קיי"ל בסי' ר"ו דמי שבירך על מאכל שאינו לפניו לא חלה ברכתו.
יל"ע המברך על דבר האסור מחמת נדר וכדו' ולאחר הברכה נשאל הנודר (שהוא לא המברך) על נדרו באופן שלא היה עומד להיות ניתר.
האם חלה הברכה על אותו מאכל וברכתו ברכה, או"ד דכיון דבשעת הברכה לא היה המאכל ראוי לברכה אין הברכה חלה עליו ומה שאח"כ הותר הוא דבר שהתחדש ומעיקרא כבר לא חלה הברכה.
או שמא דנים דבר איסור לא כחסר בעיקר החפצא של הברכה ובאמת ראוי לחול הברכה אלא שהוא מצווה הבאה בעבירה וכל שלבסוף נתקיים בדרך היתר אין שום חיסרון בברכתו.