עבר הירדן

[אבןטובה]

נכנס דוא"ל דחוף: אם קבורה בעבר הירדן יש לה אותה מעלה וסגולה של קבורה בארץ ישראל או לא????

[דרומי]

לדחיפות הענין אציין למשנה מפורשת בסוף חלה: הקונה בסוריא - כקונה בפרוור שבירושלים...

[אליהו בן עמרם]

נכנס דוא"ל דחוף: אם קבורה בעבר הירדן יש לה אותה מעלה וסגולה של קבורה בארץ ישראל או לא????

ברבינו בחיי איתא שמשה רבינו נקבר בחו'ל שלא כיעקב אבינו ואף לא כיוסף כדי לתת תקוה לכל הנקברים בחו'ל שיקומו אף הם עימו לעת התחיה.
משמע שלענין זה הווי כחו'ל

[אפרקסתא דעניא]

מתוך ציון הלא תשאלי:
אַף כִּי בְעָמְדִי עֲלֵי קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶשְׁתּוֹמֵם בְּחֶבְרוֹן עֲלֵי מִבְחַר קְבָרָיִךְ!
אֶעְבֹר בְּיַעְרֵךְ וְכַרְמִלֵּךְ וְאֶעְמֹד בְּגִלְעָדֵךְ וְאֶשְׁתּוֹמֲמָה אֶל הַר עֲבָרָיִךְ,
הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר, אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵי אוֹרִים גְּדוֹלִים מְאִירַיִךְ וּמוֹרָיִךְ.

[אליהו בן עמרם]

מתוך ציון הלא תשאלי:
אַף כִּי בְעָמְדִי עֲלֵי קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶשְׁתּוֹמֵם בְּחֶבְרוֹן עֲלֵי מִבְחַר קְבָרָיִךְ!
אֶעְבֹר בְּיַעְרֵךְ וְכַרְמִלֵּךְ וְאֶעְמֹד בְּגִלְעָדֵךְ וְאֶשְׁתּוֹמֲמָה אֶל הַר עֲבָרָיִךְ,
הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר, אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵי אוֹרִים גְּדוֹלִים מְאִירַיִךְ וּמוֹרָיִךְ.

ולא רק זה. אלא לעוד כמה דינים נחשב כארץ ישראל.
עיין בזה לתמצות הנושא גם בדרך אמונה הלכות בכורים.
אך הרב השואל הקפיד לשאול אם יש לקבורה שם אותה מעלה כמו ממערב לירדן ועל כך נראה מרבינו בחיי שמעלותיהן אינן שוות לעניין קבורה. כלומר לענין קבורה נחשב כחו'ל. כך אולי ניתן לבאר דבריו)

[אבןטובה]

מה שהשיב בית הוראה שלי: עי' נדרים כב. ר"ן ד"ה ההוא שכ' ועבר הירדן לא נתקדש להבאת העומר ולמקצת קדושות... [ועי' חולין מא: תוד"ה ורבי שמעון בשם תוספתא אמר ר' שמעון ומה אם אמר הרי עלי עולה לשוחטה בעבר הירדן שמא עולה היא ע"ש]
ועתה השאלה היא האיך הדין לענין קבורה. ונראה דבפרקי דר"א פי"ז מבואר דלענין קבורה נחשב עבר הירדן כחו"ל ולא כא"י כמו שביאר שם הרד"ל. ובס' משך חכמה סו"פ ויחי כ' מה שהשביע יוסף את בני ישראל ולא את בניו משום שידע שבניו חלק מהם ירשו מעבר הירדן וירצו לקוברו אצלם ולא יעבירוהו את הירדן לכן צוה לבני ישראל שהם יקברוהו בא"י לא בעבר הירדן וכן היה וכו' ע"ש.

[קו ירוק]

בשיטת הר"ן בנדרים עמדו האחרונים, וליכא מניה ראיה.
סוריא נחית דרגא מעה"י. (והקונה בסוריא כקונה בפרורי י-ם - זה לגבי שיכול לכתוב אונו בשבת ע"י נכרי, לא למעלתה!).
עה"י יש בה מעלה יתר על חו"ל, אבל חשיבא קבורה בחו"ל לגבי עה"י המערבי.
ורשום אצלי:

בבמד"ר נשא ח ד, גבי הרעב שהיה בימי דוד, אמר לו הקב"ה דוד מוצל אתה (מן חטא עצמך) אלא על שאול ועל בית הדמים, הה"ד ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים וגו' על שאול שלא עשיתם עמו חסד ולא נספד כהלכה, א"ל הקב"ה דוד, אינו שאול שנמשח בשמן המשחה, אינו שאול שבימיו לא נעשה עבודת כוכבים בישראל, אינו שאול שחלקו עם שמואל הנביא, ואתה בארץ והוא בחוצה לארץ, ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים וכו'. ע"כ דברי המדרש.
פי' דבריהם א"ל ה' לדוד בתמיה כלום שאול לא נמשך בשמן המשחה וכו' שלא ראוי לכבדו במותו, כלום ראוי שאתה יושב בארץ והוא אינו זוכה להיות בארץ, וזה חטא של דוד שלא הביאו לקבורה בארץ. וע"ז אמרי' במדרש מיד הלך לגמול חסד עמהם, דכתי' (שמוא"ב כא יב) וילך דוד ויקח את עצמות שאול וגו' ויעל משם את עצמות שאול וגו', מה עשה דוד עמד וכנס כל זקני ישראל וגדוליהם ועברו את הירדן ובאו ליבש גלעד ומצאו את עצמות שאול ויהונתן בנו ונתנו אותם בתוך ארון המת ועברו את הירדן שנאמר ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו וגו' מהו בצלע בקבר קיש אביו מלמד שהביאוהו לגבול ירושלים וקברוהו שם וכו'.
משמע במדרש שעבה"י חו"ל חשיבא, דקבורה בעבה"י קבורה בחו"ל נקראת. אמנם לאידך גיסא מצאנו שאף לגבי קבורה מצאנו שהחשיבו את עבה"י א"י לגבי ארץ שנער וזולתם, שבהל' אבל להרי"צ גיאות (שערי שמחה עמ' רנ"ט) כתב; ואמר רב האיי אין מנהגינו להעתיק את המת מקבר במקומו אלא יש שקוברין את המת (בבגד) [בבגדד] ואחר זמן מוציאים אותו כמה פרסאות אל עבר (פרס) [פרת] המערבי למדבר הסמוך לישימון ואין מנהג להיות שם מקובצין ולא לומר צדוק הדין ואתם כמנהג אבותיכם עשו וכו'. ושם, ולענין העתקות עצמות האשה ממקום למקום היינו שומעין מן הזקנים שהיו אומרים כמה נאה שלא לעשות כך. שהרי יעקב אבינו נשא את עצמות רחל אשתו להביאם אל מערת המכפלה וכשמתה לאה בארץ קבר אותה במערת המכפלה. ושם, ואע"פ כשתמות אשה חשובה שולחין את גוויתה [מ]בגדד אל פירי שאבור אל מדבר הישימון ודאי איסור אין בדבר. ולכאו' זה סותר למה שאמרו במדרש הנ"ל על שאול ודוד.
ואפשר שלגודל מעלת הארץ המיוחדת דגבולי מסעי, חשיבא עבה"י חו"ל כלפיה עד שהיה בזה תביעה על דוד, אך אין מוכרח שעה"י במעלתה חשיבא חו"ל בעצם. ומאידך, אף שאין הקבורה בעה"י כמעלת הקבורה בא"י, ובפרט שאחר שגזרו טומאה על סוריא הרי עפרה הוא פחות במעלה לקבורה אף מעבה"י דסיחון ועוג (שלא גזרו עליהם טומאה), מ"מ יש בה מעלה על קבורה בחו"ל ממש, ולכן אף שלא יכלו להעתיק המת לא"י שהיא רחוקה, אבל מרחק מועט של כמה פרסאות הלכו לקוברו ממערב לפרת שהיא מהארץ שניתנה לאברהם.

ולא זו בלבד אלא מצאנו מישראל בזמן השמדות של הרומים הבינזטים, שלא יכלו לקבור ביהודה, והיו מתם באים מתימן וקוברים בצוער של מואב מדרום לים המלח, שהיא מארץ עשר עממין.

ולמה הבאת מפירוש הרד"ל והמש"ח שלא היו גאליציינער'ס? ......

[אפרקסתא דעניא]

הרי לית מאן דפליג שעבר הירדן קדוש משאר הארצות לעניין תרו"מ ושביעית (שלוש ארצות הן). אם כן, מדוע במשנה בכלים נכתב רק "עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת משאר הארצות" ולא נכתב בנפרד קדושתו של עבה"י? בעל כרחך שקדושתו כקדושת הארץ, ומה שאין מביאין ביכורים אינו נוגע לקדושה אלא חסרונו בזבת חלב ודבש או באשר נטלת מעצמך, ואינו עניין לקדושה. כנלענ"ד.

[קו ירוק]

אבל חז"ל אומרים שהנקבר שם דומה כנקבר בחו"ל - ביחס לא"י. לא מוסכם ?
ולשאלתך. במד"ר נשא ז ח, והובא ברמב"ן עה"ת, כן מוזכר עה"י כדרגה אחרת מא"י.

[ארזי ביתר]

מה ההגדרה הזו לאחרונה? 'נכנס דוא"ל דחוף'!!!

מה הדחיפות הגדולה כ"כ, לאן נכנס הדוא"ל, מה הולך כאן?

[חד ברנש]

מה ההגדרה הזו לאחרונה? 'נכנס דוא"ל דחוף'!!!
מה הדחיפות הגדולה כ"כ, לאן נכנס הדוא"ל, מה הולך כאן?

עי' כאן viewtopic.php?f=17&t=34493&hilit#p374416 ואילך.

[כדכד]

לא מסתבר שהשאלה היתה למעשה. מי שאפשר היום לקבור אותו בעבר אחד של הירדן אי אפשר לקברו בעברו השני

[קראקובער]

אני מציע שיקברוהו על תנאי עד שהדברים יתבררו בבי מדרשא דנן...

ויש לציין דברי רש"י עה"פ כי שם חלקת מחוקק צפון:
וירא ראשית לו" - ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ
"כי שם חלקת" - כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה

[קו ירוק]

לא מסתבר שהשאלה היתה למעשה. מי שאפשר היום לקבור אותו בעבר אחד של הירדן אי אפשר לקברו בעברו השני

הזכיר לי על טענה זו ממש באישי , הרב גבול ים (זה נשכח גם ממני), שגם רמת הגולן היא חלק מארץ 'עבר הירדן', כך שהשאלה היא גם האידנא.
ותשובתה בצידה. זה כחו"ל לגבי א"י. ובספר אדמת קודש מביא ואלו דבריו (קיצרתי בלשונו):
'ראוי לשום לב להקבלה האמיתית אשר ליהודים המעטים היושבים בעיר חצבּייא (בשנת תר"ה ישבו בה בערך 30 בעלי בתים יהודים, ובשנת תרע"א ישבו בה רק שלושה ב"ב), המסורה להם, אשר עיר חצבייא לא נתקדשה בקדושת הארץ ע"י הנביאים האחרונים (לכאו' לשון האדמ"ק ולא של התושבים שם), גם קבלה בידם כי העיר איבְּל (ibl) היא אחת מן הערים שנתקדשו ע"י הנביאים, וגם היום את מתיהם אינם קוברים בעיר חצבייא, ברם מוליכים אותם 10 קילומטר מהלך שתי שעות לקברם בעיר איבל הידועה להם שהיא מא"י

[אבןטובה]

כן הוא צודק וכדכד הוא פורח בעולם הדמיונות
לא ראית שהדוא"ל דחוף?
ותשובתי מהפרקי דר"א אין לזוז ממנו