הודעהעל ידי איש טלז » א' יולי 09, 2017 10:24 pm
הנה בהסכמה של הג"ר אייזיק אזבנד ז"ל לספר דברי רחמים על מס' חולין כ' מעשה "ממהר"ל מפראג שהיה בידידות עם המלך ופעם אחת באמצע החורף נתאוה המלך לדודבנים שא"א היה להשיג שמה בימי החורף וגילה רצונו בפני המהר"ל, ואמר לו נראה, והלך לבעל גרינהויז ואמר לו בשל גדי בחלב, ושפוך על שרשי האילן של דודבנים צעירים בלע"ז, וא"ל לשפוך בכל יום, עד שסיפר לו הנכרי שרואה עלים על העץ, א"ל שפוך עוד יותר בכל יום עד שנראה פרחים, וצוה לו להמשיך עד שיצאו פירות והביאן למלך, ומרוב התפעלות של המלך על חכמתו של המהר"ל הביא כל חכמיו וספר להם הפלא שעשה המהר"ל, והאגרנאים הלך וכתב המצאה נכונה בגידול צמחים (שלא בשם אמרו) אחר מאתים שנה היה פעם ר' יונתן פרעגער בעל התומים בבית הכסא וראה ספרו של אותו הגוי שהמציא החידוש, וכשיצא הגר"י מביהכ"ס אמר עפי"ז מובן מה שסמכה תורה "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ד' א-לקיך לא תבשל גדי בחלב אמו שאין לו קשר, אך לפ"ז מובן שהתורה רמזה שאף אם תרצה להיות זריז בהבאת בכורים ותרצה לעשות עצה זו לשפוך על שרשי האילן גדי בחלב אמו לא תעשה כן". עכ"ד