לפי שנכשל בעבירה של בית אחאב

[עושה חדשות]

הג' ר"פ לסמ"ק מ' פב -
ובשם ריב"א ההורג צריך שיזהר מאבק שלהם כי אם ח"ו יכשל ההורגים בעבירה כיוצא בהם יחשב לו אותו הנהרג לדם נקי. וראיה מיהוא שנענש מדמי בית אחאב אעפ"י שצוה לו הנביא להרגם לפי שנכשל בעבירה של בית אחאב מפי הר"י מקורביל.

זכורני שמאריכים בחידוש זה, שאין היתר להרוג רודף אלא למי שמנוקה מאותו עוון, אבל כעת ל"מ משהו ממוקד.
א. כוונתו דבכה"ג מענישים בידי אדם את מי שהרג את הרודף?
ב. האם יש התייחסות לזה בקדמונים למה נענש יהוא על אשר עשה את אשר צווה?
ג. האם זה שייך בכל 'לאפרושי מאיסורא'?
ד. אשמח למקורות נוספים כעין זה.

[בברכה המשולשת]

הג' ר"פ לסמ"ק מ' פב -
ובשם ריב"א ההורג צריך שיזהר מאבק שלהם כי אם ח"ו יכשל ההורגים בעבירה כיוצא בהם יחשב לו אותו הנהרג לדם נקי. וראיה מיהוא שנענש מדמי בית אחאב אעפ"י שצוה לו הנביא להרגם לפי שנכשל בעבירה של בית אחאב מפי הר"י מקורביל.

זכורני שמאריכים בחידוש זה, שאין היתר להרוג רודף אלא למי שמנוקה מאותו עוון, אבל כעת ל"מ משהו ממוקד.
א. כוונתו דבכה"ג מענישים בידי אדם את מי שהרג את הרודף?
ב. האם יש התייחסות לזה בקדמונים למה נענש יהוא על אשר עשה את אשר צווה?
ג. האם זה שייך בכל 'לאפרושי מאיסורא'?
ד. אשמח למקורות נוספים כעין זה.

. א. לכאורה לא (ולכן כתוב "יחשב")
ד. ח"ח לגבי לה"ר לתועלת.

[עושה חדשות]

נזכרתי עוד: סמ"ע סימן תכא ס"ק כח.

**

הריני מצרף מילתא בטעמא:

משנת פיקוח נפש - רי''א לורינץ.png (53.24 KiB) נצפה 1686 פעמים

**

וע"ע מנוחת שלום להגריח"ס חי"א ספ"ד.

[יזל מדליו]

רש"י מלכים א פרק טז פסוק ז'.

(ז) וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר ה' היה אל בעשא - כלו' הרי שמלך אלה בן בעשא ואף גם זאת דבר ה' היה ביד יהוא שלא תתקיים מלכותו:
ועל אשר הכה אותו - הואיל וגם הוא הלך בחטאתיו נמצא שלא היה לו להורגו לכך נענש על הריגתו וכן מצינו (בהושע א' ד') ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא הואיל ולא סרו מדרכי אחאב נענשו על הריגתם:

[ברי היזיקא]

כתב רבינו יונה במשלי:
(יח) פן יראה ה' ורע בעיניו. כי יענש הרשע על השמחה [ששמח] לאיד הרשע חברו, וכענין מה שכתוב: "ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא" (הושע א, ד) . והשיב מעליו אפו. זה טעם שני, מלבד החטא אשר יהיה בך בשמחתך לאידו, תהיה שמחתך סיבה שישיב ה' מעליו אפו.




וראה בשמירת הלשון שער התבונה פרק יז שהביא דברים אלו והוכיחם מיבמות קה, ב, ולמד מהם לכל כיוצא בהם בין אדם לחבירו, אם העניש חבירו בעונש או הכאה או הלבנת פנים או שסיפר עליו לשון הרע, אפילו אם בזה היה הדין עם המלבין או המספר, ידע בנפשו שאם הוא עבר גם כן על זה הענין גופא, יחשב ממילא צערו של זה האיש שהלבין פניו לדם נקי, וענוש יענש עליו כמו האדם השלם בתורת ה' ובמצוות. אמנם יש לעיין בדברי הר"ף, שהרי בהורג את הרודף אחר חברו להורגו או אחרי נערה המאורסה, יש גם משום הצלת הנרדף ולא רק עונש לרודף [ראה נודע ביהודה