בענין חלוקת הארץ (פר' פנחס) נמצא סתירה בדברי הרמב"ן, ומצוה גדולה ליישב.
בראש הפרשה בפסוק (כו ה) חנוך משפחת החנוכי, כתב:
"אולי כאשר נתחלקה הארץ לשבטים... ונטל שבט שמעון המועט כשבט יהודה המרובה חלק כחלק, כך נתחלקה לבתי אבות ליורדי מצרים, ועשו מנחלת ראובן ד' חלקים, והיה חלק משפחת החנוכי כחלק משפחת הפלואי וחצרון וכרמי, אע"פ שאינן שוות במספר שמות לגולגלותם... ומפני זה יזכיר בספר יהושע בחלוקת הארץ "למשפחותם", ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחותם (יהושע טו א), וכן בכולם".
פי', שבתוך חלקו של ראובן חלקו את הנחלה למשפחות באופן שכולם היו שוות בגודל הנחלה.
אך להלן בסוף פירושו על הפסוק (כו נד) לרב תרבה נחלתו, כתב בהיפוך ממש וז"ל:
"והנה פירוש הפרשה, לאלה הנזכרים למשפחות תחלק הארץ - במספר שמות, שיתנו לכל זכר לגולגלותם חלקו לרב תרבו נחלתו, שיחלקו ארץ ראובן לארבעת חלקים, למשפחת החנוכי המרובה על דרך משל, נרבה נחלתו, ולמשפחת הפלואי המועטת, נמעיט, כי איש לפי פקודי המשפחה יותן נחלתו, ותטול כל המשפחה במקום אחד, ומן הטעם הזה מנאם כאן למשפחות".
זאת אומרת, שבתוך נחלת ראובן חלקו הנחלות לפי "מספר" המשפחות, לרב תרבו ולמעט תמעיטו, ולא היתה נחלתם שוה, והיא היפוך פירושו לעיל.
אם יש מי שהעיר על זה נא להודיענו.