מתי שעת ה'חלות' של לפני עיור או ספיה?

[עושה חדשות]

לגבי דין "אין איסור חל על איסור" מפורש שאיסור שבת (ויוהכ"פ וכו') נחשב כמתחיל בתחילת שבת, לא לפני ולא אחרי, ולכן הוא לא חל על האיסורים שהיו לפניו, וכן אלו שבאים אחריו אינם חלים.

מה לגבי האיסורים הכלליים, כמו לפני עיור, או ספיה. האם הם חלים ב"כניסת שבת", או שהם נידונים כקיימים מאז ומעולם.

[ישנו]

נראה שהם לא חלים בכלל, ואינם נמנעים מלחול כשיש איסור אחר, וגם לא מונעים איסורים אחרים מלחול, כי איסורים אלו הם איסורי גברא ולא איסורי חפצא.

[סגי נהור]

תלוי בשאלה הכללית אם לפנ"ע הוא איסור אחד כולל, או פרט בכל איסור ואיסור, שכשם שאסור לעשות בעצמו כך אסור לסייע לזולתו.

[עושה חדשות]

נראה שהם לא חלים בכלל, ואינם נמנעים מלחול כשיש איסור אחר, וגם לא מונעים איסורים אחרים מלחול, כי איסורים אלו הם איסורי גברא ולא איסורי חפצא.

אכילה ביוכ"פ זה איסור חפצא?

[אבןטובה]

כבר כתבתי שחז"ל אומרים שהקטן נתקלל תחילה מהנחש וחוה ואם איתא הלא הנחש עבר קודם בלפ"ע וכיון שקלקל תחילה נתקלקל תחילה ומה ראי' דבקללה מתחילין מן הקטן אע"כ דהלפ"ע הוא בספיה
ומה אתה רוצה?

[ישנו]

כבר כתבתי שחז"ל אומרים שהקטן נתקלל תחילה מהנחש וחוה ואם איתא הלא הנחש עבר קודם בלפ"ע וכיון שקלקל תחילה נתקלקל תחילה ומה ראי' דבקללה מתחילין מן הקטן אע"כ דהלפ"ע הוא בספיה
ומה אתה רוצה?

הבלא מפיק הבלא.
הנידון כאן לא היה מתי עוברים בלפני עוור, אלא מתי חל האיסור של לפני עוור - לא להכשיל אחרים, כמו לעניין איסור חל על איסור, וכמו שנבלה חל האיסור משעה שהתנבלה אע"פ שעוברים על האיסור בשעת אכילה, וכן יו"כ חל משעת כניסת יו"כ אע"פ שעל האיסור עוברים בשעת אכילה.
ומה אתה רוצה???

[ישנו]

נראה שהם לא חלים בכלל, ואינם נמנעים מלחול כשיש איסור אחר, וגם לא מונעים איסורים אחרים מלחול, כי איסורים אלו הם איסורי גברא ולא איסורי חפצא.

אכילה ביוכ"פ זה איסור חפצא?

זה לא במובן של איסור חפצא של נדר, וגם לא במובן של חזיר, וגם אוכל שהוכן באמצע יו"כ לכאו' לא נחשב שחל עליו האיסור בשעת הכנתו אל מתחילת היום, כי איסור יו"כ שמנוע מאכילה ושתייה חל ביום זה שמנועה בו אכילה ושתייה מהאדם, (והא קמן ש"חל" איסור בכניסת היום), ואינו דומה לאיסור שאין בו יחס לחפצא מסוים בכלל, אלא רק להנהגת האדם.

[ישנו]

בהנחה שאיסור לפני עוור "חל" נמצא שלא משכחת לה איסור לפני עוור במושיט דבר איסור לחברו, דממ"נ אם "חל" בשעת ההכשלה, נמצא שכבר חל עליו איסור מוקדם של חלב ואין איסור חל על איסור, ואם חל משעה ראשונה, זה איסור ב"א שלא בטוח שחל, ומסתבר שלעולם נחשב כחל אחרי החלב, שהרי בלי איסור חלב לא חל לפני עוור, ואין טעם שלחברו יחול איסור חלב ולו יחול איסור לפני עוור.
ולכן נראה כש"כ שאיסור לפני עוור לא "חל" כלל ול"ש בו טענת אין איסור חל על איסור.

[סגי נהור]

נראה שהם לא חלים בכלל, ואינם נמנעים מלחול כשיש איסור אחר, וגם לא מונעים איסורים אחרים מלחול, כי איסורים אלו הם איסורי גברא ולא איסורי חפצא.

אכילה ביוכ"פ זה איסור חפצא?

זה לא במובן של איסור חפצא של נדר, וגם לא במובן של חזיר, וגם אוכל שהוכן באמצע יו"כ לכאו' לא נחשב שחל עליו האיסור בשעת הכנתו אל מתחילת היום, כי איסור יו"כ שמנוע מאכילה ושתייה חל ביום זה שמנועה בו אכילה ושתייה מהאדם, (והא קמן ש"חל" איסור בכניסת היום), ואינו דומה לאיסור שאין בו יחס לחפצא מסוים בכלל, אלא רק להנהגת האדם.

ההגדרה הנכונה היא שהאיסור ביוה"כ הוא על המעשה, על הפעולה של האכילה, לא על הגברא ולא על החפצא.

[באיסורי פעולה לפעמים האיסור הוא הפעולה ולפעמים הנפעל, כידוע החילוקים בזה במלאכות שבת, אבל עכ"פ יש איסור שחל על המעשה מצד עצמו, לא על הגברא ובוודאי לא על החפץ שבו נעשה המעשה].

[ונתנו ידידים]

ההגדרה הנכונה היא שהאיסור ביוה"כ הוא על המעשה, על הפעולה של האכילה, לא על הגברא ולא על החפצא.

[באיסורי פעולה לפעמים האיסור הוא הפעולה ולפעמים הנפעל, כידוע החילוקים בזה במלאכות שבת, אבל עכ"פ יש איסור שחל על המעשה מצד עצמו, לא על הגברא ובוודאי לא על החפץ שבו נעשה המעשה].

אם אתה צודק אז גם צדקת בטענתך בריש האשכול!