהובאו בשו"ת הרשב"א ח"ה סי' קכא), שבמקום שהאנשים מעבירין אותו אין בזה הלאו של לא ילבש גבר שמלת אשה, וכ"כ הר"ן (ע"ז כט), וע' בשו"ת מהר"י מינץ (דל"א ע"ב), שוב אין להקשות מד' הרשב"א לתירוץ הפרישה הנ"ל. (וע' בשו"ת גנת ורדים (כלל ו סי' יב), שג"כ העלה שהעיקר כדברי הגאונים, ואף שהרמב"ם והטוש"ע כתבו שבמקום שמעבירין אותו האנשים והנשים אין מכין אותו מכת מרדות, אגב רישא נקטי הכי, ולעולם שאף לכתחלה מותר כסברת הגאונים. וע' בשו"ת רב פעלים ח"ג (חיו"ד סי' יח) שכן מנהג בגדאד להקל. וע"ש. ודו"ק). ועוד שבארחות חיים ח"ב (עמוד רלב) כ', שהרשב"א כתב שבכל מקום שנהגו האנשים להסתכל במראה כמו הנשים אין כאן משום שמלת אשה ושרי (וכן הובא בבית יוסף בבדק הבית סי' קנו). וע' בשו"ת ערוגות הבושם (חיו"ד סי' קלח אות ה) שהביא דברי הפרישה הנ"ל, וכ' שיש לתלות ד"ז בטעמי האיסור, שאם נאמר כמ"ש החינוך שהוא משום גדר שלא יבאו לידי יחוד א"כ שפיר י"ל דמהני מנהג הגוים בזה שהרי עכ"פ שוב אין עדי זה מיוחד לנשים, אבל לרמב"ם שהטעם משום חוקי ע"ז, נראה דבעינן שינהגו בזה ישראל כולם. וצ"ע אם התחילו לנהוג כן באיסור ונשתרבב המנהג בין האנשים אם מותר אח"כ מדינא, כיון דהשתא מיהת אין מלבוש זה מיוחד לנשים דוקא, א"ד כיון שהתחילו באיסור לא מהני, ולפ"ז נצטרך לומר שהדין שאמרו שאם נהגו בו האנשים ג"כ מותר היינו שנהגו כן הגוים כמ"ש הפרישה. וצ"ע. ע"כ. ולא זכר שר מדברי הרשב"א בתשו' הנ"ל. ובתשו' אבני נזר (חחו"מ סי' קג) מסתמך ואזיל ע"ד הרשב"א. וע"ע בשו"ת שרגא המאיר (סי' נה) ע"ש. (גם בשו"ת מהרש"ם ח"ב (סי' רמג) בד"ה והנה מ"ש וכו', הסכים לתירוץ השני של הפרישה ודחה מהלכה תירוצו הראשון. ע"ש). ומ"מ נ"ל מדקדוק לשון הרשב"א שלא החמיר בזה אלא בדין העברת שער בית השחי ובית הערוה, שאינו ראוי מצד הטבע אלא לנשים, משא"כ במלבושים וכיו"ב גם הוא יודה דלא שייך איסור זה אלא בבגד המיוחד לאנשים בלבד, או לנשים בלבד, הלא"ה אין בזה איסור משום לא ילבש גבר. וה"ה כאן לאחר שנתפשט הדבר בזה"ז בלבישת מכנסים לנשים בהרבה מקומות, אין בזה משום לא יהיה כלי גבר על אשה, כיון שעכ"פ אינו מיוחד לאנשים דוקא. ומכ"ש שיש הבדל ניכר בין המכנסים של נשים למכנסי גברים. והרי זה כמבואר.

והמהרש"ם הנ"ל כתב:
והנה מ"ש מדברי הפרישה בדין העברת שער דהיכי דגם אנשים מעבירים ליכא איסור, דאנשים היינו עכו"ם, הנה הפרישה בעצמו חזר וכ' פירוש אחר דהיינו אנשים יהודים אם כולם נהגו בזה, וח"ו לסמוך על פי' א', דגם להסתכל במראה וכל שאר דברים העכו"ם עושים כן, ואתה עוקר כל דיני הש"ע.

יבנה
הודעות: 1922
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי יבנה » ב' יולי 10, 2017 1:33 am

במהדורת שירת דבורה הגירסא הוא 'גם' ולא 'א"נ' כפי שגרס ביביע אומר, ובזה לא שייך לומר שהתירוצים חלוקים.

מה שנכון נכון
הודעות: 9333
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: תלישת שערות לבנות מתוך שחורות - בזמנינו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יולי 10, 2017 1:37 am

כמובן שהיבי"א ושאר האחרונים שהביא לא גרסו בפרישה אחרת מלפנינו. וזה פשוט עד מאד.

במסתרים
הודעות: 422
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: לא ילבש

הודעהעל ידי במסתרים » ג' יולי 11, 2017 5:28 am

מענין לענין
מה דין תלישת שערות הגדלים מתוך האוזן וכיו"ב?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים