ידים פ"א מ"ד הדיח בהן כלים מודחים או חדשים כשרים, נראה דלאו בשופטני עסקינן, אלא דחביבה לי' שטיפה יתירה, ודומיא דחדשים דשמעינן מר' יוסי דכו"ע חביבה להו לשטפן, ואפ"ה לא חשבינן לה כמלאכה, ונראה דנטל ידיו הטהורות ונקיות, חשיבא מלאכה, דיש ענין בטהרה נוספת בידים, זכר לדבר עשרה קדושין של הכה"ג ביוהכ"פ, וזה בנטל כדין, אבל בהדיחן הרי דעת תו' חולין ק"ז א' סוטה ט"ו ב' דהיינו מתני' דלקמן דכשמדיח ידיו בהן כשרים, ונהי דלא קיי"ל כוותייהו כמ"ש במ"ב סימן ק"ס ס"ק י"ח בשם אחרונים, מ"מ י"ל דהיינו דוקא כשמדיחם מן הבצק אבל לא במדיח ידים נקיות, אבל צ"ע דהא להקר או לחמם דין הוא שתחשב מלאכה, ולמה יגרע להדיחן מקירור וחימום כשיש לו ענין בהדחה הנוספת.
ונראה דכל מלאכה שלא גרמה שום שינוי במים לא חשיבא מלאכה לפסול, וכמו שקל כנגדן משקלות, וה"נ הדיח כלים מודחין, וצינן יין במים בהכרח שהחם גרם לחמם את המים, עד שלא קיררו, והר"ז שינוי במים כתוצאה מן המלאכה, ומה"ט כתב בעו"ת הובא במ"ב סימן ק"ס סק"ט דאם נתן היין במים כדי שלא יתחמם דכשרים, ולכאורה מנלן לחלק כן וכמש"כ מרן זללה"ה דאין לזה מקור, אבל למש"כ דצריך שיחול שינוי במים ע"י המלאכה ניחא, דכה"ג לא חל שום שינוי במים, וכטומן פירותיו במים מפני הגנבים דמסתברא דכשרים, ונתן מים בכלים שנתבקעו כדי שיתפחו, או בכלים חדשים שישבעו מבליעתן, כל אלו יש להן השפעה על כל המים, שהכלים בוררים את בליעתן מן המים, אבל נתן מים בכלי לבדקו אם ניקב, באמת יש להכשיר וכמ"ש הגרע"א ז"ל, ושקל בגופן משקלות שנותן הבשר או הירקות במים הרי המים כרוחצין הבשר והירקות וגרע מהדיח בהן כלים, ומה שהביא המ"א סימן ק"ס סק"ה מהמרדכי שמדד בהן מדות, יש לפרש נמי שמדד בהן מדות שאינן מודחות, או שהוצרך כמה פעמים למלאות ולרוקן באופן שהמים נעשו כמשומשים.
נראה דחימם מים על האש כדי שיתחמם הבית, דלא חשיבא מלאכה במים, דחימום המים לאו מלאכה היא, והרי קיי"ל דמים חמין כשרים, ומה שגורמים לחמם הבית הוא מילתא דממילא, ולא חשיבא כמלאכה במים.
נראה דדבר שאין מתכוין אפי' פסיק רישי' ואפי' ניחא לי', לא חשיבא כעשה מלאכה, כגון דשקיל בידקא למלאות בורו מים, והמים בדרכן לבורו עושין חריצין ומגלגלים אבנים ומנקים אמת המים, דלא חשיב כעושין מלאכה, אע"ג דניחא לי' בכל זה, דעיקר כונתו למלאות בורו, והמלאכות נעשות כאילו מאליהן במרוצת המים הרגילה, כדבר שאין מתכוין.
וכן כהיום שכל פתיחת ברז משפיעה על השעון למדוד המים, אפילו ניחא לי' בהא, נמי לא חשיבא מלאכה, לפי שנעשית כאילו מאלי' שלא במתכוין, מלבד מש"כ לעיל דכל פעולה שאינה עושה שום רושם במים לא חשיבא מלאכה, ומלבד שאין זו פעולה דשייך לומר שהיא גורמת למים להיות שופכין, כמ"ש הרמב"ם, או להתבטל ממים כמ"ש הר"ש.
וכן הַמַצוֹפִים שבראשי החביות שגורמים לברז להסגר בזמן שהחבית מתמלאת מים, נמי לא חשיבא מלאכה הפוסלת במים, וכדנהוג עלמא לקולא, דדמי לשקל כנגדן משקלות, שהרי אין כאן שום פעולה ושום שינוי במים, ועוד שהפעולה נעשית ממילא ע"י מציאות המים, ללא שום פעולה מחודשת מצד המים, והר"ז כאגוז הצף ע"ג מים וחפץ להגביהו והרי הוא מוסיף מים שיגביהו האגוז האם תחשב כמלאכה במים, ועוד דהפעולה שעשה בפתיחת המים היא מילוי המים בחבית, והפעולה של הנעילה יש לחשוב כלא אפשר וקמכוין, וכפ"ר דניחא לי', דלא חשיבא ככוונה למלאכה.
עושה חדשות כתב:נסתפקתי, באופן שהמלאכה תיעשה אחרי הנטילה, וכגון שנוטל ידיו לתוך הכיור ויש בו כלים הטעונים שטיפה מהלכלוך, ומכוין בנטילתו ג"כ שהמים בנפילתם מידיו ידיחו מעט את הכלים הנ"ל. האם יש צד לפסול בזה מכיון שהמעשה התחיל לפני נטילת הידיים, או דסו"ס לא נעשה במים עצמם שום מלאכה עד הנטילה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 200 אורחים