הגר"א גנחובסקי

[אבןטובה]

בפניני הגר"א גנחובסקי ז"ל חקר בשבוע העבר ואתחנן אי מדמה שעושה מצוה אי יש לו הדין דעוסק במצוה פטור מן המצוה וכו'.
ואשתמיטתיה תוס' יומא כח. ד"ה אמר

[אש משמים]

אברהם עשה את מצות ה' ללכת להקריב את בנו.

[דורשי יחודך]

אברהם עשה את מצות ה' ללכת להקריב את בנו.

דברים ברורים ראויים למי שאמרם...

צריך לדעת עם מי יש לנו עסק, לומר על ר' אברהם זצ"ל בכזו קלילות שאישתיטתיה דברי התוס' הוא דבר קשה.

[קראקובער]

ואשתמיטתיה לאבן טובה מי זה ר"א גינחובסקי כי לא כתוב (עד כמה שידוע לי) שאברהם חשב שה' רצה שיתפלל שזה יחשב מצווה וגם לשיטתו זה היה רק רשות וא"ש הכל.

[אבןטובה]

ראש השנה יג: אשתמיטתי' לר' זירא וכו'
ומה אתה רוצה?
תעיין בתוס' ותראה שאישתמיטתי' ואי"ז ח"ו פגיעה בגדלותו העצומה
והנני מוכרח לומר לך שאינך יודע פירוש המלות של תוס' אפילו כבר בי רב דחד יומא.... שכונתם שאם ל"ה הקב"ה לא רוצה בתפלתו שוב הוי מצוה להתפלל בעדם

[קראקובער]

אפשר לדייק ככה ואפשר ככה ולא כתוב מה אברהם חשב וקושיא וודאי ליתא.

[אבןטובה]

תוס' כ' דל"ה שליח מצוה כיון של"ה חפץ הקב"ה שישא בעדם רנה ותפלה ע"ש. הרי מפורש דאם ל"ה כך שהקב"ה לא רצה בתפלתו שוב היה שליח מצוה
ומה אתה סח?

[קראקובער]

תעיין שוב מש"כ ודו"ק.

[אבןטובה]

תן תבלין והסבר לדבריך הקצרים והעמוקים
לפי קוצר המשיג ועומק המושג

[קראקובער]

אם היה...ברור שאם היה מדובר המצווה אבל מלכתחילה אברהם לא חשב שיש מצווה והנדון זה מה שהשליח חשב.

[אבןטובה]

מהיכי תיתי
ולא מסתבר כלל
גם לא משמע הכי בד' התוס'
וגם שאם ל"ה רצון הבורא להיפוך בודאי הוי מצוה להתפלל על הצלת עיר אפילו של עכו"ם. ואין הקב"ה חפץ בכליון בריותיו כמגילה י:
ואין רשות אלא או מצוה או עבירה וכנודע מחובה"ל

[דורשי יחודך]

תוס' כ' דל"ה שליח מצוה כיון של"ה חפץ הקב"ה שישא בעדם רנה ותפלה ע"ש. הרי מפורש דאם ל"ה כך שהקב"ה לא רצה בתפלתו שוב היה שליח מצוה
ומה אתה סח?

לא הבנתי מה אתה מביא מדברי התוס', שמה הרי דנים על אאע"ה עצמו, למה לא יצא בלילה (כשהלך להתפלל על סדום), הרי היה שליח מצוה, ומתרצים התוס' שלא היה הקב"ה חפץ שישא בעדם רינה, והיינו שאאע"ה גופיה ידע זאת, שאל"כ שוב קשה למה לא סמך על כך שהוא שליח מצוה. אע"כ שאאע"ה גופא ידע שאין הקב"ה חפץ בזה, רק הוא מיוזמתו עשה כן.

ואם כוונתך היתה לחלק של התוס' בקשר לעקידה, שם כתבו התוס' שהיה שליח מצוה, כבר ירד לנו אש משמים שהרי באמת נצטווה והוא שליח מצוה גמור.

[דורשי יחודך]

בדואי דברי התוס' מוחדשים, למרות שאיני יודע אם התוס' מחוייבים לכל מילה בחוה"ל (ויתכן שאפילו לנפש החיים לא מחוייבים). אבל לא הבנתי איך אתה מפרש את התוס'? הרי השאילה היתה על הנהגת אאע"ה, א"כ מה יעזור מה היה כלפי שמיא?

[דורשי יחודך]

[quote="אבןטובה"]ראש השנה יג: אשתמיטתי' לר' זירא וכו'
ומה אתה רוצה?

שם הכוונה שר' זירא לא שמע הא דשמואל. ואפילו אם שמע, זה לא משנה או ברייתא.
כאן מדברים על אדם שחזר על כל הש"ס כל שנה, וכל חייו היו ידיעת התורה כולה.
ולא מדובר כאן על איזה תוס' נידח שצריך למצוא.
על החזון איש, למרות שהיה גדול פי מליון, לא קשה לי שיהיה אישתמטתיה איזה תוס', כי לא זה תפקידו בחיים. הרי כשהוא צריך, הוא מלוד"ד את התוס'.
אבל בשביל ר' אברהם, תוס' זה בדיוק כמו גמרא.
אני לא אומר שלא שייך, רק שאין למהר לומר כן.
בניד"ד כל הדיון מיותר, אין שייכות מדברי התוס' וכפי שנתבאר.

[אבןטובה]

אתה לא משיג כונת התוס'
בודאי אברהם לא ידע כי תפלתו היא היפוך רצון ה'.
אלא שהוא לא רצה לילך יחידי ובסדום ל"ה ראוי לאחר לראות במפלתה, והתוס' אומר מעצמו כי למעשה ל"ה שליח מצוה כי הקב"ה לא רצה בתפלתו...

[דורשי יחודך]

אתה לא משיג כונת התוס'
בודאי אברהם לא ידע כי תפלתו היא היפוך רצון ה'.
אלא שהוא לא רצה לילך יחידי ובסדום ל"ה ראוי לאחר לראות במפלתה, והתוס' אומר מעצמו כי למעשה ל"ה שליח מצוה כי הקב"ה לא רצה בתפלתו...

את כוונת התוס' איני יודע אם אני משיג או לא, אני מקווה שכן, אבל את כוונתך אני ודאי לא משיג.

איזה עניין יש לתוס' להגיד שהוא כן או לא שליח מצוה? למאי נפק"מ, ואיך זה בכלל נכנס כאן?
אני מבין שהתוס' באים לתרץ שאילה, למה לא רצה ללכת יחידי, הרי הוא שליח מצוה, ואין סכנה, ועל זה מתרצים שהוא לא שליח מצוה, הוא לא הלך לעשות מצוה.