מדוע לא מברכים על סיגריות ועלי טבק"י?

[קמצן_קדוש]

"ת"ר אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל".

זמן רב תמה אני על כך שלא מברכים על סיגריות שהם לכל הפחות כמו ריח טוב או קטורת שעליהם מברכים.

הרב עובדיה כותב שמכיוון שסיגריה מזיקה לאדם א"א לברך עליה (- לפי סברא זו י"ל שחולה סכרת לא יברך על משהו שאסור לו לאכול כי זה לא בריא לו..? ומה עם כל אדם שמפר את הדיאטה והורס את בריאותו..?),

מכל מקום, עד לפני עשרות השנים האחרונות, בשנים בהם עישון סיגריות לא היה נחשב לדבר מזיק (ואפילו למועיל) - מדוע לא בירכו אז על עלי טבק"י?

קראתי פעם אצל יהודי שאמר שאילו אכן היה קיים הטב"ק בימי חז"ל - הם היו מתקנים אף עליו ברכה, ומכיוון שהוא לא זכה לברכה משלו, נתן לו הקב"ה את הזכות להשכין אחווה ושלום בעם ישראל כך שאפילו גדולים וחשובים לא יתביישו לבקש טב"ק מאנשים פשוטים וקטנים. ויש לעיין.

[שערי חכמה]

לא על כל דבר תקנו ברכה, תקנו רק על מיני בשמים וכיוצ"ב, אך מי שנהנה מריח של שריפה או דלק [ויש אנשים שנהנים] אינו מברך עליהם.
הסיגריה אינה דומה למוגמר שהיה לו ריח בשמים ממש, ההנאה בסיגריה אינה מהריח אלא מהעשן, ועל זה לא תקנו ברכה.
בענין הטבק, העלים אינם בעלי ריח טוב, רק התמציות ששמים בהם, והוי כדבר שאין בו ממש שאין מברכים עליו.

[עמקן]

מיום שעמדתי על דעתי הפסקתי להריח טבק הרחה [שמעק טאבאק], מחשש ברכה. פעם היה פשוט שאין לברך עליו משום שבמקור הנאתו לא היה הריח אלא זה דרך נוספת לקליטת הניקוטין בגוף, ומה שמוסיפין קצת ריח לבשומי אינו מהפך אותו לנעשה לריח. אבל נדמה לי שהיום העולם [עכ"פ בבהכ"נ] אינם יודעים להשתמש בטבק להריח ובעיקר מריחים הריח, וא"כ הרי זה נעשה לריח ויש חיוב ברכה.

[בסדר]

"ת"ר אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל".

זמן רב תמה אני על כך שלא מברכים על סיגריות שהם לכל הפחות כמו ריח טוב או קטורת שעליהם מברכים.

הרב עובדיה כותב שמכיוון שסיגריה מזיקה לאדם א"א לברך עליה (- לפי סברא זו י"ל שחולה סכרת לא יברך על משהו שאסור לו לאכול כי זה לא בריא לו..? ומה עם כל אדם שמפר את הדיאטה והורס את בריאותו..?),

מכל מקום, עד לפני עשרות השנים האחרונות, בשנים בהם עישון סיגריות לא היה נחשב לדבר מזיק (ואפילו למועיל) - מדוע לא בירכו אז על עלי טבק"י?

קראתי פעם אצל יהודי שאמר שאילו אכן היה קיים הטב"ק בימי חז"ל - הם היו מתקנים אף עליו ברכה, ומכיוון שהוא לא זכה לברכה משלו, נתן לו הקב"ה את הזכות להשכין אחווה ושלום בעם ישראל כך שאפילו גדולים וחשובים לא יתביישו לבקש טב"ק מאנשים פשוטים וקטנים. ויש לעיין.

הרי המג"א בסי' ר"י (סק"ט) נסתפק בדין זה, והצד שלא לברך הוא דדמי לטועם ופולט דאי"צ ברכה, והצד שבמברך הוא אכן כמש"כ, דדמי לריח. ובשערי תשובה הביא בשם מור וקציעה דדבר פשוט הוא שאין צריך לברך בעישון הטאבי"ק.

[בסדר]

וראה דבר נפלא בשלחן הטהור להגה"ק מקאמארנא זצ"ל (זר זהב סי' ר"י) שכ' דלכן לא מברכין ע"ז כיון שלא היה בזמן הגמרא אין אנחנו יודעין לתקן אופן נוסח הברכה. ומביא שם דמרן הבעש"ט זי"ע אכן בירך על עישון כפי שקיבל מאליהו הנביא ומרבו אחיה השילוני, ונעלם מאתנו הנוסח ואין מברכין.

[שמואל דוד]

http://din.org.il/2013/03/14/%D7%90%D7% ... %99%D7%94/

[קראקובער]

וראה דבר נפלא בשלחן הטהור להגה"ק מקאמארנא זצ"ל (זר זהב סי' ר"י) שכ' דלכן לא מברכין ע"ז כיון שלא היה בזמן הגמרא אין אנחנו יודעין לתקן אופן נוסח הברכה. ומביא שם דמרן הבעש"ט זי"ע אכן בירך על עישון כפי שקיבל מאליהו הנביא ומרבו אחיה השילוני, ונעלם מאתנו הנוסח ואין מברכין.

לפי זה נברך שהכל דהוי ברכה כוללת ועיין תוס' ברכות מג ועל ההדס.

[אש משמים]

אולי כאן המקום לעורר דיש בעיה להריח קפה מהביל או לחם טרי משום חשש ברכת הריח.

[קמצן_קדוש]

אכן מצאתי במ"ב סי' ר"י ס"ק י"ז וז"ל "ואותן שנותנין עשב שקורין טאב"ק לתוך שפופרת ושואבין אות וומדליקין העשן בפיהם נסתפק המ"א בזה אי הוי כטועם ופולט והאחרונים החליטו בפשיטות שאין לברך על עישון הטאב"ק הזה".


ואמנם לא זכיתי להבין מה ההבדל בין הרחת שאר בשמים שמברך עליהם לבין מי שמעשן טאב"ק שנחשב כטועם ופולט (את האוויר עם הריח לא מחליפים בכל נשימה?).

***
יש לחלק בין עישון טאב"ק וסיגריות לבין הרחת שמעק טאב"ק שטבעו כיום שהוא אבקה מעורבת בחומרים סינתטיים והוי כריח שאין לו עיקר לענ"ד וודאי שלא מברך. (מה שאי"כ בעישון עלי טאב"ק שיש להם ריח משלהם).

***
דרך אגב, לגבי שמיעת קול נעים כותב המ"ב (סימן רט"ז ס"ק ד') וז"ל "עוד נתבאר בפוסקים דדוקא אריח תקנו חכמים ברכה ולא אקול [ר"ל בשומע קול נעים] שאין בו ממש...".

ושוב איני זוכה להבין החלוק שבין שמיעת קול שנחשב ל"דבר שאין בו ממש" לבין ריח.
במה ריח "ממשי" יותר מקול?
(במה ריח שיוצא מצמח נחשב יותר מצליל שיוצא מכלי נגינה?).

[אש משמים]

***
דרך אגב, לגבי שמיעת קול נעים כותב המ"ב (סימן רט"ז ס"ק ד') וז"ל "עוד נתבאר בפוסקים דדוקא אריח תקנו חכמים ברכה ולא אקול [ר"ל בשומע קול נעים] שאין בו ממש...".

ושוב איני זוכה להבין החלוק שבין שמיעת קול שנחשב ל"דבר שאין בו ממש" לבין ריח.
במה ריח "ממשי" יותר מקול?
(במה ריח שיוצא מצמח נחשב יותר מצליל שיוצא מכלי נגינה?).

הריח הוא ע"י חלקיקים שיוצאים מהפרח ונוגעים בחיישני הריח של האדם ואילו הקול אינו ממשי אלא הוא 'גלי קול' שאינם אלא רעידות באויר.
(אני מאמין שיש כאן פרופסורים שידעו להסביר יותר טוב אך העיקרון ברור)

[שייף נפיק]

אולי כאן המקום לעורר דיש בעיה להריח קפה מהביל או לחם טרי משום חשש ברכת הריח.

כבר קדמך בהתעוררות זו הרמ"א ברט"ז יד.

[אש משמים]

אולי כאן המקום לעורר דיש בעיה להריח קפה מהביל או לחם טרי משום חשש ברכת הריח.

כבר קדמך בהתעוררות זו הרמ"א ברט"ז יד.

ראיתי הרבה נכשלים בזה ולכן עוררתי ע"ז.

[קמצן_קדוש]

[/quote]
הריח הוא ע"י חלקיקים שיוצאים מהפרח ונוגעים בחיישני הריח ואילו הקול אינו ממשי אלא הוא 'גלי קול' שאינם אלא רעידות באויר.
(אני מאמין שיש כאן פרופסורים שידעו להסביר יותר טוב אך העיקרון ברור)[/quote]

זהו חילוק "עיון ישיבתי" שאני ממש לא מסכים איתו.
(ואם תרצה אומר לך שגלי קול גם הם נוגעים בקרום התוף שבאוזן).

[מה שנכון נכון]

הריח הוא ע"י חלקיקים שיוצאים מהפרח ונוגעים בחיישני הריח ואילו הקול אינו ממשי אלא הוא 'גלי קול' שאינם אלא רעידות באויר.
(אני מאמין שיש כאן פרופסורים שידעו להסביר יותר טוב אך העיקרון ברור)

זהו חילוק "עיון ישיבתי" שאני ממש לא מסכים איתו.
(ואם תרצה אומר לך שגלי קול גם הם נוגעים בקרום התוף שבאוזן).

יעויין שערי ישר ח"ג פכ"ו.

[אש משמים]

(ואם תרצה אומר לך שגלי קול גם הם נוגעים בקרום התוף שבאוזן).

גלי הקול אינם נוגעים אלא מורגשים ע"י עור התוף.

[ידידיה]

"ת"ר אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל".

זמן רב תמה אני על כך שלא מברכים על סיגריות שהם לכל הפחות כמו ריח טוב או קטורת שעליהם מברכים.

הרב עובדיה כותב שמכיוון שסיגריה מזיקה לאדם א"א לברך עליה (- לפי סברא זו י"ל שחולה סכרת לא יברך על משהו שאסור לו לאכול כי זה לא בריא לו..? ומה עם כל אדם שמפר את הדיאטה והורס את בריאותו..?),

מכל מקום, עד לפני עשרות השנים האחרונות, בשנים בהם עישון סיגריות לא היה נחשב לדבר מזיק (ואפילו למועיל) - מדוע לא בירכו אז על עלי טבק"י?

קראתי פעם אצל יהודי שאמר שאילו אכן היה קיים הטב"ק בימי חז"ל - הם היו מתקנים אף עליו ברכה, ומכיוון שהוא לא זכה לברכה משלו, נתן לו הקב"ה את הזכות להשכין אחווה ושלום בעם ישראל כך שאפילו גדולים וחשובים לא יתביישו לבקש טב"ק מאנשים פשוטים וקטנים. ויש לעיין.

כשנתגלה הטבק בעולם והתחילו בני אדם מעשנים, בא אותו עשב לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו של עולם כל מה שבראת בעולם אדם מברך עליו, על הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ, ועל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ, ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה, עשב זה שבראת למה אין מברכין עליו? אמר לו הקדוש ברוך הוא מה אעשה לך, כבר טבעו חכמים מטבע של ברכות קודם עד שלא יצא טיבך בעולם ואיני יכול להוסיף על דבריהם, אלא דבר זה אני עושה לך, שיגמלו בך הבריות חסד זה לזה ולא יתביישו לבקש קומץ טבק, אפילו גדול מקטן וקטן מגדול.
(עגנון, מקטרתו של זקני עליו השלום)

[קמצן_קדוש]

"ת"ר אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל".

זמן רב תמה אני על כך שלא מברכים על סיגריות שהם לכל הפחות כמו ריח טוב או קטורת שעליהם מברכים.

הרב עובדיה כותב שמכיוון שסיגריה מזיקה לאדם א"א לברך עליה (- לפי סברא זו י"ל שחולה סכרת לא יברך על משהו שאסור לו לאכול כי זה לא בריא לו..? ומה עם כל אדם שמפר את הדיאטה והורס את בריאותו..?),

מכל מקום, עד לפני עשרות השנים האחרונות, בשנים בהם עישון סיגריות לא היה נחשב לדבר מזיק (ואפילו למועיל) - מדוע לא בירכו אז על עלי טבק"י?

קראתי פעם אצל יהודי שאמר שאילו אכן היה קיים הטב"ק בימי חז"ל - הם היו מתקנים אף עליו ברכה, ומכיוון שהוא לא זכה לברכה משלו, נתן לו הקב"ה את הזכות להשכין אחווה ושלום בעם ישראל כך שאפילו גדולים וחשובים לא יתביישו לבקש טב"ק מאנשים פשוטים וקטנים. ויש לעיין.

כשנתגלה הטבק בעולם והתחילו בני אדם מעשנים, בא אותו עשב לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו של עולם כל מה שבראת בעולם אדם מברך עליו, על הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ, ועל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ, ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה, עשב זה שבראת למה אין מברכין עליו? אמר לו הקדוש ברוך הוא מה אעשה לך, כבר טבעו חכמים מטבע של ברכות קודם עד שלא יצא טיבך בעולם ואיני יכול להוסיף על דבריהם, אלא דבר זה אני עושה לך, שיגמלו בך הבריות חסד זה לזה ולא יתביישו לבקש קומץ טבק, אפילו גדול מקטן וקטן מגדול.
(עגנון, מקטרתו של זקני עליו השלום)

עשיתי כל טצדקי שבעולם כדי שלא להזכיר את שמו, היית חייב? ;)
שאפו על הזיהוי!

[קמצן_קדוש]

(ואם תרצה אומר לך שגלי קול גם הם נוגעים בקרום התוף שבאוזן).

גלי הקול אינם נוגעים אלא מורגשים ע"י עור התוף.

אני מקווה שאתה לא מתכוון ברצינות.

[אש משמים]

(ואם תרצה אומר לך שגלי קול גם הם נוגעים בקרום התוף שבאוזן).

גלי הקול אינם נוגעים אלא מורגשים ע"י עור התוף.

אני מקווה שאתה לא מתכוון ברצינות.

אני יסביר, כאשר אדם חש ברטט של הסלולרי שלו לא נכנס בגופו שום חומר שהוא אלא הוא מרגיש תזוזה שקיימת לידו אותו הדבר גם כאשר מרגישים עם האוזניים צליל אין חומר שנכנס לגוף אלא הרגשה חיצונית בלבד משום שהקול הוא תנודות באויר שמורגשים ע"י עור התוף כעין רטט בסלולרי, משא"כ בריח שנכנס חומר פיזי לגופו של המריח.

[ידידיה]

"ת"ר אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל".

זמן רב תמה אני על כך שלא מברכים על סיגריות שהם לכל הפחות כמו ריח טוב או קטורת שעליהם מברכים.

הרב עובדיה כותב שמכיוון שסיגריה מזיקה לאדם א"א לברך עליה (- לפי סברא זו י"ל שחולה סכרת לא יברך על משהו שאסור לו לאכול כי זה לא בריא לו..? ומה עם כל אדם שמפר את הדיאטה והורס את בריאותו..?),

מכל מקום, עד לפני עשרות השנים האחרונות, בשנים בהם עישון סיגריות לא היה נחשב לדבר מזיק (ואפילו למועיל) - מדוע לא בירכו אז על עלי טבק"י?

קראתי פעם אצל יהודי שאמר שאילו אכן היה קיים הטב"ק בימי חז"ל - הם היו מתקנים אף עליו ברכה, ומכיוון שהוא לא זכה לברכה משלו, נתן לו הקב"ה את הזכות להשכין אחווה ושלום בעם ישראל כך שאפילו גדולים וחשובים לא יתביישו לבקש טב"ק מאנשים פשוטים וקטנים. ויש לעיין.

