מנין שכולו בני אר"י המתפללים בחו"ל - האם הלכות משתנות?

[א גאליציאנער]

כבר שאלתי במטפחת סופרים אבל נכון לעכשיו עוד לא נעניתי.
ראיתי אתמול והיום מי שאין אומרים ברוך השם לעום ויראו עינינו וכו׳ במעריב בחו"ל וטענתם שהיות וכל המתפללים בני אר"י אין אומרים זה לפי שהוא מנהג בני חו"ל.
והיום נשא כפיו כהן אשכנזי לפי שכל המתפללים וכו׳, ושאלתי היכן יש מקורות ומראי מקומות לעניינים אלו.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[ביליצר]

עיין משנה הלכות חלק ה

[א גאליציאנער]

עיין משנה הלכות חלק ה

אם תוכל להיות מעט יותר ספציפי אודה לך מקרב לב
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[ביליצר]

עיין משנה הלכות חלק ה

אם תוכל להיות מעט יותר ספציפי אודה לך מקרב לב
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=48

[א גאליציאנער]

עיין משנה הלכות חלק ה

אם תוכל להיות מעט יותר ספציפי אודה לך מקרב לב
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=48

ייישר כח גדול על מראה המקום ועל הטירחא לציינו במדויק.
אמנם לא נזכר שם משאלתי מה הדין בגוונא שכל המנין הוא מיהודים בני ארץ ישראל והמה בחוצה לארץ, האם נחשב אז מנהג המקום כארץ ישראל או כיון שהם על אדמת חוצה לארץ עליהם לנהוג כבחוצה לארץ (ולטענה זו אולי יש סמך מחילוקו בין יום טוב שני לברוך ה׳ לעולם).
וברכת כהנים גם כן עודנה בשאלה מכיון שגם בה אפשר לחלק.
בברכה שלימה ונאמנה

[ביליצר]

מתוך מהדורת דרשו ,לגבי נשיאת כפים נחלקו הסטייפלר והרב אלישיב ,לדעת הסטייפלר ארחות רבינו ח"א עמ סז מותר
ובשות ישא יוסף ח"ג סי לד דאסור לשנות ממנהג המקום ,

וסיפור הגר"א קצת נתן לי להסתפק וצ"ע

[א גאליציאנער]

מתוך מהדורת דרשו ,לגבי נשיאת כפים נחלקו הסטייפלר והרב אלישיב ,לדעת הסטייפלר ארחות רבינו ח"א עמ סז מותר
ובשות ישא יוסף ח"ג סי לד דאסור לשנות ממנהג המקום ,

וסיפור הגר"א קצת נתן לי להסתפק וצ"ע

סיפור הגר"א?
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מצפה]

שלו' וברכה לידידי הרב וכו' גאליציאנער
אני מצרף כמה לינקים מחיפוש באוצה"ח דא עקא שאין לי מנוי וממילא איני יכול לפתוח ולהוריד הקבצים. אולי אי מי מחברינו חברי הפורום היקרים יורידם ויצרפם.

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 7302006956

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 7302006956

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 7302006956

[ביליצר]

מתוך מהדורת דרשו ,לגבי נשיאת כפים נחלקו הסטייפלר והרב אלישיב ,לדעת הסטייפלר ארחות רבינו ח"א עמ סז מותר
ובשות ישא יוסף ח"ג סי לד דאסור לשנות ממנהג המקום ,

וסיפור הגר"א קצת נתן לי להסתפק וצ"ע

סיפור הגר"א?
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

עליות אליהו לתולדות הגר"א ז"ל במעלות הסולם ד' ט"ז ע"ב בהערה אות א'
ושמעתי שהי' רבינו ז"ל רוצה להנהיג בבהמ"ד שלו ג"כ בחול שישאו הכהנים כפיהם מד' היתה הנסיבה שביום ההוא שחשב זה נתפס בבית האסורים ע"פ עלילות שוא שנתגלגל עליו מענין המחלוקת בין הרב והקהל דווילנא כנודע ולכן אף שיצא חפשי מבית האסורים לא רצה עוד לקבוע המנהג הזה (הגרד"ל) ואני שמעתי מפה קודש דודי הגאון מוהר"ח ז"ל שכמה פעמים השתוקק רבו ז"ל להנהיג בבית מדרשו שיהיו הכהנים נושאים כפיהם בכל יום ולא ערב לבו לעשות מעשה עד שפ"א =שפעם אחת= באמצע היום החליט בדעתו שלמחר ישאו הכהנים כפיהם והנה באותו היום לקחוהו ונתנוהו בתפיסה על העלילה שהעלילו עליו כמפורסם כנראה שמן השמים עכבו הדבר. ובאותו הסיפור אמר עוד דודי ז"ל שפ"א החליט בדעתו גם הוא שיצוה בעירו וואלזין למחרת שישאו הכהנים כפיהם והנה בלילה השייך ליום המחרת נשרף הבהמ"ד, מכ"ז נראה שלא אסתייע מילתא אולי למען כבוד של הראשונים שלפנינו עכ"ל.

