ישנו כתב:עושה חדשות כתב:ישנו כתב:נראה שהם לא חלים בכלל, ואינם נמנעים מלחול כשיש איסור אחר, וגם לא מונעים איסורים אחרים מלחול, כי איסורים אלו הם איסורי גברא ולא איסורי חפצא.
אכילה ביוכ"פ זה איסור חפצא?
זה לא במובן של איסור חפצא של נדר, וגם לא במובן של חזיר, וגם אוכל שהוכן באמצע יו"כ לכאו' לא נחשב שחל עליו האיסור בשעת הכנתו אל מתחילת היום, כי איסור יו"כ שמנוע מאכילה ושתייה חל ביום זה שמנועה בו אכילה ושתייה מהאדם, (והא קמן ש"חל" איסור בכניסת היום), ואינו דומה לאיסור שאין בו יחס לחפצא מסוים בכלל, אלא רק להנהגת האדם.
ההגדרה הנכונה היא שהאיסור ביוה"כ הוא על המעשה, על הפעולה של האכילה, לא על הגברא ולא על החפצא.
[באיסורי פעולה לפעמים האיסור הוא הפעולה ולפעמים הנפעל, כידוע החילוקים בזה במלאכות שבת, אבל עכ"פ יש איסור שחל על המעשה מצד עצמו, לא על הגברא ובוודאי לא על החפץ שבו נעשה המעשה].