כשנתגלה הטבק בעולם והתחילו בני אדם מעשנים, בא אותו עשב לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו של עולם כל מה שבראת בעולם אדם מברך עליו, על הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ, ועל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ, ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה, עשב זה שבראת למה אין מברכין עליו? אמר לו הקדוש ברוך הוא מה אעשה לך, כבר טבעו חכמים מטבע של ברכות קודם עד שלא יצא טיבך בעולם ואיני יכול להוסיף על דבריהם, אלא דבר זה אני עושה לך, שיגמלו בך הבריות חסד זה לזה ולא יתביישו לבקש קומץ טבק, אפילו גדול מקטן וקטן מגדול.
(עגנון, מקטרתו של זקני עליו השלום)

עשיתי כל טצדקי שבעולם כדי שלא להזכיר את שמו, היית חייב? ;)
שאפו על הזיהוי!

א. בכל זאת היה שווה להביא את לשונו היהודית המתוקה.
ב. היות ובפורום תורני אנו עומדים, כשמר כותב "קראתי פעם" עלולים להבין שהכוונה למקור ראוי, ומכאן ואילך הוורט יתגלגל בשם חד מקמאי עד שידביקו מישהו לאיזה אדמור או גדול משלנו, וכבר היו דברים מעולם.

[מצפה]

אם זכרוני אינו מטעה אותי, הבני יששכר כתב בספרו מגיד תעלומה עמ"ס ברכות, כי אסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה, ולולא דמיסתפ' היה אומר שחייבים לברך שהכל, ועכ"פ צריך לומר בריך רחמנא מרא דהאי.
אגב, גם על הנאות אחרות (שיש בהם חיוב ומצוה, ומ"מ כוללים הנאה גשמית וד"ל) אמר שצריך להרהר בדעתו שיר ושבח להשי"ת על שנתן הנאה זו.

[שערי חכמה]

אגב, גם על הנאות אחרות (שיש בהם חיוב ומצוה, ומ"מ כוללים הנאה גשמית וד"ל) אמר שצריך להרהר בדעתו שיר ושבח להשי"ת על שנתן הנאה זו.

יש לזה פתרון נוסף ופשוט, לשתות כוס מים ולברך עליו שהכל, ולכוין על ההנאה הנוספת.
ואם ישתה כשיעור, יברך גם "בורא נפשות רבות" וכו'.

[קמצן_קדוש]

אם זכרוני אינו מטעה אותי, הבני יששכר כתב בספרו מגיד תעלומה עמ"ס ברכות, כי אסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה, ולולא דמיסתפ' היה אומר שחייבים לברך שהכל, ועכ"פ צריך לומר בריך רחמנא מרא דהאי.
אגב, גם על הנאות אחרות (שיש בהם חיוב ומצוה, ומ"מ כוללים הנאה גשמית וד"ל) אמר שצריך להרהר בדעתו שיר ושבח להשי"ת על שנתן הנאה זו.

אם אני לא טועה, קראתי איפשהו (מנסה עדיין להיזכר..) שר' ישראל סלנטר היה מברך "שהכל" על סיגריה.
מישהו שמע על כך?

[מצפה]

יש לזה פתרון נוסף ופשוט, לשתות כוס מים ולברך עליו שהכל, ולכוין על ההנאה הנוספת.
ואם ישתה כשיעור, יברך גם "בורא נפשות רבות" וכו'.

אם נתכוונת גם לחלק הראשון, הנך צודק, וכמדומני שמביא גם זה לברך קודם על דבר אחר שהכל.

[שערי חכמה]

יש לזה פתרון נוסף ופשוט, לשתות כוס מים ולברך עליו שהכל, ולכוין על ההנאה הנוספת.
ואם ישתה כשיעור, יברך גם "בורא נפשות רבות" וכו'.

אם נתכוונת גם לחלק הראשון, הנך צודק, וכמדומני שמביא גם זה לברך קודם על דבר אחר שהכל.

התכוונתי לחלק השני, וגם רמזתי לזה בברכת בנ"ר, וד"ל.

[מצפה]

ס'איז א גוטע חאפ...