[מעט דבש]

ברכת כהנים - קנה בושם או''ח כז.GIF (47.48 KiB) נצפה 5692 פעמים

התשובה בשלמותה, מובאת כאן:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=241228#p241228

[א גאליציאנער]

ברכת כהנים - קנה בושם או''ח כז.GIF

התשובה בשלמותה, מובאת כאן:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=241228#p241228

יישר כח להרבנים החשובים הרב מעט דבש והרב המצפה הע"י על המצאת המקורות החשובים.
לגבי דברי הגר"מ בראנסדארפער זצ"ל אפשר להסיק באופן ודאי שהמדובר בכי האי גוונא שנמצא במקום יישוב יהודים בחוצה לארץ ולכן מנין של בני ארץ ישראל לא יתנהגו אלא כפי מנהג המקום, וממילא ניתן לומר שאם אין המנין נמצא ביקום יישוב יהודים כאותה שנהגו רבבות עמך בית ישראל לנסוע לחוצה לארץ למקומות נופש הרחוקים פרסאות רבות ממקום יישוב יהודים ולעיתים גם ממקום יישוב כלל ואפילו של נכרים, ודעתם לחזור כמובן, אם כן אולי ראוי להם לברך ברכת כהנים.
או דנימא דאי נשיאת כפים בחוצה לארץ הינו מנהג קדום כדברי השער אפרים וכל דאינו בארץ ישראל אינו נושא את כפיו למנהג האשכנזים ועל כל פנים במדינות אירופה.
זאת ועוד יש לדון האם דומה ליום טוב שני של גלויות, ששם ישנו חילוק בין דעתו לחזור לאין דעתו לחזור דבאין דעתו לחזור נותנין עליו דין מנהג המקום כשהגיע למקום יישוב ואפילו רק נכרים דרים שם ובאין דעתו לחזור אינו נכנס תחת מנהג המקום רק ביישוב יהודים ממש, דהתם צריך לשמור יום טוב שני מפני המחלוקת עם אלו הדרים שם, מה שאין כן כאן שהוא מנהג קדום דהרמ"א מביא ואינו עניין למחלוקת (ואולי ישנו העניין דלא תתגודדו וכדומה -לא סביר) ואם כן שונה מזה ובכל גוונא אינו נושא כפיו לפי דהוא מנהג בני חוצה לארץ בכל מקום.
עוד יש לי לדון מאי מקרי בטל מנהג המקום, מה הם התנאים לקיומו או ביטולו של מנהג המקום, ואשמח למראי מקומות וציונים בעניין.
יישר כחכם
בברכה שלימה ונאמנה ושנזכה לראות במהרה דידן בבנין ציון וירושלים עת יבוא שילה ולו יקהת עמים אכי"ר
א גאליציאנער

[מעט דבש]

הגר"מ גרוס, בשם הגריש"א
[הקובץ כולו מופיע כאן].

ברכת כהנים - מתוך תל תלפיות גליון סח.GIF (3.43 KiB) נצפה 5658 פעמים

[א גאליציאנער]

הגר"מ גרוס, בשם הגריש"א
[הקובץ כולו מופיע כאן].

ברכת כהנים - מתוך תל תלפיות גליון סח.GIF

יישר כח גדול הרב מעט דבש!
מקורות מיהכן דנו ומדוע דנו כן יש לכבודו גם כן להציע? אודה לו מאוד מראש... (יען כי רובי מראי המקומות רק פוסקים הלכה בלא טעם עד עתה באשכול דידן פרט לדברי הגרמ"ב שאף בהם כתבנו שלכאורה יש להסתפק אם הוא הדין וכו׳)
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[עת לעשות]

לדין ברכת כהנים יש מקום גדול לחלק, שהוא תלוי במקום ואינו תלוי כלל בתושבים או בדעתו לחזור.
עפ"י דברי החת"ס בשו"ת חאו"ח סי' כ"ג, שמביא דברי הפר"ח בשם ספר המקצועות, עיי"ש בסופו,
והיינו דכיון שיש טומאה בארץ העמים אינו מקום ראוי לברכת כהנים.
ועוד עפי"ד שם בסופו שהעם טרודים על המחיה ועל הכלכלה, וא"כ ה"ה לכל העם הנמצאים למגדול ועד קטן.
ולכן אין לחלק בין מנין של רק בני א"י או מקום שאין שם דיורים כלל וכו'.

[א גאליציאנער]

לדין ברכת כהנים יש מקום גדול לחלק, שהוא תלוי במקום ואינו תלוי כלל בתושבים או בדעתו לחזור.
עפ"י דברי החת"ס בשו"ת חאו"ח סי' כ"ג, שמביא דברי הפר"ח בשם ספר המקצועות, עיי"ש בסופו,
והיינו דכיון שיש טומאה בארץ העמים אינו מקום ראוי לברכת כהנים.
ועוד עפי"ד שם בסופו שהעם טרודים על המחיה ועל הכלכלה, וא"כ ה"ה לכל העם הנמצאים למגדול ועד קטן.
ולכן אין לחלק בין מנין של רק בני א"י או מקום שאין שם דיורים כלל וכו'.

מניין של בני ארץ ישראל הבאים להינפש ובשום פנים לא לעבוד יהא זה לכאורה חוכא וטלולא בכי האי גוונא לומר שטרודים על המחיה ועל הכלכלה בפרט במקום שאין שם ישראל... ולכן נראה להיפך ובודאי יש לחלק ובפרט לפי טעם זה, לא כן? ועוד שהוא ודאי טעם התלוי בתושבים ולא במקום.
וטומאה דארץ העמים הוא הטעם לפסקו של רמ"א בשולחן ערוך? אם כן מדוע לא נהגו הספרדים כן? וטרדות הפרנסה הוא לימוד זכות... כנלענ"ד.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[א גאליציאנער]

מצאתי זאת בקשר לשאלה על יראו עינינו בפסקי תשובות ציין לכאן בהערה.

Screenshot_2017-08-12-23-38-53.png (152.51 KiB) נצפה 5530 פעמים

ובאדר לעניין נשיאת כפים יש לעיין היטב בתשובת רבינו בעל בית אפרים המצויינת בשו"ע, ועדיין צל"ע היטב.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער